הלילה (בין חמישי לשישי), ישראל תעבור לשעון קיץ. בשעה 02:00 בלילה יוזזו המחוגים שעה קדימה, כך שהשעה תהיה 03:00 ונישן שעה פחות. לא כולם שמחים ומברכים על המעבר. פרופ' ערן טאובר, ראש המעבדה לחקר שעונים ביולוגיים באוניברסיטת חיפה, מתריע כי להזזת השעון השנתית יש השלכות בריאותיות משמעותיות – הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך – וקורא לבטל את שעון הקיץ בישראל, כפי שכבר נעשה במדינות רבות בעולם.
"בשנים האחרונות מצטברות עדויות ממחקרים מדעיים רבים שמצביעות על סיכונים בריאותיים הכרוכים בהזזת השעון", אמר פרופ' טאובר לאולפן ynet. "הבעיה המיידית נובעת מהתקצרות משך השינה ביום המעבר. שעת שינה אחת אולי נראית שולית, אבל בארצות הברית ובאירופה נרשמה עלייה דרמטית בתמותה ביום שאחרי המעבר לשעון קיץ". צפו בריאיון המלא:
"סיכונים בריאותיים בהזזת השעון השנתית": ריאיון עם פרופ' ערן טאובר, ראש המעבדה לחקר שעונים ביולוגיים
(צילום: ירון ברנר)
לדבריו, שני הגורמים העיקריים שתורמים לעלייה בתמותה הם התקפי לב ותאונות דרכים – שנובעים ממחסור בשינה. "הגוף נכנס לסטרס, והתגובה הפיזיולוגית לכך עלולה להיות מסוכנת", הוא מדגיש.
שינוי עמוק במחזור היום
גם בטווח הארוך, לדבריו, מדובר בפגיעה מתמשכת. מחקרים באירופה הראו כי המעבר לשעון קיץ מוביל להתקצרות ממוצעת של כ-20 דקות בשינה בכל לילה – בגלל החשיפה המוגברת לאור בערב.
"אנחנו רגילים לחשוב ששעת השינה האחת הזו היא כל הסיפור – אבל למעשה מדובר בשיבוש שלם של השעון הביולוגי שלנו. ככל שהשמש שוקעת מאוחר יותר, אנחנו נחשפים לאור בשעות מאוחרות יותר – וזה פוגע ביכולת שלנו להירדם בזמן ולישון שינה איכותית", הוא אומר.
לדברי פרופ' טאובר, הגורם המרכזי הוא ההתנגשות המתמדת בין החיים המודרניים – עבודה, לימודים, שעון מעורר – לבין הקצב הפנימי של הגוף. "גם בלי שעון קיץ, רוב האנשים קמים בבוקר מוקדם מדי ביחס לשעון הביולוגי שלהם. ברגע שמקדימים את שעת היקיצה בעוד שעה, אנחנו מגבירים את הפער הזה – וזה מייצר סטרס מתמשך".
פרופ' טאובר: "גם בלי שעון קיץ, רוב האנשים קמים בבוקר מוקדם מדי ביחס לשעון הביולוגי שלהם. ברגע שמקדימים את שעת היקיצה בעוד שעה, אנחנו מגבירים את הפער הזה – וזה מייצר סטרס מתמשך... ההמלצה היא ברורה – לבחור שעון אחד קבוע, ולהישאר איתו. בישראל מדובר בשעון החורף, שהוא הקרוב ביותר לשעון הביולוגי שלנו"
תמותה, התקפי לב ותאונות דרכים
במחקרים שנעשו בשנים האחרונות בצפון אמריקה ובאירופה נמצא קשר מובהק בין המעבר לשעון קיץ לבין עלייה בשיעורי התמותה. "בימים שאחרי המעבר, יש עלייה בהתקפי לב ובתאונות דרכים. ייתכן שזה נשמע מפתיע – אבל מדובר בתגובה ביולוגית צפויה למחסור בשינה ולשיבוש השעון הפנימי".
כל מה שצריך לדעת על המעבר לשעון קיץ
פרופ' טאובר מוסיף שלא מדובר רק בנתונים ממדינות רחוקות: "נכון שלא נעשה מחקר ספציפי בישראל על הנושא, אבל מחקרים רבים שנעשו באזורים דומים לנו – באותו קו רוחב – מראים את אותן תופעות. לכן בהחלט יש מקום להחיל את המסקנות גם כאן".
בשנים האחרונות גובר הקונצנזוס המדעי בקרב מומחים בעולם נגד המעבר לשעון קיץ. "האגודה האמריקנית לרפואת שינה, החברה האירופית לחקר שעונים ביולוגיים והחברה לחקר מקצבים ביולוגיים בארצות הברית – כולן קוראות לבטל את שעון הקיץ בשל ההשלכות הבריאותיות שלו", מדגיש טאובר.
פרופ' ערן טאובר צילום: רמי שלושואכן, מספר הולך וגדל של מדינות החליטו להפסיק את השימוש בשעון קיץ, בהן רוסיה, אוסטרליה והמדינות הבלטיות. גם באיחוד האירופי התקבלה כבר בשנת 2019 החלטה עקרונית על ביטול המעבר לשעון קיץ – אם כי יישומה נדחה. "ההמלצה היא ברורה – לבחור שעון אחד קבוע, ולהישאר איתו. בישראל מדובר בשעון החורף, שהוא הקרוב ביותר לשעון הביולוגי שלנו".
מה בעצם כל כך חשוב בשעון הפנימי שלנו?
פרופ' טאובר מסביר: "הדוגמה הכי פשוטה היא ג'ט-לג. כשאנחנו טסים בין יבשות, אנחנו חווים עייפות, חוסר ריכוז, ולעיתים גם תסמינים פיזיים. אותו דבר קורה גם כשאנחנו משנים את השעון בפתאומיות – גם אם זה רק בשעה אחת".
גם עבודה במשמרות מהווה דוגמה נוספת להשפעה של שיבוש השעון הביולוגי: "מחקרים מראים ששיעורי הסרטן, מחלות לב ובעיות בריאות אחרות – גבוהים יותר בקרב אנשים שעובדים בלילות".
פרופ' טאובר: "יש שונות ביולוגית בין אנשים. חלק מאיתנו הם טיפוסים של בוקר, אחרים – ינשופים. יש כ-20% מהאוכלוסייה שהם ינשופים קיצוניים – כלומר, מרוכזים ופעילים יותר בשעות הלילה. עבורם, המעבר לשעון קיץ הוא קשה במיוחד"
2 צפייה בגלריה
"אנשי לילה" ואנשים שעובדים במשמרות לילה חווים את המעבר לשעון קיץ באופן קשה יותר
(צילום: shutterstock)
ומה לגבי שונות בין אנשים?
"אחת התובנות החשובות מהמחקר שלנו", מספר פרופ' טאובר, "היא שיש שונות ביולוגית בין אנשים. חלק מאיתנו הם טיפוסים של בוקר, אחרים – ינשופים. יש כ-20% מהאוכלוסייה שהם ינשופים קיצוניים – כלומר, מרוכזים ופעילים יותר בשעות הלילה. עבורם, המעבר לשעון קיץ הוא קשה במיוחד".
הוא מוסיף כי השונות הזו משפיעה גם על ההתמודדות עם המעבר: "לא כולם סובלים באותה מידה. מי שכבר סובל מקושי לקום בבוקר – יחווה החמרה נוספת. לכן, רצוי שמערכת החינוך תשקול התחלה מאוחרת יותר של הלימודים – וגם מקומות עבודה".
סוף עידן הזזת השעון?
אז מה עושים? לדברי פרופ' טאובר, הפתרון פשוט – לא לזוז. "למעבר בין שעוני קיץ וחורף אין יתרון רפואי, והוא כרוך בנזקים בריאותיים ברורים. ככל שנימנע ממנו, כך ייטב לבריאות הציבור. המעבר הזה אולי נראה שינוי טכני קטן – אבל מדובר בהתערבות גסה בקצב הפנימי של הגוף. הגיע הזמן שישראל תצטרף לשורה של מדינות מתקדמות – ותוותר עליו".
