"מערך בריאות הנפש, שהתקשה לתפקד עוד לפני 7 באוקטובר - קרס בימים הראשונים למלחמה". כך קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח חמור במיוחד שפרסם אחר הצהריים (יום ג'). הוא מצביע על שורה ארוכה של מחדלים בהיערכות למלחמה, בטיפול הכושל במפונים, בהפעלת מרכזי החוסן וגם מתייחס לתורים הבלתי נסבלים של ישראלים לפסיכיאטר בקופת החולים שמגיעים לחצי שנה ואף יותר. במשרד הבריאות תקפו בתגובה את המבקר על כך שהסתמך בעיקר על סקר, וטוענים כי "הדוח שגוי מיסודו".
המבקר גם מותח ביקורת על כך שיש גופים שאינם משתפים איתו פעולה ועל העתירה לבג"ץ שהוגשה בנושא. "הציבור זכאי לתשובות על השאלות הקשות למחדל החמור בתולדות המדינה. מבקר המדינה לא ישקוט עד שיספק את התשובות למחדלי הדרג המדיני והדרג הצבאי, וכאשר צו הביניים יוסר בכוונתו להקדיש את מרב תשומת הלב לנושאים אלו", נכתב מטעם משרד המבקר.
עדות אישית של ניצולת הנובה על הקריסה המערכתית בטיפול בניצולים
מבקר המדינה התריע על המצב בתחום בריאות הנפש בפני ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כחודש לאחר פרוץ המלחמה. המבקר הציג כבר אז בפני נתניהו את הכשלים והפערים המרכזיים בטיפול בעורף האזרחי. הוא כתב בין היתר ש"המערך הציבורי-ממשלתי בתחום בריאות הנפש כשל בטיפול במפונים, שכן הוא התבסס ברובו המוחלט על מתנדבים". בנוסף כתב המבקר לראש הממשלה, כי מערך בריאות הנפש "התנהל ללא תורה סדורה, לצד יוזמות התנדבותיות מקומיות, וללא שמירה על רצף טיפולי ועל תיעודו". למרות הפנייה לנתניהו, קובע אנגלמן, הליקויים טרם תוקנו במלואם.
8 צפייה בגלריה
90% מהמשתתפים בסקר משרד מבקר המדינה לא פנו לקבלת טיפול. בתמונה: רצים למקלט באשקלון לתפוס מחסה מפני רקטות
(צילום: AP / Ohad Zwigenberg)
8 צפייה בגלריה
מי מטפל בישראלים אחרי 7 באוקטובר? בתמונה: תופסים מחסה בשעת אזעקה בתל אביב
(צילום: REUTERS/Violeta Santos Moura)
המבקר, שנוהג שלא להזכיר את שמות המבוקרים בדוחות, חרג הפעם ממנהגו. הוא מתח ביקורת על ראשי משרד הבריאות וכתב כי שר הבריאות אוריאל בוסו ומנכ"ל משרדו משה בר סימן טוב לא וידאו מראש שהמשרד ערוך לתת סיוע נפשי למאות אלפי מפונים, למרות שהיה תרחיש לפינוי נרחב של אוכלוסייה שהמשרד היה אמור לפעול לפיו.
בדוח נמצא כי ישראלים רבים נמצאים בסיכון לפוסט-טראומה, לדיכאון ולחרדה בעקבות אירועי 7 באוקטובר והמלחמה. מסקר שערך משרד מבקר המדינה באפריל אשתקד עולה שכשליש ממשתתפי הסקר דיווחו על תסמיני פוסט-טראומה או דיכאון (34% ו-32%, בהתאמה) ברמה בינונית או חמורה, וכחמישית (21%) על תסמיני חרדה. 38% מהמשתתפים דיווחו על תסמין אחד לפחות ברמה בינונית או חמורה.
לא מקבלים טיפול בגלל התורים
90% מהמשתתפים בסקר משרד מבקר המדינה לא פנו לקבלת טיפול, ובכלל זאת רוב מי שנכחו באירועי 7 באוקטובר או בקרבה למקום נפילת טיל או פיגוע (77% ו-90%, בהתאמה). נמצא כי הסיבה השכיחה ביותר לאי-פנייה לטיפול היא אורך התור, כלומר משך ההמתנה לקבלת טיפול בקופות החולים. 38% ציינו את הסיבה הזו.
הסיבה הבאה אחריה (23%) היא אי-ידיעה על האפשרות לקבל טיפול. המבקר מצא כי חוסר אמון במטפלים או במערכת הבריאות הוא סיבה משמעותית נוספת - 19% דיווחו כי אינם סומכים על המטפלים בקופה, ו-17% דיווחו כי הם חוששים משמירת המידע. 5% דיווחו כי לא נמצא עבורם מטפל מתאים. כ-16% מהמשתתפים בסקר שלא פנו לטיפול אף שדיווחו על רמה בינונית או חמורה של אחד או יותר מסוגי התסמינים, ציינו כי הם מתכוונים לפנות לטיפול.
על פי הערכת צוות הביקורת ועל בסיס העובדה שמדובר במדגם מייצג של האוכלוסייה כולה, כתב המבקר אנגלמן, האומדן הוא שמדובר בכ-900 אלף איש שאפשר שיש להם תסמיני פוסט-טראומה, דיכאון, חרדה או שילוב שלהם ברמה בינונית או חמורה, שלא פנו לטיפול מאז 7 באוקטובר, אך מתכוונים לפנות לטיפול במסגרת כלשהי.
לפי הערכת משרד הבריאות, מספר הזקוקים למענה ממערך בריאות הנפש למניעת פוסט-טראומה עם פגיעה תפקודית משמעותית בעקבות אירועי הטרור והמלחמה הוא כ-340 אלף איש, ועל כן המשרד צופה הכפלה של מספר המטופלים ל-680 אלף איש. המבקר העיר שעל פי שני האומדנים מדובר בהיקף רחב ביותר, שאף אם יתממש רק בחלקו עלול להגביר מאוד את שיעור הנזקקים לקבלת שירותי בריאות הנפש.
למרות הדרישה הגבוהה לטיפול, בחצי השנה שלאחר אירועי 7 באוקטובר נתנו קופות החולים ומרכזי החוסן טיפול לפחות מאחוז אחד (0.6%) מאוכלוסיית ישראל - כלומר רק 1 מתוך 160 ישראלים זכה לטיפול. זאת, אף שלפי סקר משרד מבקר המדינה 38% מהאוכלוסייה (כלומר יותר מ-1 מכל שלושה תושבים) מדווחים על תסמינים נפשיים שאופייניים לפוסט-טראומה, דיכאון, חרדה או שילוב שלהם ברמה בינונית או חמורה.
המבקר אנגלמן העיר כי היעדר טיפול בהיקף כה נרחב של אנשים המדווחים על תסמינים, מבלי שנשלל לגביהם הצורך בטיפול, מעמיד אנשים רבים בסיכון להתקבעותם של התסמינים אצלם לאורך זמן ולפגיעה בתפקודם.
בתדרוך עם כתבים, אמרו בכירים במשרד הבריאות, כי "הדוח עושה נזק ממשי ואפילו מסוכן. בתוך אירוע של טראומה, הציבור בישראל, פרטים וקהילות, צריכים לראות את הכוחות והמסוגלות להתמודדות. וכשהמבקר עושה פתולוגיזציה כזאת למה שקורה במדינת ישראל וקובע שהיקפים כאלה צריכים טיפול, זה מסר הפוך ממסר שנותן חוסן לציבור ומחזק את האוכלוסייה. מה גם שזה פשוט לא נכון, הוא נשען על סקר שאינו מקצועי ומשקף דברים לא נכונים".
גורמים המעורים בנושא אמרו בתגובה לביקורת מצד משרד הבריאות, כי הסקר שביצע משרד המבקר "התבסס על שאלוני משרד הבריאות שמשמשים את אנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש. מתגובת משרד הבריאות מבין שהם מעדיפים לא לדעת. במקום שהם יעשו את הסקר, שהוא כלי שהם פיתחו, הם מעדיפים לא לדעת את המצב לאשורו. זכות הציבור לדעת איך משרד הבריאות נערך ולמה הוא נערך. מציע שכל אחד ינסה לקבוע תור לטיפול נפשי דרך קופות החולים ויראה כמה זמן זה לוקח. תפקידנו לשקף את המציאות כהווייתה, לא להרים את המורל".
סכנה להתקבעות התסמינים
מבקר המדינה התייחס גם להמתנה הארוכה לתורים בקופות החולים. אנגלמן העיר כי המתנה ממושכת לטיפול רפואי כרוכה לעיתים לא רק באי-נוחות ובפגיעה באיכות החיים, אלא בבריאות עצמה. המבקר העיר בחומרה שחרף הזמן שחלף מאז פרסום דוח ב-2020, שהתריע מפני אותם ליקויים בזמן שגרה, וחרף האירועים הטראומטיים ב-7 באוקטובר ובמלחמה, על פי נתוני קופות החולים משך ההמתנה הממוצע בחודשים מרץ ואפריל 2024 לקבלת טיפול בקופות, הכולל אבחון ותחילת טיפול, לא התקצר והוא כשישה חודשים וחצי.
המבקר התריע מפני השלכות קשות של היעדר טיפול מתאים. הוא כתב כי העיכוב בטיפול במקרים שמחייבים טיפול עלול להוביל להתקבעות התסמינים הנפשיים, להמשך המצוקה הנפשית ואף לפגיעה מתמשכת וקשה בתפקוד החברתי, המשפחתי והתעסוקתי.
גם בטיפול במי שנזקק לסיוע דחוף - נמצאו כשלים חמורים. המבקר אנגלמן כתב כי בביקורת עלה כי משרד הבריאות לא נערך מראש למתן שירותי בריאות הנפש לאוכלוסיות מפונות ומתפנות עצמאית. מהדוח עולה כי הרשות העליונה לאשפוז ובריאות לשעת חירום לא נתנה דעתה לצורך בהיערכות מערכת הבריאות למתן שירותי בריאות הנפש בעיתות חירום, אף שעל פי התרחיש של רח"ל (רשות חירום לאומית) ייתכן מצב שבו יפונו או יתפנו עצמאית כ-300 אלף איש. לפיכך, כתב המבקר, המערכת לא הייתה ערוכה למתן טיפולים נפשיים שנדרשו בעקבות אירועי 7 באוקטובר וכן להבטחת רציפות הטיפול הנפשי. כל אלו חסרו ערב 7 באוקטובר, וכפי שעלה בביקורת גרמו לעיכובים במתן הטיפולים ופגעו בניהולם.
ובישראל - כשהמערכת קורסת - מגיעים המתנדבים ומצילים את המצב. אך גם כאן מצא המבקר כשלים בפעולות משרד הבריאות. הוא כתב כי אף שמשרד הבריאות אחראי לאספקת שירותי בריאות הנפש באמצעות קופות החולים ומרכזי החוסן, בשבוע הראשון שלאחר פינוי האוכלוסייה לבתי המלון הוא עדיין לא היה ערוך למתן שירותים לאוכלוסייה המפונה, ובפועל נתנו אותם מתנדבים. עם זאת, משרד הבריאות לא ניהל מאגרי מתנדבים כחלק מהיערכותו לעיתות חירום וגם לא הנחה את קופות החולים ואת מרכזי החוסן לנהל מאגרים כאלה.
משרד הבריאות לא ידע מי המתנדבים
בנוגע למתנדבים הרבים שהגיעו לבתי המלון במהלך השבועות הראשונים, נמצא כי למשרד הבריאות לא היה מידע על זהותם, הכשרתם והרקע המקצועי שלהם. המשרד גם לא פיקח על פעילותם המקצועית ולא ניהל רישום שלהם, של המטופלים, של מועדי הטיפול ומהותו ושל מידע בדבר הצורך בהמשך טיפול.
המבקר העיר שכתוצאה מכך לא ניתן להבטיח שהמטפלים המתנדבים הם אנשי מקצוע מתאימים ומוסמכים ושהם טיפלו בנפגעי הטראומה שפגשו באופן מקצועי ומתאים לצורכיהם. אנגלמן הוסיף כי משרד הבריאות והמטפלים בקופות החולים ובמרכזי החוסן לא תמיד קיבלו מהמטפלים המתנדבים את מלוא המידע על מצב המטופלים ועל הטיפול שקיבלו, ולכן גם לא ניתן היה לשמר את הרצף הטיפולי בהם.
8 צפייה בגלריה
המפונים זכו למענה ממתנדבים, אך איש לא פיקח על הכשרתם של אותם מטפלים. בתמונה: מפונים מקריית שמונה
(צילום: Jalaa MAREY / AFP)
כמו כן, מצא מבקר המדינה כי בין 16 באוקטובר ל-10 בנובמבר 2023 הטיל משרד הבריאות על בתי החולים הפסיכיאטריים את האחריות למתן סיוע נפשי למפונים על בסיס מקבצים גיאוגרפיים של בתי מלון. ברוב המקרים, למטפלים שטיפלו במפונים בבתי המלון מטעם בתי החולים הפסיכיאטריים לא הייתה גישה לתיקים הרפואיים של המפונים שבהם טיפלו, השמורים במערכות המידע של קופות החולים. לפיכך לא היה להם מידע מוסמך ושלם על עברם הנפשי והטיפולי, המאפשר שמירה על הרצף הטיפולי בהם, ובכלל זה מידע אבחוני על היסטוריה רפואית של פוסט-טראומה, דיכאון וחרדה ומידע על התרופות שנטלו.
ב-11 בנובמבר 2023 הועברה האחריות לטיפול שניתן למפונים בבתי המלון אל קופות החולים, בתמיכת המטפלים ממרכזי החוסן ומבתי החולים הפסיכיאטריים. אבל עד מרץ 2024 רק כ-11% מכלל המפונים, מיישובי הדרום והצפון (כ-23,000 מתוך כ-210,000 הבוגרים והילדים המפונים), קיבלו טיפול נפשי מקופות החולים וממרכזי החוסן. מקרב המפונים מיישובי הדרום, בכלל זה יישובי עוטף עזה, חרף האירועים הטראומטיים הקיצוניים שחוו והסיכון המוגבר אצלם לתסמיני פוסט-טראומה ברמה בינונית וחמורה, רק 8% מהם קיבלו טיפול נפשי מקופות החולים וממרכזי החוסן.
ילדי שדרות לא קיבלו מענה נפשי
נוסף על כך, מיפוי שעשה משרד החינוך בנוגע לילדים בשדרות הצביע על כך שהורים רבים (39%) סוברים שילדיהם שרויים בחרדה ומתח ברמות גבוהות במיוחד הדורשות מענה טיפולי מיידי. המבקר העיר כי אף שחוסן נפשי הוא מפתח להתפתחותם התקינה של ילדים, עד סוף מרץ 2024 נתנו קופות החולים ומרכזי החוסן טיפול נפשי רק לכ-440 מתוך כ-10,500 ילדי שדרות המפונים, שהם כ-4% בלבד מילדי שדרות שפונו.
המבקר התייחס גם לטיפול בניצולי המסיבות שנערכו ב-7 באוקטובר בעוטף, כשהידועה ביותר היא מסיבת "נובה". המבקר כתב כי הטבח במשתתפים בנובה נמשך שעות ארוכות, כלל פגיעות מיניות חמורות ומזעזעות שנעשו לפחות בחלקן לעיני השורדים. אנגלמן הוסיף כי נוכח החשיפה של משתתפי המסיבות לאירועים טראומטיים קיצוניים, הכיר משרד הבריאות בצורך לתת לנפגעים מענה רגשי לשם מניעת התפתחות פוסט-טראומה. על פי נוהל חרדה ייחודי למלחמה שגיבשו משרד הבריאות וביטוח לאומי ב-2023, נפגעי המסיבות זכאים לסדרה של 36-12 טיפולים נפשיים לטיפול בתגובת דחק וחרדה. נוסף על כך הם זכאים לטיפול נפשי באמצעות קופות החולים, וזאת בהתאם לסל השירותים הקבוע בחוק ביטוח בריאות.
8 צפייה בגלריה
יותר ממחצית מניצולי המסיבות לא קיבלו טיפול נפשי במרכזי החוסן או בקופות החולים
(צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)
אבל בביקורת עלה כי משרד הבריאות וקופות החולים לא פנו באופן יזום ללפחות חמישית מהניצולים ולא יצרו עימם קשר לצורך מתן סיוע נפשי. הגופים לא איתרו ניצולים אלה ואינם יודעים מה מצבם. כמו כן מצא המבקר כי בחצי השנה שלאחר 7 באוקטובר יותר ממחצית מניצולי המסיבות (52%, שהם כ-1,900 איש) לא קיבלו טיפול נפשי במרכזי החוסן או בקופות החולים.
בקבוצת המיקוד שקיים צוות הביקורת עם ניצולי מסיבת "נובה" במרץ 2024 ציין אחד הניצולים: "מהיום הראשון אף אחד לא פנה אליי חוץ מלהב 443 (משטרת ישראל)... אף פעם, חודשיים הייתי לגמרי לבד, לא דיברתי עם אף אחד". כמו כן, רק כרבע (24%) מניצולי המסיבות קיבלו טיפול והשלימו אותו במרכז החוסן ובקופות החולים שנבדקו. 98% מניצולי המסיבות לא סיימו את המספר המרבי של פגישות הטיפול המוקצות ב"נוהל טיפול בנפגעי חרדה" משנת 2015 של המוסד לביטוח לאומי - 36 פגישות. מבקר המדינה העיר שעולה חשש כי הדבר עלול להקשות עוד יותר על ניצולי המסיבות להשתקם מהטראומה הקשה שחוו ולחזור לתפקוד.
פיקוח רופף על רישיון לנשק
המבקר גם התייחס לבקרה על מתן וחידוש רישיונות להחזקת כלי ירייה פרטיים לאנשים עם תסמינים נפשיים. לאחר אירועי 7 באוקטובר נרשם זינוק דרמטי, ובשנה שלאחר מכן הוגשו כ-350 אלף בקשות – פי שמונה מהתקופה המקבילה בשנה שלפני כן.
למרות הזינוק החד, ירד שיעור הצהרות הבריאות שהועברו לבדיקת משרד הבריאות מכ-10% ב-2020 ל-3% בלבד ב-2024-2023, דבר שמעורר חשש לתת-דיווח על מצבם הנפשי של מבקשי הרישיון. עוד נמצא בביקורת כי מאז 2021 נדונה האפשרות להוסיף להצהרת הבריאות שאלות על נטיות אובדניות ותוקפניות. אף על פי שבנובמבר 2023 משרד הבריאות העביר הצעה מעודכנת למשרד לביטחון לאומי, נכון לינואר 2025 היא טרם יושמה. המבקר התריע כי למרות העלייה בשיעור הפונים לטיפול נפשי בעקבות המלחמה, לא בוצעו ההתאמות הנדרשות לחיזוק הפיקוח על מתן רישיונות נשק.
בסיום הפרק המבקר העיר לרשות העליונה לאשפוז ובריאות כי לא וידאה שמערכת הבריאות פועלת על פי תרחיש ייחוס מעודכן וערוכה למתן טיפולים נפשיים שידרשו בעקבות אירועי החירום. עוד העיר המבקר למשרד הבריאות ולמנכ"לו, העומד בראש המשרד ובראש הרשות העליונה לאשפוז ובריאות, על שלא עדכנו את תרחיש הייחוס הענפי לצורך היערכות של מערך בריאות הנפש למלחמה ואירועים טראומטיים אחרים ועל שלא גיבשו תוכנית עבודה ייעודית בתחום בריאות הנפש בחירום בכלל ובאירוע שבו יידרש פינוי רחב של אוכלוסייה בפרט.
עוד העיר מבקר המדינה למשרד הבריאות ולאגף התקציבים במשרד האוצר על כך שהם לא מבצעים מדידה ומעקב אחרי זמני ההמתנה לטיפולים בתחום בריאות הנפש בקופות החולים ולכן אין ביכולתם להעריך את האפקטיביות של התקציב שהוקצה בפועל לבריאות הנפש על פי הסיכום התקציבי והתמיכה שניתנה לקופות החולים.
משרד מבקר המדינה העיר גם לשר הבריאות האחראי לנעשה במשרדו על כך שלא הבטיח שמשרדו ערוך ומוכן בהתאם לתרחיש הייחוס הענפי לרבות בכל הנוגע למערך בריאות הנפש.
לתת עדיפות למרכזי החוסן
בפרק נוסף בדוח הראשון על חרבות ברזל, התייחס המבקר לפעילות מרכזי החוסן. המבקר אנגלמן כתב כי למרות חשיבותם של המוקדים הטלפוניים לצורך מתן תמיכה נפשית ראשונית ומיידית בעת שגרה, ועוד יותר בשעת חירום, משרד הבריאות לא הנחה את מרכזי החוסן על אופן הפעלת השירות בתחומים כמו: זמן ההמתנה המרבי למענה לשיחה, ההכשרה המקצועית הנדרשת מהנציגים העונים במוקדים, שפות מתן השירות ואופן ניהול השיחות באמצעות מרכזייה שתנהל את תורי הפונים, תתעד את הפניות וכן תאפשר חזרה של נותני השירות אל הפונים במקרים שבהם שיחתם לא נענתה.
המבקר מצא כי בשניים מתוך ארבעה מוקדי סיוע (מרכז החוסן אשכול ומרכז החוסן הבדואי) לא הופעלה מרכזייה לניהול שיחות, ובאחד המוקדים (המוקד של מרכזי החוסן גליל מערבי וגליל מזרחי) הייתה המרכזייה בשלבי הטמעה במהלך פברואר 2024. רק מוקד אחד מתוך הארבעה שנבדקו (המוקד של מרכזי החוסן גליל מערבי וגליל מזרחי) הפעיל קו טלפון נפרד לדוברי כל אחת מהשפות שבהן מוענק השירות. כמו כן, באחד מתוך ארבעת המוקדים (מרכז החוסן אשקלון) לא הותקן משיבון להשארת הודעות, ולא התאפשר לפונים ששיחתם לא נענתה להשאיר הודעות כדי שנציגי המוקד יוכלו לחזור אליהם.
"מערך בריאות הנפש קרס". מבקר המדינה בביקורת חריפה
(צילום: משרד מבקר המדינה)
מבקר המדינה אנגלמן כתב כי על משרד הבריאות להבטיח את ודאות התקצוב של מרכזי החוסן ולהעברת התקציבים החיוניים להפעלת המרכזים בשעת חירום, תוך הקמת מנגנון בקרה מקצועית ותקציבית על פעילות המרכזים. על ועדת ההיגוי העליונה ומשרד האוצר, בשיתוף משרד ראש הממשלה, לקבוע מסגרת תקציבית שנתית לכל מרכזי החוסן, שתעוגן בבסיס תקציב משרד הבריאות.
כמו כן, קובע המבקר כי על משרד הבריאות להשלים את נוהל הפעלת מרכזי החוסן כך שיחול על כלל מרכזי החוסן, וכן יסדיר נושאים שלא הוסדרו כפי שעלה בביקורת. כדי להבטיח מתן שירותי חוסן בצורה בטוחה ובאווירה מוגנת, להגברת יעילות הטיפולים ולצמצום נזקים נפשיים שעלולים להתרחש בשל היעדר המיגון, על משרד הבריאות להבטיח כי כלל מרכזי החוסן עומדים בדרישות המיגון של פיקוד העורף.
הוא הוסיף כי על שר הבריאות, בשיתוף שר האוצר ומשרד ראש הממשלה, ועם השותפים הנוספים החברים בוועדת ההיגוי העליונה, לקדם מסגרת שתבטיח את קיומם, חיזוקם, הרחבתם ומִקְצוֹעִיּוּתָם של מרכזי החוסן לאורך שנים לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל ולבנות מנגנון תקצוב למרכזי החוסן שיתאים את עצמו לפעולות הנדרשות ממרכזי החוסן במצבי חירום.
בסוף הפרק, כתב אנגלמן כי מתוך מתן חשיבות עליונה לעניין הצלת נפשות ופיקוח נפש, על משרד הבריאות, על ועדת ההיגוי העליונה ועל משרד ראש הממשלה לפעול לשילוב מרכזי החוסן בכל המערכים הארגוניים של השלטון המקומי ושל מערכות הבריאות, זאת על מנת לאפשר מתן טיפול מקצועי ויעיל לכלל אזרחי מדינת ישראל שנפגעים במלחמות, בפעולות האיבה ובאירועי טבע קיצוניים. בצל התפתחות המערכה לצפון, בעת סיום גיבוש הדוח, עולה החשיבות של פעילות מרכזי החוסן בפרט במתן שירות לכל היישובים תחת אש. רק שילוב מלא בין כלל הגורמים העוסקים בתחום ומתן מקום מרכזי למרכזי החוסן בטיפול בנפגעי נפש ובחיזוק החוסן הקהילתי וההכנה לחירום, תוך הצבת תקצובם בראש סדר העדיפויות הלאומי של ממשלת ישראל, יבטיח חוסן לאומי איתן במצבים כמו זה שעימו מתמודדת מדינת ישראל מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובמצבי חירום עתידיים בשנים הבאות.
משרד הבריאות: המסקנות שגויות
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לדוח מבקר המדינה בנושא הטיפול בטראומה ובפוסט טראומה: "מאז 7 באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל ובשל חומרת האירועים והזוועות שחוו תושבי מדינת ישראל, מהווה בריאות הנפש את אחד האתגרים המורכבים ביותר איתם נאלצת מערכת הבריאות להתמודד ומהווה מאז את הנושא המרכזי על סדר יומה של מערכת הבריאות. החל מהימים הראשונים למלחמה פרסה מערכת הבריאות מענים נרחבים בריכוזי המפונים במלונות, בבתי החולים ובכל מקום שבו שהו אלה שחוו את אירועי הזוועות במעגלים הקרובים. הייתה פנייה אקטיבית אל האוכלוסייה שחוותה את מאורעות ה-7.10 כדי להציע להם טיפול. המענים היו חסרי תקדים בישראל וביחס לכל אירוע רב-נפגעי נפש אחר בעולם הן בהיקפם והן במהירות שבה נפרסו. במסגרת זו עשרות אלפי ישראלים קיבלו טיפול נפשי מקצועי ומיידי בשלל האמצעים שעמדו לרשות מערכת הבריאות, באירוע רב-נפגעים שטרם נראה כמותו.
"דוח המבקר נסמך כולו על ביצוע סקר עצמי שביצע בחודש אפריל 2024 (בשיא המלחמה) ומשתמש בתובנות ממנו כדי לאמוד את היקף האוכלוסייה שזקוקה לשירותי בריאות הנפש. משרד הבריאות והמומחים הרבים בארץ ובעולם איתם התייעץ סבורים כי השימוש בכלי סקר דיווח עצמי כבסיס לליקויים לפיהם נכתב הדוח הוא שגוי מיסודו וחסר יכולת לנבא את היקף הפונים לטיפול נפשי וכשלעצמו עלול גם לגרום לנזק של ממש ולגרום לפתולוגיזציה ותחושת חוסר אונים נפשי בציבור הרחב.
8 צפייה בגלריה
"הדוח שגוי מיסודו". השר אוריאל בוסו ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב דוחים את ממצאי המבקר
(צילום: עידו ארז)
"על אף הצורך הרחב במענים בעקבות האירועים - יש הסכמה רחבה שלא כל מי שחווה קושי נפשי יזדקק לטיפול נפשי. משרד הבריאות הציב יעד להכפלת היקף המענים הנפשיים הניתנים לציבור במטרה לתת מענה לצורך העולה מאירועי 7/10 והמלחמה. היקף מענה זה נקבע גם בשים לב להיקף המשאבים הציבוריים שניתנו למערכת הבריאות במטרה להתמודד עם השלכות המלחמה. עמדת גורמי המקצוע כפי שהובאה גם לידי המבקר היא שמדובר במסמך החוטא לאמת המקצועית ומנתח באופן שגוי את ההשלכות הנפשיות של האירוע, וכתוצאה מכך – מגיע למסקנות שגויות בנוגע לאופן פעילות המשרד בנושא. מעבר לכך – המסקנות העולות מן הדוח בנוגע להיקף האוכלוסייה הנדרשת לטיפול נפשי עלול לייצר תחושת חוסר אונים כרונית ולפגוע בחוסן של תושבי ישראל ובשל כך לא רק שגוי אלא מזיק לציבור.
משרד הבריאות: "מדובר במסמך החוטא לאמת המקצועית ומנתח באופן שגוי את ההשלכות הנפשיות של האירוע, וכתוצאה מכך – מגיע למסקנות שגויות בנוגע לאופן פעילות המשרד בנושא. מעבר לכך – המסקנות העולות מן הדוח בנוגע להיקף האוכלוסיה הנדרשת לטיפול נפשי עלול לייצר תחושת חוסר אונים כרונית ולפגוע בחוסן של תושבי ישראל ובשל כך לא רק שגוי אלא מזיק לציבור"
"מערכת בריאות הנפש הייתה מצויה במשבר טרם המלחמה וגם המענים שניתנים מאז אין בהם כדי להספיק לכלל הצרכים הציבוריים. עם זאת - נושא בריאות הנפש נמצא בראש סדר העדיפויות של משרד הבריאות והמערכת כולה. המשרד יזם את התוכנית הלאומית לבריאות הנפש ששמה דגש ניהולי ומקצועי על התחום ותוקצבה ב-1.4 מיליארד שקלים. זהו התקציב הגדול ביותר הגדול ביותר שניתן אי פעם לתחום חברתי בישראל והוא מהווה נקודת מפנה בסדר העדיפויות הלאומי, אשר נולד לצערנו מצורך גדול מאוד שיצרה המלחמה.
"התוכנית הלאומית לבריאות נפשית החלה להתגבש עוד לפני פרוץ אירועי 7 באוקטובר ונבעה מתוך הכרה בצורך לחזק את מערכת בריאות הנפש הציבורי בישראל, שהתמודדה עם פערים גדולים גם בתקופות שגרה. עם פרוץ המלחמה, הוחלט במשרד הבריאות להאיץ את יישום התוכנית, שאושרה והחלה לפעול כשלושה שבועות לאחר תחילת המלחמה. התקציב שהוקצה לתוכנית הלאומית נועד להרחיב את השירותים בקופת החולים, במרכזי החוסן ובבתי החולים הפסיכיאטריים. תקציב זה מיועד גם לצורך פתיחת שירותי חירום בהם שירותי התערבות במשבר, מוקדים בקהילה ועוד. בנוסף, הוקצו סכומים נוספים להסכמי שכר לפסיכיאטרים ולפסיכולוגים כדי להביא לכך שיהיו יותר מטפלים בשירות הציבורי.
"כחלק מהתוכנית, וכדי להגדיל את מספר הפסיכולוגים בשירות הציבורי פועל משרד הבריאות יחד להסכם שכר לפסיכולוגים, זאת בנוסף להסכם השכר לרופאים בו שופרו תנאי השכר של הפסיכיאטרים. כחלק מתוכנית העבודה של משרד הבריאות נקבע יעד להגדלת היצע כח האדם וההון האנושי וכן לפעול לשיפור זמינות ואיכות השירותים. לצערנו, הסכם השכר עם הפסיכיאטרים נחתם בשלב מאוחר יחסית ונכנס לתוקף רק ב-1 בינואר 2025 בעוד שהסכם השכר עם הפסיכולוגים טרם נחתם ונמצא עדיין בשלבי משא ומתן בין הממונה על השכר במשרד האוצר לבין ההסתדרות הכללית. משרד הבריאות פועל במטרה להביא לכך ששני הצדדים ישלימו את המשא ומתן ומערכת השכר החדשה תצא לדרך.
8 צפייה בגלריה
משרד הבריאות תולה תקוות בתוכנית שתוקצבה ב-1.4 מיליארד שקל. בתמונה: הרס בעקבות רקטה בתל אביב
(צילום: AP Photo/Oded Balilty)
"התוכנית הלאומית לבריאות הנפש פותחה מתוך למידה מעמיקה של מודלים בינלאומיים להערכת תגובה לטראומה, בשיתוף פעולה הדוק עם מיטב המומחים בארץ ובעולם, לרבות המועצה הלאומית לפוסט-טראומה. במסגרת העבודה נעשתה הערכת ביקושים לאומית ומשאבים תוספתיים לעמידה בביקושים, ביחס לתחלואה קיימת עם פוטנציאל החמרה בעקבות האירועים וניסיון לחזות את היקפי התחלואה הנלווית לאירועים הקשים של המלחמה.
"התוכנית הלאומית מושתתת על עקרונות מרכזיים המניחים את היסודות לשיפור מהותי במענה הציבורי לבריאות הנפש:
א. מודל רב-שכבתי לטיפול בטראומה ובריאות הנפש: התוכנית מתמקדת ביצירת רצף מענים מותאם אישית, טיפול מניעתי, מענה ראשוני לתסמינים וטיפול אינטנסיבי מורכב למי שנזקק לכך.
ב. הגדלת מספר המטפלים במערכת הציבורית: יצירת תנאים מאפשרים לחיזוק ושיפור מנגנוני השכר והתגמול במערכת הציבורית למקצועות טיפוליים, לרבות הסכמי שכר (רופאים ופסיכולוגים), מנגנוני תמרוץ וכלים רגולטוריים מאפשרים אחרים.
ג. חיזוק משאבי המערכת: התאמת המשאבים הכלכליים לצרכים המשתנים, תוספות תקציביות משמעותיות לקופות, שינוי מנגנונים כלכליים ותמחורים במערכת.
"אנו מודעים לכך שהמערכת אינה מושלמת וכי יש עוד צעדים רבים שנדרש ליישם, חלקם בשליטת משרד הבריאות וחלקם תלויים בגורמי ממשלה אחרים. עם זאת – אנו מאמינים שתפיסת הפתרון שאותה אנו מובילים במסגרת התוכנית הלאומית היא הכיוון הנכון ויש להימנע מקביעות מדיניות לא מבוססות, ושאינן מקובלות על גורמי המקצוע המובילים במדינה, המייצרות תפיסה ציבורית שגויה בנוגע להיקף המענים הנדרש וזאת בהתבסס על סקר עמדות חד-פעמי בנקודת זמן ספציפית, שהוא כלי תקף ולא רלוונטי לביסוס מדיניות ארוכת טווח. אנו נמשיך ונפעל, כפי שפעלנו בשנתיים האחרונות, על מנת להמשיך ולשפר את המענים הנפשיים הניתנים לציבור ומחויבים לביסוסה של מערכת בריאות נפשית איתנה ויציבה לטובת כלל הציבור, בשגרה ובחירום".
חוסן נפשי וחוסן קהילתי
בהתייחסות להפעלת מרכזי חוסן ביישובי קווי העימות מפרוץ מלחמת חרבות ברזל, נמסר ממשרד הבריאות, כי "מצב החירום שאליו נקלעה מדינת ישראל ב-7.10 הוא אירוע חסר תקדים בהיקפו ובהשלכותיו על בריאות הנפש. על כן, נדרשה התארגנות מאסיבית על מנת לספק מענה רגשי לאזרחי מדינת ישראל במהירות וביעילות, ובכלל זה, באמצעות הגדלה משמעותית של פעילות מרכזי החוסן. על אף חוסר הוודאות המוחלט באירוע ומתוך הבנת חשיבות המענה הטיפולי הראשוני באירועי טראומה ומניעת התפתחות של פוסט טראומה, הגדיל משרד הבריאות את תקציב מרכזי החוסן פי ארבעה בשנת 2024 ב-119 מיליון שקל, ביחס לתקציב הבסיס של מרכזי החוסן. בשנת 2025 הגדיל המשרד את התקציב פי שלושה, ב-107 מיליון שקל, ביחס לתקציב הבסיס, שגדל גם כן. מדובר בתוספת התקציב הגדולה ביותר שניתנה למרכזי החוסן.
8 צפייה בגלריה
מרכזי החוסן ממלאים תפקיד חשוב במענה לתושבים בצפון ובדרום. בתמונה: תופסים מחסה בנהריה בשעת אזעקה
(צילום: AP Photo / Baz Ratner)
"מרכזי החוסן סיפקו מענה נפשי מהיום הראשון למלחמה, בעשרות שלוחות ובריכוזי מפונים. משרד הבריאות הקים באופן מיידי לאחר פרוץ המלחמה את מרכז החוסן הארצי שמספק מענה באמצעות רשת ארצית של מטפלים וללא תורי המתנה. בנוסף, כלל מרכזי החוסן הגדילו פי עשרה בממוצע את מספר המטפלים בשנה האחרונה. צעדים אלו ואחרים הובילו לצמצום ההמתנה לטיפול במרכזי החוסן. נציין כי מרכזי החוסן שומרים על רמת זמינות מלאה ועל מקצועיות גבוהה, ונותנים וממשיכים לתת מענה טיפולי רגיש ומותאם לעשרות אלפי ישראלים מתחילת המלחמה ועד היום.
"נציין כי פעילות מרכזי החוסן מהווה עוגן חיוני לחוסן הנפשי ולמניעת פוסט טראומה עבור תושבי העוטף, תושבי הצפון ויתר הנפגעים ברחבי הארץ בהתמודדות מקצועית עם הטראומה הלאומית. בנוסף, מודל הפעילות של מרכזי החוסן משלבת מעורבות של הקהילה אליה משתייך המטופל מתוך תפיסה שחוסן נפשי של האדם ומשפחתו תלוי גם בחוסן קהילתי. זהו מודל ייחודי בעולם שמאפשר מענה מקצועי, מדוייק ומהיר שבאמצעותו משרד הבריאות הצליח לתת מענה לאוכלוסיה שנפגעה בצורה המשמעותית ביותר בהיקף חסר תקדים. המודל מוצג ברמה העולמית כהצלחה משמעותית בהתמודדות עם טראומה".
במענה לתדרוכים של משרד הבריאות בנושא, מסר משרד מבקר המדינה, כי "הכשלים של הממשלה ושל משרד הבריאות חמורים שבעתיים כאשר רבים מפגועי הנפש של 7.10 ומאות אלפי אזרחי ישראל לאחר 16 חודשי מלחמה לא מקבלים מענה ראוי. מצופה היה שמשרד הבריאות ישקיע את מרצו בתיקון הליקויים ולא בהדיפת הביקורת. בייחוד לאחר 7.10 ראוי להתייחס בצניעות הראויה לביקורת, לא להיות שבויים בקונספציות שגויות גם בתחום בריאות הנפש ולא לתקוף את מי שזועק 'המלך עירום'.
"לעצם העניין -
א. ראוי היה שמשרד הבריאות יבצע בעצמו סקרים על מנת לעמוד אחר צרכי בריאות הנפש של אזרחי ישראל לאחר 7 באוקטובר.
ב. הסקר שביצע משרד מבקר המדינה מבוסס על שאלון PTSD של משרד הבריאות.
ג. גם לפי אומדן משרד הבריאות 680,000 איש יזדקקו למענה במערך בריאות הנפש הציבורי (זאת למול אומדן משרד מבקר המדינה העומד על כ-900,000 איש).
ד. כל אחד מוזמן לנסות לקבוע בעצמו תור לפסיכיאטר ולבחון כמה זמן לוקח לקבוע תור. הממוצע לפי נתוני מערכת הבריאות עמד על כ-6.5 חודשי המתנה, נכון לאפריל 2024.
ה. גם בשעה שמשרד הבריאות חתם על סיכום תקציבי עם משרד האוצר על הקצאה נוספת של יותר מ-2.3 מיליארד שקל לבריאות הנפש, הוא לא כלל מדדים על אודות זמני המתנה כלשהם של הציבור לתורים בקופות החולים, ואין בידיו דיווחים על כך.
ו. הציבור זכאי לדעת את האמת על מערכת בריאות הנפש של ישראל, גם אם הדבר לא נוח לנוגעים בדבר".
