בימים האחרונים עלתה מחדש לתודעה העולמית מחלת ניוון השרירים ALS, כאשר כוכב "האנטומיה של גריי" ו"אופוריה", אריק דיין, חשף שאובחן עם המחלה. המרוץ לפיתוח תרופה למחלה רשם התקדמות בחודשים האחרונים סביב הטיפול PrimeC, שפיתחה חברת סטארט-אפ ביוטק ישראלית NeuroSense Therapeutics, שהוכרז כסיפור המעניין ביותר במאמץ למציאת תרופה על ידי האגודה האמריקנית ל-ALS.
הסיבה נעוצה בתוצאות מחקר חשוב שמובילה פרופ' דרורי במרכז הרפואי איכילוב, שהוא גם המרכז הגדול מבין שלושת המרכזים הרפואיים שבהם מתבצע המחקר, והיחיד בישראל.
"מדובר במחקר ראשוני יחסית של חברה ישראלית – הישג בפני עצמו, שכן יש מעט מאוד חברות מקומיות שמצליחות להגיע לשלבים מתקדמים בפיתוח תרופה ל-ALS", אומרת פרופ' ויויאן דרורי, נוירולוגית בכירה באיכילוב, מנהלת היחידה למחלות נוירו-מוסקולריות לשעבר. "כיום כמעט שאין טיפולים יעילים למחלה, ולכן גם תוצאות ראשוניות נחשבות למשמעותיות.
"אמנם זהו מחקר שלב 2, אך מדובר בניסוי קטן יחסית. עם זאת, התוצאות היו חיוביות: התרופה הצליחה להאט את קצב ההחמרה של המחלה – וזה משמעותי, משום שמדובר במחלה שמתקדמת במהירות, ולרוב אין ציפייה לשיפור. אם יש האטה בקצב ההחמרה, זו כבר בשורה. עם זאת, חשוב להדגיש שצריך מחקר רחב יותר שיאשש את הממצאים האלו".
פרופ' דרורי: "התרופה הצליחה להאט את קצב ההחמרה של המחלה – וזה משמעותי, משום שמדובר במחלה שמתקדמת במהירות, ולרוב אין ציפייה לשיפור. אם יש האטה בקצב ההחמרה, זו כבר בשורה. עם זאת, חשוב להדגיש שצריך מחקר רחב יותר שיאשש את הממצאים האלו"
ALS: מחלה חשוכת מרפא
מחלת ה-ALS (בשמה המלא: Amyotrophic Lateral Sclerosis) היא מחלת ניוון שרירים נוירודגנרטיבית חשוכת מרפא, הפוגעת בתאי העצב המוטוריים במוח ובחוט השדרה. תאים אלו אחראים להעברת פקודות תנועה מהמערכת העצבית אל השרירים, וכאשר הם מתנוונים ומתים – הקשר הזה נפגע, מה שמוביל בהדרגה לשיתוק של שרירים חיוניים.
פרופ' ויויאן דרוריצילום: פרטי"עם הזמן, החולים מאבדים את היכולת לבצע פעולות בסיסיות כמו דיבור, הליכה ואפילו נשימה באופן עצמאי, בעוד שהיכולות הקוגניטיביות נותרות לרוב ללא פגע", מסבירה פרופ' דרורי. "המנגנון המדויק של המחלה עדיין אינו מובן לחלוטין, אך מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים גנטיים, סביבתיים ותהליכים דלקתיים במוח".
התסמינים הראשונים כוללים לרוב חולשה בגפיים – קושי בכתיבה, בכפתור בגדים, בהליכה או בעלייה במדרגות. בהמשך מתפתחת גם חולשה בשרירי הבליעה והדיבור, שמובילה לקושי לאכול, לירידה במשקל, ובשלבים מתקדמים – לפגיעה בשרירי הנשימה ולקוצר נשימה, שהוא הסיבוך המרכזי שמביא לבסוף למוות.
לדבריה של פרופ' דרורי, על אף המאמצים הרבים שמושקעים בפיתוח תרופות למחלה, נכון להיום אין טיפול מרפא. ההתמודדות מתמקדת בהאטת קצב ההידרדרות ובשיפור איכות החיים של המטופלים. עם זאת, ישנן מספר מצומצם של חברות – בהן גם חברת תרופות ישראלית – שפועלות בתחום, ובימים אלו נרשמה התקדמות ראשונית מעודדת במחקר המדובר.
אלון בן נון, מייסד ומנכ"ל NeuroSense Therapeutics LTD, מוסיף: "מזה שמונה שנים אנו פועלים ללא לאות כדי לפתח פתרונות למחלת ה-ALS - מחלה אכזרית שמתפרצת לפתע, טורפת את הקלפים ומשנה לחלוטין את מסלול חייהם של המאובחנים בה. אני מאמין שהטיפול שפיתחנו יוכל להעניק לחולים תקווה להאט את קצב ההידרדרות, להאריך חיים, ולאפשר רגעים של אופטימיות גם בתוך ההתמודדות הקשה".
האטה בהידרדרות המחלה
PrimeC משלבת שתי תרופות בפטנט ייחודי. במחקר פאזה שנייה (2b) הוכח שמטופלים שנטלו אותה במשך חצי שנה, התדרדרו בקצב איטי יותר בשיעור של כ-30% בהשוואה לקבוצת ביקורת.
Alon Ben-noonצילום: PRכיום מספר החולים במחלה ברחבי העולם מוערך ביותר מ-200 אלף, מהם כ-30 אלף רק בקנדה וארה"ב. בכל שנה מאובחנים בארה"ב כ-5,000 מקרים חדשים (בישראל לבדה כ-150 חולים חדשים מדי שנה) ולפי תחזיות עד שנת 2040 תהיה עלייה של כ-20% בשיעור החולים במחלה. "טווח הגילים השכיח במחלה הוא 70-40, אך ישנן עדויות גם למקרים צערים ומבוגרים יותר", אומרת פרופ' דרורי. "המחלה היא מחלה סופנית ומרבית החולים בה מתים בתוך כ-5-2 שנים מרגע האבחון".
המחקר המדובר נמצא בשלב 2 (פאזה שנייה) ונערך במשך שנה וחצי. בחצי השנה הראשונה בוצע כפל-סמיות. "כלומר, חלק מהחולים קיבלו את PrimeC וחלק מהחולים קיבלו פלצבו (תרופת דמה), ולאחר מכן במשך 12 חודשים נוספים כלל החולים קיבלו את תרופת המחקר", מסבירה פרופ' דרורי. "במסגרת שלב זה נקבעות מטרות המחקר, שיטות מתן התרופה ונבדקת יעילות ובטיחות מוצר המחקר. במחקר זה, נבדקה התרופה PrimeC המשלבת שתי מולקולות העובדות בשיתוף פעולה על מספר מנגנונים של מחלת ה-ALS".
3 צפייה בגלריה
PrimeC עשויה לאפשר הזדמנויות נוספות לטיפול ולתוצאות ארוכות טווח אשר יתרמו לבריאותם של החולים ב-ALS
(צילום: יח"צ נוירוסנס תרפויטיקס)
הניסוי בשלב 2 היה אקראי, כפול סמיות ובעל קבוצת בקרה. מטרת המחקר הייתה לבחון את יעילות PrimeC ולבחון שינויים במדד ה-ALSFRS-R שמעריך את קצב התקדמות המחלה אצל חולים המשתתפים בניסוי.
ALSFRS-R (קיצור של ALS Functional Rating Scale) הוא שאלון תפקודי מאומת המשמש למעקב אחר התקדמות המחלה בקרב חולי ALS. בדיקת המדד כוללת מעקב אחר שינויים בתפקוד המוטורי של החולה, לדוגמה יכולתו ללכת, לדבר או לאכול. ציוני מדד ה-ALSFRS-R נמצאו כבעלי קשר ישיר וחזק לאיכות החיים.
במסגרת המחקר ב-PrimeC השתתפו 68 חולי ALS מקנדה, ישראל ואיטליה. החולים קיבלו את PrimeC או טבלית דמה פעמיים ביום למשך שישה חודשים, ולאחר מכן, כאמור, כל המשתתפים קיבלו את PrimeC למשך כ-12 חודשים נוספים. נקודות הסיום שהוגדרו בתחילת המחקר הושגו והציגו תוצאות חיוביות בעקבות השימוש ב-PrimeC תוך הדגשת ההבדלים בין החולים שנטלו PrimeC לבין אלו שנטלו פלצבו ולאחר חצי שנה עברו ל-PrimeC.
פרופ' דרורי: "הצורך בטיפולים חדשים וחדשניים לאנשים החיים עם ALS מעולם לא היה גדול יותר. ל-PrimeC יש פוטנציאל רב בהתבסס על מנגנון הפעולה שלה ותוצאות המחקר הנוכחי. תוצאות אלו מצדיקות הערכה נוספת בניסוי קליני נרחב בשלב 3 במהירות"
"יש תקווה וציפייה"
תוצאות המחקר הציגו סימנים משמעותיים ליעילות התרופה, עם האטה של למעלה מ-30% בהתקדמות מדד ה-ALSFRS-R שנמדד בקרב החולים שנטלו PrimeC לבין החולים שהחלו בקבוצת הפלצבו, גם לאחר 18 חודשי טיפול. עם התוצאות המוצלחות של PrimeC התרופה עשויה לאפשר הזדמנויות נוספות לטיפול ולתוצאות ארוכות טווח אשר יתרמו לבריאותם של החולים ב-ALS.
3 צפייה בגלריה
פרופ' דרורי: "הצורך בטיפולים חדשים וחדשניים לאנשים החיים עם ALS מעולם לא היה גדול יותר"
(צילום: shutterstock)
"התוצאות המרגשות הללו בטווח ארוך מדגימות כיצד המשתתפים במחקר חוו האטה רבה יותר בהתקדמות המחלה לאורך זמן עם PrimeC המשתקפת במדד ה-ALSFRS-R, המהווה מדד תפקודי סטנדרטי לפיתוח תרופות ל-ALS", אומרת פרופ' דרורי. "הצורך בטיפולים חדשים וחדשניים לאנשים החיים עם ALS מעולם לא היה גדול יותר. ל-PrimeC יש פוטנציאל רב בהתבסס על מנגנון הפעולה שלה ותוצאות המחקר הנוכחי. תוצאות אלו מצדיקות הערכה נוספת בניסוי קליני נרחב בשלב 3 במהירות".
PrimeC קיבלה מעמד של "תרופת יתום" על ידי ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקני) וה-EMA (הסוכנות האירופית לתרופות). מעמד "תרופת יתום" ניתן לתרופות המפותחות לטיפול במחלות ומצבים רפואיים נדירים הנחשבים לחשוכי מרפא. "יש בהחלט תקווה וציפייה – במיוחד כשהמחקר מגיע מחברת תרופות ישראלית, דבר שהוא מרגש בפני עצמו", מסכמת פרופ' דרורי. "עם זאת, חשוב לשמור על פרופורציות: עדיין לא מדובר בפריצת דרך שמצילה חיים או פותרת את הבעיה. הדרך לפיתוח תרופה יעילה עוד ארוכה, ונדרשים מחקרים נוספים שיאששו את הממצאים".
