כ-12% מלוחמי המילואים במלחמת "חרבות ברזל" מדווחים על תסמינים מרובים של פוסט-טראומה (PTSD). כך עולה ממחקר חדש שמפרסמים חוקרי אוניברסיטת תל אביב. הנתונים המדאיגים מצביעים על השפעה נפשית חמורה ומתמשכת של שירות המילואים בלחימה. המחקר מעלה שאלות קשות על כשירות החוזרים מהקרב – ועל היערכות המדינה לטפל בהם.
נתוני המחקר משקפים עלייה דרמטית בדיווחים על תסמיני פוסט-טראומה בקרב בוגרי מחזור מרץ 2019 לעומת תקופת השירות הסדיר – אז דיווחו רק 4%–6% מהלוחמים על תסמינים – ואף יותר מכפול לעומת חצי שנה לאחר השחרור, אז נמדדו כ-8%.
מה קורה לחיילים אחרי השחרור?
"המחקר הזה הוא מחקר שנמשך כבר שש שנים, והוא נעשה בשיתוף פעולה עם צה"ל", מסביר פרופ' יאיר בר-חיים, ראש המרכז הלאומי לטראומה וחוסן באוניברסיטת תל אביב, ומוביל המחקר. "הכוונה הכללית הייתה להבין איך מתפתחים תסמינים פוסט-טראומטיים לאורך שירות קרבי. חשוב להבין שהלוחמים מגיעים בריאים מהבית. רק במקרים נדירים מאוד יש פוסט-טראומה שמקורה באירועים קודמים כמו תאונת דרכים או פיגוע. מה שקורה זה שבמהלך השירות – שמתחיל בטירונות והכשרה מתקדמת ונמשך בפעילות מבצעית – האחוזים מתחילים לעלות".
פרופ' יאיר בר-חייםצילום: שחר שחר, דוברות אונ' תל אביבהמחקר של אוניברסיטת תל אביב סוקר לאורך שנים את שכיחותם של תסמינים פוסט-טראומטיים בקרב חיילים במהלך שירותם הקרבי ולאחר השחרור. הוא הוצג בוועידת אוניברסיטת תל אביב "עתיד ישראל" בשיתוף קרן כדר. הסקירות בוצעו באמצעות שאלון שפותח על ידי המשרד לענייני בוגרי קרבות של ארצות הברית, תורגם לעברית, ונחשב לסטנדרט הזהב למדידת התסמינים של הפרעה פוסט-טראומטית בדיווח עצמי, שבו הנשאל מדרג את חומרת תסמיניו.
פרופ' בר-חיים: "חשוב להבין שהלוחמים מגיעים בריאים מהבית. רק במקרים נדירים מאוד יש פוסט-טראומה שמקורה באירועים קודמים. מה שקורה זה שבמהלך השירות – שמתחיל בטירונות והכשרה מתקדמת ונמשך בפעילות מבצעית – האחוזים מתחילים לעלות"
חשוב לציין שתוצאת שאלון סקירה זה אינה מהווה תחליף לאבחנה רשמית המתבצעת בראיון קליני מובנה, ולכן מהווה אומדן בלבד לקיומה של הפרעה פוסט-טראומטית מלאה. עם זאת, מחקרים רבים מהארץ ומהעולם מצביעים על קשר חזק בין תוצאות כלי הסקירה בדיווח עצמי לבין תוצאות הריאיון הקליני. המתאם בין הכלים נע בין 0.70 ל-0.85, כלומר, אנשים שמדווחים על תסמינים חמורים בשאלון הסקירה נוטים לקבל ציון גבוה גם בריאיון הקליני המובנה.
חשיפת תוצאות מחקר: פוסט-טראומה בשירות הקרבי
(צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב)
החוקרים עקבו אחרי 579 חיילים ממחזור מרץ 2019 שהתגייסו לאחת מחטיבות החי"ר של צה"ל. המשתתפים מילאו את שאלון הסימפטומים הפוסט-טראומטיים בחמש נקודות זמן: בגיוס, לאחר 15 חודשי שירות, אחרי 27 חודשי שירות, חצי שנה אחרי השחרור, ושנה וחצי אחרי השחרור (במהלך מלחמת חרבות ברזל). הממצאים מראים שככל שמשך השירות התקדם, כך עלה בהתאמה אחוז החיילים המדווחים על סימפטומים מרובים של הפרעה פוסט-טראומטית ברמות חומרה התואמות אבחנה קלינית לפי ספר האבחון הסטטיסטי של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (DSM-5).
לדברי פרופ' בר-חיים, "אם יש במחזור גיוס אחד כ-15 אלף חיילים קרביים, ובכל שנה יש שלושה מחזורים, אז אנחנו מדברים על סדר גודל של כ-2,500 לוחמים חדשים בשנה שמתמודדים עם תסמינים של פוסט-טראומה – וזה רק בעקבות שירות קרבי רגיל, לא כולל מלחמות או אירועים חריגים".
הוא מוסיף: "לקראת סוף השירות הסדיר אנחנו רואים שהאחוזים מגיעים ל-4.5% עד 6%. הייתה תקווה שזה ייעצר שם, אבל בפועל מה שאנחנו רואים זה קפיצה כמעט כפולה אחרי השחרור. הנתונים מראים קרוב ל-8% מהחיילים עם תסמינים פוסט-טראומטיים – עוד לפני המלחמה – וזה מאוד מטריד".
"אם יש במחזור גיוס אחד כ-15 אלף חיילים קרביים, ובכל שנה יש שלושה מחזורים, אז אנחנו מדברים על סדר גודל של כ-2,500 לוחמים חדשים בשנה שמתמודדים עם תסמינים של פוסט-טראומה – וזה רק בעקבות שירות קרבי רגיל, לא כולל מלחמות או אירועים חריגים"
בנקודת הזמן הראשונה, כלומר בעת הגיוס, פחות מחצי אחוז מהמתגייסים סבלו מפוסט-טראומה שאיתה הגיעו מהבית. אחרי כשנה וחצי בצבא, כלומר בתום חצי שנה של הכשרה קרבית ועוד כתשעה חודשים של פעילות מבצעית, המספר עלה ל-2.6%. לקראת סוף השירות הסדיר, כלומר לאחר מספר סבבים נוספים של פעילות מבצעית, הוא כבר עמד על 4.4%.
אף שהתקווה הייתה שלאחר השחרור משירות סדיר תרד חומרת התסמינים, חצי שנה אחרי השחרור מצה"ל זוהתה עלייה נוספת בתסמינים וכמעט 8% מלוחמי המחזור הנחקר דיווחו על תסמינים פוסט-טראומטיים מרובים. ראוי לציין שנתונים אלה משקפים תקופת שירות ללא מלחמה או מבצע.
"אנחנו מניחים שהמסגרת הצבאית עצמה מעניקה ללוחמים מעטפת מסוימת של תמיכה רגשית והתנהגותית", מוסיף בר-חיים, "אבל כשהיא נעלמת – והשחרור מציב את החייל בפני דרכו האישית – אנחנו רואים עלייה חדה מאוד בתסמינים".
מלחמת חרבות ברזל: נקודת מפנה נפשית
נקודת הזמן החמישית של איסוף הנתונים קרתה מספר חודשים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל. כ- 85% מהמשתתפים במחקר זומנו לשירות מילואים והשתתפו במלחמה. כצפוי, המלחמה העמיקה את הקשיים הנפשיים, ומספר המשתתפים שדיווחו על סימפטומים פוסט-טראומטיים משמעותיים עלה לכ- 12%.
"המלחמה הזאת הביאה אותנו לאזור של 12% עם פוסט-טראומה", אומר בר-חיים. "זה מספר גבוה – אבל לא חריג כשמשווים למלחמות דומות בעבר, אצלנו ובארצות הברית: וייטנאם, יום כיפור, לבנון הראשונה, אפגניסטן, עיראק. הספרות המקצועית לגמרי תומכת בנתון הזה".
"המלחמה הזאת הביאה אותנו לאזור של 12% עם פוסט-טראומה. זה מספר גבוה – אבל לא חריג כשמשווים למלחמות דומות בעבר, אצלנו ובארצות הברית: וייטנאם, יום כיפור, לבנון הראשונה, אפגניסטן, עיראק. הספרות המקצועית לגמרי תומכת בנתון הזה"
פרופ' בר-חיים הציג את ממצאי המחקר בוועידת אוניברסיטת תל אביב "עתיד ישראל" בשיתוף קרן כדר: "נתוני המחקר משקפים מחזור גיוס אחד לאחת מחטיבות החי"ר בצבא – כמו צנחנים, גולני, או גבעתי – שהתגייס ב-2019 והשתחרר משירות סדיר ב-2022. בתקופת השירות הסדיר של חיילים אלה מדינת ישראל לא יצאה למלחמה או למבצע צבאי מיוחד, כך שאלו נתונים שמשקפים את התסמינים של פוסט-טראומה בקרב חיילים קרביים בצה"ל במהלך פעילות שגרתית. במקרה של המשתתפים במחקר הזה בעיקר בשטחי יהודה ושומרון".
6 צפייה בגלריה
חצי שנה אחרי השחרור מצה"ל זוהתה עלייה נוספת בתסמינים וכמעט 8% מלוחמי המחזור הנחקר דיווחו על תסמינים פוסט-טראומטיים מרובים
(צילום: דובר צה"ל)
בעקבות מלחמת חרבות ברזל נרשמה עלייה נוספת באחוז המדווחים על סימפטומים פוסט-טראומטיים מרובים, כ- 12% מהמדגם. נתונים אלה אינם מפתיעים ותואמים את הידוע על תסמינים פוסט-טראומטיים בעקבות מלחמות בעצימות גבוהה, הן בצה"ל והן בצבאות אחרים.
"הנתונים גם תורמים להבנה שאנו נמצאים בשעת חירום במערכת בריאות הנפש בישראל", אומר פרופ' בר-חיים. "זהו מצב שהחברה הישראלית מתמודדת איתו כבר שנים ארוכות, בשגרה ובחירום. על מקבלי ההחלטות לפעול בדחיפות כדי להתוות פתרונות ארוכי טווח להתמודדות עם הצורך בטיפול במספר גבוה של לוחמים עם הפרעה פוסט-טראומטית. דרושים פתרונות המסתכלים מעבר לאופק, אל שני העשורים הקרובים לפחות. פתרונות שיחדדו את הליך הכשרת המטפלים כך שיהיה מהיר ואיכותי יותר לצד פתיחת קליניקות אזוריות חזקות המתמקצעות באופן ייחודי בטיפול בטראומה לאחר השחרור".
"הנתונים גם תורמים להבנה שאנו נמצאים בשעת חירום במערכת בריאות הנפש בישראל. זהו מצב שהחברה הישראלית מתמודדת איתו כבר שנים ארוכות, בשגרה ובחירום. על מקבלי ההחלטות לפעול בדחיפות כדי להתוות פתרונות ארוכי טווח להתמודדות עם הצורך בטיפול במספר גבוה של לוחמים עם הפרעה פוסט-טראומטית"
כשצו 8 פוגש לוחם פצוע בנפש
לדבריו, צריך להבין שזה לא רק מספרים – אלה אנשים שחיים עם פצע פתוח. "במרכז הלאומי לטראומה וחוסן אנחנו מטפלים במאות לוחמי מילואים, שחלקם מקבלים צו 8 באמצע טיפול. יש כאלה שלא מסוגלים לחזור, פשוטו כמשמעו. מישהו שהוא קטוע רגל לא יקבל צו 8, אבל מי שהתפרק נפשית – לרוב לא יודעים עליו בכלל. הוא מקבל צו. יש לוחמים שמרגישים מחויבות לצוות שלהם וחוזרים למרות הכול – וזה עלול להחמיר את מצבם ולהוריד את היכולת התפקודית שלהם. הרבה מהם זקוקים לטיפול לפני שיוכלו בכלל לחשוב על חזרה לשירות, אם בכלל יחזרו".
6 צפייה בגלריה
פרופ' בר-חיים: "כנראה שהמסגרת הצבאית עצמה מעניקה ללוחמים מעטפת מסוימת של תמיכה רגשית והתנהגותית"
(צילום: דובר צה"ל)
הוא מסכם ואומר כי הנתונים מהמחקר מתכתבים עם המספרים הגדולים של משוחררים קרביים שפונים אל אגף השיקום של משרד הביטחון בבקשה לקבל עזרה והכרה במצבם. הם יכולים גם להסביר באופן חלקי את הירידה באחוזי המתייצבים למילואים. לוחמי מילואים שמתמודדים עם סימפטומים מרובים מתקשים להתייצב לשירות נוסף.
"בצה"ל מתבצעים צעדים רבים על מנת למנוע פוסט-טראומה ולטפל בה", אומר פרופ' בר-חיים, "אך מצב העניינים המתואר יוצר עומס אדיר על צה"ל, משרד הביטחון, אגף השיקום, ועל החברה הישראלית כולה, כאשר עיקר הלחץ הוא על החיילים הקרביים ומשפחותיהם".
אם אתם או אדם בסביבתכם נמצאים במשבר ועלולים להיות אובדניים, אל תישארו לבד. פנו לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים כמו ער"ן בטלפון 1201, קו הסיוע של עמותת נט"ל בטלפון 3362* - תמיכה נפשית לנפגעי טראומה על רקע מלחמה וטרור, או באתר סה"ר - סיוע והקשבה ברשת. כמו כן, ניתן לפנות למרכזי החוסן או לקופת החולים כדי לקבל סיוע נפשי. מידע מלא על מספרי הטלפון ליצירת קשר עם מרכזי החוסן, עמותות הנותנות תמיכה וקופות החולים - בקישור הבא.
פורסם לראשונה: 12:55, 07.05.25
