בשיתוף חברת פייזר, ללא מעורבות בתכנים
"טיפלתי בחולה בן 70 עם דיכוי חיסוני בשל מחלת פרקים. שנה קודם הוא נדבק בקורונה, קיבל טיפול תרופתי והחלים היטב. השנה כשנדבק שוב, רופאת המשפחה אמרה "שהיום המחלה קלה והתרופה לא יעילה" הוא הידרדר והגיע להנשמה ונפטר - מקרה שהיה אפשר למנוע לחלוטין.'" פרופ' גליה רהב, משתפת במקרה שאולי ממחיש יותר מכל שהקורונה עדיין כאן, ולא רק שהיא כאן – היא מסוכנת.
הקורונה של היום שונה מזו שהכרנו ב-2020. "המחלה שינתה פנים," מסבירה פרופ' גליה רהב. "היום היא בעיקר פוגעת בקשישים, במיוחד במסגרות גריאטריות, ובאנשים מדוכאי חיסון או עם מחלות רקע משמעותיות. כמעט ולא רואים קורונה קשה אצל צעירים ובריאים". למרות זאת, היא מתריעה, ההתייחסות הציבורית למחלה השתנתה באופן קיצוני, לעיתים עד כדי זלזול מסוכן.
"אין יותר קורונה"? המיתוסים החדשים והאמת שמאחוריהם
"המגיפה מאחורינו ולכן אין מה להיבדק" - זהו אחד המשפטים הנפוצים שפרופ' רהב שומעת. "זו טעות חמורה," היא קובעת נחרצות. "אנשים מבוגרים ומדוכאי חיסון בסיכון חייבים להיבדק, כי קיימות תרופות שיכולות למנוע הידרדרות. גם צעירים צריכים לדעת אם הם חולים כדי להגן על סביבתם."
המיתוס: "אין מה לעשות כשנדבקים בקורונה"
מיתוס נוסף טוען כי "אין מה לעשות כשנדבקים". "זה ממש לא נכון," מדגישה פרופ' רהב. "לאנשים בסיכון יש טיפול תרופתי שיכול למנוע התדרדרות לאשפוז ואף מוות, אבל חשוב להתחיל אותו תוך 3-5 ימים מתחילת הסימפטומים". לדבריה, גם הטענה: "זה רק כמה ימי חום וזה עובר" אינה מדויקת. "יש אנשים שסובלים מקרישיות יתר עם תופעות בלב ובריאות, ואחרים מפתחים לונג-קוביד."
המיתוס: "אין סיבה להיכנס לבידוד כי החוק לא מחייב"
רהב מתייחסת גם לטענה ש"הטיפולים לקורונה היום מספיק יעילים כדי למגר את המגיפה": "זה פשוט לא נכון. הקורונה נמצאת במצב אנדמי, והטיפולים אמנם מונעים מחלה קשה, אבל לא מונעים הידבקות. לכן אנחנו עדיין רואים הרבה מקרים."
נקודה נוספת שמטרידה את פרופ' רהב היא הגישה ש"אם גיליתי שאני נשא אין סיבה להיכנס לבידוד כי החוק לא מחייב". "נכון שאין חובה חוקית," היא אומרת, "אבל יש אחריות אישית. אני, בתור רופאה, לא אלך לעבוד ואדביק את כל החולים שלי. זה פשוט לא נכון מוסרית."
המיתוס: "קורונה היא כמו שפעת"
המציאות מורכבת יותר ממה שנדמה לנו. "נכון לעכשיו, שפעת B דווקא מסוכנת יותר לצעירים בריאים," מפתיעה פרופ' רהב. "ראיתי בשבועות האחרונים צעירים בני 17-22 עם שפעת בטיפול נמרץ, בעוד שבקורונה כמעט ולא רואים מקרים כאלה. עם זאת, הקורונה עדיין יותר בעייתית ומדבקת, במיוחד עבור אוכלוסיות בסיכון."
"מה שאנחנו רואים עם השפעת," היא מסבירה, "זה תוצאה של וירוס שפוגש אוכלוסייה שלא התחסנה זמן רב. אצל קשישים שהתחסנו לאחרונה, ההשפעה פחות משמעותית."
"בארה"ב 40% מהאוכלוסיה מעל גיל 65 מתחסנת לקורונה. אצלנו פחות מ-4%"
המצב החיסוני בישראל מדאיג במיוחד את פרופ' רהב. "אחוז המתחסנים לזן החדש שואף לאפס וזה נורא. בארצות סקנדינביה מעל 80% מתחסנים בקרב אוכלוסיות בסיכון, בארה"ב 40%, ואצלנו פחות מ-4%". היא מתייחסת גם לטענה הנפוצה "אם אני לא בקבוצת סיכון אין לי למה להתחסן". "נכון שאין המלצה גורפת לצעירים בריאים, אבל אנחנו יודעים שחיסון מונע לונג-קוביד. כל אחד צריך לעשות את החשבון שלו."
חמישה טיפים להתגוננות מפני קורונה ותחלואת החורף
למרות שאין כיום הגבלות רשמיות, פרופ' רהב מציעה מספר דרכים להתגונן מקורונה ותחלואת חורף נוספת:
1. לוודא שאנשים בסיכון בסביבתכם מתחסנים לקורונה - יש לנו אחריות בכל גיל לאנשים שנמצאים סביבנו.
2. להישאר בבית חמישה ימים כשחולים - גם אם החוק לא מחייב, יש אחריות אישית, ואם אתם כן יוצאים מהבית להשתמש במסכה.
3. להתחסן נגד שפעת מגיל חצי שנה, השפעת משמעותית מאוד בתקופה הנוכחית.
4. להיבדק במקרה של תסמינים, במיוחד אם אתם קבוצת סיכון או נמצאים בקרבת אוכלוסיות בסיכון. אם תתגלו כחולי קורונה יש טיפול שימנע התדרדרות מחלה לאשפוז/מוות
5. לגלות אחריות אישית גם כשאין חובה חוקית. אף אחד מאיתנו לא היה רוצה להיחשף לאנשים עם קורונה.
"כולנו - מערכת הבריאות, הרופאים המטפלים והציבור - לפעמים שוכחים שהקורונה עדיין כאן", מסכמת פרופ' רהב. "אולי זו עייפות מההתעסקות במחלה, אולי זה המוח שמעדיף להדחיק בעיות, אבל התוצאה עלולה להיות הרת אסון עבור אוכלוסיות בסיכון."
בשיתוף חברת פייזר, ללא מעורבות בתכנים
