בשיתוף המרכז הרפואי שיבא
צפו בכתבה המלאה:
"האבחון צריך להיות מהיר וכך גם הטיפול שניתן", פרופ' רועי בינרט
(כתבת: לינוי מסטבוים)
הפרעות קצב לב ובמיוחד פרפור פרוזדורים הן בעיות שכיחות המשפיעות על בריאותם ואיכות חייהם של כ-300 אלף איש בישראל. בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי ביכולות הטיפול בהפרעות קצב, בזכות כניסתן של טכנולוגיות חדשניות. גולת הכותרת של טכנולוגיות אלו היא השימוש באנרגיה המבוססת על אלקטרופורציה (PFA) – שיטה חדשה המאפשרת טיפול מהיר, יעיל ובטוח יותר בהשוואה לשיטות המסורתיות.
"פרפור פרוזדורים היא הפרעת הקצב השכיחה ביותר שאנחנו מטפלים בה", מסביר פרופ' איל נוף, מנהל שירות אלקטרופיזיולוגיה פולשנית בשיבא. "היא משפיעה משמעותית על איכות חיי המטופלים. רובם חשים דפיקות לב, עייפות ואי סבילות למאמצים, אך ישנם גם מטופלים עם תלונות פחות ספציפיות".
מאפייני המחלה משתנים מחולה לחולה, כך שאבחונה לעיתים מאתגר ולפי פרופ' רועי בינרט, מנהל מרכז דוידאי להפרעות קצב וקיצוב במרכז הרפואי שיבא, "גורמת לכך שהאבחון והטיפול ניתנים באיחור רב". הטיפול מושתת על שילוב של תרופות וטיפול פולשני. בשנים האחרונות חלה התקדמות טכנולוגית מטאורית: "העולם של טיפול בהפרעות קצב עובר שינוי מהותי ומהיר", מסביר פרופ' בינרט "אנחנו עוברים ממה שנקרא אנרגיה תרמית למערכות חדשות שעובדות בשיטת האלקטרופורציה".
"החידוש בשיטה הזאת הוא שניתן לייצר פולס חשמלי סלקטיבי לתאי שריר הלב", מסביר פרופ' נוף בהתרגשות. "היתרון הגדול, מעבר למהירות וקיצור זמני הפעולה, הוא הבטיחות. מכיוון שאפשר ליצור שדה חשמלי שהורס רק את שריר הלב ואינו פוגע במבנים הסמוכים לו. כשמשתמשים באנרגיה שהיא ייחודית וספציפית לתאי שריר, ניתן למנוע סיבוכים משמעותיים".
בישראל ישנו רק מרכז רפואי אחד שמחזיק בשלוש מערכות מתקדמות ביותר המבוססות על השיטה החדשה – שיבא. "יש לנו אפשרות לבחור את המערכת המתאימה למטופל הספציפי עם הפרעת הקצב הספציפית וכך אני יכול להתאים את הטיפול בעזרת המערכות החדישות ביותר", מפרט פרופ' בינרט.
הטיפול בפרפור פרוזדורים כולל מספר חלופות: "ניתן לטפל בפרפור על ידי תרופות כדי למנוע את חזרתו וניתן לטפל גם על ידי צריבה, שגם נקראת אבלציה", אומר פרופ' נוף. "הצריבה היא הטיפול היעיל ביותר שיש לנו כיום. למטופלים המתאימים, הוא עדיף מאשר נטילת תרופות לכל החיים".
4 צפייה בגלריה
"פרפור פרוזדורים היא הפרעת הקצב השכיחה ביותר שאנחנו מטפלים בה", פרופ' איל נוף
(טל שחר)
מה ההבדל בין שלוש המערכות?
"ישנן שתי מערכות שמיועדות למטופלים העוברים אבלציה בסיסית, שבהלכה אנחנו מבודדים חשמלית את ורידי הריאה, אותם אזורים שברוב המטופלים מעורבים ביצירת פרפור פרוזדורים. מערכת Pulse Select וגם מערכת Fara Pulse, נותנות מענה למטופלים אלו והן נבדלות במבנה הצנתרים ובפרוטוקול האלקטרופורציה", מסביר פרופ' נוף. "בנוסף, קיימת מערכת שלישית שנקראת 'AFFERA' והיא מאפשרת מיפוי של הפרעות קצב וצריבה בשני סוגי אנרגיה, הן תדר רדיו והן אלקטרופורציה. זו מערכת שמתאימה למטופלים שזקוקים למיפוי של הפרעת קצב, או אלו הזקוקים לצריבות נרחבות יותר מעבר לבידוד ורידי הריאה".
יתרון משמעותי נוסף של המערכת החדשה הוא קיצור של זמני הטיפול וההחלמה. "אבלציה של פרפור פרוזדורים נמשכת עד כשעה וחצי – שעתיים, ועם המערכות החדשות רק כחצי שעה", ממשיך הרופא. לאחר הפרוצדורה, "המטופלים נשארים ללילה אחד להשגחה, למחרת נבדקים שוב ואם הכל תקין הם חוזרים הביתה. תוך 48 עד 72 שעות, אנחנו בעצם מאפשרים חזרה לשגרה מלאה".
לאחרונה פורסם מאמר בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine, אשר בו הוכח היתרון של אלקטרופורציה על שימוש בשיטות הישנות. "זוהי הוכחה נוספת לכך שהמערכות החדשות אפקטיביות יותר, בטוחות יותר ומשך הפעולות קצר יותר. כל אלו כמובן מעלים את שביעות רצון המטופלים ומשפרים את חוויית המטופל. בסופו של דבר המטופלים מאוד מרוצים מהשימוש בטכנולוגיות הללו", אומר פרופ' בינרט בהתלהבות.
חשיבות האבחון והטיפול המוקדם
"המסר העיקרי הוא שהאבחון צריך להיות מהיר וכך גם הטיפול שניתן, זאת על מנת להימנע מהסיבוכים שקשורים בהפרעת קצב", מדגיש פרופ' בינרט ומוסיף: "הטיפול הפולשני, שהוא יחסית יעיל, צריך להתבצע בשלבים מוקדמים. יש חלון הזדמנויות שאפשר להתערב בו ואסור להפסיד אותו".
הוא אף מקפיד להזהיר: "הרבה אנשים נשלחים אלינו מהקהילה בשלב שבו הם כבר סובלים זמן רב מהפרפור והיכולות שלנו לסייע - גם בטיפול תרופתי וגם באמצעים פולשניים – נמוכות יותר במטופלים אלה".
4 צפייה בגלריה
בשיבא הוקם מרכז בינה מלאכותית ככלי עזר לשיפור האבחון והטיפול במחלות הלב וכלי הדם
(טל שחר)
עתיד הטיפול בהפרעות קצב
תחום הטיפול בהפרעות קצב ממשיך להתפתח בעיקר בזכות מרכזים העוסקים במחקר ופיתוח. "מה שמאפיין את מרכז הלב בשיבא הוא שיתוף פעולה בין צוותים מובילים מתת התמחויות שונות, אשר ביחד מעניקים טיפול כוללני ומיטבי למטופלים", מסביר פרופ' בינרט. "מרכז הלב מהווה מעין חממה שמאפשרת ביצוע של מחקר בסיסי, מחקרים קליניים ופיתוח של טכנולוגיות חדשות. לדוגמא, אנו עובדים על פיתוח של מערכת קיצוב חדשנית שנמצאת כעת בשלבי ניסוי פרה-קליניים. בנוסף, יחד עם עמיתנו מנתחי הלב, אנו מפתחים טכנולוגיה חדשה לטיפול בהפרעות קצב". רק לאחרונה, סטרט-אפ שעוסק בתיקון המסתם המיטרלי, שפותח במרכז הלב בשיבא, נמכר לענקית המכשור הרפואי אדוארדס.
"מעבר לזאת, החזון שלנו בשיבא הינו להוביל את מהפיכת הבינה המלאכותית ברפואה ובכלל זה לפתח כלים המושתתים על בינה מלאכותית, על מנת להעניק טיפול טוב יותר". מוסיף פרופ' בינרט, "בשיבא הוקם מרכז בינה מלאכותית ואנו עוסקים בפיתוח בינה מלאכותית ככלי עזר לשיפור האבחון והטיפול במחלות הלב וכלי הדם".
לצד הפיתוחים והשיפורים הטכנולוגים, פרופ' בינרט מדגיש את חשיבות ההון האנושי. "בתי החולים רוכשים טכנולוגיות ומביאים טכנולוגיות וזה אכן מבורך. אבל, אני חושב שמה שמייחד את שיבא ומה שמציב אותנו בצמרת בתי החולים, זה האנשים. זה ניכר בכלל הצוותים, מאנשי המשק, מובילי השירות, המתנדבים, הצוות האדמיניסטרטיבי, הצוותים הסיעודיים והפארה-רפואיים וכמובן הרופאים. כולנו כאן כדי להיות הכי טובים, לעשות שימוש בטכנולוגיות הכי חדשות ולהיות שותפים לפיתוחן, תוך קיום סביבה תומכת שמייצרת הישגים משמעותיים ותכליתה לשפר את הטיפול בפציינטים".
בשיתוף המרכז הרפואי שיבא
