עוד לפני שהתיישב בכיסא המנהל של המרכז הרפואי העמק, כבר רשם ד"ר מאור ממן שני שיאים: מנהל בית החולים הצעיר בישראל (היה בן 47 כשנבחר לתפקיד), והראשון בארץ שנבחר לנהל את בית החולים שבו נולד – ושבו נולדה גם אמו לפניו. אך לפרט הביוגרפי הזה לא הייתה כל השפעה מקלה על קבלת הפנים הצוננת והחשדנית שבה התקבל על ידי הרופאים הבכירים והזוטרים, ועדי העובדים של המוסד הרפואי ותושבי העיר.
"נכנסתי לתפקיד ביולי 2022, כשאמות הסיפים עדיין רעדו בעקבות פנייתם של כמה רופאים בכירים לתקשורת, שחשפו כשלים תפקודיים, מחסור חמור ומסכן חיים בכוח אדם, בתקצוב ובתחזוקת בית החולים", מספר ד"ר ממן.
המתריעים ניסו להגביר את הלחץ על הרגולטור ובעיקר על "כללית" – שפיטרה את מנהל בית החולים הקודם, ד"ר זיו רוזנבוים, והפרה את הבטחתה להפוך את העמק למרכז-על עבור תושבי הצפון – ופנו לתושבי העיר בקריאה להצטרף להפגנה שיזמו. המהלך חסר התקדים הזה הוביל את הנהלת "כללית" להאשים את המנהל הקודם בהמרדה לכאורה של רופאים ואף בסיכון חולים. במקומו, כאמור, מונה ד"ר ממן, שעד לאותו מועד החזיק בכפל תפקידים במרכז הרפואי בילינסון – רופא נשים בכיר, מנהל מרפאת שרירנים וסגן מנהל בית החולים.
"הליך המכרז לתפקיד היה מהיר ומואץ", אומר ד"ר ממן. "ובזמן הקצר שנותר עד למינוי הרשמי ביולי 2022, ניצלתי כל רגע כדי להרגיש את רוח המקום וללמוד את דפוסי ההתנהלות הקיימים – בעוד הקרקע עדיין לא יציבה ורוחשת רעשי משנה. נפגשתי עם רופאים בכירים וזוטרים, עם מתמחים, והקשבתי לטענותיהם ולבקשותיהם".
חלום להיכנס ככה לתפקיד.
"ביום הראשון שלי כמנהל כינסתי פורום מנהלים וחשפתי במצגת את כל האזהרות שקיבלתי", אומר ד"ר ממן. "כמו - 'אתה לא תצליח', 'חבל עליך', 'אתה תיכשל באתגר הניהולי הזה', 'אם לא תעלה על כביש 6 עם מזוודות של ברינקס לא תוכל להצליח', 'יאכלו לך את הכבד', 'ישתו לך את הדם', ושאף אחד לא ישקיע במקום".
לאחר מכן, הוא אומר, סיפרתי קצת על עצמי, פירקתי אחת לאחת את כל האזהרות ונטרלתי אותן, תוך שאני מטווה סדרי עבודה חדשים שמבוססים על שיתוף פעולה בין הצוותים, פתיחות מלאה ושיח ישיר שבו הכול מונח על השולחן בלי התחמקויות, ובעיקר – יצירת אמון חדש. "אנחנו נתווכח", אמרתי להם. "זה חלק בלתי נפרד מהעבודה שלנו, אבל הוויכוח יהיה ענייני ולא אישי. לא הגעתי עם הצהרות מוכנות מהבית כי אני לא אדם של סלוגנים וסיסמאות – הגעתי לעבוד. הסיפור שלנו ייכתב יחד, מתוך עשייה משותפת".
ד"ר ממן: "ביום הראשון שלי כמנהל כינסתי פורום מנהלים וחשפתי במצגת את כל האזהרות שקיבלתי, כמו - 'אתה לא תצליח', 'חבל עליך', 'אתה תיכשל באתגר הניהולי הזה', 'אם לא תעלה על כביש 6 עם מזוודות של ברינקס לא תוכל להצליח', 'יאכלו לך את הכבד', 'ישתו לך את הדם', וש'אף אחד לא ישקיע במקום'"
בסיום המפגש הראשון והמאתגר, הציג ד"ר ממן שקף עם צילום דף מצהיב מתוך עיתון "דבר" משנת 1926, שבו פורסם ריאיון עם ד"ר בן-ציון הראל (הירשוביץ), המנהל הראשון של המרכז הרפואי העמק. "עלינו לשנס מותניים ולגייס כספים, ומה שלא נעשה בעצמנו – לא יקרה", אמר אז את מה שנכון גם לימינו.
ככל שלמד את צורכי המקום, סימן לעצמו מטרות מידיות לביצוע ולקח לידיו את המושכות על הפרויקטים המשמעותיים שעתידים לשנות את פני המוסד הרפואי. "כבר היו בשלבי התנעה הקמת בית שולמית – מרכז הסרטן הגדול בצפון, ובניית מערך של עשרה חדרי ניתוח ממוגנים, שהייתי צריך לקחת עליהם פיקוד ולהניע אותם קדימה", הוא מספר. הראייה המערכתית השתלבה היטב עם נטייתו לרדת לפרטים, וכך, במקביל להובלת הפרויקטים ולגיוס כספים מקופת חולים "כללית", ממשרד הבריאות ומתורמים, דאג גם לשיפור חזות המקום תוך הקפדה על הפרטים הקטנים ביותר. "את שטחי האדמה הריקים והיבשים החלטתי להפוך לאזורי גינון משמעותיים. זה היה כל כך בדמי, עד שבחרתי בעצמי את הפרחים שהפכו את המרחב לפורח ונעים".
ד"ר ממן: "כבר היו בשלבי התנעה הקמת בית שולמית – מרכז הסרטן הגדול בצפון, ובניית מערך של עשרה חדרי ניתוח ממוגנים, שהייתי צריך לקחת עליהם פיקוד ולהניע אותם קדימה. את שטחי האדמה הריקים והיבשים החלטתי להפוך לאזורי גינון משמעותיים. זה היה כל כך בדמי, עד שבחרתי בעצמי את הפרחים שהפכו את המרחב לפורח ונעים"
גם בעיית הניקיון בכניסה לבית החולים הטרידה אותו, והוא דאג להנחיל דפוסים חדשים שיבטיחו שמירה על חזות המקום ברמה אסתטית גבוהה. "זה נקרא להתעסק בזוטות? בעיניי, זה הבסיס לכל", הוא אומר. הוא עבר בין כל המחלקות והאזורים בבית החולים, כולל מחסן הכביסה, ונדהם לגלות שהוא מוזנח ומיושן. בתוך חודשים ספורים, המקום עבר שיפוץ מקיף בסטנדרט גבוה ושודרג מעבר לנורמה.
"האיש מטורף", אמר לנו אחד הרופאים הבכירים. "הוא עובד באופן רוחבי, יורה לכל הכיוונים במקביל – וגם מצליח. הוא מנהיג שדוהר קדימה ואין מי שיעצור אותו. בהתחלה היה לנו קשה להתרגל לקצב האש שלו, אבל אחרי שנתיים לצדו, הבנו שזו 'צרה של עשירים' – ואנחנו בהחלט מרגישים את ההשפעה החיובית שלו, הגלויה והסמויה, על בית החולים".
במהלך הסיור עמו ברחבי בית החולים, הוא הצביע על הישגים שכבר יושמו בכהונתו הקצרה וגם על כשלים שעדיין דורשים שינוי. חצי שעה של סיור במחיצתו מרגישה כמעט כמו ללוות סלב – בכל רגע מישהו אחר ניגש אליו, לוחץ את ידו ומציג בפניו בקשות בתקציר. אבל אל תתבלבלו – ד"ר ממן אמנם זמין, נגיש, קשוב ונחמד מלידה, אך הוא לא בא להסתחבק, לשאת חן או לרצות אחרים. המראה הנערי, גילו הצעיר והביוגרפיה שלו עשויים להטעות וליצור רושם שהוא אחד מהחבר'ה, אבל הוא ממש לא. ואם נצמדים לסטריאוטיפ המתבקש של בן עיירת פיתוח ששיחק אותה, הרי שד"ר ממן מפרק אותו לחלוטין.
והנה ההוכחה: הוא נולד לפני 51 שנים במגדל העמק לאמו אתי, שעבדה כמזכירה, ולאביו שלום, ששימש כנהגו של הרב גרוסמן. יש לו שתי אחיות, ובילדותו גדל והתחנך בעיירה עד כיתה ד', אז התקבל לתוכנית מחוננים אזורית. את לימודיו בחטיבה העליונה המשיך במגמת מצטיינים בבית הספר נוף הגליל, נצרת לשעבר.
בסיום לימודיו התקבל כעתודאי ללימודי רפואה בטכניון, ומשם המשיך להתמחות במחלקת נשים בבית החולים בילינסון. במהלך שירותו הצבאי מילא שורה של תפקידים משמעותיים, ולאחר ששב להתמחות בבילינסון, חזר לצבא לתפקידו האחרון כראש מדור לתפקידים מיוחדים בענף רפואת אב"כ. "השתחררתי ב-2017, חזרתי ישירות לבילינסון, ואחרי כשלוש שנים הייתי אחראי על מרפאת השרירנים וסגן מנהל בית החולים. הדואליות הזו סקרנה אותי", הוא מספר.
אתה מגיע לפריפריה אחרי שסימנת בהצטיינות "V" על כל מה פסגה מקצועית. כפל תפקידים ושאיפה טבעית למצוינות. כמה לא פשוט היה לצוותים לעכל אותך?
"אני לא באמת מודע לקושי, אבל אני מאמין שכולם הבינו שבאתי לעבוד ולבצע שינויים יחד איתם", משתף ד"ר ממן. "במהלך ההיכרות, נדהמתי לגלות עד כמה הצוותים למדו להסתפק בקיים, עד כדי כך שלא העזו אפילו לבקש שדרוגים. דוגמה לכך הייתה כשנתקלתי במכשיר CT ישן ושאלתי למה לא מבקשים לעדכן גרסה. הסתבר שהם פשוט לא האמינו שזה אפשרי. פניתי לכללית, ובתוך זמן קצר קיבלנו את מכשיר ה-CT המתקדם ביותר. שמחתי שהצלחתי להוכיח שאפשר – וצריך – רק לבקש. השאיפה שלי היא שיאתגרו אותי בבקשות לשינוי ולשכלול. לא את הכול נוכל לקבל, אבל פתחתי להם את התיאבון לבקש – ולפעמים גם לדרוש".
רופא בכיר על ד"ר ממן: "האיש מטורף. הוא עובד באופן רוחבי, יורה לכל הכיוונים במקביל – וגם מצליח. הוא מנהיג שדוהר קדימה ואין מי שיעצור אותו. בהתחלה היה לנו קשה להתרגל לקצב האש שלו, אבל אחרי שנתיים לצדו, הבנו שזו 'צרה של עשירים' – ואנחנו בהחלט מרגישים את ההשפעה החיובית שלו, הגלויה והסמויה, על בית החולים"
המרכז הרפואי העמק, שממוקם בין הלל יפה בחדרה למרכז רפואי צפון (פוריה), מתחרה בהם ומשרת אוכלוסייה של כ-700,000 תושבים, עם צוות רפואי הכולל 800 רופאים, 1,100 אחיות ו-670 מיטות אשפוז. "אחת המטרות שהצבתי לעצמי היא להפוך אותנו למרכז-על ולמוקד מצוינות", אומר ד"ר ממן. "עדות לכך היא מספרם המוחלט של רופאים שחוזרים לכאן מהתמחויות-על ברחבי העולם, במקביל להוספת מחלקות ואיוש יחידות חסרות". לדבריו, הוא מצא במקום קאדר רופאים מיומן ומנוסה, ולצדם חיזק והעשיר את מצבת כוח האדם ברופאים שהביא מבתי חולים אחרים. כל זה מתבצע מבלי להיכנס לגירעונות עתק שמלווים חלק מבתי החולים - תוצאה של הרעבת המערכת.
4 צפייה בגלריה
"ניצלתי את תקופת המלחמה גם לגיוס כספים – אתגר מורכב בפני עצמו, במיוחד עבור בית חולים המרוחק מהמרכז". בתמונה: המרכז האונקולוגי בית שולמית שנמצא בהקמה
(צילום: דוברות העמק)
שנה בתפקיד וגם אתגר המלחמה נופל עליך. איך התארגנתם?
"לצד תרחישי האימה והעלטה, בעוד שבתי החולים זיו ונהריה צמצמו פעילות וסגרו מרפאות ומחלקות, אני נשארתי צמוד להנחיות פיקוד העורף והמשכתי לפעול כרגיל", אומר ד"ר ממן. "במובן מסוים, המלחמה אף חיזקה אותנו – יולדות מהצפון, שחיפשו סביבת לידה מוגנת ובטוחה, הגיעו אלינו, כשהפגייה וחדרי הלידה שלנו ממוגנים לחלוטין, וכך רשמנו שיא ילודה של כל הזמנים. ניצלתי את תקופת המלחמה גם לגיוס כספים – אתגר מורכב בפני עצמו, במיוחד עבור בית חולים המרוחק מהמרכז".
ד"ר ממן: "במובן מסוים, המלחמה אף חיזקה אותנו – יולדות מהצפון, שחיפשו סביבת לידה מוגנת ובטוחה, הגיעו אלינו, כשהפגייה וחדרי הלידה שלנו ממוגנים לחלוטין, וכך רשמנו שיא ילודה של כל הזמנים. ניצלתי את תקופת המלחמה גם לגיוס כספים – אתגר מורכב בפני עצמו, במיוחד עבור בית חולים המרוחק מהמרכז"
המלחמה לא עצרה את השלמת שני הפרויקטים שהיו תקועים אלא רק עיכבה אותם. "השלמנו את בנייתו של מערך מתקדם הכולל עשרה חדרי ניתוח ממוגנים, מצוידים ומעוצבים בסטנדרטים הגבוהים ביותר", הוא מספר. "לשם כך שיתפנו פעולה עם חברה איטלקית הפועלת בגישה מתועשת – כלומר, לאחר קבלת התרשים ההנדסי והגרפי מאיתנו, החלקים יוצרו במפעל והורכבו כאן בשטח. מדובר בתהליך המחייב דיוק מירבי עד לרמת המילימטר, ובזכות השיטה הזו הצלחנו לחסוך זמן יקר ודרמטי".
4 צפייה בגלריה
"ניצלתי כל רגע כדי להרגיש את רוח המקום וללמוד את דפוסי ההתנהלות הקיימים". ד"ר מאור ממן במתחם התת-קרקעי שהושק בימי המלחמה
(צילום: נחום סגל)
רשימת ההישגים שצבר במהלך כהונתו הקצרה כבר משרתת את תושבי העמק, אך ללא ספק, ספינת הדגל היא השלמת בית שולמית – מרכז הסרטן, שאמור להיות מהמתקדמים בארץ. המבנה, המשתרע על פני 11,000 מ"ר, תוכנן על-ידי האדריכל רון ארד בעיצוב ייחודי המשתלב באופן הרמוני עם הטופוגרפיה הסביבתית. המרכז נקרא על שמה ולזכרה של ד"ר שולמית כצמן ז"ל, רופאת ילדים שנפטרה ממחלת הסרטן. עלות הפרויקט מוערכת בכ-170 מיליון ש"ח, כאשר מחצית מהסכום נתרמה על-ידי בעלה, חיים כצמן, יו"ר גזית גלוב, והיתר מומן על-ידי "כללית".
"אני שואף שבית שולמית יביא למהפכה בצפון ויספק מענה טיפולי איכותי ברמה שוות ערך למרכז הארץ", אומר ד"ר ממן. "המבנה יכלול 36 מיטות אשפוז, 44 עמדות לטיפול יום, יחידה לאונקולוגיה ילדים ומאיצים לקרינה – והכול בתוך סביבה ירוקה ומטופחת, נוף ירוק ודשאים. אבל האתגר הגדול לא פחות הוא גיוס וקליטת 200 אנשי צוות לתפעול המרכז. האם זה ריאלי? אני יודע שכן. מי שיבוא, יהיה מי שמחפש לא רק עבודה אלא הזדמנות, אתגר אמיתי ותחושת שותפות בהקמה".
