שירות קרבי בצה"ל – גאווה ישראלית ארוכת שנים – עשוי להיות גם גורם סיכון חבוי למחלה נוירולוגית קשה. מחקר חדש וראשון מסוגו בישראל מגלה כי יוצאי צה"ל ששירתו בתפקידי לחימה נמצאים בסיכון מוגבר באופן משמעותי לחלות במחלת ה-ALS – ניוון שרירים אמיוטרופי, מחלה ניוונית נדירה וקטלנית של מערכת העצבים. הסיכון גבוה במיוחד בקרב לוחמים שעברו הכשרה כצנחנים.
המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Annals of Clinical and Translational Neurology, התבסס על מודל של מחקר מקרה-ביקורת תואם, והשווה בין 191 חולי ALS ששירתו בצה"ל לבין 1,910 יוצאי צה"ל בריאים, תואמי גיל ומין. החוקרים מצאו ששירות קרבי היה שכיח משמעותית בקרב החולים – 46% לעומת 22.7% בלבד בקבוצת הביקורת. פער דומה נצפה גם באחוז הצנחנים – 10.5% מהחולים עברו פעילות צניחה לעומת 1.1% בלבד בקבוצת הבריאים.
3 צפייה בגלריה
הסיכון ל-ALS בקרב לוחמים היה גבוה פי 2.5 בהשוואה לחיילים שאינם קרביים
(צילום: דובר צה"ל)
לדברי פרופ' מרק גוטקין, מומחה לנוירולוגיה, מנהל יחידת עצב-שריר ומרפאת ALS במרכז הרפואי הדסה וראש צוות המחקר: "לא ניסינו להשוות בין מי ששירתו בצה"ל לבין מי שלא שירתו, אלא לבחון כיצד מתחלקים סוגי השירותים הצבאיים בקרב חולי ALS לעומת האוכלוסייה הבריאה. כבר בתחילת הדרך, כששאלנו את המטופלים מה עשו בצבא, הבחַנו בדפוס שחזר על עצמו – שיעור גבוה מהצפוי של יוצאי יחידות קרביות, במיוחד כאלה ששירתו בתפקידים מובחרים".
פרופ' מרק גוטקיןצילום: אבי חיון, דוברות הדסההסיכון לחלות גדל פי 2.5
בניתוח סטטיסטי רב-משתני, שלקח בחשבון גם משתנים דמוגרפיים נוספים כמו השכלה, ארץ לידה ומוצא אתני, נמצא קשר מובהק בין שירות קרבי לבין הסיכון לחלות ב-ALS. יחס הסיכויים (odds ratio) שנמצא עמד על 2.49 – כלומר, הסיכון בקרב לוחמים היה גבוה פי 2.5 בהשוואה לחיילים שאינם לוחמים.
הקשר נשמר גם כאשר נבדקו גברים ונשים בנפרד. באופן מפתיע, עבור נשים ששירתו בתפקידי לחימה נמצא סיכון גבוה במיוחד: יחס סיכויים של 22.17 (p<0.01), אם כי חשוב לציין שמדובר באוכלוסייה קטנה יחסית במחקר.
פרופ' גוטקין מסביר כי "ביצענו הצלבה של נתוני השירות הצבאי עם בסיסי הנתונים של צה"ל – ואימתנו באופן מלא את התפקידים שדווחו על-ידי החולים. חיל הרפואה סייע גם בבניית קבוצת הביקורת: לכל חולה הותאמו עשרה יוצאי צבא תואמים בגיל, שנת גיוס ופרמטרים נוספים, כדי ליצור בסיס השוואתי מדויק ככל האפשר".
שירות חובה והטיית בחירה
שירות צבאי נחשב זה מכבר כגורם סיכון אפשרי ל-ALS, אך רוב המחקרים הקודמים התמקדו בצבאות מערביים שבהם השירות אינו חובה – כמו צבא ארה"ב. הדבר הוביל לחשד להטיית בחירה (selection bias), לפיה אלו שממילא נמצאים בסיכון מוגבר – בשל תכונות פיזיולוגיות או גנטיות – הם אלו שמתגייסים לקרבי.
"החשיבות של מחקר כזה בישראל עצומה", אומר פרופ' גוטקין. "העובדה שהשירות בצה"ל הוא חובה מפחיתה מאוד את הטיית הבחירה. בנוסף, חיילים קרביים בישראל משתתפים בפעילות מבצעית ממשית ומשמעותית מאוד – בניגוד למקומות כמו דנמרק, למשל, שם השירות לא תמיד כולל חשיפה דומה ללחימה. זו פרספקטיבה ייחודית שמאפשרת לזהות קשרים בצורה אמינה יותר".
המחקר כלל מידע שנאסף בקליניקת ALS של בית החולים הדסה בין 2009 ל-2016, ונבדקו בו רק חולים ששירתו בצה"ל ואשר סיפקו מידע אמין על תפקידם הצבאי. ב-31.4% מהמקרים בוצעה הצלבה עם בסיס הנתונים הצה"לי ונמצאה התאמה מלאה.
האם פעילות גופנית קיצונית מעלה סיכון?
החוקרים סיווגו את התפקידים בצה"ל לפי רמות פעילות פיזית: שירות קרבי בחי"ר (הכי אינטנסיבי), שירות קרבי לא חי"ר, תפקידי סיוע ללחימה, ותפקידי עורף. כאמור, נמצא כי חיילים חי"רניקים היו נפוצים פי שניים בקרב חולי ALS (28.9% לעומת 12.6%).
ממצאים אלה מעוררים מחדש שאלות על הקשר בין פעילות גופנית מאומצת לבין מחלות נוירולוגיות. "הניסוח הנכון הוא שאצל חולי ALS, הייצוג־יתר היה הכי בולט בתפקידים הקרביים התובעניים ביותר, ובפרט ביחידות מובחרות", אומר גוטקין. "אבל חשוב להדגיש: זו אסוציאציה – לא סיבתיות. ייתכן שהפעילות עצמה מהווה סיכון, אך אפשר גם שהמאפיינים הגנטיים או הסביבתיים של אלו שנבחרים לשירותים האלה הם שמעלים את הסיכון למחלה".
גם חשיפה אפשרית לרעלים, פציעות חוזרות, רמות גבוהות של סטרס או שינויים אימונולוגיים עשויים להיות מעורבים. בנוסף, בקרב צנחנים קיים סיכון מוגבר לפגיעות גופניות, מה שעשוי להסביר את שיעורם הגבוה בקרב החולים.
פרופ' גוטקין מוסיף: "על פי ממצאי המחקר שלנו, אנשים ששירתו בתפקידים הקרביים התובעניים והאינטנסיביים ביותר מיוצגים באופן עודף בקרב חולי ALS. עם זאת, אין פירוש הדבר בהכרח ששירות קרבי הוא הגורם למחלה, או שלוחמים לשעבר חיים פחות שנים – ייתכן דווקא שהכושר הגופני הגבוה שנדרש מהם תורם לבריאות מערכות אחרות בגוף, כמו מערכת הלב וכלי הדם. הדבר החשוב כעת הוא להבין מדוע הקשר הזה קיים – ולזהות גורמי סיכון ניתנים לשינוי, מה שעשוי לאפשר בעתיד ניטור מוקדם ואפילו טיפולים מונעים".
מחקר חשוב, אך מוגבל
החוקרים מודים כי למחקר מספר מגבלות – בראשן העובדה שהוא מתבסס על שירות החובה בלבד, מבלי לכלול נתונים על שירות מילואים או פעילות פיזית לאחר השחרור. ייתכן שחיילים קרביים המשיכו בפעילות אינטנסיבית גם בשנים הבאות, מה שהגביר את החשיפה לגורמי הסיכון.
אפרת כרמיצילום: רונית ולפרכמו כן, עצם הבחירה בתפקידי לחימה, בפרט ביחידות עילית, עלולה להיות מושפעת ממוטיבציה, רקע חברתי והשכלה – גורמים שיכולים לתפקד כמסיחים סטטיסטיים (confounders). החוקרים ניסו לנטרל אותם, אך מודים שעדיין ייתכן שיש הטיות נסתרות.
אפרת כרמי, מנכ"לית עמותת ישראלס, העמותה לחקר ה-ALS בישראל מציינת כי "על פי נתוני עמותת ישראלס, בשנת 2024 אובחנו בישראל 120 חולי ALS, מתוכם 61% גברים והיתר נשים. כמו כן, 40% צעירים מתחת לגיל 67 והיתר מעל גיל 67. החולים הצטרפו לקהילה המונה כ-600 חולים בישראל".
עמותת ישראלס עורכת היום (22.5) את מרוץ החברים ה-12 למען חולי ה-ALS, במטרה לגייס משאבים לצרכי תמיכה בחולים ומשפחותיהם, מחקר ומציאת תרופה למחלה. ניתן לתרום בקישור הבא.
