מנהל המרכז הרפואי סורוקה, פרופ' שלומי קודש, ראה הבוקר (יום ה') את הסיוט הגדול ביותר שלו מתממש. טיל איראני פגע ישירות בבית החולים שבניהולו וגרם לסגירתו. במשך שנים מתריע קודש מעל לכל במה על הסכנה באי-מיגון בתי החולים בישראל – מזהיר, מסביר, מתחנן. הבוקר זה קרה: בית החולים השלישי בגודלו בישראל והמרכזי של אזור הנגב, שאחראי על בריאותם של מיליון תושבים, נפגע באורח משמעותי, נסגר ופונה מחולים - כל זאת גם בשל החשש מדליפת חומרים מסוכנים.
בעיית המיגון בסורוקה אינה חדשה. חלק ניכר מתשתיות בית החולים, כולל חדר הצנתורים ומכון הדימות, אינם ממוגנים. גם מחצית מחדרי הניתוח אינם ממוגנים כנדרש, מה שהעמיד בשנים האחרונות את הנהלת בית החולים בפני דילמות בלתי נתפסות: האם לנתח חולים או פצועים קשה בחדר כזה שאין בו מיגון, ולסכן את צוות בית החולים ואת המטופל עצמו בפגיעה קשה, או לוותר על טיפול מציל חיים.
נזק אדיר בבית החולים סורוקה
סורוקה הוא לא היחיד שסובל מקשיים כאלה. בשנות המלחמה נפגעו כמה מוסדות רפואיים, חלקם בלב אזורי הלחימה. חיי אדם במוסדות האלה ניצלו לא בזכות ההכנה לקראת אירועים בלתי נמנעים שכאלה, אלא לרוב פשוט בגלל מזל. האירועים האלה הם לא בלתי נמנעים. יש בהם אשמה אחת: מדינת ישראל, שבמשך שנים עשתה כל מאמץ לחסוך במיגון בתי החולים שלה, ולא העבירה תקציבים מספקים למיגון בתי החולים הללו, בעיקר בפריפריה. במקום להכניס את היד עמוק לכיס ולהשקיע מיליארדים מתקציבה, כנדרש, למיגון המוסדות הקריטיים והרגישים ביותר במדינה, שולחת המדינה את מנהלי בתי החולים לקושש הון עתק הנדרש לבניית תשתיות חדשות, ובהן בניינים חדשים וממוגנים, מנדבנים. כך, למשל, קרה בבניית הבניין הכירורגי הממוגן והפגייה הממוגנת החדשה בברזילי.
"במקום להכניס את היד עמוק לכיס ולהשקיע מיליארדים מתקציבה, כנדרש, למיגון המוסדות הקריטיים והרגישים ביותר במדינה, שולחת המדינה את מנהלי בתי החולים לקושש הון עתק הנדרש לבניית תשתיות חדשות, ובהן בניינים חדשים וממוגנים, מנדבנים"
מחדל המיגון עמוק ומקיף גם את בתי החולים הגריאטריים, שמאוכלסים בחולים הקשים והחלשים ביותר. מבקר המדינה התייחס לבעיית המיגון של המוסדות הקריטיים והחיוניים ביותר במדינה בעיתות עימות כבר ב-2014, ושב לעסוק בנושא ב-2024. בשנים האחרונות הועברו תקציבים של מאות מיליוני שקלים למיגון אזורים מסוימים במרכזים רפואיים מסוימים.
מאז 7 באוקטובר עשה משרד הבריאות כל מאמץ למגן כמה שיותר אזורים רגישים בבתי החולים. למרבה הצער, זה לא קרוב להיות מספיק. ברוב בתי החולים אין עדיין פתרונות הולמים. רוב מיטות האשפוז, גם במרכזים שנמצאים בקו האש, אינן ממוגנות, מה שמאלץ את ההנהלות לאלתר פתרונות בעייתיים כדי להגן על הצוות ועל המטופלים. ב-7 באוקטובר עברו חלק ממאות הפצועים שפונו לסורוקה ניתוחים מצילי חיים בחדרי הניתוח הגינקולוגיים, שמצוידים לניתוחים קיסריים.
גם אלי כהן, מנכ"ל כללית, שסורוקה שייך לה, התייחס לאחרונה לנושא. "כל בית חולים בישראל חייב היום חדרי ניתוח ממוגנים, מחלקות אשפוז ממוגנות ומיון ממוגן", אמר כהן בריאיון ל"ידיעות אחרונות". "אנחנו על זה שנים. הוצאנו מכתבים עם דרישות כספיות למיגון, זו הוצאה של קרוב לשני מיליארד שקל למגן רק את בתי החולים של הקופה. עשינו סלטות באוויר לשפר את המיגון הנוכחי. אנחנו כל הזמן עסוקים בדברים האלו".
בהיעדר מיגון שיאפשר להגן על המטופלים, מצאה המדינה פתרון מקורי: בעת איום נשלחים החולים לבתיהם, איש איש לגורלו. כך קרה גם השבוע, כשמשרד הבריאות הורה לצמצם את מצבת החולים במוסדות הרפואיים לשיעור חסר תקדים של 40 אחוז בלבד. כך ניצלו היום חיי עשרות חולים שטופלו בבניין הכירורגי הישן של סורוקה, הודות להנחייתו האמיצה של מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, שניתנה רק אתמול, לפנות לאלתר את האזור הפגיע. המטופלים הקשים יותר משונעים לטיפול בתנאים קשים ולא תמיד הולמים בחניונים ובאזורים תת-קרקעיים אחרים.
"המיגון לא מספיק מול איראן"
"צריך לומר לציבור את האמת: מדינת ישראל, ובכללה בתי החולים שלה, לא מוכנה למלחמה מול איראן ולטילים בסדר גודל כזה", אומר גורם במערכת. "מיגנו את ברזילי, את רמב"ם ואת איכילוב, יש לנו מיגון שמספיק לחמאס ולחיזבאללה, אבל הוא לא מספיק לאיראן".
בהקשר הזה, חובה לומר כמה מילים על שורת ההקלות התמוהות והרשלניות שעליהן הכריז אתמול פיקוד העורף. מדינת ישראל נמצאת בשבוע האחרון תחת איום שלא היה כמותו. טילים שמכילים מאות קילוגרמים של חומרי נפץ נוחתים על העורף. בתוך המציאות ההזויה והמסוכנת הזו, שעשרות כבר שילמו עליה בחייהם או בפציעות, כבר עמדו אלפי אזרחים הבוקר בפקקי תנועה, אחרי שקיבלו הנחיה בלתי מתקבלת על הדעת לחזור לעבודה אחרי יום אחד שלא קרה בו אסון.
במדינה שלא נערכה להגן כנדרש על תושביה, יעשה כל אחד מאיתנו את חשבון הנפש המעמיק שלו, האם הוא סומך על השלטונות ונענה להנחיה הזו - או לא.
