ארגון הבריאות העולמי (WHO) פרסם השבוע קריאה דחופה לפעולה, בעקבות התפרצות מחודשת של נגיף צ'יקונגוניה – וירוס טרופי שמועבר בעקיצה של יתושי Aedes albopictus ("הטיגריס האסייתי") – והתפשטותו המהירה מהודו ואיי האוקיינוס ההודי לעבר אפריקה, אסיה ואירופה.
"ההיסטוריה חוזרת על עצמה", אמרה ד"ר דיאנה רוחאס אלווארס, רופאה בארגון הבריאות העולמי, במסיבת עיתונאים בז'נבה. לדבריה, כ-5.6 מיליארד בני אדם ב-119 מדינות חיים כיום באזורים המוגדרים בסיכון להדבקה, כאשר ההתפרצות הנוכחית מזכירה את מגפת 2004–2005, שפגעה אז בכחצי מיליון איש והתפשטה לכל רחבי העולם.
הגל הנוכחי החל בתחילת 2025 באיים שנפגעו בעבר – ראוניון, מאיוט ומאוריציוס – וכשליש מאוכלוסיית ראוניון כבר נדבקה בנגיף. מאז נרשמה התפשטות גם למדגסקר, סומליה, קניה והודו, ובמזרח אסיה התגלו מוקדים של העברה אפידמית.
לדברי ד"ר רוחאס אלווארס, אחד ממוקדי הדאגה המרכזיים הוא אירופה – שם נרשמו כ-800 מקרים מיובאים בצרפת מאז חודש מאי, ו-12 מקרי הדבקה מקומית בכמה אזורים בדרום המדינה. גם באיטליה התגלה מקרה ראשון של הדבקה מקומית בשבוע שעבר – מה שמעיד על כך שהנגיף מועבר עתה גם על ידי יתושים מקומיים באירופה, ולא רק על ידי מטיילים חוזרים.
30 מקרים בצרפת מתחילת השנה
לדברי פרופ' אייל לשם, מומחה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא, נגיף הצ'יקונגוניה מועבר בעקיצה של יתוש, וגורם בדרך כלל לחום, כאבי ראש ופריחה. "כשליש מהנדבקים עלולים לפתח מחלה ראומטולוגית – דלקת פרקים – שלעיתים הופכת לכרונית ונמשכת חודשים ואף שנים", הוא מסביר. "זה לא מעט. כשיש אלפי נדבקים – מדובר במאות מקרים של דלקות פרקים ממושכות".
פרופ' אייל לשםצילום: יעקב לויט, יחידת צילום שיבאהתסמינים מופיעים בדרך כלל תוך ימים מהחשיפה, אך עשויים להתפרץ גם עד שבועיים לאחר העקיצה. לדבריו, הנגיף נפוץ באסיה, בהודו, באוקיינוס ההודי, באפריקה, וגם בדרום אמריקה ובאזורים טרופיים נוספים. "כרגע ישנן מספר התפרצויות שגורמות למאות אלפי מקרים בעולם", הוא מציין.
מה שמתרחש כעת באירופה מדאיג במיוחד: "מטיילים מגיעים עם הנגיף מאזורים שונים בעולם, ויש להם וירוס בדם. כשהם נעקצים בצרפת – על ידי יתושים מקומיים – הם עלולים להדביק אחרים. כך נוצרים מקרי הדבקה מקומית. בצרפת כבר תועדו כ-30 מקרים כאלה מתחילת השנה – של אנשים שלא נסעו לחו"ל, אלא נדבקו בצרפת עצמה".
"זה עלול לקרות גם כאן"
החשש המרכזי באירופה, ובעיקר בצרפת ובאיטליה, הוא שהנגיף יתבסס באוכלוסייה המקומית. זאת מאחר שהיתושה שמעבירה את הנגיף כבר חיה בשטח. פרופ' לשם מזכיר כי כבר היו בעבר התפרצויות משמעותיות באיטליה: "ב-2007 הייתה התפרצות גדולה, וב-2017 התפרצות נוספת עם כ-500 מקרי הדבקה".
ומה לגבי ישראל? "אנחנו מאבחנים בשיבא מדי שנה בין 5 ל-10 מקרים, ובשנים עמוסות אפילו עד 14 מקרים – שכולם תמיד היו של מטיילים שחזרו מארצות אחרות", הוא אומר. "אבל אנחנו שומרים על חשד קליני, כי היתוש הזה כן חי בארץ. כשם שזה קרה באיטליה או בצרפת – זה יכול לקרות גם כאן".
לדבריו, אוכלוסיות בסיכון כוללות אנשים מעל גיל 65, בעלי מחלות רקע ונשים בסוף ההיריון. "לאנשים בקבוצות האלה מומלץ להשתמש בדוחי יתושים, לסגור חלונות או להתקין רשתות, להפעיל מזגן וללבוש בגדים ארוכים ככל האפשר כדי להימנע מעקיצות", הוא מדגיש. "חשוב גם לדאוג להפחתת היתושים בסביבה הביתית – לרוקן מקורות מים עומדים, כולל צלחות של עציצים, ולפנות לרשות המקומית לצורך ריסוס במקרה הצורך".
הוא מציין שקיימים שני חיסונים מאושרים נגד צ'יקונגוניה בארצות הברית, אך נכון להיום הם טרם אושרו לשימוש בישראל.
