ילדים שניזונו מהנקה מלאה במשך ששת חודשי החיים הראשונים נטו להציג פחות תסמינים של הפרעת קשב וריכוז (ADHD) בגילי הילדות, כך עולה ממחקר רחב היקף מנורבגיה שפורסם בכתב העת המדעי Biological Psychiatry. החוקרים מצאו כי הקשר נותר בעינו גם לאחר שהביאו בחשבון את הרקע הגנטי של הילד והוריו, לצד מאפייני המשפחה, המצב הסוציו-אקונומי וגורמים נוספים שעשויים להשפיע על התפתחות ההפרעה.
המחקר התבסס על נתונים של 37,643 ילדים שנולדו בנורבגיה בין השנים 1999 ל-2009. החוקרים עקבו אחריהם בגילים שלוש, חמש ושמונה ובחנו את הקשר בין משך ההנקה לבין תסמיני ADHD. בנוסף, הם בחנו נתונים של יותר מ-18 אלף משפחות שבהן היו זמינים גם נתונים גנטיים של האם, האב והילד, במטרה לבדוק האם הגנטיקה לבדה יכולה להסביר את הממצאים.
גלריה
מחקר בקרב יותר מ-37 אלף ילדים מצא כי הנקה מלאה נקשרה לפחות תסמיני ADHD בילדות
(צילום: Shutterstock)
"ידוע היטב שגם גורמים גנטיים וגם גורמים סביבתיים משפיעים על התפתחות הפרעות פסיכיאטריות", אמרה ד"ר בריט סקרטינג סולברג, פסיכיאטרית וחוקרת מאוניברסיטת ברגן, שהתראיינה ל-Euronews. "מצאנו שככל שהילד ינק באופן מלא במשך זמן ארוך יותר, עד גיל שישה חודשים, כך היו פחות תסמיני ADHD בגילים שלוש, חמש ושמונה".
החוקרים מצאו כי גם הנקה חלקית נקשרה לפחות תסמיני ADHD, אולם הקשר היה החזק ביותר בקרב ילדים שניזונו מהנקה מלאה במשך שישה חודשים. עוד נמצא כי ככל שמשך ההנקה המלאה היה ארוך יותר, כך פחתו גם תסמיני הפרעת הקשב - תבנית המכונה במחקר קשר "מינון-תגובה".
"הממצאים מחזקים את אמינות המחקר"
אחת השאלות המרכזיות בתחום היא האם הקשר בין הנקה לבין ADHD נובע מההנקה עצמה, או מכך שנשים שמניקות זמן רב יותר נוטות להיות שונות גם במאפיינים אחרים שעשויים להשפיע על התפתחות הילד.
ד"ר ירדן גרינטל נסצילום: פרטיכדי לצמצם ככל האפשר את השפעתם של גורמים כאלה, החוקרים ביצעו התאמות סטטיסטיות למגוון רחב של משתנים, ובהם גיל ההורים, רמת ההשכלה של האם, משקל הלידה, גיל ההיריון, מספר הלידות הקודמות, עונת הלידה ומאפיינים סוציו-אקונומיים. בנוסף, הם הביאו בחשבון גם את הנטייה הגנטית ל-ADHD אצל הילד, האם והאב באמצעות מדד גנטי מתקדם. גם לאחר כל ההתאמות הללו נמצא כי כל חודש נוסף של הנקה מלאה עד גיל שישה חודשים נקשר לפחות תסמיני ADHD בגילי שלוש, חמש ושמונה.
כדי לבדוק עוד יותר אם מדובר בקשר אמיתי ולא בהשפעה של גורמים משפחתיים שלא נמדדו, ערכו החוקרים גם השוואה בין אחים. הם בחנו יותר מ-8,200 זוגות אחים, מתוכם יותר מ-5,200 זוגות שבהם משך ההנקה היה שונה בין האחים. גם בניתוח הזה התקבלו ממצאים דומים, שלדברי החוקרים מחזקים את ההשערה שהקשר בין הנקה לבין פחות תסמיני ADHD אינו מוסבר רק על ידי הרקע המשפחתי המשותף.
ד"ר ירדן גרינטל נס: "חשוב לומר בצורה ברורה - אמא טובה היא אמא טובה, ללא קשר לאופן שבו התינוק שלה ניזון. הנקה אינה מדד להורות טובה, אלא אחת מתוך שורה ארוכה של בחירות, נסיבות והתאמות שאימהות עושות עבור ילדיהן"
"הממצאים הללו מחזקים את אמינות המחקר", אומרת ד"ר ירדן גרינטל נס, מומחית ברפואת ילדים מהמרכז הרפואי שיבא. "העובדה שהחוקרים התאימו את הנתונים למגוון רחב של גורמים, ובהם רקע גנטי, מאפיינים משפחתיים ומצב סוציו-אקונומי, ואף ביצעו השוואה בין אחים, בהחלט תורמת למהימנות הממצאים. המחקר אינו מוכיח שהנקה מונעת ADHD, אך הוא מחזק את האפשרות שמדובר בקשר אמיתי ולא רק בהטיה מחקרית".
למה דווקא חלב אם?
לדברי החוקרים, ייתכנו כמה מנגנונים ביולוגיים שעשויים להסביר את הקשר שנמצא. חלב אם מכיל מגוון רחב של רכיבים החשובים להתפתחות המוח, ובהם חומצות שומן ארוכות שרשרת, ויטמינים, חומצות אמינו, אוליגוסכרידים, פרה-ביוטיקה, פרוביוטיקה, נוגדנים, מרכיבים של מערכת החיסון וחומרים ביולוגיים פעילים נוספים, שעשויים להשפיע על התפתחות מערכת העצבים כבר בחודשי החיים הראשונים.
אחת ההשערות המרכזיות נוגעת לציר המעי-מוח. החוקרים מסבירים כי חלב אם מכיל את חומצת האמינו טריפטופן, שעשויה להשפיע על הרכב חיידקי המעי ועל מסלולים ביולוגיים הקשורים להתפתחות המוח. בנוסף, הם מצטטים מחקרים קודמים בבעלי חיים, שהראו כי אחד מסוגי הסוכרים הייחודיים המצויים בחלב אם עשוי לתרום לשיפור הקשב, זיכרון העבודה ותהליכים קוגניטיביים נוספים.
המומחים מדגישים: גם אם לא הצלחת להניק, אין להסיק מכך שילדך יפתח ADHD
(צילום: Shutterstock)
לצד ההשפעה התזונתית, החוקרים מעלים אפשרות שגם עצם ההנקה תורם להתפתחות הילד. לדבריהם, המגע הקרוב בין האם לתינוק, ובייחוד מגע עור לעור, עשוי לחזק את הקשר ביניהם ולתמוך בהתפתחות הרגשית, השפעה שעשויה לבוא לידי ביטוי גם בהתנהגות בהמשך החיים.
לדברי ד"ר ירדן גרינטל נס, המנגנונים הביולוגיים שהציעו החוקרים מתיישבים היטב עם הידע המדעי הקיים. "חלב אם אינו רק מקור לתזונה, אלא מערכת ביולוגית מורכבת המכילה רכיבים רבים בעלי תפקיד חשוב בהתפתחות המוח, מערכת החיסון והמיקרוביום", היא מסבירה. "המחקר הנוכחי אינו מוכיח שזהו המנגנון שמסביר את הקשר ל-ADHD, אך הוא משתלב היטב עם הראיות המצטברות לגבי תרומת ההנקה להתפתחות קוגניטיבית ונוירו-התפתחותית מיטיבה, לצד יתרונות בריאותיים נוספים לתינוק ולאם".
לדבריה, מחקרים קודמים קשרו את ההנקה גם לפחות עיכובים באבני דרך התפתחותיות, לפחות אבחנות של הפרעות נוירו-התפתחותיות ולביצועים טובים יותר במבחנים מילוליים ובמבדקי קריאה וכתיבה.
לא רק הגנטיקה קובעת
אף שהתורשה נחשבת לגורם הסיכון המרכזי להתפתחות ADHD, מדובר בהפרעה נוירו-התפתחותית מורכבת שמושפעת משילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. ADHD מתאפיינת בקשיי קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות, ובדרך כלל מאובחנת כבר בילדות. כיום אין טיפול שמרפא את ההפרעה, אך ניתן להפחית את התסמינים באמצעות טיפול התנהגותי, תרופות ולעיתים גם שילוב של השניים.
ארגון הבריאות העולמי ויוניסף ממליצים על הנקה בלעדית במשך ששת חודשי החיים הראשונים, ללא תוספת של מזון או משקאות אחרים, כולל מים. בפועל, נשים רבות אינן מצליחות לעמוד בהמלצה. במחקר נמצא כי משך ההנקה המלאה הממוצע בקרב המשתתפות היה קצר מארבעה חודשים. החוקרים מציינים כי הסיבות לכך מגוונות, ובהן מצבים רפואיים, חזרה לעבודה והיעדר תמיכה מספקת. במקרים שבהם הנקה אינה אפשרית, תרכובת מזון לתינוקות היא החלופה המומלצת במהלך שנת החיים הראשונה.
חלב אם מכיל רכיבים שעשויים לתרום להתפתחות המוח ומערכת העצבים כבר בחודשי החיים הראשונים
(צילום: Shutterstock)
ד"ר גרינטל נס מדגישה כי חשוב לפרש את הממצאים בזהירות. "המחקר לא מוכיח שהנקה כשלעצמה מונעת ADHD, ולכן אין מקום לחשש שמי שלא הניקה או הפסיקה להניק לפני גיל חצי שנה גרמה לכך שילדה יפתח את ההפרעה. הפסקת הנקה, במיוחד כאשר אינה מבחירת האם, עלולה לעורר כאב, אשמה ולעיתים גם מצוקה נפשית. חשוב לומר בצורה ברורה: אמא טובה היא אמא טובה, ללא קשר לאופן שבו התינוק שלה ניזון. הנקה אינה מדד להורות טובה, אלא אחת מתוך שורה ארוכה של בחירות, נסיבות והתאמות שאימהות עושות עבור ילדיהן".
גם החוקרים מדגישים כי מדובר במחקר תצפיתי, ולכן הוא אינו מוכיח שההנקה עצמה מונעת ADHD. לדבריהם, ההשפעה שנמצאה קטנה יחסית ברמת הילד הבודד, אך עשויה להיות משמעותית ברמת האוכלוסייה. הם מציינים כי הממצאים מחזקים את ההשערה שהנקה עשויה להיות אחד מגורמי ההגנה המוקדמים על התפתחות המוח, אך נדרשים מחקרים נוספים כדי לקבוע האם מדובר בקשר סיבתי ומהם המנגנונים הביולוגיים העומדים בבסיסו.
"חלב אם הוא המזון המומלץ ביותר לתינוק, וכבר כיום קיימות ראיות רבות לכך שהנקה תומכת בהתפתחות נוירולוגית מיטיבה ומעניקה יתרונות בריאותיים משמעותיים נוספים", מסכמת ד"ר גרינטל נס. "הממצאים החדשים מחזקים את החשיבות של קידום ההנקה והשקעה במערכי תמיכה לאימהות. עם זאת, חשוב לזכור ש-ADHD מושפע בראש ובראשונה מגורמים גנטיים, לצד גורמי סיכון נוספים כמו פגות, משקל לידה נמוך, חשיפות שונות במהלך ההיריון והשפעות סביבתיות".
