מצטיינות בריבוי משימות, מגלות אמפתיה גבוהה יותר, ונוטות לזהות רגשות טוב יותר – ועכשיו, כך מתברר, גם שומעות טוב יותר. צוות בינלאומי של חוקרים גילה כי לנשים שמיעה רגישה יותר באופן מובהק מאשר לגברים.
ממצא מפתיע נוסף שהתגלה הוא שגם סביבת המחיה מהווה פקטור המשפיע על איכות השמיעה, כמו גם המוצא האתני, כאשר אנשים החיים באזורים כפריים נהנים משמיעה טובה יותר מאשר אלו החיים באזורים עירוניים — מה שמעניק תובנות חדשות לגבי האופן שבו האבולוציה עיצבה את החושים שלנו. ממצאי המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת המדעי Scientific Reports.
בעיות שמיעה נמצאות במגמת עלייה ברחבי העולם, ולמרות שידוע היטב כי רגישות השמיעה פוחתת עם הגיל, בוצע מעט מאוד מחקר על גורמים ביולוגיים וסביבתיים נוספים המשפיעים עליה כמו מין, צד האוזן, שפה, אתניות והסביבה המקומית. כעת, לראשונה, גורמים אלו נבחנו במחקר החדש.
במסגרת המחקר, צוות המדענים, בראשות ד"ר פטרישיה בלארסק מהמרכז לחקר המגוון הביולוגי והסביבה (CRBE) בטולוז, צרפת, ובשיתוף פרופ' טורי קינג מאוניברסיטת באת' בבריטניה, ערך בדיקות שמיעה ל-448 משתתפים מ-13 אוכלוסיות שונות ברחבי העולם – כולל אקוודור, אנגליה, גבון, דרום אפריקה ואוזבקיסטן. אוכלוסיות אלו לא נבחרו באופן שרירותי, אלא מתוך מטרה לכלול מגוון רחב של הקשרים אקולוגיים ותרבותיים, כולל קבוצות כפריות וקבוצות לא אירופיות שמיוצגות לעיתים נדירות במחקרים.
המין הביולוגי משנה
החוקרים בחנו את רגישות השבלול שבאוזן, תוך התמקדות באופן שבו הוא מייצר תגובות חשמליות בתגובה לגירוי של צלילים בעוצמות ותדרים. "לא מדובר פה על בדיקת שמיעה סטנדרטית", מסבירה ד"ר יעל שפירא-גליץ, סגנית מנהל מחלקת אף-אוזן-גרון במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית, "מדובר על בדיקה אחרת שנקראת 'בדיקת הדים קוכליאריים'".
ד"ר יעל שפירא-גליץצילום: יוסי צבקר"זו בדיקה עקיפה שבודקת את הפעילות של סוג מסוים של תאים בשבלול האוזן – החלק באוזן שאחראי על המרת גלי הקול לאותות חשמליים שהמוח שלנו מסוגל להבין. במסגרת הבדיקה משמיעים לנבדקים צליל מאוד עדין ובודקים את האותות החשמליים שחוזרים מהשבלול לתוך המכשיר".
ידוע כבר זמן רב שלרוב האנשים יש שמיעה טובה יותר באוזן הימנית לעומת השמאלית, וששמיעה נוטה להידרדר עם הגיל. עם זאת, החוקרים הופתעו מהתוצאות הנוגעות להשפעת המין הביולוגי והסביבה. הממצאים חשפו כי עוצמת השמיעה מושפעת יותר מהמגדר מאשר מהגיל — כאשר נשים מציגות בממוצע שמיעה רגישה יותר בשני דציבלים לעומת גברים בכל האוכלוסיות שנחקרו.
4 צפייה בגלריה
אנשים שחיים באזורים כפריים נהנים משמיעה טובה יותר מאשר אלו החיים באזורים עירוניים
(צילום: Shutterstock)
"הפעילות החשמלית של אותם תאים מהווה בעצם מדד עקיף לכמה טוב הם מתפקדים", מוסיפה ד"ר שפירא-גליץ, "ומה שצוות החוקרים מצא הוא שהרגישות הכללית יותר גבוהה וטובה בנשים מאשר בגברים. עם זאת, חשוב לציין כי ההבדל שנמצא היה מאוד קטן – שני דציבלים. זה משהו שאולי מובהק ברמה הסטטיסטית, אך ההבדל אינו דרמטי. גם גברים שומעים טוב".
איך תסבירי את זה?
ד"ר שפירא-גליץ: "זה לא המחקר הראשון שהראה שיש הבדל ברגישות השמיעתית בין גברים ונשים לטובת הנשים, ונעשו על זה מחקרים בעבר כדי לנסות לגלות למה. ברמה המבנית, כלומר, כשאנחנו מסתכלים לדוגמה על בדיקות CT של האוזניים, לא נמצא הבדל שאפשר לראות אותו בעין.
"ההשערה היא שככל הנראה ההבדל הזה נובע מהשפעות הורמונליות על התאים של האוזן אפילו ברמת החשיפה של האוזן המתפתחת אצל העובר ברחם להורמונים גבריים, אך ישנן גם השערות שיכולות להיות השפעות לאורך החיים כמו הריונות שחווה האישה, ולאו דווקא שינויים ברמה העוברית. בשורה התחתונה – אנחנו לא יודעים בוודאות".
אנשי הכפר מול אנשי העיר
הגורם השני בחשיבותו שהשפיע על השמיעה היה, כאמור, הסביבה. נמצא שאנשים החיים באזורים מיוערים הפגינו את רגישות השמיעה הגבוהה ביותר, ואילו אנשים שחיים באזורים הרריים הציגו את רגישות השמיעה הנמוכה ביותר. עוד נמצא כי אנשים שחיים באזורים עירוניים מפגינים אף הם רגישות שמיעתית נמוכה יותר, לעומת אלו שחיים באזורים כפריים. עם זאת, לא היה ברור אם השפעה זו נובעת מכך שכל הגוף מושפע מהסביבה, או שמדובר בהתאמות ארוכות טווח לנופים קוליים שונים, לרמות רעש או לחשיפה לזיהום.
החוקרים מציעים כי ייתכן שאנשים החיים ביערות פיתחו רגישות גבוהה יותר לשמיעה משום שהם הסתגלו לנופים קוליים עשירים בצלילים שאינם אנושיים – סביבה שבה ערנות גבוהה חשובה להישרדות. לחלופין, ייתכן שהסיבה היא חשיפה נמוכה יותר לזיהום.
"החידוש בעבודה הזאת הוא העובדה שמקום המגורים והגובה שבו אדם חי משפיעים על רגישות השמיעה", אומרת ד"ר שפירא-גליץ, "לפי המחקר, אנשים שגרים בסביבה אורבנית בעיר עם רעש הם בעלי רגישות נמוכה יותר כי הגוף שלהם כביכול מסתגל לשמוע קצת פחות בגלל שהם חיים בסביבה רועשת יותר. אנשים שנמצאים במקומות גבוהים כמו למשל בהרי האנדים בדרום אמריקה או ברמה של אתיופיה, באמצע אפריקה, גם בעלי רגישות שמיעתית נמוכה, אולי בגלל שהולכת האוויר פחות טובה, כי האוויר פחות צפוף, או מהסיבה שהאוזן מתפקדת פחות טוב בגלל החוסר בחמצן".
אך כאמור, התגלה כי גם שפת הדיבור של אדם משנה. הרגישות השמיעתית של אנשים דוברי השפות האפריקאיות הייתה גבוהה יותר מאשר אלו שדוברים את השפות המערביות.
"אנחנו יודעים שיש הבדלים בעיצורים שמשתמשים בהם בשפות שונות, כמו לדוגמה, שפות באפריקה שבהן מדברים בקליקים", אומרת ד"ר שפירא-גליץ, "זה ממצא מאוד מעניין לגלות שגם השפה משנה. זאת אומרת השפה שאתה גדל לתוכה והשפה שאתה לומד לדבר משנה את הרגישות השמיעתית שלך. אם תחשוב על זה, זאת אמירה מאוד מרחיקת לכת להגיד שהשפה שאתה לומד לדבר תגרום לך לשמוע אחרת את העולם".
ד"ר מאוריסיו כהן-וייזר צילום: פרטיהעובדה שהסביבה, התרבות ואפילו השפה מעצבים את האופן שבו אנחנו שומעים, מובילה לתובנה עמוקה יותר: השמיעה שלנו היא לא רק תהליך פיזיולוגי אלא גם תהליך נלמד, מושפע ומתעצב לאורך החיים. ד"ר מאוריסיו כהן וייזר, מומחה לניתוחי אוזניים באסותא מרכזים רפואיים ומנהל רפואי של המרכז לרפואת האוזן, רואה בכך חיזוק לרעיון שהמוח לא רק מקבל מידע מהאוזן – אלא גם מחזיר אליה השפעה.
"המחקר מחזק מאוד את הרעיון שהאוזן והשבלול – איבר השמיעה – הם לא איזשהם איברים קבועים שמשדרים אינפורמציה קבועה למוח, אלא שגם ההפך קורה: איפה שאתה חי, החינוך שקיבלת, ומה שצבר משמעות במהלך חייך, משפיעים מהמוח לאוזן", הוא אומר.
"זה כמו כוונון עדין של האוזן, שמאפשר לך לשמוע טוב יותר את מה שחשוב לפי הסביבה שלך. לכאורה, ברור לנו שאנשים שחיים בסביבה רועשת שומעים פחות טוב, אבל זה לא רק העניין של רעש – המסר העיקרי של המחקר הוא שהמוח משפיע על תפקוד האוזן עצמה".
מה ניתן ללמוד מכך?
ד"ר כהן-וייזר: "זה מרתק, כי כולנו כבר שמענו על פלסטיות מוחית – כלומר היכולת של המוח להשתנות בהתאם לשימוש בו – אבל כאן אנחנו רואים שהגמישות הזו מגיעה גם לאיברי החישה עצמם. אפילו האוזן יכולה להשתנות ולהתאים את עצמה.
"לי כחוקר בעולם השמיעה, זו הוכחה נוספת לכך שכדי ששיקום שמיעה יהיה מוצלח, נדרשת לא רק טכנולוגיה, אלא גם סביבה תומכת ולמידה מתמשכת. דרך שינוי בסביבה, אנחנו יכולים להשפיע על תפקוד האוזן ולדייק אותו", הוא מסכם.
