בעבר נהוג היה לראות בווירוס הפפילומה בעיה של נשים בלבד, אך בשנים האחרונות נרשמת עלייה מדאיגה במספר המקרים של סרטן חלל הפה והלוע המקושר לווירוס – בעיקר בקרב גברים. אוכלוסיית היעד הולכת ונהיית צעירה, והנתונים מצביעים על שינוי מטריד במגמה.
בניגוד לדעה הרווחת עד כה, נתונים עדכניים מארצות הברית ומאנגליה מצביעים על כך שסרטן באזור ראש-צוואר, הנגרם כתוצאה מהדבקה בווירוס הפפילומה, הוא כיום הסרטן הנפוץ ביותר שמקושר לווירוס – אף יותר מסרטן צוואר הרחם. גברים מאובחנים בו פי שלושה יותר מנשים, ומספר המקרים בקרב גברים גדל פי 2.8 מדי שנה. כידוע, הווירוס מועבר במגע מיני – במגע בין ריריות.
4 צפייה בגלריה
גברים מאובחנים בו פי שלושה יותר מנשים, ומספר המקרים בקרב גברים גדל פי 2.8 מדי שנה
(צילום: shutterstock)
מגידולי צוואר הרחם לגידולי ראש-צוואר
וירוס הפפילומה הוא גורם מכריע בהתפתחות סרטן ראש-צוואר, אף יותר מעישון ואלכוהול שנחשבו עד לפני כמה שנים לגורמים המרכזיים. מחקרים עדכניים מראים כי מעל 70% מגידולי ראש-צוואר מקושרים ל-HPV.
"זה מאוד מצער שקיימת מודעות נמוכה לכך שווירוס הפפילומה הוא גורם מרכזי לסרטן ראש-צוואר, ושמדובר במחלה שפוגעת גם בגברים", מספר ר', מטופל בן 51 שחלה בסרטן ראש-צוואר בשלב מתקדם בגיל 46. "אילו הייתי מודע לכך, הייתי מתחסן ומבצע בדיקה לגילוי מוקדם, וכך אולי לא הייתי מגיע למחלה מתקדמת שהצריכה טיפול אגרסיבי וקשה. לצערי, חיי השתנו לרעה מאז המחלה".
ד"ר אורטל בן אהרוןצילום: ג'ני ירושלמי, דוברות אויכילוב לצערנו, המודעות לסרטן ראש-צוואר וחלל הפה – השישי בשכיחותו בעולם – עדיין נמוכה. בשנת 2020 בלבד אובחנו ברחבי העולם כ-870 אלף מקרים חדשים של המחלה, וכ-440 אלף בני אדם מתו ממנה. לשם השוואה, באותה שנה נרשמו כ-500 אלף מקרים חדשים של סרטן צוואר הרחם, שמתוכן כ-160 אלף נשים נפטרו. נכון לשנת 2023, בארצות הברית בלבד דווחו 19,775 מקרים של סרטן ראש-צוואר הקשור לווירוס הפפילומה, לעומת 12,143 מקרים של סרטן צוואר הרחם שנגרם מהווירוס.
ד"ר אנטון וורשבסקיצילום: דוברות איכילוברוב המטופלים מאובחנים רק כאשר המחלה כבר נמצאת בשלב מתקדם, מה שמוביל לאחוזי חזרה גבוהים ופרוגנוזה ירודה. הנתונים הללו משקפים את המשבר החמור בתחום סרטן ראש-צוואר בכל הנוגע לגילוי מוקדם ולשיעורי השרידות.
אבחון מאוחר – ופרוגנוזה קשה
בניגוד לסרטן צוואר הרחם – שבו קיים זה מאה שנים פרוטוקול סדור שהציל נשים רבות ברחבי העולם – באיברים אחרים המושפעים מווירוס הפפילומה עדיין אין מערך מקביל של איתור, מעקב וטיפול. במדינות מפותחות, השימוש הנרחב בבדיקות משטח צוואר הרחם הצליח להפחית את שיעור הסרטן הפולשני בכ-50% ואף יותר.
חיסון ואבחון מוקדם נחשבים היום לשני הגורמים המרכזיים במניעת המחלה, בשיפור הפרוגנוזה ובהארכת השרידות.
הדרך היעילה ביותר להימנע מהדבקה בווירוס הפפילומה היא באמצעות חיסון. החיסון Gardasil 9 מכסה תשעה זנים של הווירוס: זני High risk, הגורמים לנגעים ממאירים, וזני Low risk, הגורמים ליבלות ונגעים שפירים. החיסון מומלץ גם לנשאים, כדי למנוע הדבקה בזנים נוספים של הווירוס או הדבקה חוזרת בעתיד.
החיסון ניתן בשלוש מנות: מנה ראשונה, מנה שנייה חודשיים לאחר מכן, ומנה שלישית חצי שנה לאחר המנה הראשונה. ההמלצה הרשמית היא להתחסן מגיל 9 ועד גיל 45, אך אין מניעה לקבל את החיסון גם בגיל מבוגר יותר. חשוב לציין כי יעילות החיסון גבוהה במיוחד כאשר הוא ניתן בגיל צעיר.
4 צפייה בגלריה
חיסון נרחב של האוכלוסייה צפוי להפחית משמעותית את היקף מקרי הסרטן – בדומה למה שאירע בעולם הגינקולוגיה
(צילום: shutterstock)
במערך אף-אוזן-גרון, ראש-צוואר, כירורגיית פה ולסתות ובריאות הפה באיכילוב הוקמה לאחרונה מרפאה ייחודית שמטרתה היא להתחיל ליישם פרוטוקול לאיתור וירוס הפפילומה בכלל הדיסציפלינות הרלוונטיות, בדגש על אזור ראש-צוואר, ולבצע מעקב ארוך טווח – במודל שמחקה את הפרוטוקול הקיים שנים רבות בגניקולוגיה. כך מבקשת המרפאה להעלות את המודעות הנמוכה הקיימת כיום לסרטן חלל הפה והלוע הקשור לווירוס הפפילומה, בקרב גברים ונשים כאחד.
אחת המטרות המרכזיות של המרכז היא ללוות במעקב ממושך את נשאי הווירוס בחלל הפה והלוע, כך שבמקרה שיופיע נגע סרטני – ניתן יהיה לאתרו כבר בשלב מוקדם (Stage 1). אבחון מוקדם מאפשר טיפול שמרני ומינימלי יותר, ומשפר באופן ניכר את הפרוגנוזה ואת סיכויי ההישרדות.
רובוטיקה ושיטות משמרות איכות חיים
הטיפול בגידולי הלוע עבר שינויים משמעותיים בעשורים האחרונים: משנות השמונים, שבהן בוצעו ניתוחים פתוחים שכללו פתיחה של הלסת התחתונה, דרך טיפולים בקרינה וכימותרפיה – ועד לניתוחים רובוטיים שמרניים שצוברים תאוצה בשנים האחרונות. השינוי נבע מהגילוי שמטופלים שבהם הגידול נגרם מווירוס ה-HPV מציגים פרוגנוזה טובה יותר. כיום, המחקר הרפואי מתמקד בהפחתת נזקי הלוואי הקשים של טיפולי כימו־קרינה, תוך שמירה על אותן תוצאות אונקולוגיות מיטביות.
כיום, השיטה היחידה שהוכחה כמשפרת את איכות חיי המטופלים מבלי לפגוע בתוצאות האונקולוגיות היא כריתה של הגידול באמצעות רובוט – ניתוח TORS – לצד כריתה של בלוטות הלימפה הנגועות בצוואר. מדובר בפלטפורמה כירורגית מתקדמת, המאפשרת להסיר גידולים בחלל הלוע בדיוק מירבי, בגישה שמרנית ובתוך שדה ראייה תלת-ממדי מלא. ניתוחים אלו מתאימים בעיקר לגידולים קטנים שטרם פלשו לרקמות הסמוכות (Stage 1).
בישראל, ניתוחי TORS מבוצעים במספר מצומצם של בתי חולים, בהם איכילוב, על ידי מנתחי ראש-צוואר בודדים שעברו הכשרה ייעודית בחו"ל. מטופלים שאובחנו בשלב מתקדם יותר מופנים לרוב לטיפול כימו־קרינתי.
מטופלים שמאובחנים עם ממאירות עוברים הערכה מקיפה במרכזי ראש-צוואר, הכוללת צוות רב-תחומי: רופאים מנתחים ממחלקת אף-אוזן-גרון, אונקולוגיה רפואית וקרינתית, רדיולוגים, מנתחי פה ולסת ומנתחים פלסטיים. בנוסף, המטופלים מופנים גם להערכה של צוות פרה-רפואי הכולל דיאטניות וקלינאיות תקשורת המתמחות בטיפול בחולי ראש-צוואר. שילוב הכוחות הרב־תחומי הזה מעניק למטופלים מעטפת מלאה, ומאפשר השגת תוצאות מיטביות – הן מבחינת הישרדות ופרוגנוזה, והן מבחינת איכות החיים.
גילוי מוקדם של גידולים באזור ראש-צוואר, לצד חיסון נרחב של האוכלוסייה, צפויים להפחית משמעותית את היקף מקרי הסרטן הפולשני – בדומה למה שאירע בעולם הגינקולוגיה – למנוע מהמטופלים כריתות נרחבות וטיפולים אגרסיביים משלימים, ולהוביל לירידה בשיעורי החזרה ובתמותה.
לכן קיימת חשיבות רבה בהגברת המודעות הציבורית לנושא – הן בתחום המניעה והחיסון, והן באיתור מוקדם ובטיפול בנגעים שפירים, טרום-סרטניים וסרטניים הקשורים לווירוס הפפילומה, במיוחד באזורים שבבסיס הראש והצוואר.
הכותבים הם ד"ר אורטל בן אהרון, כירורגית פה, פנים ולסתות במרכז הרפואי איכילוב ומנהלת מרפאת HPV; ד"ר אנטון וורשבסקי, מומחה למחלות אף-אוזן-גרון, כירורגיה אונקולוגית ומשחזרת וניתוחים רובוטיים במרכז הרפואי איכילוב
