ההסמכת משרד הבריאות לבחון מידע פלילי ביחס לכל עובדי מערכת הבריאות והכנסת מצלמות גם לחדרי מטופלים. ארבע שנים לאחר רצח ליטל יעל מלניק ז"ל בת ה-17 מאור עקיבא שנקברה בעודה בחיים באתר בנייה בקריית מוצקין, פרסם היום (ה') משרד הבריאות את דוח הוועדה בנושא מוגנות חסרי ישע וקטינים במערכת הבריאות והרווחה, לאחר שהוגש לשר הבריאות אוריאל בוסו. הנאשם אדוארד קצ'ורה הכיר את ליטל יעל כשעבד כאח במוסד לבריאות הנפש "מעלה כרמל" בטירת כרמל, שבו אושפזה.
במשרד הבריאות אומרים שידונו ויבחנו את הדרכים ליישום המלצות ועדת מוגנות חסרי ישע וקטינים שהוקמה על-ידי מנכ"ל משרד הבריאות דאז פרופ' נחמן אש בעקבות הרצח. מטרתה הייתה להתמודד לא רק עם מקרי קיצון ומקרים הנוגעים לאשפוז פסיכיאטרי של ילדים, אלא עם סוגיות רחבות יותר הנוגעות לפגיעה במטופלים שאינם מסוגלים להגן על עצמם. בראש הוועדה עמד ראש האגף להבטחת איכות במשרד הבריאות, פרופ' שאול דולברג.
2 צפייה בגלריה
ההמלצות בעקבות רצח ליטל יעל מלניק ז"ל. משפטו של האח הפסיכיאטרי, אדוארד קצ'ורה, טרם הסתיים
(צילום: שרון צור, באדיבות המשפחה )
לפני שלוש שנים, בעקבות חשיפה בתקשורת של פרשת ההתעללות בחוסים במעון "בני ציון" בראש העין, ולבקשת מנכ"לית משרד הרווחה והביטחון החברתי, הורחבו סמכויות הוועדה, כדי לגבש המלצות משותפות לשני המשרדים.
הגדרת חסר הישע בחוק עמומה, ועל כן, הוועדה הגדירה כי כל מקבל שירות במערכת הבריאות והרווחה טעון מוגנות בשעת מצוקה זאת משום שקיימים פערי ידע, כוח והשפעה. על כל עובד במערכת הבריאות והרווחה מוטלת חובה למנוע פגיעות ולשקול אמצעים שיכולים למנוע את התופעה או למזער את הנזק.
ההמלצות העיקריות שמתפרסמות היום נוגעות לארבעה נושאים מרכזיים ובראשם מניעה. לטענת חברי הוועדה, הבעיות המשמעותיות כוללות ריבוי נהלים הקשורים לחשד לפגיעה שחלקם סותרים זה את זה, היעדר הדרכה מתאימה לצוותים והיעדר הגדרות ברורות של מוגנות ופגיעה, כמו גם תרבות ארגונית של הסתרה ויישום לא מספק של החובה לדווח על מקרי פגיעה.
חברי הוועדה המליצו על האחדת נהלים, שילוב תוכני מוגנות בהכשרות של עובדי בריאות ורווחה, בעיקר בנושאי מניעת התעללות, הזנחה, גזענות, אפליה, הדרה ואי-שוויון. כמו כן, הוועדה המליצה כי שילוב תכנים אלה יהווה תנאי לקבלת רישיון מקצועי. לדבריהם, יש לעבות את הבקרות ולכלול בהן תכנים של מוגנות, ולוודא שילוב דגשים של נושא המוגנות בהתקשרויות עם ספקים. כל אלה, ילוו בהסברה לציבור בקמפיין תקשורת.
"תשישות החמלה"
הוועדה עסקה גם באופן הטיפול בנפגע. קיים תת-דיווח של הנפגעים ומשפחותיהם בשל חשש להתלונן, בין השאר כתוצאה מפחד מפגיעה במטופלים עקב תלותם, וחוסר אמון במערכת שתטפל בתלונה. "תשישות החמלה, המתבטאת בזלזול ואדישות של הצוותים כלפי מי שמתלונן מגבירים תחושה של חוסר אונים", נכתב בדוח. יתר על כן, ציינה הוועדה כי התגובות לתלונות חסרות לרוב התייחסות מותאמת ורגישה לטראומה. ההמלצות כוללות מינוי אחראי מוגנות בכל מסגרת, שבין תפקידיו הגנה על המתלוננים, מיצוי זכויות, ויצירת שיח פנים-ארגוני בנושאי מוגנות. כמו כן, הוועדה המליצה על הכנת פרוטוקול טיפול לאחר אירוע של פגיעה, שיגדיר את אופן התנהלות המערכת ויכלול פרקטיקות רגישות-טראומה.
הוועדה קבעה: "ריבוי גורמים שאליהם מועבר הדיווח, דיווח במתכונות שונות, חלקן באופן לא מקוון, והיעדר שיתוף מידע בין הגורמים הבודקים את הדיווח מובילים להיעדר מענה למתלונן, לעיתים ללא מעקב על התלונה וללא הסקת מסקנות רוחביות"
באשר לאופן בירור האירוע והטיפול בפוגע – גם כאן ציינו חברי הוועדה כי אין הגדרות אחידות של סוגי הפגיעה שראויים לדיווח, או של אופן הדיווח ומנגנון בדיקתו. "ריבוי גורמים שאליהם מועבר הדיווח, דיווח במתכונות שונות, חלקן באופן לא מקוון, והיעדר שיתוף מידע בין הגורמים הבודקים את הדיווח מובילים להיעדר מענה למתלונן, לעיתים ללא מעקב על התלונה וללא הסקת מסקנות רוחביות". בהמלצות ניתן דגש לסיווג אחיד של אירועי אלימות ופגיעה בכלל המערכות לצורך יצירת שפה משותפת וברורה לכל אורך הטיפול באירוע. לפי ההמלצות, הדיווח יהיה לגורם ייעודי שיקבל את התלונה, יעביר אותה לגורם המטפל במשרד וידאג לעדכן את המתלונן בתוצאות הבירור.
לצד מניעה וטיפול בנפגע ופוגע, עסקה הוועדה גם באתגרי האכיפה והמשמעת. לטענת חברי הוועדה, היעדר ריכוז מידע פלילי ומשמעתי עדכני לגבי כלל עובדי מערכות הבריאות והרווחה מאפשר מעבר של עובדים בין מסגרות ללא בדיקת רקע מתאימה. הם אף ציינו כי מקצוע המטפל אינו מחייב רישוי או רישום. כמו כן, נכתב בדוח כי אירועים שנמצאים בחקירה משטרתית אינם נבדקים על ידי גורמי המקצוע במשרדים מחשש ל"זיהום החקירה".
על כן המליצה הוועדה להכפיף את כל עובדי מערכות הבריאות למתן אישורי העסקה, להסמיך את משרד הבריאות לבחון מידע פלילי ביחס לכלל עובדי מערכת הבריאות, לקדם מנגנון דיווח ואיסוף מידע אוניברסלי ומתעדכן לגבי מידע פלילי, בדומה לנהוג במערכת החינוך, ולהקים מאגר מידע מרכזי של שני המשרדים, בריאות ורווחה, שיכיל מידע ביחס להליכי משמעת, גם לגבי עובדים שאינם מועסקים במדינה, בדומה לקיים היום באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה. לטענתם, מאגר זה יחייב ויסייע בהעברת דיווחים על הליכי משמעת בגופים השונים. המלצות הוועדה כללו גם כתיבה ויישום נוהל משותף למשרד המשפטים, לפרקליטות, למשטרה, למשרד הרווחה ולמשרד הבריאות לקביעת תהליך בדיקה ראשוני במקביל לחקירה משטרתית.
נושא נוסף שעלה בדיוני הוועדה הוא השימוש במצלמות ובטכנולוגיות אחרות לצורך פיקוח, ועל רקע הסתירה המובנית בין הזכות לפרטיות לבין הזכות לביטחון ולמוגנות. חברי הוועדה ציינו כי היתרונות בשימוש במצלמות ובטכנולוגיות אחרות כוללים זיהוי של פגיעה בעת התרחשותה, תגובה מיידית, וצמצום היקף הפגיעה, וכן אפשרות לתחקר אירועי פגיעה לטובת הבנה מעמיקה של הגורמים והנסיבות למניעת הישנות פגיעות דומות. הוועדה המליצה על הכנסת מצלמות גם לחדרי מטופלים תוך ניטור הצילום על-ידי כוח אדם ייעודי מותאם לצרכים, ותוך מתן משקל לזכות לפרטיות.
שר הבריאות ח"כ אוריאל בוסו, שקיבל את המלצות הוועדה, אמר: "הגנה על חסרי ישע וקטינים במערכת הבריאות היא משימה מוסרית וחברתית ראשונה במעלה. אני מברך על הגשת הדוח של ועדת המוגנות והתרשמתי מהעבודה המקיפה והמקצועית שנעשתה בו. אנו מחויבים למנוע פגיעות במטופלים באמצעות תוכניות הדרכה והכשרה מקיפות לצוותים הרפואיים, לצד פעולות אכיפה נחושות נגד מי שפוגע באמון ובכבוד המטופלים. במקביל, נפעל להנגשת מידע למטופלים ולבני משפחותיהם על זכויותיהם, על אמצעי ההגנה העומדים לרשותם ועל המודעות לנושא, כדי להבטיח שמערכת הבריאות תהיה סביבה בטוחה, מכבדת ומגוננת לכל אדם".
