בשיתוף אונקוטסט
״גלרי״, בדיקת דם חדשנית לזיהוי מוקדם של סרטן מ-50 סוגים שונים שפותחה על ידי חברתGRAIL ומשווקת בישראל על ידי ״אונקוטסט״, ממשיכה לעורר עניין ברחבי העולם. נתונים חדשים שפורסמו לאחרונה בכנס AACR שהתקיים בשיקגו, חושפים את ביצועי הבדיקה בקרב יותר מ־100,000 נבדקים בארצות הברית.
התוצאות נוטעות תקווה שהבדיקה עשויה להביא לשינוי בכללי המשחק בגילוי מוקדם של מחלת הסרטן שהינה גורם התמותה מספר אחד בישראל. הממצאים מוכיחים את יעילות ודיוק הבדיקה בעולם האמיתי, בדומה מאוד לביצועיה במסגרת המחקרים הקליניים.
בדיקת דם שיכולה להביא לגילוי מוקדם
למרות התקדמות הרפואה ופיתוח תרופות חדשות, רוב מקרי הסרטן מאובחנים בשלבים מתקדמים – שבו כבר מופיעים תסמינים. חמש בדיקות סקר נמצאות בשימוש לגילוי מוקדם – ממוגרפיה (סרטן שד), דם סמוי בצואה וקולונוסקופיה (סרטן העמי הגס),CT נמוך עוצמה (סרטן ריאה לקבוצות בסיכון), בדיקת פאפ סמיר/ HP (סרטן צוואר הרחם) ובדיקת PSA (סרטן ערמונית). 83% ממקרי המוות מסרטן נגרמים מגידולים שאין עבורם בדיקות סקר – נתון שמצביע על צורך ממשי בבדיקות סקר לגילוי מוקדם של מספר רב של גידולים סרטניים.
בשנים האחרונות חברות דיאגנוסטיקה עובדות במרץ על פיתוח בדיקות סקר לגילוי מוקדם של כמה סוגי סרטן, מבוססות על דגימת דם, בשאיפה לגלות מספר רב של סוגי סרטן בשלבי מחלה מוקדמים עוד לפני שהנבדק מדווח על סימפטומים. הבדיקה שנכנסה כבר לשימוש מסחרי היא בדיקת ״גלרי״. מדובר בבדיקה שמאתרת "חתימה ביולוגית" שמאפיינת תאים סרטניים בזרם הדם. הבדיקה לא רק מאפשרת גילוי של המחלה בשלב מוקדם, היא גם יכולה לחזות את מקור הגידול ברמת דיוק גבוהה של מעל 94%. הבדיקה אינה פולשנית והיא מתבצעת על בסיס דגימת דם אחת וללא צורך בהכנה מוקדמת.
1 צפייה בגלריה
מאפשרת גילוי בשלב מוקדם ויכולה לחזות את מקור הגידול ברמת דיוק גבוהה של מעל 94%
(צילום: shutterstock)
שלושה מארבעה חולים התגלו עם סרטן שאין לו בדיקת סקר
הנתונים החדשים שנאספו משימוש בבדיקה מבוססים על 111 אלף נבדקים בני 22 ומעלה שביצעו את בדיקת "גלרי" בין החודשים אפריל 2021 לאוקטובר 2023. תוצאות הבדיקה הראו ש-0.91% מהנבדקים (1,011 נבדקים) קיבלו תוצאה לפיה התגלו אצלם סימנים לסרטן. השיעור היה גבוה יותר ככל שהנבדק היה מבוגר יותר. בנוסף שיעור המקרים בהם התגלו סימנים לסרטן היה גבוה יותר בקרב גברים לעומת נשים (0.98% לעומת 0.82%).
מתוך אלה שקיבלו תוצאה חיובית, על 459 היה מעקב מלא והחוקרים ידעו מה בסוף קרה איתם מבחינה רפואית, לכן ניתן היה לחשב כמה מהם באמת אובחנו בסרטן אחרי בדיקות נוספות שבוצעו בהתאם למקור הגידול שדווח בתוצאות. אצל 258 מהם, יותר ממחצית (56%), אובחן סרטן לאחר בדיקות אבחון נוספות כמו ביופסיה, בדיקות הדמיה וכדומה. והממצא החשוב ביותר: אצל 63% מהמאובחנים, הסרטן התגלה בשלבים מוקדמים – נתון משמעותי מאחר וגילוי מוקדם של סרטן משפר דרמטית את סיכויי ההחלמה. בקרב מי שכבר הופיעו אצלם סימנים מחשידים וקיבלו תוצאה לפיה התגלו סימנים לסרטן – שיעור אבחון הסרטן עמד על 75%.
על פי הממצאים, בדיקת "גלרי" איתרה 32 סוגי סרטן שונים – בהם גם סרטן הלבלב, הכבד, מערכת השתן, ראש-צוואר, שחלות, קיבה ועוד. מתוך כלל האבחנות, כ-74% מהגידולים היו מסוגים שאין להם כיום בדיקות סקר מומלצות לציבור הרחב. למעשה, הממצאים שעולים משימוש בבדיקה מוכיחים שוב שהיא מצליחה לזהות סוגי סרטן רבים שלא ניתן לגלות כיום בבדיקות סקר שגרתיות ובשלבי מחלה מוקדמים. עוד עולה מהנתונים שיכולת החיזוי של הבדיקה לגבי מקור ומיקום הסרטן נמצאה מדויקת ב-87% מהמקרים שבהם אובחן סרטן – שיעור גבוה שיכול לכוון את הצוות הרפואי בתהליך בדיקות האבחון כאשר מתקבלת תוצאה שהתגלו סימנים לסרטן.
מתי מומלץ לעשות את הבדיקה ומה חשוב לדעת
בדיקת "גלרי" לא מיועדת בשלב הזה להחליף את בדיקות הסקר הקיימות, אלא להשלים אותן. חשוב לערוך את בדיקות הסקר בהתאם לגיל ולגורמי הסיכון. ניתן לבצע את הבדיקה לכל אדם עם סיכון מוגבר לחלות בסרטן, כגון אנשים בגילאי 50 ומעלה (הסיכון לחלות בסרטן בבני 50 ומעלה הוא פי 13 מאנשים בגילאי 50 ומטה), אנשים בעלי היסטוריה משפחתית של סרטן, נשאים למוטציה גנטית ומחלימים מסרטן בעבר. במקרים בהם התקבלה תוצאה לפיה אותר סימן לסרטן יש להמשיך לבצע בדיקות אבחנתיות כמו ביופסיה, בדיקות הדמיה וכדומה על מנת להגיע לאבחנה חד משמעית.
"גלרי" מציגה דיוק גבוה, אך כמו כל בדיקת סקר, היא אינה מושלמת. יש סיכוי של כחצי אחוז לתוצאה חיובית כוזבת (False Positive) – כלומר, שהבדיקה תזהה סימן לסרטן אבל בירור אבחנתי נוסף לא ימצא את הגידול. במקרה כזה, מומלץ לחזור על הבדיקה אחרי שלושה-שישה חודשים, ללא עלות. מצד שני, קיימת גם אפשרות לתוצאה שלילית כוזבת (False Negative) שעומדת על כ-1.5% בעיקר בסרטנים מסוגים פחות אגרסיביים. נתוני הבדיקה מעידים על שיעור נמוך יחסית של טעויות כאלו – בוודאי לעומת בדיקות סקר אחרות שקיימות כיום.
להזמנת הבדיקה לחצו כאן
לקריאה ומידע נוסף לחצו כאן
בשיתוף אונקוטסט
