דמיינו לעצמכם חיסון שניתן בלי מחט, בלי זריקה, בלי כאב – רק עם חוט דנטלי פשוט. רעיון שנשמע מופרך, אך מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature Biomedical Engineering מגלה שהוא לא רק אפשרי, אלא גם יעיל מאוד.
מדובר בשיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטת טקסס טק לבין אוניברסיטת צפון קרוליינה, שהצליחו לפתח שיטה חדשנית לחיסונים דרך האזור שבין השן לחניכיים – באמצעות חוט דנטלי מצופה בחומר חיסוני. המחקר התבצע בשלב זה בעכברי מעבדה, אך החוקרים מאמינים כי מדובר בצעד משמעותי בדרך לחיסון בטוח, פשוט, וללא שימוש במחטים.
לדברי פרופ' הארווינדר סינג גיל, פרופסור לננו-רפואה באוניברסיטת צפון קרוליינה והחוקר הראשי במחקר, "משטחים ריריים כמו האף, הפה והריאות הם נקודת כניסה עיקרית לפתוגנים כמו שפעת וקורונה. כשחיסון ניתן דרך הזרקה לשריר, רוב הנוגדנים נוצרים בדם, אך כמעט ולא בריריות. לעומת זאת, כאשר החיסון ניתן דרך משטח רירי – נוצרת תגובה חיסונית גם בריריות עצמן. זה חשוב, כי מדובר בקו הגנה נוסף לפני חדירת המחלה לגוף" – כך אמר פרופ' סינג גיל ל-ScienceDaily.
החוקרים התמקדו ברקמה בשם junctional epithelium – שכבת אפיתל דקה וחדירה במיוחד שנמצאת בכיס שבין השן לחניכיים. מדובר באזור שמאפשר חדירה ישירה של חומרים, כולל תאי חיסון, ולטענת החוקרים זו נקודת תורפה אנטומית שיכולה להפוך ליתרון רפואי.
ד"ר אחמד קאסםצילום: מכביד"ר אחמד קאסם, מומחה לרפואה פנימית ורופא בכיר במוקד לרפואה דחופה במכבי שירותי בריאות, מתייחס לממצאים: "הרעיון של החדרת חיסון דרך רקמת החניכיים מנצל את המבנה החדיר והייחודי של ה-junctional epithelium, אזור שבו הגוף פגיע יותר לחדירת מזהמים, אך גם רגיש לגירוי חיסוני. השיטה שפורסמה מדגימה תגובה חיסונית מרשימה, גם סיסטמית וגם מוקוזלית, מה שמעיד על פוטנציאל להגן מפני נגיפים שמועברים דרך האוויר".
חיסון שפעת דרך הפה? כן, וזה עובד
במהלך הניסוי, החוקרים מרחו חיסון פפטידי נגד שפעת על חוט דנטלי, והעבירו אותו בעדינות בין שיני עכברים. לאחר מכן, השוו את התגובה החיסונית לשתי שיטות נוספות: חיסון דרך רירית האף, וחיסון שהונח מתחת ללשון.
התוצאה הייתה חד-משמעית: החדרת החיסון דרך החניכיים גרמה לייצור נוגדנים במשטחים הריריים – באף, בריאות ובפה – בעוצמה גבוהה בהרבה משיטת החיסון התת-לשונית, ואף שווה ביעילותה לזו של החיסון האפי.
"השיטה שלנו מראה יתרון ברור על פני החדרת חיסון מתחת ללשון, שנחשבת היום לסטנדרט בכל הנוגע לחיסון אוראלי", הסביר ד"ר רוהאן אינגרול, מחבר המאמר, ל-ScienceDaily. "היא גם מספקת הגנה שוות ערך לחיסון אפי – אך ללא הסיכון שהחומר יחדור למוח, כמו שעלול לקרות בחיסון דרך האף".
3 צפייה בגלריה
פוחדים ממחטים? אולי חיסון באמצעות חוט דנטלי הוא הפתרון המושלם עבורכם
(צילום: Shutterstock)
החוקרים ניסו את השיטה גם על שלושה סוגי חיסונים נוספים: חלבונים, נגיפים מומתים ו-mRNA. בכל המקרים, התקבלה תגובה חיסונית "חזקה ויציבה" גם בדם וגם בריריות. ממצא נוסף: לא הייתה השפעה אם העכברים אכלו או שתו מיד לאחר החדרת החיסון – התגובה החיסונית נותרה בעינה.
כדי לבדוק אם השיטה ישימה בבני אדם, החוקרים צבעו קיסמי חוט דנטלי בצבע מאכל פלורסנטי, וגייסו 27 משתתפים שניסו להעביר את הצבע לרקמת החניכיים. נמצא שכ-60% מהצבע הגיע לאזור הרצוי – נתון שמצביע על היתכנות מעשית.
"זה נותן לנו ביטחון שהרעיון הזה יכול להתאים גם לאנשים, במיוחד אם נשתמש בקיסמים ולא בחוט שמחזיקים באצבעות", אמר ד"ר אינגרול. לדברי פרופ' סינג גיל: "השיטה לא רק קלה לשימוש – היא גם מתמודדת עם אחת הבעיות המרכזיות של חיסונים כיום: פחד ממחטים. נוסף על כך, היא צפויה להיות דומה בעלותה לשיטות אחרות, ולכן נגישה".
חסרונות ואתגרים בדרך ליישום קליני
למרות ההתלהבות, החוקרים מדגישים שיש עוד שאלות רבות שצריך לחקור לפני שמדובר בשיטה מוכנה לשימוש רחב. בין השאלות: האם השיטה מתאימה גם לבני אדם עם דלקת חניכיים או מחלות פה? מהם הסיכונים לדלקת מקומית כתוצאה מהחדרת חיסון לרקמה עדינה זו? מהו המסלול המדויק שבו חודר החיסון מהחניכיים למערכת הדם? האם ניתן לשלוט במינון המדויק דרך חוט?
בנוסף, תינוקות ופעוטות – שאינם בעלי שיניים – אינם יכולים ליהנות מהשיטה בשלב זה. פרופ' הואה וואנג, מרצה להנדסת חומרים מאוניברסיטת אילינוי, שלא היה מעורב במחקר, הגיב בחיוב אך בזהירות: "מדובר בשיטה מבטיחה מאוד, שמדלגת על הצורך בהזרקה, אבל עדיין לא ברור מה ההשפעות האפשריות על רקמות נגועות או מה התופעות הלוואי לטווח ארוך", כך אמר ל-Fox News.
ד"ר קאסם מוסיף: "כמי שמטפל באוכלוסיות מגוונות, אני רואה את הפוטנציאל של השיטה הזו בעיקר בקרב מטופלים עם חרדה ממחטים, ילדים, או כאלה שמתקשים להגיע למרפאה. האפשרות להעניק חיסון בצורה פשוטה, לא פולשנית, ובאופן שאינו דורש ציוד רפואי מורכב, עשויה לשנות את הדרך בה אנו ניגשים למניעת מחלות".
לדבריו, עם כל ההתלהבות מהחדשנות, חשוב לזכור שהמעבר ממודל ניסויי למרפאה מחייב זהירות רבה. "יש לבחון לעומק את ההשלכות הקליניות של השיטה, החל מהשפעות מקומיות על רקמת החניכיים, דרך הסיכון לזיהומים או תגובות אלרגיות, ועד לשאלת היתכנות היישום בשטח: האם המטופלים אכן יבצעו את הפעולה בצורה נכונה ובטוחה? האם ניתן להבטיח מינון מדויק ואחיד? אלו שאלות מהותיות שדורשות מענה לפני שנוכל לשקול שילוב של טכנולוגיה כזו בפרקטיקה הרפואית היומיומית".
ומה הלאה? החוקרים מתכננים כעת להתקדם לניסויים קליניים. במקביל, הם רשמו פטנט על השיטה, ומקווים שהיא תספק בעתיד פתרון פשוט, יעיל ולא פולשני לחיסון נגד מחלות מדבקות – כולל שפעת, קורונה ומחלות ריאה אחרות.
