אלי מנור, בן 20 ממושב צופית, משרת כיום בשירות לאומי בחוות "קרן אור" – חווה שיקומית שמטפלת בבעלי חיים נכים, עיזים, כלבים וחתולים, שלא מצאו בית בשום מקום אחר. במובן מסוים, גם הוא יודע איך זה להרגיש בלי בית – או ליתר דיוק, בלי גוף שמרגיש כמו בית.
המסע שלו התחיל כבר בכיתה ז', כשניסה להבין מהו מגדר, איך הוא מרגיש מבפנים, ואיך אחרים רואים אותו מבחוץ. "הסתפרתי קצר", הוא נזכר, "ניסיתי להבין איך אני רוצה להיראות".
בכיתה ח' כבר הבין שהוא נמצא על הרצף הטרנסי, והצטרף לתנועת הנוער איגי. שם התחיל לשנות את לשון הפנייה, בהתחלה לשון מעורבת, ואז ביקש שיפנו אליו ב"אתה". "זה הרגיש מוזר בהתחלה, אבל מוזר טוב", הוא אומר. בכיתה ט', אחרי שחי זמן מה "בשני עולמות", כפי שהוא מתאר, החליט לצאת מהארון באופן רשמי בפני המשפחה והחברים. למזלו, הוא זכה בסביבה תומכת – בבית, בתנועה ובבית הספר.
לא רחוק משם, בתל אביב, ד"ר רועי צוקר ראה את אותם קשיים מנקודת מבט רפואית. כמנהל תחום רפואת הלהט"ב בבית החולים איכילוב, וכיו"ר החברה הישראלית לרפואת להט"ב בהסתדרות הרפואית, הוא הבין שהמערכת הרפואית הרגילה לא תמיד יודעת לתת מענה לצרכים של חברי הקהילה.
אירוע הפתיחה של מרכז עוגן
"להט"ב פחות מגיעים לצרוך שירותי בריאות מתוך פחד מול המערכות", הוא אומר. "רציתי להסתכל על רפואת הלהט"ב ולהבין מהם הפערים הבריאותיים". את הפתרון לכך הוא מנסה ליישם ב"עוגן" – מרכז חדש שמתמקד בצרכים של הקהילה הגאה שהושק אתמול. "עוגן הוא פרויקט הקצה שלי, חלום שנכתב על נייר כבר ב-2021".
שינוי מגדרי בגיל 15, ניתוח בזמן קורונה
התהליך של אלי לא היה פשוט. ענייני לבוש היו הקלים יותר – הוא תמיד היה טום-בוי, שמלות מעולם לא דיברו אליו – אבל הגוף לא השתנה בקצב שתאם את תחושת הזהות שלו. "על בגדים אני יכול לשלוט, מה ללבוש ומה לא", הוא מסביר, "אבל ידעתי שאם לא אתחיל את תהליך השינוי, הקול שלי יישאר אותו דבר, ומבנה הגוף שלי לא יתפתח כמו שאני רוצה. ההורים שלי הבינו שזה כבר משפיע על הבריאות הנפשית שלי, ואם לא נתחיל את התהליך – אני אתדרדר".
בתחילת כיתה ט' התחיל לרדוף אחרי האישורים: הורמונים, בלוקרים, המלצות, תור לניתוח. אמא שלו, שהיא גם רופאה, ידעה מה הוא צריך – גם ברמה הרגשית וגם ברמה הרפואית. בסופו של דבר נקבע תאריך לניתוח העליון – כריתת חזה – למרץ 2020. אבל הקורונה טרפה את הקלפים, וכיוון שמדובר בניתוח שאינו מוגדר "דחוף", הוא כמעט בוטל. "בסוף הצלחנו להקדים אותו", הוא מספר.
הניתוח עבר בהצלחה. "ברגע שהתעוררתי, התחלתי לבכות מרוב התרגשות. הייתי בהלם מזה שאני מסתכל למטה והכול שטוח. סוף-סוף הרגשתי ונראיתי כמו שאני רוצה להרגיש ולהיראות". ההחלמה ארכה כשבועיים-שלושה. אלי חזר לבית הספר, זכה לקבלה חמה מהמורים ומהתלמידים, וגם מחבריו לכיתה. "לא היה לי אכפת מהכאבים", הוא אומר, "הייתי מאושר".
לא רק רפואה: "מקום שדואג גם לנפש שלך"
אבל לצד התמיכה, היו גם מקרים של פגיעה. כשהיה בן 16 והשתתף במצעד הגאווה בכפר סבא, עצר לרגע לאכול בבית קפה. בזמן שעמד בתור, הרגיש משהו חולף ליד הרגל. "לא הבנתי מה זה", הוא מספר. "הסתכלתי למטה וראיתי ביצה. הרמתי את הראש וראיתי שני נערים שנראים מרוצים מעצמם. למזלי הייתה שם אבטחה – ושוטר תפס אותם". במקרה אחר, בגיל 19, בזמן שהיה במסיבה, עברה לידו חבורה של נערים על אופניים חשמליים, קיללו אותו, ירקו עליו וברחו.
דווקא בגלל החוויות האלה – וגם בגלל הרקע הרפואי הארוך – הביקור האחרון שלו במרכז החדש של איכילוב, "עוגן", הרגיש כל כך אחר. "הייתי שם בביקורת פעם אחת, וזה הרגיש מאוד בנוח", הוא אומר. "הידיעה שהמקום הזה מיועד ספציפית לרפואת להט"ב נותנת שקט. לא צריך לחשוש שיסתכלו עליי אחרת".
לאחרונה הוזמן גם להשתתף בפאנל פתיחה במקום, כשאמו מלווה אותו. "דיברתי שם על התהליך שלי, ועל זה שהצוות הרפואי שמלווה אותי כל השנים – עכשיו הוא חלק מהמרכז הזה. זו כבר לא תחושת ביקור אצל רופא – זה מקום שעוטף אותך ודואג גם לנפש שלך".
"מרכז עוגן", יוזמה משותפת של המרכז הרפואי איכילוב ועיריית תל אביב-יפו, הוא הראשון מסוגו שממוקם מחוץ לגבולות בית החולים. המימון להקמת המרכז הגיע ממשרד הבריאות, דרך האגף לקידום אוכלוסיית הלהט"ב וחטיבת בתי החולים, כבר בשנת 2022. "התקציבים האלה אפשרו לנו לחלום בגדול ולהוציא את הרפואה מאיכילוב אל תוך הקהילה", אומר ד"ר צוקר.
6 צפייה בגלריה
יוזמה משותפת של המרכז הרפואי איכילוב ועיריית תל אביב-יפו: מרכז עוגן
(צילום: ליאור צור, דוברות איכילוב)
המרכז שוכן במבנה עירוני סמוך לשוק הכרמל ששופץ במימון העירייה, ומשרת את כלל קופות החולים – כולל מטופלים ללא קופה כלל – מכל רחבי הארץ. הוא מאגד שירותי רווחה, זכויות, טיפות חלב, רפואה מונעת, סדנאות הכנה להורות, קורסי עזרה ראשונה למבלים במסיבות – וגם מרפאות ייעודיות בפרוקטולוגיה, אורולוגיה, רפואת שד, רפואת נשים וילדים, רפואת טרנסים, וגריאטריה להט"בית.
"הקמתי ועדת היגוי עם מיטב האנשים – משפט, קהילה, עירייה, שיווק – כדי לחשוב ביחד מה צריך להיות שם", מספר ד"ר צוקר. "הגדרנו מטרות לשלוש השנים הראשונות, אילו שירותים צריך להביא, מה קופות החולים יודעות לעשות, ומה הן עדיין לא יודעות". לדבריו, החזון של "עוגן" הוא לא רק מרפאה, אלא מרכז ידע לאומי – שירכז מחקרים, יפתח תשתיות נתונים ומדדי איכות, וייתן הנחיות ייעודיות לקראת אירועים כמו שבוע הגאווה.
"המטרה היא לא רק לתת שירות", הוא מדגיש, "אלא גם להכשיר את הדור הבא של הרופאים בארץ בתחום רפואת הלהט"ב. לכן אנחנו מוציאים את הרופאים שלנו להשתלמויות – כמו גריאטר שעשה חצי שנת השתלמות בגריאטריה להט"בית בארצות הברית, ורופאה שתיסע בספטמבר ללמוד על ילדים ומתבגרים. המרכז הרפואי איכילוב, בדומה לעיריית תל אביב-יפו, הוא המגדלור של הקהילה הגאה במדינת ישראל. המרכז הזה נועד להנגיש רפואה ולהחזיר אמון – ולתת את התחושה שיש מקום שהוא גם מקצועי וגם רגיש".
"בריאות היא דבר בסיסי"
כעת פועל ד"ר צוקר להקים קרן ייעודית, שתאפשר גם למי שאין ברשותו טופס 17 לקבל שירות רפואי במקום. "אם מישהו מתבייש ללכת לרופא ולבקש תור לפרוקטולוג, ואם מה שמונע ממנו להגיע זה טופס 17 – לא עשינו בזה כלום", הוא אומר. "כל המהות של הקרן הזאת היא לעזור לממן בדיקות רפואיות למי שלא יכולים להרשות לעצמם".
6 צפייה בגלריה
"המרכז הזה נועד לתת תחושה שיש מקום שהוא גם מקצועי וגם רגיש". ד"ר צוקר ואלי מנור במרכז עוגן
(צילום: ליאור שרון )
לדבריו, "בריאות לא צריכה להיות תלויה בפוליטיקה, ימין או שמאל. בריאות זה דבר בסיסי. המרכז הזה לא בא להיות רווחי – הוא נועד לעשות את הדבר הנכון". הוא מוסיף שהמרכז לא היה קם בלי הגיבוי שקיבל מהנהלת בית החולים, ובלי שיתוף הפעולה עם עיריית תל אביב-יפו. "שרון מלמד מהשירותים החברתיים בעירייה הייתה שותפה אמיתית לאורך כל הדרך", הוא אומר.
אתמול נערך טקס ההשקה החגיגי של המרכז, בנוכחות מנכ"ל בית החולים איכילוב פרופ' אלי שפרכר, והמשנה לראש העיר, ראובן לדיאנסקי, שאמר: "תחום בריאות הציבור הוא אחד הנושאים החשובים ביותר שעיריית תל אביב-יפו עוסקת בהם. רפואה היא לא רק טיפול במחלות – היא קודם כול יצירת תשתית לחיים טובים ובריאים יותר. 'מרכז עוגן' מוכיח את היכולת לייצר בריאות מותאמת, חדשנית ורגישה – ואת החשיבות של שיתופי פעולה בין הרפואה לבין הרשות המקומית".
מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו לתחבורה, בטיחות בדרכים וקהילה גאה, אמרה באירוע הפתיחה: "מרכז 'עוגן' נולד מתוך ראייה רחבה של צורכי הקהילה הגאה כשוות זכויות וככזו שצריכה לקבל גישה שוויונית גם אל משאבי רפואה".
