"אני רוצה לספר לכם על הפעם ההיא שהבן שלי לא התקבל לגן כי יש לו אלרגיה לחלב", כך פתחה מי-רן מנקס (36) מתל אביב, שחקנית ואמא לבן תשעה חודשים שסובל מאלרגיה לחלב, את הסרטון שהעלתה באחרונה לטיקטוק. "אני מי-רן ויש לי ילד בן תשעה חודשים. בדיוק כמוכם, גם אני חיפשתי לבן שלי מסגרת פרטית, קטנה ואוהבת, שתתאים לגיל שלו, ולשמחתי מצאתי. הרגשתי שזכינו בלוטו: משפחתון פרטי, גננת שנראית מהממת, שמונה דקות נסיעה מהבית.
"כשהגיע שלב ההרשמה, הגננת משכה אותי ולא נתנה לי להירשם, בכל פעם בגלל תירוץ אחר. עד שבסוף היא אמרה לי שאחת האימהות לא רוצה שהילד שלה יהיה בגן עם ילד שיש לו אלרגיה לחלב. כן, שמעתם נכון, זה מה שהיא אמרה". צפו בריאיון המלא באולפן ynet:
"הבן שלי לא התקבל לגן כי יש לו אלרגיה לחלב"
(צילום: ליאור שרון)
מנקס ממשיכה: "אני אשמור לעצמי את מה שאני חושבת על האמא הזו, וברשותכם אני אעביר מסר להורים שלילד או הילדה שלהם בגן יש ילד עם אלרגיה: הילדים נמצאים במסגרות רק כמה שעות מסך כל היום וכל חיים שיש לכם איתם. אם יש ילד אחד שבגללו אי אפשר להכניס לגן חלב, בוטנים, ביצים, או כל דבר אחר, מפאת אלרגיה מסכנת חיים – זרמו, שחררו, תנו לו את הבמבה הזו בבית, תנו לו את המילקי הזה בבית. בגנים, תעזרו לנו לשמור עליהם".
"צריך ליצור סביבה בטוחה לילדים אלרגניים"
הורים רבים לילדים קטנים, מגיל הינקות ועד שנות הגן, מתמודדים לא פעם עם מציאות בעייתית: אלרגיות מסכנות חיים שמחייבות הגבלות נוקשות על האוכל שנכנס לגן. עבור הורים לילדים האלרגיים זו דאגה מתמדת – כל טעימה לא נכונה עלולה להסתיים באסון. עבור הורים אחרים זו אחריות יומיומית להקפיד מה שולחים עם הילד, לוותר על מאכלים אהובים וללמד את ילדיהם זהירות והתחשבות.
2 צפייה בגלריה
"מצאנו מקום הרבה יותר מתאים, יותר פתוח וזורם עם הצרכים של הילד". מי-רן מנקס ובנה
(צילום: גפן רזניק )
פרופ' אהרון קסל, מומחה ברפואת ילדים, מנהל המכון לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית בבית החולים בני ציון בחיפה ויו"ר לשעבר של האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, אומר כי "עמדת האיגוד ברורה: בבתי הספר יש לאפשר הכנסת מזונות אלרגניים, תוך יצירת סביבה בטוחה לילדים האלרגיים. כך גם המלצנו למשרד הבריאות ולמערכת החינוך. בגני ילדים, לעומת זאת, המצב מורכב יותר".
פרופ' אהרון קסלצילום: אלבום פרטי"צריכה להיות הדדיות והבנה", אומר פרופ' קסל בהקשר למקרה של מי-רן ובנה. "אנחנו חיים בחברה שצריכה לקבל את האנשים יחד עם המוגבלויות שלהם, וליצור מעטפת נכונה ובטוחה לכולם. אפשר לספק תזונה בצורה אחרת – למשל תחליפים לגבינה ולחלב. הייתה כאן בעיה של חוסר התחשבות".
לדבריה של מנקס, התחושות ברגע האמת היו קשות: "קודם כל הייתי מופתעת. מבחינתנו, בבית, האלרגיה היא חלק מהחיים – שומרים על סטריליות, יש נהלים, הנחתי שגם בחוץ זה ככה", היא אומרת באולפן ynet. "לא חשבתי שזה ביג דיל. פתאום זה היה כזה – מה? זה מפריע לאנשים? מוזר. אחר כך כעסתי והתעצבנתי. אבל בסוף זה יצא לטובה – מצאנו מקום הרבה יותר מתאים, יותר פתוח וזורם עם הצרכים של הילד. וגם קיבלתי הזדמנות להעלות מודעות".
התגובות לסרטון היו ברובן חמות. "95% היו תגובות תומכות – אנשים חוו הלם כמוני, הזדהו, הביעו חמלה, שיתפו סיפורים על איך מלמדים את הילדים לדאוג לאחר ולקבל את השונה. היו גם חמישה אחוזים של הזויים שאמרו – 'תישארו עם הילדים האלרגיים בבית', 'מי צריך את זה'. בשביל החמישה אחוזים האלה אני כאן. זו הזדמנות לחינוך לערכים – קבלת האחר, איך אני יכול לעזור לחבר שלי. ויש גם יתרון: ההורים המנוסים תמיד יתנו רעיונות מה כן אפשר לשים בקופסה. אנחנו חיים בתקופה שבה קל למצוא תחליפים".
ומה לגבי העתיד? מנקס מודה שיש מקום לחשש. "כרגע אנחנו מתחת לגיל שלוש, שלמיטב הבנתי פחות מפוקח. בגני עירייה ומועצה יש יותר פיקוח – לא מכניסים את האלרגן לגן, לפעמים גם נותנים סייעת. וזה בכלל נחמד לכולם – יש עוד מבוגר בגן. ברור שזה מעלה חשש, אבל אני מעדיפה להסתכל על זה כחינוך חברתי וחינוכי. כשנגיע לגשר הבא נחצה אותו. כרגע מצאנו מסגרת נהדרת, הכול טוב".
"הפתרון חייב להיות מערכתי"
לדברי פרופ' קסל, "בבתי ספר, בעיקר בכיתות הצעירות עד כיתה ו', הילדים אוכלים את מה שהביאו מהבית. אין מניעה למנוע מהם מזונות מסוימים. כמו כן, חשוב לדעת שהתגובות המשמעותיות קורות בזמן אכילה, ולא במגע. ילד שאכל מוצר חלבי ונגע בילד אלרגי יגרום במקרה הגרוע לאודם מקומי בלבד, לא לתגובה סיסטמית מסכנת חיים. לכן אין הצדקה לאיסור גורף על הכנסת מזונות אלרגניים לבתי הספר".
הוא מסביר כי בגנים התמונה שונה: ילדים בני שנתיים-שלוש יושבים סביב שולחן ועלולים לקחת אוכל זה מזה. "תינוקות שמקבלים תמ"ל אינם בעיה, כי ההורים מביאים את הבקבוקים מראש. אבל בילדים הגדולים יותר נדרשת זהירות. בגנים מפוקחים יש תזונאית שמרכיבה תפריט מותאם במידה שיש ילד אלרגי, ומוציאה רכיבים מסוימים מהתפריט".
לדבריו, הקושי גדל כשמדובר בילדים עם אלרגיות מרובות – לחלב, ביצים, שומשום ועוד. "כיום נמנעים בגנים מהכנסת מזונות אלה. ייתכן שתגבור כוח אדם בזמן הארוחות יאפשר שליטה טובה יותר. בבתי ספר הבעיה פחותה, כי הילדים גדולים ומבינים מהי אלרגיה. הפתרון חייב להיות מערכתי. היו גנים בארץ שבהם מספר ילדים אלרגיים יצרו עומס תזונתי בלתי אפשרי. במקרים כאלה ניתן לשקול פיזור חלק מהילדים לגנים אחרים. מדובר באתגר מורכב, אך כזה שניתן למצוא לו פתרונות".
