רס"ר איגור אורליק (31), סגן מפקד צוות אופנועים בפלגת איילון, נהרג בשבוע שעבר בתאונת אופנוע בדרכו לעבודה. הוא הותיר אחריו אישה, טניה, ובת קטנה, אלה בת 11 חודשים. שני ישראלים זכו לראות מחדש בעקבות תרומת קרניות עיניו. כך הודיע הבוקר (יום ה') המרכז הלאומי להשתלות.
בשיחה עם ynet שחזרה טניה את רגעי הפרידה: "שעה אחרי הייתי בחדר ההלם בקפלן, נתנו לי לראות אותו. הוא היה כל כך יפה וחתיך, כאילו שום דבר לא קרה. הם אמרו שלא היה סיכוי, שעשו החייאה של קרוב לשעתיים".
רס"ר אורליק התגייס למשטרה לפני כ-7 שנים, ושימש כסגן מפקד צוות אופנועים בפלגת איילון של יס"מ משטרת מחוז מרכז. הוא היה מדריך לוט"ר (לוחמה בטרור) בהכשרתו, והוביל את נושא ההדרכה, הכשירות המבצעית, הירי, המטווחים והלחימה בפלגה וביחידה.
הוא נפגע מרכב בכביש 4 ביום רביעי שעבר, סמוך למחלף יבנה, הובהל לבית החולים קפלן במצב אנוש לאחר התאונה, שם נקבע מותו לאחר החייאה ממושכת. אלמנתו טניה, אחות במקצועה, סיפרה: "כשפנו אליי בבקשה לתרומת איברים לא היססתי בכלל, ברור היה לי שזה מה שאיגור היה רוצה".
״הוא היה פשוט בן אדם טוב, כל הזמן שם את האחרים לפניו, תמיד נתן מעצמו. כל פעם כשהיינו נוסעים והוא היה רואה איזה חייל, הוא התעקש לעצור ולקחת אותו לאן שצריך", סיפרה טניה, "מעבר לנתינה, הוא היה כזה חייכן, עם שמחת חיים, היה מקליל כל סיטואציה. הייתי באה אליו עם הדבר הכי קשה שקרה לי בעבודה, ואז הוא היה נותן לי איזה פתרון קסם שאני אפילו לא יודעת מאיפה הביא אותו. אמרתי בהספד שלו שזו זכייה של פעם בחיים שמכירים בן אדם כזה ושלא לכולם יוצא, ולי כן יצא".
"האבא הכי טוב בעולם"
לפני 11 חודשים הפך לאבא בפעם הראשונה. "הוא כל כך אהב אותה, היה האבא הכי טוב בעולם. הייתי אחרי ניתוח קיסרי ובשבועיים הראשונים הוא לא נתן לי לעשות כלום. קם אליה בלילות, האכיל אותה, היה איתה 24/7. בהתחלה הוא רצה בן אבל איך שנולדה הוא התאהב בה, רק חיכה לחזור הביתה, לצאת איתה. הוא היה כזה מיוחד".
"הייתי בעבודה, אני אחות אחראית מרפאה בכללית באשקלון. בדיוק סיימתי בדיקות דם למטופל האחרון, ואז דפקו בדלת כמה שוטרים יחד עם הרופאה של המרפאה. לא הבנתי מה קרה, שאלתי מה יש ומה הרצינות. לא קישרתי בכלל. קצין הנפגעים הסתכל עליי וישר אמר לי את הבשורה"
איגור וטניה חיו יחד תשע שנים, מתוכן שלוש שנים נשואים, והתגוררו באשקלון. איגור הותיר אחריו גם אמא ואחות גדולה. על רגע התאונה מספרת טניה: "הייתי בעבודה, אני אחות אחראית מרפאה בכללית באשקלון. בדיוק סיימתי בדיקות דם למטופל האחרון, ואז דפקו בדלת כמה שוטרים יחד עם הרופאה של המרפאה. לא הבנתי מה קרה, שאלתי מה יש ומה הרצינות. לא קישרתי בכלל. קצין הנפגעים הסתכל עליי וישר אמר לי את הבשורה", שחזרה בדמעות.
2 צפייה בגלריה
"שעה אחרי הייתי בחדר ההלם בקפלן, נתנו לי לראות אותו. הוא היה כל כך יפה וחתיך, כאילו שום דבר לא קרה". איגור אורליק ז"ל
טניה מספרת שרבים ליוו את איגור בדרכו האחרונה: "זה מראה כמה הוא היה אדם אהוב וכולם רצו לבוא ולכבד אותו". בשל הפגיעה ניתן היה להנציל קרניות ועור לטיפול בכוויות. הקרניות הושתלו אתמול בגבר בבית החולים קפלן ובאישה בבית החולים כרמל: "עוד לפני שבאתי לבית החולים התקשרו משם לשאול אם אני רוצה לתרום את האיברים. אני אחות והבנתי שהזמן קצוב. הרגשתי שזה מה שהוא היה רוצה, בגלל זה אמרתי ישר כן. זו הייתה החלטה אוטומטית. הוא היה רוצה לדעת שעשה למישהו טוב. שהוא שיפר למישהו את האיכות חיים, ואני הייתי רוצה לדעת שהמוות שלו לא מיותר".
"הדבר היחיד שעולה לי לראש זה שהוא פשוט היה טוב מדי לעולם הזה וסיים את התפקיד שלו, ושהעולם הזה לא ראוי לו. אחרת אני לא מוצאת שום סיבה הגיונית למה זה קרה. אנחנו צריכים ללמוד מזה ולהיות ראויים"
"כל השבוע מהדהד לי בראש למה זה קרה, למה הוא מת. אנחנו צעירים, אנחנו בני 30 והיו לנו הרבה תוכניות, תינוקת קטנה וכל החיים היו לפנינו", אומרת טניה, "הדבר היחיד שעולה לי לראש זה שהוא פשוט היה טוב מדי לעולם הזה וסיים את התפקיד שלו, ושהעולם הזה לא ראוי לו. אחרת אני לא מוצאת שום סיבה הגיונית למה זה קרה. אנחנו צריכים ללמוד מזה ולהיות ראויים".
איגור שירת ביס"מ: "הוא אחד האנשים שאהבו ללכת לעבודה, כל כך אהב את הצוות והאנשים וכל הקפצה אף פעם לא התלונן. הצוות שלו ביס״מ הפכו גם למשפחה שלי, הם עושים משמרות בסידור לבוא ולהיות איתי, הם רק רוצים לחבק ולעטוף. הם דאגו לי, מילאו לי את המקרר, קנו טיטולים לאלה, כולם מחזקים אותי ושולחים הודעות".
מכת תאונות הדרכים גבתה השבוע קורבן נוסף במשטרה: רס"ר כמאל ספדי, שוטר בסיירת האופנועים הארצית באגף התנועה של המשטרה, נהרג שלשום בתאונת דרכים בכביש 70. במשטרה ספדו: "אנו מודיעים בצער רב וביגון קודר על נפילתו בטרם עת של רס"ר ספדי ז"ל, תושב אבו סנאן בן 32 בנופלו. כמאל עסק בפעילות משטרתית בעת שנפל במילוי תפקידו, והותיר אחריו זוג הורים, אישה וילד".
- תורמים חיים: לחתימה דיגיטלית על כרטיס אדי
