כשהיה בן 21, הרגיש לאון אוטרמבה, גבר צעיר מגרמניה, שהגובה שלו – 1.72 מטר – פוגע בביטחונו העצמי ובעיקר בזהותו הגברית. הוא תיאר תחושת נחיתות מתמשכת, השוואות לנשים גבוהות ממנו ותחושת חוסר התאמה – "לא הרגשתי גבר", הסביר. בניסיון לשנות את המציאות הפיזית והנפשית שלו, הוא עבר שלושה ניתוחים מורכבים להארכת רגליים בטורקיה – תהליך שכלל שבירה מבוקרת של העצמות, השתלת מסמרים מגנטיים ומתח הדרגתי לאורך חודשים.
כיום, כשנתיים מאז שקיבל את ההחלטה יוצאת הדופן הזו, הוא כבר מתנשא לגובה של 1.92 מ', זוכה למיליוני צפיות בטיקטוק ובאינסטגרם – והחזיר לעצמו, לדבריו, את תחושת החופש, הביטחון והגבריות. סיפורו חושף טרנד הולך ומתרחב בעולם: יותר ויותר גברים בוחרים לעבור הליך פולשני, יקר וכואב כדי להרוויח כמה סנטימטרים – ולעיתים גם תחושת ערך מחודשת.
5 צפייה בגלריה
מ-172 ס"מ ל-192 ס"מ - הצעיר הגרמני לאון אוטרמבה במהלך השיקום
(צילום: מתוך האינסטגרם של le_tremba)
לדברי ד"ר ניסים אוחנה, מנהל המערך האורתופדי במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית, הארכת עצמות אינה דבר חדש: "העניין הזה של הארכת עצם עולה בכל מיני מצבים רפואיים. זה מתחיל בילדים שנולדו עם קומה נמוכה – מה שבעבר כינו 'גמדות' – או כשעצם קצרה גורמת לבעיה תפקודית. במקרים אחרים, מדובר בפציעות שגרמו להתקצרות של אחת העצמות, כמו פציעות קרביות של חיילים במלחמה – ואז האדם נשאר עם רגל אחת ארוכה ואחת קצרה וצריך להתנייד עם נעליים מוגבהות. אלה צרכים רפואיים מובהקים שהעלו את הצורך בטכניקות הארכה כבר לפני עשרות שנים".
המסע הפיזי והרגשי של אוטרמבה מתועד כולו בטיקטוק ובאינסטגרם תחת השם @le_tremba. אחד הסרטונים הבולטים, שבו הוא פוגש את משפחתו כשהוא גבוה יותר בכ-11 ס"מ מהיום שבו עזב, גרף למעלה מ-22 מיליון צפיות בטיקטוק – והפך לסמל לטרנד הגובר. למרות שמדובר בניתוח פולשני המבוצע רק במרפאות פרטיות, והמידע על הסיכונים שבו עדיין מוגבל, מספר ההליכים רק הולך וגדל. הסיכונים כוללים זיהומים שונים, תגובות להרדמה ואובדן דם. במאמר שעלה השנה ב-Journal of Orthopaedic Surgery and Research סקרו 760 מנותחים לאחר שאספו נתונים מ-12 מחקרים ונמצא כי שיעור הסיבוכים נע בין 30% ל-45%, בהם זיהומים, הפרעות איחוי, קישיון מפרקים, עיוות ציר, פגיעה עצבית וכאבים כרוניים. לצד זאת, שביעות הרצון של המנותחים הייתה גבוהה (בין 89% ל-98%).
ד"ר ניסים אוחנה: "האמריקנים לקחו את הרעיון של איליזרוב – שפיתח אותו לבד, אי שם בסיביר – והפכו אותו למערך תעשייתי שלם. חברות מסוימות עשו על זה מיליארדים"
ומה לגבי העלות? היא יכולה להגיע ל-50 אלף פאונד בבריטניה ועד 210 אלף פאונד (כ-287 אלף דולר) בארצות הברית. אבל אל דאגה, כי אוטרמבה מתחזק גם אתר, שבו הוא מציע ליווי צמוד לכל מי שירצה, כשבמהלך חצי שנה יהיה זמין לכל שאלה, יערוך שיחות שבועיות, כמו גם משובים חודשיים על מהלך השיקום - כל זה ב-3,000 אירו "בלבד".
ד"ר ניסים אוחנהצילום: דוברות מרכז רפואי מאירהשיטה שצמחה מסיביר והפכה לסטנדרט עולמי
מי שפיתח את השיטה ששינתה את התחום היה ד"ר גבריל איליזרוב, אורתופד סובייטי ממוצא יהודי, שפעל בסיביר בשנות ה-50. הוא המציא שיטה גאונית ופורצת דרך: שבירת העצם בצורה מבוקרת, חיבור של החלקים השבורים במערכת טבעות וברגים חיצונית, והפרדה יומיומית זעירה בין חלקי העצם כדי לעודד יצירת עצם חדשה באזור ההפרדה. "המערכת כאילו מרמה את הגוף, והגוף – שרוצה לרפא – יוצר במקום הזה עצם חדשה. החיבור כל הזמן 'בורח', והעצם כל הזמן גדלה", מסביר ד"ר אוחנה.
5 צפייה בגלריה
ד"ר גבריל איליזרוב, מי שפיתח את השיטה של הארכת הגפיים
(צילום: Shutterstock/Olga Popova)
עם השנים, השיטה של איליזרוב אומצה בעולם והפכה לסטנדרט בתחום הארכת העצמות. אבל, מדגיש ד"ר אוחנה, היא הייתה גם מסורבלת מאוד: "היו טבעות מסביב לרגליים שבלטו עד 6 ס"מ מחוץ לעור, והמטופל היה צריך להסתובב איתן במשך חודשים ארוכים, ולאחר מכן לעבור גם תקופת החלמה ממושכת". צפו בסרטון שמסביר על הניתוחים שעבר אוטרמבה:
לפני כ-15 שנה חלה קפיצת מדרגה טכנולוגית נוספת: פיתוח מסמר טלסקופי פנימי, שמתארך בעזרת מגנט חיצוני. "המסמר הזה מוחדר לתוך העצם, ואז מתארך בהדרגה מבפנים, בלי בליטות חיצוניות", מסביר ד"ר אוחנה. "המטופל מניח מתקן על הרגל ולוחץ על כפתור – המסמר מגיב ומתחיל להתארך בפנים, בקצב של מילימטר עד מילימטר וחצי ביום. כך העצם גדלה בצורה הדרגתית, בלי התעסקות חיצונית מסורבלת".
אבל עם הקלות שהביאה הטכנולוגיה – הגיעה גם הפנייה ליישומים אסתטיים-קוסמטיים. "אם פעם זה היה צורך רפואי ברור, היום מגיעים אנשים שרוצים פשוט להיות גבוהים יותר", אומר ד"ר אוחנה. "במקומות מסוימים בעולם, למשל כשאדם רוצה להתקבל לשירות ביטחוני שדורש גובה מסוים, הוא פשוט עובר את הניתוח כדי לעמוד בקריטריונים. זה כבר לא רק עניין רפואי – אלא רצון למצות את הפוטנציאל שלו מבחינתו".
מתי הארכת גפיים באמת נחוצה?
גם כאן יש מגבלות רפואיות ברורות. הארכת עצם נעשית תמיד בצורה סימטרית – ימין ושמאל – ויש להתייחס לשתי העצמות הארוכות של הרגל: הירך והשוק. "אי אפשר להאריך רק את הירך או רק את השוק", מסביר ד"ר אוחנה. "בכל אחת מהעצמות האלה אפשר להאריך 5 עד 7 ס"מ. אז אם מאריכים גם את הירכיים וגם את השוקיים – אפשר להגיע להארכה של כמעט 15 ס"מ. אבל אי אפשר לעשות מה שרוצים. יש גבול, אחרת מסתכנים בפגיעות בגידים, עצבים ורקמות נוספות".
לדבריו, הצעיר הגרמני שהופיע בטיקטוק עבר הארכה של שתי העצמות – תחילה את הירכיים, לאחר מכן את השוקיים – כשכל התהליך כאמור נמשך (עד כה) כשנתיים. למעשה, לדבריו של אוטרמבה, בסיום הסבב הראשון שעבר הוא גבה ל-183 ס"מ וכעת כאמור גובהו 192 ס"מ.
(הסבר על הניתוח בשיטת BetzBone)
הניתוח השני, לטענתו, בוצע בטכניקה שונה שנקראת BetzBone וכוללת החדרת מסמר לתעלת העצם, והוא מקובע בברגים. אותו מסמר פועל עם ראצ'ט-קליקים והמטופל צריך להטות מעט את רגלו ובכל קליק המסמר מתארך באורך קבוע מראש (כחצי מ"מ בד"כ). לפחות על פי החשבונות של אוטרמבה ברשתות, זה ממש לא הסוף והמטרה הבאה היא להתקרב לגבול 2 המטרים.
ומה בישראל? "היום תחום הארכת עצמות קיים בכל מרכז רפואי גדול בארץ, בדרך כלל מסיבות רפואיות", מציין ד"ר אוחנה. "אצלנו במרכז הרפואי מאיר, הרופא שמבצע את הניתוחים האלה הוא ד"ר אלחן אלייב, מנהל היחידה לאורתופדיית ילדים במחלקה – התחום הזה אכן נולד מתוך אורתופדיה של ילדים".
אבל גם כשמדובר בצורך קוסמטי בלבד, ד"ר אוחנה מדגיש שהמערכת הרפואית נדרשת לבדוק היטב את ההצדקה. "בישראל לא מקובל לבצע ניתוח כזה בלי חוות דעת פסיכיאטרית. צריך לוודא שהמטופל מבין את ההשלכות, ושאין כאן בעיה נפשית שדורשת טיפול אחר".
5 צפייה בגלריה
ד"ר אוחנה: "אם פעם זה היה צורך רפואי ברור, היום מגיעים אנשים שרוצים פשוט להיות גבוהים יותר"
(צילום: Shutterstock)
ומעבר לשיקולים הרפואיים והנפשיים – יש גם את שאלת העלות. "המסמר המגנטי שמשתמשים בו בניתוח כזה עולה כ-20 אלף דולר. אם הניתוח הוא מסיבה רפואית – הוא כלול בסל. אבל כשמדובר בניתוח לצורך אסתטי בלבד, הוא לא ממומן על ידי קופות החולים, אלא פרטי לחלוטין".
הטכנולוגיה שמבוססת על רעיון סובייטי מהעשור שאחרי מלחמת העולם השנייה עברה כברת דרך – וכיום משמשת לא רק ילדים עם מומים מולדים או חיילים שנפצעו בקרבות, אלא גם אנשים בריאים לחלוטין שמבקשים להוסיף לעצמם סנטימטרים – ואולי גם ביטחון עצמי. ד"ר אוחנה מסכם: "האמריקנים לקחו את הרעיון של איליזרוב – שפיתח אותו לבד, אי שם בסיביר – והפכו אותו למערך תעשייתי שלם. חברות מסוימות עשו על זה מיליארדים".
"בישראל לא מקובל לבצע ניתוח כזה בלי חוות דעת פסיכיאטרית. צריך לוודא שהמטופל מבין את ההשלכות, ושאין כאן בעיה נפשית שדורשת טיפול אחר"
ואילו בישראל, מתחילת המלחמה באוקטובר 2023, מגיעים לבתי החולים פצועים ממלחמת חרבות ברזל עם שברים מורכבים – כאלה שהעצם לא התאחתה בהם – והם זקוקים לאותה טכנולוגיה כדי להצמיח מחדש את מה שהמלחמה קטעה. "הם מגיעים עם שברים פתוחים, עצם שלא התחברה, ולעיתים צריך לקצר את הקצה שלה כדי להגיע לרקמה חיה", מסביר ד"ר אוחנה. "היום יודעים להכניס מסמר, לקרב את העצם, ואז להאריך אותה ולהשלים את האורך החסר. זה לא רק עניין של גובה – אלא גם של הליכה, תפקוד ושיקום".
פורסם לראשונה: 06:30, 11.07.25
