בשיתוף מדטרוניק ללא מעורבות בתכנים
"אני מתעורר ואני רואה ששאני מחובר לאקמו. הרופאים אומרים לי שהריאות שלי קרסו לגמרי ואני צריך לעבור השתלה", כך משחזר כפיר זר (25), את הרגע בו התעורר למציאות אחרי שנפצע בעזה, כשחייו תלויים במכשיר שעד כה לא הכיר.
זר היה טען טנק ונפצע במהלך מלחמת "חרבות ברזל" בקרבות בחאן יונס. "מחבלים יצאו ממנהרה וירו עלינו RPG, הטנק עלה באש, השתחררו המון גזים רעילים ועשן וזה מה שגרם לריאות שלי לקרוס", הוא משחזר, "כל הצוות שלי נפצע ופונה לבית החולים סורוקה. בהמשך התגלתה אצלי 'פטריית עזה' ("אספרגילוס", זיהום פטרייתי שנמצא בקרקע המקומית), בעקבות זאת הועברתי לטיפול בתא לחץ בבית החולים אסף הרופא, שם טיפלו בי בחסד כשאני מחוסר הכרה ומחובר למכונת הנשמה במשך ארבעה חודשים".
בגלל שנחשף לגזים רעילים ריאותיו של כפיר לא הצליחו לתפקד כראוי ולאחר שסיים בהצלחה את הטיפול בתא הלחץ נותרו עדיין נזקים כבדים. "הריאות שלי קרסו לגמרי. תפקוד הריאות ירד ל-5% - 6% בלבד והרופאים הבינו שאין דרך אחרת והחליטו לחבר אותי לאקמו כדי לאפשר לי להמשיך לחיות", הוא מספר.
"אקמו הוא לא רק מכשיר – אלא אסטרטגית טיפול שלמה", מסביר פרופסור ליאוניד סטרניק מנהל מערך ניתוחי לב ויחידה לפרפור פרוזדורים בבית חולים תל השומר. "הוא משפר את סיכויי ההישרדות של מטופלים שבעבר היו נחשבים נמוכים מאוד", פרופ' סטרניק מסביר כי כדי שהטיפול יצליח צריכה להתקבל החלטה מהירה: "אם החייאה נמשכת זמן סביר צריך לחבר לאקמו, זה נותן זמן לראות מה עם החולה. אני תמיד אגיד כן כי יש מקרים שאסור לחכות".
"קיבלתי ריאות חדשות מחייל. זו היתה סגירת מעגל"
טכנולוגיית אקמו (ECMO – Extracorporeal Membrane Oxygenation), שנחשבה בעבר לטיפול נדיר ומורכב, הפכה במהלך המלחמה לקו חיים עבור חיילים שנפגעו קשה במהלך הקרבות. מדובר במכשיר רפואי מתקדם המספק תמיכה לב-ריאתית לחולים הסובלים מאי ספיקה חמורה של הלב ו/או הריאות. המערכת מחמצנת את הדם מחוץ לגוף ומחזירה אותו למטופל, בדומה למכונת לב-ריאה בניתוחי לב פתוח, אך לאורך זמן ממושך יותר.
המקרה של כפיר מיוחד במינו. הרופא שלו קיבל החלטה יוצאת דופן – להשאיר אותו ער בזמן שהיה מחובר לאקמו במקום להרדים אותו, כפי שנעשה בדרך כלל. "הוא רצה להיות מסוגל לזהות כל סימן להידרדרות במצב שלי בזמן אמת, כדי שיוכל להגיב ולטפל מיד – וכך בדיוק היה", מספר כפיר. "חשוב להבין, שרוב החולים שמחוברים לאקמו נמצאים תחת הרדמה מלאה – כמעט כולם. במקרה שלי, בחרו בגישה שונה שהצילה את חיי".
5 צפייה בגלריה
"אקמו הוא לא רק מכשיר – אלא אסטרטגית טיפול שלמה" פרופ' ליאוניד סטרניק
(דוברות המרכז הרפואי שיבא)
לדברי זר, למרות שהיה ער לא הרגיש דבר: "קיבלתי המון משככי כאבים ותרופות. הבנתי שכל זיהום או שטף דם הכי קטן יכול להרוג אותי. אבל לי היה נס גדול, חיכיתי רק עשרה ימים".
בערב ליל הסדר, בדיוק לפני שנה, התבשר כפיר שנמצאו עבורו ריאות להשתלה. "יומיים לפני ליל הסדר קבוצת חיילים של הנח"ל שנמצאת בגבול הצפון חוטפת כטב"ם, קצין בשם דור זימל נפצע קשה מרסיס שחודר לראשו והוא מפונה במסוק לנהריה". בבית החולים, בישרו להוריו של דור שהוא במצב של מוות מוחי, והם הסכימו לתרום את איבריו.
ההשתלה בוצעה כבר באותו לילה: "בניתוח של 12 שעות הרופאים הוציאו את הריאות שלי והכניסו את הריאות של דור. זו סגירת מעגל – חיים שניתנו לי בזכות תרומה של חייל שנהרג. זו תחושת הודיה שאין לה מילים".
5 צפייה בגלריה
"למדתי מחדש ללכת, לאכול, לשתות, להתפנות - הכול מאפס", כפיר זר ואשתו
(באדיבות המצולם )
הקפיצה הטכנולוגית שמצילה את פצועי המלחמה
המרכז הרפואי שיבא, שדורג השנה במקום השמיני בעולם לפי Newsweek, הוא מהבודדים בארץ המוסמכים לביצוע טיפולי אקמו ומשמש כמרכז ארצי שאליו מופנים מטופלים מכל הגילים – תינוקות, ילדים ומבוגרים – הזקוקים לתמיכה חוץ-גופית ללב ולריאות.
פרופ' סטרניק מסביר כי המודעות למכשיר האקמו עלתה באופן משמעותי בתחילת מגפת הקורונה, כאשר חולים עם פגיעה ריאתית חוברו לאקמו כדי לקבל תמיכה נשימתית. "צברנו ניסיון עצום שנתן לנו ביטחון וגמישות להשתמש באותה טכנולוגיה גם בפצועי המלחמה", הוא מסביר. "במהלך המלחמה חלה לראשונה פריצת דרך - נעשה שימוש במכונות אקמו להצלת חיילים פצועים באורח אנוש".
אחת תופעות המדאיגות ביותר של הלחימה קיבלה את הכינוי "פטריית עזה" - זיהום קטלני שאף גרם למותם של ארבעה חיילים. "חיברנו לאקמו פצועי המלחמה סבלו בעיקר מפגיעות ריאה קשות וזאת כתוצאה מהדף של פיצוצים או שאיפת עשן כימי שלא אפשרו להם לנשום באופן עצמאי", מספר פרופ' סטרניק. "פציעות מסוג זה משבשות את יכולת הריאות להכניס חמצן לדם. אקמו מחזיק את הגוף בחיים עד שהריאות מתאוששות או עד שמבוצעת השתלה".
בעבר נמנעו מחיבור פצועים עם דימום חמור למכונה שמצריכה נוגדי קרישה כמו אקמו, אך היום, בזכות ניסיון ומיומנות גבוהה, מבוצעת הפרוצדורה גם במצבים אלו – תוך זהירות וניטור הדוק. "במקרים של טראומה ריאתית חריפה, כמו שאיפת עשן או פגיעת הדף, אקמו הופך לקו הגנה הראשון – שינוי גישה דרמטי". מכריז פרופסור סטרניק.
5 צפייה בגלריה
"במהלך המלחמה חלה לראשונה פריצת דרך - נעשה שימוש במכונות אקמו להצלת חיילים פצועים באורח אנוש", פרופ' ליאוניד סטרניק | מצולם - כפיר זר
(באדיבות המצולם)
מהמאבק על החיים – להובלת החדשנות ברפואה
אחרי ההשתלה כפיר החל שיקום ארוך בתל השומרוחייו השתנו לחלוטין. "למדתי מחדש ללכת, לאכול, לשתות, להתפנות - הכול מאפס. הראייה נפגעה, אני לא יכול לנהוג. הרגליים עדיין עוברות שיקום", מספר זר. "אני כל יום לומד. כל החיים אחיה על תרופות נגד דחיית ריאות, מפני שהגוף יודע שהאיבר לא שלו. אני חי כמו בקורונה, מסיכות, שטיפות ידיים, בלי מגע מיותר".
פרופסור סטרניק חולק חזון ברור לעתיד: להמשיך להוביל את תחום האקמו בישראל – הן מהבחינה הקלינית והן מהבחינה הטכנולוגית. "אנחנו עובדים לא רק על מכשיר האקמו עצמו, אלא גם על כל מה שמסביב – ניטור, שליטה, עמידה של המטופל ותחליפים למכשירי עזר לבבים. הרפואה מתקדמת בקצב מהיר, ואנחנו חלק ממנה".
5 צפייה בגלריה
"חיים שניתנו לי בזכות תרומה של חייל שנהרג. זו תחושת הודיה שאין לה מילים", כפיר זר ומשפחתו
(באדיבות המצולם)
בשיתוף מדטרוניק ללא מעורבות בתכנים
