משככי כאבים - המדריך המלא: מתי לקחת אקמול, אדוויל או אופטלגין?

הם זמינים בכל בית מרקחת, לא דורשים מרשם רופא, ורבים מאיתנו פונים אליהם כשכואבים הראש, הגב או השרירים – אבל לא תמיד ברור מתי לקחת איזו תרופה, מה ההבדל ביניהן, ומאילו לפעמים עדיף פשוט להימנע. אז הגיע הזמן לעשות סדר: מה ההבדלים בין אקמול, אופטלגין, איבופרופן ודומיהם למי הם מתאימים, ומה חשוב לדעת על תופעות הלוואי? 
7 צפייה בגלריה 
איזה משכך כאב מתאים לסוג הכאב, וממה כדאי להיזהר?
(צילום: shutterstock)
שלוש קבוצות עיקריות
ד"ר עודד יעקבי, מומחה ברפואת שיכוך כאב ומנהל השירות לשיכוך כאב במחלימים מסרטן במרכז הרפואי שיבא תל השומר, מסביר שמשככי הכאבים הפופולרים והפשוטים יותר, המומלצים לטיפול בכאב בעוצמה קלה-בינונית ושאינם דורשים מרשם רופא כוללים שלוש קבוצות עיקריות:
פרצטמול (Paracetamol) – כמו אקמול, דקסמול.
דיפירון (Dipyrone) – כמו אופטלגין, וידלגין.
נוגדי דלקת שאינם סטרואידליים (NSAIDs) – כמו נורופן, אדוויל, וולטרן, ארקוקסיה ועוד. 
כל קבוצה שונה באפקט ובתופעות הלוואי – וחשוב להתאים את הבחירה לבעיה הרפואית, הרקע הבריאותי והמגבלות האישיות.
ד"ר עודד יעקביצילום: ג'ואי כהן, דוברות שיבא
פרצטמול: עובד על כאב – לא על דלקת
הפרצטמול (אקמול, דקסמול) הוא משכך הכאבים הנפוץ והפשוט ביותר. תרופה זו מפחיתה כאב ומורידה חום, אך אינה נוגדת דלקת. 
משך השפעה: עד ארבע שעות.
תופעות לוואי: נתחיל מהחשובה ביותר – פגיעה כבדית תלוית מינון. נטילה של יותר מ-4 גרם ביום עלולה לגרום לנזק כבדי חמור. מותר ליטול עד גרם אחד, עד ארבע פעמים ביום, עם מרווח של ארבע שעות לפחות בין נטילה אחת לשנייה, ולא לעבור את המינון היומי המקסימלי המומלץ. 
תופעות לוואי נוספות: בחילות, הקאות, כאבי בטן, כאבי ראש ולעיתים נדירות פגיעה בכליות ובספירת הדם.
בילדים: יש לחשב את המינון המתאים למשקל הילד ולהקפיד על הוראות היצרן.
בהיריון: באופן כללי פרצטמול הוא תרופת הבחירה לכאב בהיריון. השימוש זהה לשימוש באדם בוגר ובריא, אך תמיד יש להיזהר ולהתייעץ עם רופא במקרה של שימוש ממושך.
7 צפייה בגלריה 
פרצטמול הוא תרופת הבחירה לכאב בהיריון, ובכל זאת, כדאי להתייעץ עם רופא
(צילום: shutterstock)
נוגדי דלקת שאינם סטרואידליים (NSAIDs)
קבוצת ה-NSAIDs, ראשי תיבות של Nonsteroidal Anti-Inflammatory Drugs, נוגדי דלקת שאינם סטרואידליים, היא משפחת תרופות גדולה הכוללת מגוון תרופות מוכרות, ביניהן נורופן, אדוויל, אדקס, אטופן, וולטרן, ברקסין, ארקוקסיה ועוד. 
"בקבוצה זו קיימות תרופות רבות מאוד. בחלק מהמקרים אותה התרופה משווקות תחת שמות מותג שונים – לדוגמה, נורופן ואדוויל הן למעשה אותה תרופה בדיוק – איבופרופן – רק במיתוג שונה", אומר ד"ר יעקבי. "רוב התרופות בקבוצה פועלות באופן דומה ובעלות אפקט דומה, כשההבדלים העיקריים ביניהן נוגעים למינון, למשך ההשפעה ולפרופיל תופעות הלוואי. מומלץ ליטול אותן לאחר אוכל, כדי להגן על רירית הקיבה ולהפחית את הסיכון לגירוי או נזק".
ד"ר עודד יעקבי: "רוב התרופות בקבוצת ה-NSAIDs פועלות באופן דומה ובעלות אפקט דומה, כשההבדלים העיקריים ביניהן נוגעים למינון, למשך ההשפעה ולפרופיל תופעות הלוואי. מומלץ ליטול אותן לאחר אוכל, כדי להגן על רירית הקיבה ולהפחית את הסיכון לגירוי או נזק"
תרופות מקבוצה זו יעילות לשיכוך כאב, הורדת חום, וגם לטיפול בתהליך הדלקתי עצמו – לדוגמה בכאבי מפרקים, פציעות ספורט או פריצת דיסק. כמו כן, הן יעילות במיוחד גם להקלה על כאבי מחזור בכך שהן מחלישות את עוצמת כיווץ שרירי הרחם.  
7 צפייה בגלריה 
לא מיועדים לשימוש ממושך. משככי כאב מקבוצת איבופרופן
(צילום: shutterstock)
"בניגוד לפרצטמול ודיפירון, תרופות אלה אינן מיועדות לשימוש ממושך – לא יותר מ-14-10 יום ברצף. נטילה ארוכה ורציפה ללא סיבה טובה וללא המלצה מפורשת של הרופא עלולה לגרום לנזק מצטבר", מדגיש ד"ר יעקבי. לדוגמה, אם מישהי נוטלת איבופרופן לכאבי מחזור, מומלץ להשתמש בה רק במהלך הימים הכואבים של המחזור עצמו – ולא להמשיך בנטילה רציפה לאחר מכן. 
משך השפעה: משתנה לפי סוג התרופה, בין ארבע שעות ועד אפילו לכמה יממות. 
תופעות לוואי:
פגיעה ברירית הקיבה (כולל סיכון להיווצרות כיבים והופעת דימומים במערכת העיכול).
פגיעה בתפקוד הכליות – במיוחד באנשים עם נטייה להתייבשות, מחלת כליות קיימת, או מחלות רקע מסוימות.
ירידה בתפקוד טסיות הדם – מה שיכול להגביר סיכון לדימום.
סיכון מוגבר להתקף לב ושבץ מוחי - הסיכון משתנה בהתאם לגיל, מין, מחלות רקע ולמשך השימוש.
פגיעה בכבד.
סיכון משמעותי לתגובה אלרגית באנשים הסובלים מסינדרום המתבטא בשילוב של אסטמה ופוליפים באף – באנשים אלו מומלץ להימנע משימוש ולהתייעץ עם רופא.
7 צפייה בגלריה 
תרופת מקבוצת ה-NSDIAs יעילות במיוחד לסיוע בכאבי מחזור
(צילום: Shutterstock)
שילובים מסוכנים: שילוב של NSAIDs עם תרופות מסוימות מעלה סיכון לסיבוכים וחייב להיות בהנחיית רופא בלבד: יש להיזהר בשילוב עם אספירין (שניתן, למשל, לאחר שבץ מוחי או אירוע לבבי) עקב היכולת של התרופות הללו להחליש את האפקט המגן של האספירין ולהגדיל את הסיכון לפגיעה חוזרת. בנוסף, יש להיזהר בשילוב עם סטרואידים או מדללי דם – עקב הגברת הסיכון לדימום. שוב, יש מקרים שיש צורך לשלב את התרופות – אך רק בהנחיית רופא.
בחולי סרטן: בקרב חולי סרטן, לשימוש ב-NSAIDs יש פוטנציאל סיכון משמעותי. פגיעה בתפקוד הכלייתי עלולה לפעמים לצמצם בצורה דרמטית את האופציות הטיפוליות  המתאימות לטיפול במחלת הסרטן של אותו המטופל, שכן תרופות אונקולוגיות רבות דורשות תפקוד כלייתי תקין שבלעדיו לא ניתן לתת את הטיפול. 
בנוסף, במטופלים אלו רמת טסיות הדם עלולה להיות נמוכה עקב הטיפולים האונקולוגיים, והטיפול ב-NSAIDS עלול לפגוע בתפקוד הטסיות המעטות הקיימות ובכך להעלות את הסיכון לדימום. מסיבות אלו, בישראל ובמדינות נוספות בהן  קיים תחליף זמין טוב כמו אופטלגין – אונקולוגים נמנעים לרוב מלתת באופן אוטומטי טיפול לכאב מסוג זה כל עוד האופציות האחרות יעילות ועוזרות למטופל.
בילדים: הטיפול הפופולרי ביותר לחום וכאב הוא סירופ איבפרופן הנמכר ללא מרשם ומומלץ לתת בדרך כלל מגיל שישה חודשים ומעלה. יש לחשב את המינון המתאים למשקל הילד ולהקפיד על הוראות היצרן. בשימוש ממושך או שימוש בסוגי NSAIDs אחרים יש להתייעץ עם רופא.    
בהיריון: יש להתייעץ עם רופא לפני השימוש. בטרימסטר הראשון קיים חשש שהשימוש יכול להעלות את הסיכון להפלות, ובטרימסטר השלישי תרופות אלו יכולות להשפיע באופן קריטי על זרימת הדם בעובר.
7 צפייה בגלריה 
בנוגדי דלקת, אנשים מעל גיל 65 צריכים להתייעץ עם רופא לפני השימוש
(צילום: shutterstock)
מעל גיל 65: יש עלייה בסיכונים בשימוש בתרופות אלו עקב הסיכון בשילוב של תופעות הלוואי ומחלות הרקע של האנשים בגילים אלו. מומלץ להתייעץ עם רופא לפני השימוש ובייחוד לפני שימוש ארוך (שאינו נטילה חד-פעמית).
דיפירון (אופטלגין, וי-דלגין): "הילד המנודה" 
כמו אקמול, גם דיפירון נחשב לתרופה יעילה לשיכוך כאב והורדת חום. 
"רבים מפחדים מאופטלגין כי הוא אסור לשימוש במדינות כמו צפון אמריקה וחלק מאירופה המערבית", מסביר ד"ר יעקבי. "מתייחסים אליו  כ'הילד המנודה של משככי הכאב'. אבל במדינות כמו ישראל, גרמניה, איטליה, ספרד, חלק ממזרח אירופה, אסיה, ומרבית אמריקה הלטינית הוא בשימוש נרחב. הסיבה לאיסור – תופעת לוואי נדירה בשם אגרנולוציטוזיס: ירידה חדה ברמת תאי הדם הלבנים ופגיעה בתפקוד מערכת החיסון".
לדבריו, מדובר בתופעה נדירה מאוד באוכלוסייה הישראלית, והסיכון מושפע מגורמים גנטיים שטרם זוהו במלואם. "מה שידוע הוא שהשכיחות הגבוהה יותר מופיעה בקרב אוכלוסיות צפון-אירופאיות או ממקור צפון אירופאי, כמו סקנדינבים ובריטים – מה שהוביל לאיסור על השימוש בתרופה במדינות אלה", הוא מציין. 
"באוכלוסייה הישראלית, לעומת זאת, מדובר באירוע נדיר ביותר, וגם כאשר מתרחשת פגיעה – היא לרוב מתגלה מוקדם ומאפשרת התאוששות מלאה. "מקרים של תמותה משימוש בדיפירון קיימים ונדירים מאוד. אבל מבחינתי ומבחינת רוב הקולגות שלי, הסיכוי והחשש לפגיעה משמעותית עקב שימוש בתרופות מקבוצת ה-NSAIDs, הזמינות והנצרכות כל כך, גדול באופן משמעותי בהשוואה לסיכון לסיבוכים קשים מנטילת אופטלגין".
משך השפעה: עד שש שעות.
תופעות לוואי אפשריות:
אגרנולוציטוזיס – נדיר, בעיקר באוכלוסיות צפון-אירופאיות.
ירידת לחץ דם.
פגיעה בכבד, בכליות ובמערכת העיכול – נדיר מאוד.
סיכון משמעותי לתגובה אלרגית באנשים הסובלים מסינדרום המתבטא בשילוב של אסטמה ופוליפים באף – באנשים אלו מומלץ להימנע משימוש ולהתייעץ עם רופא.
בילדים: לא אופציה שכיחה במיוחד אך כן ניתן לטפל בילדים בהתאם להנחיות רופא ולאחר חישוב של המינון המתאים למשקל הילד. 
בהיריון: מותר בשימוש לתקופה קצרה ומוגבלת בלבד, אך לא לתקופות ממושכות ללא ייעוץ רופא.
מינון מקסימלי: עד 4 גרם ביום (גרם אחד, עד 4 פעמים ביום, עם מרווח של 4 שעות לפחות בין נטילה אחת לשנייה).
מה קורה כשמשלבים?
ישנם כדורים המכילים בתוכם שילוב של כמה תרופות – לדוגמה קומבודקס (פרצטמול עם איבופרופן שהוא NSAID), או רוקסט, זלדיאר ופרקוסט (המכילים שילוב של פרצטמול יחד עם אופיואידים מסוגים שונים).
היתרון: אפקט חזק יותר במינונים קטנים יותר מכל תרופה.
החיסרון: עלייה בסיכון לסיבוכים הנובעים מחוסר ידיעה או חוסר תשומת לב בקרב מי שלא מודע לסוגי התרופות המשולבות יחד בכדור. קיים סיכון לצריכה מוגזמת ומסוכנת של פרצטמול שיכולה להביא לפגיעה בכבד, או צריכה לתקופה ארוכה מדי של NSAIDs היכולה להוביל למגוון סיכונים שפורטו למעלה.  
ד"ר יעקבי מסביר כי בכדורים מסוג זה יש לוודא שמותר לאדם הספציפי ליטול את כל התרופות המרכיבות את הכדור, ובנוסף שלא עוברים את המינון המקסימלי המותר ליום לכל תרופה בפני עצמה, בכדי לא להגיע בטעות למצב של הרעלה (בעיקר בנוגע לפרצטמול). 
7 צפייה בגלריה 
האם תרופה לכאב ראש עלולה לעשות כאב ראש? התשובה היא כן
(צילום: Shutterstock)
כאבי ראש ממשככי כאבים? כן, זה קורה
שימוש בפרצטמול, דיפירון או NSAIDs יכול להיות טיפול נהדר לכאבי ראש המופעים בשכיחות נמוכה, אך בשימוש יתר הם יכולים לגרום לתלות ולהחמרת כאבי הראש (בעיקר בכאבי ראש מסוג של מיגרנה, אך קיים גם בסוגי כאבי ראש אחרים). 
קיימות דרכי טיפול למצב מורכב זה, הדורש מצד אחד את צמצום נטילת התרופות המדוברות, ומצד שני התחשבות בכאב ממנו סובל המטופל ומציאת פתרון טיפולי אחר יעיל ומתאים. 
כמו כן, הפסקה חדה של תרופות המכילות קפאין (כמו אקמול פוקוס או רוקסט פלוס) עלולה לגרום לכאבי ראש כתוצאה מגמילה מהקפאין הקיים בכדור – במקרה זה מומלץ לשלב שתיית קפה במקביל להפסקת השימוש בכדורים אלו.
7 צפייה בגלריה 
שימוש מוגזם בתרופות פרצטמול עלול דווקא להחמיר את כאב הראש. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
ישנם רופאים שעיקר תחום עיסוקם הוא טיפול בכאבי ראש ושיודעים לטפל גם בכאבי ראש הנגרמים משימוש יתר בתרופות. רופאים אלו נמצאים בין היתר במרפאת הכאב בשיבא, תל השומר, ביחידה לטיפול בכאבי ראש-פנים -צוואר, המורכבת משלושה רופאים עם התמחות כפולה, גם בנוירולוגיה וגם בטיפול בכאב.
ד"ר יעקבי מסכם שהשפעת משככי הכאבים עשויה להשתנות מאדם לאדם. "מי שבריאותו תקינה יכול להתנסות, במסגרת המינונים המומלצים, בסוגים שונים של תרופות כדי לבדוק מה מקל עליו בצורה הטובה ביותר", הוא אומר. "למשל, במקרה של כאב ראש. לעומת זאת, מי שסובל מבעיות רפואיות נוספות או נוטל תרופות אחרות במקביל, חייב לוודא מראש אילו תרופות מותרות לו לפני שהוא מתחיל את השימוש בהן, ורצוי שיעשה זאת בהתייעצות עם רופא".
האמור בכתבה זו אינו מהווה תחליף לעיון בהוראות לצרכן המצורפות לתרופות משככות כאבים. בכל מקרה של התלבטות או החמרה - יש לפנות לרופא.ה