פג שנולד באיווה שבארצות הברית ב-5 ביולי 2024, לאחר היריון קצר במיוחד של 21 שבועות בלבד – 133 ימים לפני המועד המשוער – הפך שנה לאחר מכן לשובר שיאים עולמי: נאש קין הוכר רשמית על ידי ספר שיאי גינס כיילוד שנולד בשלב המוקדם ביותר של ההיריון ושרד.
נאש נולד בבית החולים לילדים Stead Family Children’s Hospital של אוניברסיטת איווה. הוא שקל בלידתו 283 גרם בלבד, ואורכו עמד על 24 ס"מ. הלידה התרחשה זמן קצר לאחר שהאם עברה את סף 21 השבועות – הגבול המינימלי שמוגדר על ידי המרכז הרפואי כתנאי להפעלת טיפול נמרץ מציל חיים.
4 צפייה בגלריה
נאש קין – התינוק שנולד בשבוע 21, חגג שנה ושבר שיא גינס
(צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של University of Iowa Health Care Stead Family Children's Hospital)
ההיריון הקודם של האם מולי הסתיים בשבוע 18, ולאחריו היא אובחנה עם צוואר רחם לא תקין ותסמונת שחלות פוליציסטיות (PCOS), מה שהגביר את הסיכון ללידה מוקדמת. "איבדנו את מקינלי בשבוע ה-18 להיריון. אחר כך אובחנתי עם צוואר רחם לא תקין, ולא ידעתי אם אי פעם אצליח להביא ילד לעולם", סיפרה מולי ל-UIHC. בריאיון ל"גרדיאן", הוסיפה: "כשהתברר שאני שוב בהיריון עם נאש, היינו נרגשים – אבל גם מאוד חרדים. לא הרשינו לעצמנו להתרגש יותר מדי".
ד"ר כלנית הרשקוביץ שפורןצילום: גלעד שעבניבשבוע ה-20 להיריון עם נאש התגלתה פתיחה של שני ס"מ, ובתוך ימים ספורים החלו צירים והאם הובהלה לבית החולים. הלידה התבצעה באופן וגינלי, לאחר מתן טיפול תרופתי להאצת הבשלת האיברים החיוניים. "לא היינו בטוחים אם הוא ישרוד אפילו את השעות הראשונות הקריטיות. אבל רצינו לתת לו את הסיכוי הכי טוב", אמרה מולי.
"שבוע 21 בישראל? אין על מה לדבר"
ד"ר כלנית הרשקוביץ-שפורן, מנהלת מחלקת יילודים ופגים במרכז הרפואי קפלן מקבוצת הכללית, מסבירה כי בישראל קיים חוק ברור המגדיר את גבול החיות בשבוע 24 להיריון. "אנחנו מטפלים בפגים שנולדו בשבוע 24, ויש ממש חוק שקובע זאת. לעומת זאת, נאש – התינוק מהכתבה – נולד בשבוע 21, וזה כבר סיפור אחר לגמרי".
לדבריה, על פי החוק במדינת ישראל, בשבוע 23 אין חובה להעניק סיוע רפואי. ההחלטה אם לטפל מתקבלת לפני הלידה, בתיאום ובהסכמה משותפת בין ההורים לצוות הרפואי. "בפועל, ברוב המקרים – לאחר השיח הזה – רק מיעוט קטן מהיילודים בשבוע 23 מקבלים טיפול. מדובר באחוזים בודדים. רוב הצוותים והמשפחות מחליטים יחד שלא להציל את התינוק בשבוע הזה. בשבוע 24, לעומת זאת, יש כבר חובה לטפל".
לעומת זאת, בשבוע 22, גם אם ההורים יבקשו, ירצו או יתחננו – לא יינתן לתינוק סיוע רפואי במדינת ישראל. "ברוב המקרים הם ייוולדו ללא סימני חיים, אבל גם אם כן יופיעו סימנים חלשים – בישראל לא נבצע החייאה ולא ניתן טיפולים מצילי או מאריכי חיים", אומרת ד"ר הרשקוביץ-שפורן. "בשנה האחרונה בישראל התקדמנו והכנסנו את גישת הטיפול החומל (פליאטיבי), שנועדה להקל על התינוק ולא להצילו", הוסיפה.
ומה לגבי שבוע 21?
"בישראל, אין בכלל מה לדבר כרגע. לצערי, בשלב כזה ההיריון נחשב לנפל לכל דבר".
"הוא הדבר הכי טוב שקרה לנו"
לאחר שנולד, נאש הקטן הועבר ישירות ליחידת טיפול נמרץ לפגים (NICU), שם הוכנס לו צינור הנשמה זעיר והחלו טיפולים מצילי חיים. בשל גודלו הזעיר, כל שלב בטיפול הצריך ציוד מותאם ותגובה מהירה. הוא סבל מלחץ דם נמוך, בעיות נשימה, יתר לחץ דם ריאתי כרוני, מום לבבי וקרע במעי – סיבוך שנדרש עבורו ניתוח, אשר בפגים נושא שיעורי תמותה גבוהים.
אחד המרכיבים המרכזיים בטיפול בנאש היה שימוש בטכנולוגיה מתקדמת של הדמיה המודינמית – אולטרסונוגרפיה ייחודית שמאפשרת לבחון בזמן אמת את זרימת הדם ואת תפקוד הלב. הכלי הזה, שפותח באוניברסיטת איווה ונמצא כיום בשימוש רק במספר מצומצם של מרכזים רפואיים בעולם, סייע לרופאים להתאים תרופות בצורה מדויקת כבר בשלבים הקריטיים הראשונים – ולמנוע סיבוכים שעלולים היו להיות קטלניים.
4 צפייה בגלריה
האם מולי עם נאש הקטן בתקופת האשפוז בבית החולים
(צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של University of Iowa Health Care Stead Family Children's Hospital)
במהלך 189 ימי האשפוז בטיפול נמרץ עבר נאש שגרת טיפולים יומיומית שכללה עירויי נוזלים ודם, בדיקות הדמיה, ניטור נוירולוגי, אנטיביוטיקה, פיזיותרפיה וניטור נשימתי צמוד. בנוסף, הוא נזקק לניתוחים ולטיפולי תחזוקה רפואיים למניעת סיבוכים ארוכי טווח. רק בגיל 26 ימים הורשה להחזיקו לראשונה.
בינואר 2025, לאחר למעלה מחצי שנה בפגייה, שוחרר נאש לביתו כשהוא עדיין זקוק לתמיכה בחמצן ולהזנה באמצעות זונדה. "אני אוהבת להתעורר אליו בכל בוקר. הוא באמת הדבר הכי טוב שקרה לנו", אמרה אימו ל"גרדיאן".
"מקצוע הפגייה בארץ נמצא במצוקה"
לדברי ד"ר הרשקוביץ שפורן, המקרה של נאש מעורר מחשבות גם על המצב בישראל: "אנחנו מדינה מערבית עם רפואה מתקדמת, ועם זאת – לא מצליחים עדיין להגיע למצב שבו נוכל לטפל בפגים קיצוניים כמו שנעשה במספר מרכזים בעולם. זה מצריך שיח רחב יותר, אבל אפשר לומר בוודאות – גם בעולם מדובר בדבר נדיר מאוד, חדשני, ולא מובן מאליו".
4 צפייה בגלריה
"אני אוהבת להתעורר אליו בכל בוקר". מולי קין על בנה נאש
(צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של University of Iowa Health Care Stead Family Children's Hospital)
לדבריה, כיום קיימים בעולם מרכזים רפואיים מעטים שמטפלים בפגים שנולדו בשבוע 22 ואף בשבוע 21: המרכז הרפואי של אוניברסיטת איווה בארצות הברית, מרכז נוסף בשבדיה, אחד בגרמניה ואחד ביפן. "אלה מרכזים ייחודיים שמתמקדים בדיוק בזה. אפילו הבאנו לארץ את מנהל המחלקה מאיווה – וכששומעים מה הם עושים שם, זה באמת מדהים".
היא מצביעה על פערי תשתית ומשאבים בישראל כמרכיב מרכזי בפער. "מקצוע הפגייה בארץ נמצא במצוקה – גם מבחינת כוח אדם רפואי, גם מבחינת צוות סיעודי. באיווה, לעומת זאת, יש רופא ניאונטולוג (מומחה ברפואת יילודים ופגים) בכיר זמין 24 שעות ביממה בתוך בית החולים. לא כונן טלפוני כמו אצלנו, אלא נוכח פיזית. בנוסף, שם יש יחס של אחות אחת לכל תינוק – תנאים שלצערנו אנחנו רחוקים מהם מאוד".
נכון לגיל שנה, נאש נמצא במעקב רפואי צמוד וממשיך להראות התקדמות. הוא עדיין אינו זוחל, אך מגיב היטב לגירויים סביבתיים. "הוא תינוק מלא חיים עם אישיות שובבה ותמיד עם חיוך על הפנים", אמרה אימו ל-ABC News.
בניגוד למקובל בקרב פגים בשלב כה מוקדם, הוא לא סבל מדימומים מוחיים – אחד הסיבוכים השכיחים והקשים – והתפקוד הקוגניטיבי שלו לא מעורר בשלב זה דאגה. המום הלבבי שאובחן בלידה נותר תחת מעקב רפואי, וצפוי להיסגר באופן טבעי עם הזמן.
המרכז הרפואי באיווה נחשב לאחד המובילים בעולם בטיפול בפגים שנולדו בשבוע 22 ומטה. בניגוד לבתי חולים רבים שאינם מתערבים בשבוע 21, באיווה פותחה גישה טיפולית חדשה שכוללת שיתוף החלטות עם ההורים, שימוש בטכנולוגיות ייחודיות ותעדוף של רציפות טיפול.
הישרדותו של נאש, כך לפי הצוות הרפואי, מהווה פריצת דרך במדע הרפואה של פגים, ונתפסת כאבן דרך עולמית בשאלת "גבול החיות" – השלב שבו תינוקות עשויים לשרוד מחוץ לרחם בתנאים רפואיים מתקדמים.
האם לדעתך יש מקום להעניק טיפול מציל חיים לפגים שנולדו בשבועות 21 או 22?
"לא מדובר בפגים רגילים", מסבירה ד"ר הרשקוביץ שפורן. "באנגלית הם מכונים 'micro' – מיקרו-פגים. הם זעירים ממש, והטיפול בהם שונה לגמרי. אם אני מסתכלת קדימה על העתיד של מדינת ישראל, אני חושבת שבהדרגה נצטרך להתחיל להרחיב את גבול החיות לשבוע 23, ואולי בעוד כמה שנים גם לשבוע 22. הרפואה מתקדמת, ולא ייתכן שנשב ונשקוט על השמרים".
4 צפייה בגלריה
"הטיפול במיקרו-פגים שונה לגמרי. הם זעירים ממש". ד"ר כלנית הרשקוביץ שפורן
(צילום: גלעד שעבני)
היא מציינת שכבר כיום החלו לטפל במחלקתה בתינוקות שנולדו בשבוע 23, אך מדגישה שההחלטה אם להתחיל בטיפול חייבת להתקבל רק לאחר שיח מעמיק עם ההורים. "זו צריכה להיות החלטה של ההורים. החלטה שמגיעה מדעת, מתוך הבנה מלאה של הסיכונים, ההשלכות, והסיכויים".
לדבריה, אם ישראל תבחר בעתיד לאמץ טיפול בפגים צעירים יותר, יהיה צורך להיערך לכך באופן מערכתי: "כמו במדינות אחרות, גם אנחנו צריכים לבחור כמה פגיות ייעודיות שיתמחו בטיפול בפגים קיצוניים. אלה יהיו מרכזים שיוכלו לצבור ניסיון, עם צוותים שזה כל מה שהם עושים – כמו המרכזים בארה"ב, שוודיה או יפן. כדי שזה יקרה, נצטרך תעדוף תקציבי, העלאת תקנים, ציוד מותאם, חדרי בידוד מיוחדים ועוד".
השאלה כבדת המשקל היא לא רק אם אפשר להציל את התינוק – אלא מה תהיה איכות חייו. "הדבר שבוער בי זה לא רק להציל חיים, אלא להבטיח איכות חיים. הרופאים נפרדים מהתינוקות אחרי תקופת האשפוז – אבל ההורים חוזרים איתם הביתה. זה משנה את כל מהלך החיים שלהם – של ההורים, של האחים, של כל המשפחה. אלה חיים שהופכים להיות מורכבים מאוד".
