חוקרים מאוניברסיטת ג'ונטנדו (Juntendo) בטוקיו הצליחו לגדל בהצלחה עוברי עזים בתוך מערכת רחם מלאכותי – מחוץ לגוף האם, ולמשך כמה שבועות. העוברים לא פותחו ברחם המלאכותי משלב אפס, אלא עברו אל המערכת החיצונית לאחר שהחלו להתפתח ברחם ביולוגי – הישג שנחשב להוכחת היתכנות לשימוש עתידי במערכת לצורך טיפול בפגים צעירים במיוחד. מדובר בשלב מתקדם ביותר לקראת מה שמכונה בעולם המדעי "אקטוגנזה" – תהליך שבו היריון שלם מתבצע מחוץ לגוף.
"במשך כ-15 שנה עובדים על זה ברחבי העולם – כמה קבוצות מחקר, בהן גם קבוצה מישראל ממכון ויצמן למדע, שפרסמה לפני כשלוש שנים הצלחה ביצירת תנאים לגידול עוברי עכבר מחוץ לרחם עד 14 יום – מה שמקביל בערך לשבוע השביעי להיריון אנושי", מסביר ד"ר ארי רייס, מנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי העמק מקבוצת כללית.
"יש כיום שני כיוונים עיקריים במחקר: האחד שואף לגדל עובר מרגע ההפריה ועד הלידה כולה מחוץ לגוף, והשני, כמו מה שעשו ביפן, מתמקד בהעברה של עובר שכבר החל להתפתח ברחם האם – למערכת חיצונית שתשלים את ה'הבשלה'".
מערכת מתקדמת – אבל לא שלמה
המערכת היפנית כוללת שקית ביולוגית שקופה ומבוקרת טמפרטורה, מלאה בנוזל מי שפיר מלאכותי מחומצן. היא מחוברת למערכת שמדמה את תפקוד חבל הטבור, לצד מערכת הזנה וחיישנים ביולוגיים מתקדמים – כולל שימוש בבינה מלאכותית לניטור בזמן אמת של קצב גדילה, תנועות עובר, פעילות לבבית ועוד. מדובר במערכת שמדמה גם את תנאי הסביבה וגם את מנגנוני התמיכה הפיזיולוגיים – סוג של שילוב בין רחם סינתטי לטיפול נמרץ מתקדם.
ד"ר ארי רייסצילום: דוברות המרכז הרפואי העמק"עובר שנמצא באינקובטור רגיל צריך לנשום דרך הריאות שלו, ובפגים קטנים – הריאות לא מפותחות עדיין. זה ההבדל הגדול בין אינקובטור לבין רחם מלאכותי, שבו העובר ממשיך לנשום דרך חבל הטבור", מדגיש ד"ר רייס.
למרות ההתקדמות, ד"ר רייס מבהיר שהטכנולוגיה עדיין רחוקה מלהיות תחליף מלא לרחם אנושי. "רחם הוא אומנם מקום שמעביר לעובר חמצן ומזון – אבל זה רק חלק קטן מהסיפור. השליה, למשל, מעבירה הרבה יותר – ויש בה אינטראקציה מורכבת בין האם לעובר, שכוללת העברת הורמונים, חומרים ביולוגיים, ותאים ממערכת החיסון של האם שממשיכים להתקיים אצל הילוד שנים לאחר מכן".
3 צפייה בגלריה
האם בעתיד נוכל לבחור לגדל חיים מחוץ לגוף – בצנצנת זכוכית מתקדמת, במקום ברחם אנושי? אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
הוא אומר כי "אנחנו יודעים כיום שהרחם משפיע גם על ביטוי גנטי של העובר – יש גנים שמתבטאים בצורה שונה בהתאם לסביבה הרחמית. זה משהו שאנחנו עדיין לא מבינים עד הסוף, וזה אחד הפערים המהותיים בהבנה שלנו את ההיריון האנושי".
לדבריו, יצירת שליה מלאכותית שתוכל להעביר את כל הרכיבים הדרושים לעובר – כמו חמצן, גלוקוז, גורמי גדילה והגנה חיסונית – היא אתגר טכני אדיר. "וזה ההישג הגדול של הקבוצה היפנית – הם הצליחו להתקדם בשיפור הטכנולוגיה שמדמה שליה. אבל עדיין לא מדובר במערכת מושלמת, אלא בעיקר בסוג חדש של פגייה מתקדמת מאוד".
בעתיד: שיפור סיכויי הישרדות של פגים
ד"ר רייס מעריך שבזמן חיינו נראה מערכת שתוכל לתמוך בפגים קטנים יותר ממה שניתן היום. "זה עשוי לשפר מאוד את סיכויי ההישרדות של פגים שנולדים בשבועות מוקדמים, ולמנוע נכות כרונית וסיבוכים שכיחים בפגים – במיוחד בתחום הנוירולוגי והנשימתי".
אבל היריון מלא מחוץ לגוף? לדבריו, זה עדיין רחוק: "כדי לגדל עובר משלב אפס עד לידה, צריך לדמות לא רק את הרחם והשליה – אלא גם את ההשפעות העמוקות והבלתי נראות של גוף האם. וזה דבר שאנחנו עוד לא מבינים עד הסוף. לכן כרגע, מדובר בעיקר בהתקדמות טכנית, לא בפריצת דרך מושלמת".
העובדה שדווקא יפן הובילה את הפיתוח אינה מפתיעה. מדובר במדינה הנמצאת בחזית הרובוטיקה וההנדסה הביו-רפואית, אך גם כזו שסובלת ממשבר ילודה חריף במיוחד. בשנת 2024 נרשמו ביפן פחות לידות מאי פעם, ושיעור הפריון ממשיך לצנוח למרות תמריצים ממשלתיים. רחם מלאכותי אינו רק חידוש רפואי – הוא עשוי לשמש ככלי חברתי-לאומי, תומך בהורים עובדים, מפחית סיכונים לנשים הרות, ואפילו מערער על מוסכמות מגדריות בהקשר של הורות.
שאלות אתיות ומשפטיות
במקביל להיבטים הטכנולוגיים, פרויקט כזה מעורר שורה של שאלות מוסריות ורגולטוריות: האם לעובר ברחם מלאכותי יש זכויות משפטיות? מי מקבל החלטות בנוגע להמשך או הפסקת ההיריון? מה קורה אם המערכת נפרצת? אם היא קורסת? האם ניתן יהיה להשתמש בטכנולוגיה כזו ללא הסכמה כדי לגדל חיים לצרכים מחקריים – או גרוע מכך, לצורכי ניצול?
"הנושא של זכויות עובר משתנה ממדינה למדינה, וגם בין תרבויות שונות", אומר ד"ר רייס. "ברוב המקומות האימא או ההורה הם האפוטרופוס של העובר, ולכן השאלות נעשות מורכבות במיוחד כשמדובר במערכת טכנולוגית. נכון לעכשיו, אין שום אישור רגולטורי לבצע ניסויים כאלה בעוברים אנושיים – ולכן עובדים רק עם עוברי בעלי חיים".
