בעשורים האחרונים חל מהפך של ממש בטיפול בסוכרת מסוג 1. אם בעבר עיקר המאמץ הוקדש למניעת סיבוכים מסכני חיים בטווח הקצר, הרי שכיום, בזכות הטכנולוגיות המתקדמות, ניטור הסוכר הרציף, משאבות האינסולין והטיפולים החדשים, יותר ויותר מטופלים חיים שנים רבות ומגיעים לגיל מבוגר. ההצלחה הזו משנה גם את השאלות שאנחנו שואלים כרופאים. לצד השמירה על איזון הסוכרת, אנחנו מבקשים להבין כיצד המחלה משפיעה על הבריאות לאורך עשרות שנים - ובכלל זה גם על בריאות המוח.
מחקר רחב היקף שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism, ושבו השתתפתי יחד עם חוקרים משבדיה וממדינות נוספות, בחן שאלה שעד כה כמעט לא נבדקה - האם הגיל שבו מתפתחת סוכרת מסוג 1 משפיע על הסיכון לדמנציה בהמשך החיים? (להורדת המחקר המלא - לחצו כאן)
אנשים שאובחנו עם סוכרת מסוג 1 לפני גיל 10 היו בסיכון גבוה יותר לפתח דמנציה
(צילום: shutterstock)
במחקר נכללו יותר מ-43 אלף אנשים עם סוכרת מסוג 1 מהמרשם הלאומי בשבדיה, שהיו במעקב במשך קרוב לשלושה עשורים. המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות לפי גיל הופעת המחלה: לפני גיל 10, בין גיל 10 ל-17 ובין גיל 18 ל-30.
המחקר מצא כי אנשים שאובחנו עם סוכרת מסוג 1 לפני גיל 10 היו בסיכון גבוה יותר לפתח דמנציה בהשוואה לאנשים שאובחנו בגילים 18-30. עם זאת, חשוב להדגיש שהסיכון המוחלט נותר נמוך יחסית - עד גיל 75 כ-7% מהמאובחנים בילדות המוקדמת פיתחו דמנציה, לעומת כ-5% מהמאובחנים בבגרות הצעירה. מצאנו גם שככל שהסוכרת הופיעה בגיל צעיר יותר, כך הדמנציה אובחנה בגיל מוקדם יותר. מדובר בממצא שמעיד כי למשך החשיפה למחלה לאורך החיים עשויה להיות משמעות מצטברת.
פרופ' טלי צוקרמן-יפהצילום: באדיבות המצולמתכאשר בחנו את סוגי הדמנציה השונים, הקשר הבולט ביותר נמצא דווקא לדמנציה וסקולרית - דמנציה שנגרמת מפגיעה באספקת הדם למוח. בקרב מי שחלו לפני גיל 10 הסיכון היה גבוה בכ-65% לעומת מי שאובחנו בגילים 30-18. לעומת זאת, לא נמצא קשר מובהק למחלת אלצהיימר. עם זאת, יש לפרש ממצא זה בזהירות, שכן האבחנה בין סוגי הדמנציה אינה תמיד חד-משמעית, ובפועל קיימת לעיתים חפיפה ביניהם.
"מצאנו שככל שהסוכרת הופיעה בגיל צעיר יותר, כך הדמנציה אובחנה בגיל מוקדם יותר. מדובר בממצא שמעיד כי למשך החשיפה למחלה לאורך החיים עשויה להיות משמעות מצטברת"
מדוע דווקא גיל האבחון עשוי להיות משמעותי? ייתכן שהסיבה היא שילדים שמפתחים סוכרת בגיל צעיר מאוד חיים שנים רבות יותר עם תנודות ברמות הסוכר, דלקת כרונית ופגיעה בכלי הדם הקטנים. חשיפה מצטברת זו עלולה להשפיע גם על כלי הדם במוח ועל תהליכי ההזדקנות שלו. ייתכן גם שהמוח המתפתח בילדות רגיש במיוחד לשינויים מטבוליים ולתהליכים דלקתיים. מחקרים קודמים כבר הראו כי סוכרת שהחלה בילדות קשורה לשינויים במבנה המוח, בחומר הלבן ובתפקודים קוגניטיביים, אולם עדיין דרושים מחקרים נוספים כדי להבין את המנגנונים המדויקים.אח
המפתח: אבחון וטיפול מוקדמים
לממצאים יש משמעות מעשית. הם מזכירים לנו עד כמה חשוב להשיג איזון מיטבי של הסוכרת כבר מהשנים הראשונות למחלה, להפחית ככל האפשר תנודות חדות ברמות הסוכר, ולאתר מוקדם גורמי סיכון נוספים כמו יתר לחץ דם, הפרעות בשומני הדם ועישון - כולם גורמים שעלולים להאיץ פגיעה בכלי הדם ולהשפיע גם על בריאות המוח.
אולם אולי הבשורה החשובה ביותר היא שכיום איננו עוסקים רק בטיפול בסוכרת לאחר שהתפרצה - אלא גם בניסיון לעכב את הופעתה מלכתחילה. בשנים האחרונות נכנס לשימוש טיפול אימונולוגי חדש, טפליזומאב (Teplizumab), המיועד לאנשים עם סוכרת מסוג 1 בשלב 2 של המחלה עוד לפני הופעת הסוכרת הקלינית המחייבת טיפול באינסולין. הטיפול, שניתן במשך 14 ימים בעירוי, פועל על מערכת החיסון ומסוגל לדחות בממוצע בכחמש שנים את המעבר לשלב הקליני של המחלה. בעקבות הנתונים המצטברים הורחבה לאחרונה גם התוויית ה-FDA, וכיום הוא מאושר לשימוש כבר מגיל שנה.
במקביל, גם בישראל מתחיל להתרחש שינוי תפיסתי. האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה פרסמה נייר עמדה הקורא לזיהוי מוקדם של שלבי המחלה ולהטמעת גישה טיפולית המתמקדת לא רק בהתמודדות עם הסוכרת לאחר הופעתה, אלא גם באפשרות לעכב את התקדמותה.
חשוב להדגיש, המחקר שלנו אינו מוכיח שסוכרת בגיל צעיר גורמת לדמנציה. מדובר במחקר תצפיתי, ולכן לא ניתן להסיק ממנו על קשר סיבתי. עם זאת, הוא מדגיש נקודה חשובה - הגיל שבו מתחילה המחלה עשוי להשפיע על הבריאות גם עשרות שנים לאחר מכן, ולכן יש חשיבות רבה לא רק לטיפול מיטבי לאורך החיים, אלא גם לאבחון מוקדם ולהתערבות מוקדמת ככל האפשר. ככל שאנחנו מצליחים לשנות את מהלך המחלה כבר בתחילתה, ייתכן שבעתיד נוכל להשפיע לא רק על איכות החיים בשנות הילדות והבגרות, אלא גם על בריאות המוח בגיל המבוגר.
פרופ' טלי צוקרמן-יפה היא מומחית באנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית, רופאה בכירה במכון לאנדוקרינולוגיה סוכרת ומטבוליזם במרכז הרפואי שיבא ומרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב
