בסיפור הזה יש שילוב מקומם במיוחד של רפורמה חצי אפויה של משרד הבריאות, אטימות ושרירות לב. את המחיר משלמים נכים, בהם ילדים, שלא מקבלים מכשירי שיקום חיוניים כבר יותר מחודש משום שהספקים לא מוכנים לייצרם בתעריפים הקיימים. בעקבות עדויות שפורסמו ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", התכנסה היום (ג') ועדת הבריאות של הכנסת לדיון שבו נשמעו טענות קשות. בסוף הדיון קיבלו הצדדים מתווה פשרה של יו"ר הוועדה ח"כ יוני מישרקי (ש"ס).
"הילדה שלי לא יכולה לעמוד על הרגליים בלי סדים, זו לא אופציה", סיפרה חיה יחזקאל, אמא לשיה בת הארבע, שמתמודדת עם תסמונת רט. "זו תסמונת נדירה שפוגעת בעיקר בבנות. שיה נולדה והתפתחה באופן רגיל, ובגיל שנה חלה רגרסיה. היא לא מדברת, לא משתמשת בידיים וברגליים בכלל, אבל אם יש יכולות כלשהן, חשוב לשמור עליהן, ומה שאנחנו מנסים לשמר זה את העמידה. היא עומדת באמצעות עמידון, רק בעזרת הסדים אפשר להעמיד אותה", סיפרה האם וריגשה את הוועדה. צפו בחלק מהדיון:
הקרב על הסדים לנכים הגיע לוועדת הבריאות של הכנסת
(צילום: ערוץ כנסת )
היא סיפרה שפנתה לקופת החולים בתחילת אפריל, לאחר כניסת הרפורמה לתוקף. "קופות החולים לא ידעו על מה אני מדברת. שלחו אותי למשרד הבריאות, והם טענו שמחודש אפריל האחריות עברה לקופת החולים ואני צריכה לפנות לקופה. שוב חזרתי לקופת החולים, שם המליצו לי לרכוש באופן עצמאי, ואחר כך לנסות לקבל החזר. מבירור שלי עלות הסדים היא 9,000 שקלים". יחזקאל מציינת שהספקים שאליהם פנתה לא היו מוכנים לייצר את הסדים, גם לא באופן פרטי.
6 צפייה בגלריה
במרכז התמונה: חיה יחזקאל, אמא לשיה בת הארבע וחצי, שמתמודדת עם תסמונת רט. משמאלה, משה שדה, מנכ"ל כללית הנדסה
(צילום: אלכס קולומויסקי)
ל-ynet נודע כי בעקבות המשבר, מנתחים אורתופדים נאלצו לדחות ניתוחים כדי שלא יווצר מצב שהמטופלים לא מקבלים סד, והישגי הניתוח יורדים לטמיון.
הרפורמה של משרד הבריאות בנוגע למכשירי השיקום והניידות יצאה לדרכה לפני כשנה, ובמסגרתה הוחלט על העברת האחריות על אספקת המכשירים ממשרד הבריאות לקופות החולים. בשנה שעברה עברה האחריות על מכשירי השיקום והניידות הפשוטים, בהם קביים וכיסאות גלגלים ידניים, ובחודש שעבר עברה האחריות על מכשירי שיקום וניידות מורכבים כגון כיסאות גלגלים ממונעים, סדים ונעליים רפואיות מיוחדות.
אלא שיישום הפעימה השנייה נתקל בקשיים רבים, ונכים שזקוקים לסדים מתקשים לקבל אותם כבר שבועות ארוכים. מדובר במכשירי עזר אורתופדיים חיוניים המשמשים לתמיכה, קיבוע מפרקים ותיקון עיוותים אצל נכים ואנשים עם מוגבלויות, והם חלק בלתי נפרד מהטיפול השיקומי או המשמר.
בפתח הישיבה טען יו"ר ועדת הבריאות ח"כ יוני מישרקי (ש"ס) כי יש לפתור את המשבר מיד. "הסיפור עלה בקול זעקה רמה בשבועיים האחרונים", אמר. לדבריו, קיבל פניות רבות מהורים ומארגונים שונים בנושא. בסוף הדיון העלה הצעה שלדבריו קיבלו הצדדים: "בטווח המיידי, ממחר בבוקר, הספקים יתחילו לעבוד ולספק סדים, ובתמורה לכך יקבלו העלאה של 30% מהמחיר היום. לדבריו, הטווח המידי ינוע בין שלושה לחמישה חודשים ואחריו יגובש מתווה קבוע: "משרד הבריאות היה צריך לעשות עבודה מלכתחילה ולבוא מוכן לרפורמה, אבל לא נדבר על העבר אלא על המצב שנקלענו אליו כרגע", סיכם.
דני קרוק, יו"ר עמותת מיוחדים, עמותה להורים לילדים עם שיתוק מוחין ולקויות מוטריות, הדגיש כי הסדים הם לא רק "צו אופנה", אלא טיפול חשוב ומשמעותי עבור הילדים. הוא קרא להחריג את הסדים מהרפורמה, בדומה לפרוטזות. עם זאת, יו"ר הוועדה טען כי מדובר בפתרון שאינו ניתן ליישום.
עו"ד אורית אמיתי: "כאמא לילד עם צרכים מיוחדים, אנחנו משקיעים שעות על גבי שעות כדי שיעשו צעד אחד קטן, וברגע שאין סדים הכול יכול לרדת לטמיון ברגע. צריך שיימצא פתרון מיידי, לא היום, לא מחר, אתמול"
"בבסיס הרפורמה יש כוונה טובה, אבל בשורה התחתונה המעבר של הסדים לא צלח. אין סדים", אמרה עו"ד אורית אמיתי מעמותת איל"ן. "אנחנו מדברים על ילדים בני שלוש, בני נוער, מבוגרים. אנחנו מקבלים עשרות פניות של הורים חסרי אונים, ואין אפילו אור בקצה המנהרה. אנחנו לא מדברים רק על התפתחות ואיכות חיים, אלא במבט צופה עתיד. ככל שיעבור הזמן ולא יהיו סדים, הנזק העתידי יילך ויחמיר, ויגיע למצב של בעיות חמורות רפואיות ורגרסיות. כאמא לילד עם צרכים מיוחדים, אנחנו משקיעים שעות על גבי שעות כדי שיעשו צעד אחד קטן, וברגע שאין סדים הכול יכול לרדת לטמיון ברגע. צריך שיימצא פתרון מיידי, לא היום, לא מחר, אתמול".
תפוח האדמה הלוהט מתגלגל
כאמור, עד לכניסת הרפורמה לתוקף, האחריות על אספקת הסדים הייתה תחת משרד הבריאות. מי שביצע עבורם את התהליך בשטח הוא מכון לואיס, הזרוע האדמיניסטרטיבית של המשרד, שדרכו היו מקבלים המטופלים אישור לסדים. התשלום היה מועבר באופן ישיר ממשרד הבריאות. גם קופות החולים החליטו להסתייע במכון לואיס, אך במוקד הסכסוך עומדת מחלוקת עם הספקים שאינם מוכנים להמשיך ולעבוד תחת המחירון הקודם של משרד הבריאות.
ד"ר ירון סחר, מנהל אגף השיקום במשרד הבריאות, הדגיש כי המחירון שלפיו שילם משרד הבריאות לספקים אינו מחירון מפוקח ומחייב על פי חוק. "אני אומר בכנות שהיו טענות קודם שהתמחור נמוך", אמר. עם זאת, ציין שככל שהרפורמה התגבשה, הוחלט שהדיון על כך יעשה במסגרת הסכמי רכש עם הקופות לאחר מעבר האחריות אליהן.
ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) טען כי על אף העברת האחריות לקופות החולים, על משרד הבריאות לקחת אחריות ולוודא שהמוצרים מסופקים. "אתם לא יכולים לברוח מהאחריות שלכם", אמר. ד"ר סחר השיב לחבר הכנסת, ואמר כי משרד הבריאות נשאר בתהליך כרגולטור, ועדיין משלם על עבודות שהוזמנו טרם כניסת הרפורמה. יו"ר הוועדה טען כי לרשות המשרד כרגולטור, כלים "יותר אגרסיביים", כך למשל צווי פיקוח על המחירים. "זה לא הכלי הראשון, אבל אם הגענו למצב שיש הורים שפנו ונמצאים בלי מענה, אולי זה מה שנכון לעשות", ציין.
אבי ירדני, יצרן מכשירי שיקום: "הורעבנו במשך 12 שנים, מרחו אותנו. אנחנו אנשים של כבוד, עמדנו בחוזים ובהסכמים מול משרד הבריאות, אבל משרד הבריאות לא כיבד אותנו, הוא השפיל אותנו"
לאחר שחשב משרד הבריאות חסן איסמעיל הודה כי המשרד היה בתהליך משא ומתן מול הספקים טרם כניסת הרפורמה לתוקף, אמר ח"כ אשר: "איך יכול להיות שהמשרד כרגולטור לקח תפוח אדמה לוהט על סף פיצוץ והעביר לקופות".
קופות החולים טענו בדיון שלא שינו את המחירונים הקיימים, וחלקן אף ציינו כי פנו לספקים בהצעות מחיר גבוהות יותר, של עשרות אחוזים מעל המחירון של משרד הבריאות. "נתנו הצעות ולא חזרו אלינו", אמר מנכ"ל כללית הנדסה רפואית, משה שדה. לדבריו, ניתנה הצעה נדיבה לשלושה חודשים. "אחד אמר שהוא צריך להתייעץ, השני לא רצה לחתום".
"הרעיבו אותנו, מרחו אותנו"
תמר קליבנסקי, מנהלת מערך רכש ובקרת בתי חולים במכבי שירותי בריאות ציינה כי קופת החולים פנתה למשרד הבריאות טרם החלת הרפורמה, לאחר שהבינו כי ישנה דרישה מטעם הספקים לשינוי התעריפים. קליבנסקי קראה למחירון מפוקח ואחיד. "אמרנו עוד טרם כניסת הרפורמה שאנחנו רואים שהספקים לא מרוצים מהתהליך שהיה עד כה, ושיש לנו תחושה שיכול להיות ששולם להם בצורה לא מוצדקת, סכומים שלא תואמים לפעילות", אמרה.
6 צפייה בגלריה
משרד הבריאות ניסה להעביר לקופות בעיה ולא אחריות. תמר קליבנסקי ממכבי שירותי בריאות
(צילום: אלכס קולומויסקי)
לדבריה, התחושה היא כי משרד הבריאות "מנסים להעביר אלינו בעיה ולא אחריות". כמו נציג כללית גם נציגת מכבי ציינה שהציעו לספקים העלאה בסכומים, אך לדבריה הספקים הגדולים דרשו העלאות של 70% ו-100% מהמחירון הקיים. "זה לא משהו שאנחנו יכולים להתמודד איתו. אנחנו מבקשים התערבות".
אורי מלטינסקי, ראש אגף שרשרת אספקה במאוחדת, ציין כי יש ארבעה ספקים ששולטים על אזורים גיאוגרפיים שונים וכי אין תחרות בשוק. עוד הוסיף כי יש תחושה של התאגדות של הספקים. גם בלאומית שרטטו תמונת מצב דומה.
"פנינו למשרד הבריאות בבקשה להתערב. פנינו לחלק מהספקים, אמרנו להם שאנחנו נשלם אבל נתקלנו בתשובות דומות, שהם לא מוכנים לספק את השירות", אמרה נטע יונה, מנהלת אגף רכש ובקרה בלאומית. בעקבות הדברים, פנה יו"ר הוועדה ח"כ מישרקי לנציגת רשות התחרות בדיון, שאמרה כי בשל הטענות להתאגדות לא-חוקית, יבצע המשרד התייעצות פנימית ובדיקה.
משרד הביטחון משלם יותר
בדיון נכחו כמה ספקים, מבין כ-20-15 שעובדים בתחום ומייצרים סדים. אלה טענו כי במשך שנים הם מתלוננים על מחירים נמוכים שלא משקפים את העלויות הגבוהות שהם משלמים על ייצור המכשירים. "הורעבנו במשך 12 שנים, מרחו אותנו. אנחנו אנשים של כבוד, עמדנו בחוזים ובהסכמים מול משרד הבריאות, אבל משרד הבריאות לא כיבד אותנו, הוא השפיל אותנו", זעק אבי ירדני מחברת יעד אורתופדיה, "דיברנו גם עם מנכ"ל משרד הבריאות, הסברנו את המצוקה ואת זה שהיכולת שלנו לתפקד הלכה וירדה, עד שהגיעו מים עד נפש. בזמן האחרון שלחתי הודעות מוקדמות לעובדים שלי שכנראה ניפרד".
6 צפייה בגלריה
יו"ר ועדת הבריאות של הכנסת ח"כ יוני מישרקי, ביקש התערבות של רשות התחרות
(צילום: אלכס קולומויסקי)
6 צפייה בגלריה
ח"כ יעקב אשר תקף את משרד הבריאות: "אתם לא יכולים לברוח מהאחריות שלכם"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
לדבריו, אינו יכול להעסיק יותר עובדים או לשלם משכורות. "אנחנו משקיעים את כל זמננו במטופלים", אמר. ירדני דחה בתוקף את הטענות על התאגדות לא-חוקית של הספקים. "אין שום סיפורים של התאגדויות. אני לא ישן בלילות כשיש לי איזושהי בעיה, אני חושב על הילד והמבוגר שאני צריך להוליך אותו, אבל כלו כל הקיצין, אנחנו מתחת לקרשים". עוד טען כי במשרד הביטחון, התשלום על אותם המוצרים גבוה בהרבה. "העלאה של 50% על מכשיר שעולה 1,470 שקל, זה כלום, כשמשרד הביטחון משלם עבור אותו מכשיר 3,500 שקל, וזו אותה עבודה בדיוק".
גאיה עופר מאגף התקציבים באוצר טענה כי "מצב כזה שבו יש חוסר הסכמה לספק את השירות אפילו באופן פרטי, הוא חסר תקדים, ואנחנו רואים את זה בחומרה. הכלים שעומדים לרשותנו זה להטיל צו פיקוח מחירים, מחיר מחייב לכל הספקים – גם משרד הבריאות וגם משרד הביטחון, והוא יהיה מקסימלי ומחייב. אנחנו מוכנים לייצר מחירון כממשלה לזמן הביניים".
לפי הצעת הפשרה שהתקבלה בתום הדיון, כעבור שלושה עד חמישה חודשים יידרש משרד הבריאות לגבש תוכנית מתאימה שתהיה מקובלת על הצדדים לטווח הארוך. התוכנית יכולה לכלול החלטה על צו מחירים מחייב, או מחיר מינימום לסדים, שהקופות לא יוכלו לשלם פחות ממנו. הספקים הלינו על תשלום בשיטת שוטף +35, אך לא נקבע מנגנון אחר מלבד אמירה לא-מחייבת שקופות החולים ישתדלו לשלם מהר יותר.
