רבות דובר על מצוקת הרופאים בישראל, שמתמודדים עם אורח חיים עמוס ולחוץ לאורך שעות עבודה מרובות. מחקר חדש חושף לראשונה את ההשלכות הפיזיות והנפשיות של מתמחים ומומחים צעירים בישראל — והממצאים מטרידים. "נשמטה לנו הלסת כשראינו את הממצאים. אוכלוסיית הרופאים הצעירים מתגלית כקבוצת סיכון משמעותית לאירועי לב ומוח", אומר פרופ' עידו בירתי מנהל המערך הקרדיווסקולרי במרכז הרפואי צפון (פוריה) ומשנה לדקאן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר-אילן, שערך את המחקר.
לדברי פרופ' בירתי, "קבוצת הביקורת כללה עובדים במקצועות אינטנסיביים ורוויי סטרס, ועדיין נמצאו הבדלים עצומים". ממצאי המחקר שערך עם ד"ר אנה פפיש, סטאז'רית בבית החולים, הוצגו באחרונה בכנס השנתי של האיגוד הקרדיולוגי הישראלי, וצפויים להתפרסם בקרוב באחד מכתבי העת המובילים בעולם.
1 צפייה בגלריה


מהממצאים עלתה תמונה מדאיגה באשר למצבם הבריאותי של הרופאים הצעירים
(צילום: shutterstock)
במסגרת המחקר נבחנו הרגלי החיים ומחלות הרקע של כ-200 מתמחים ומומחים צעירים עד גיל 40, מבתי חולים ורפואת הקהילה ברחבי הארץ, בהשוואה לקבוצת ביקורת של אנשי הייטק ועורכי דין. ד"ר פפיש מספרת כי הרעיון למחקר נולד לפני כשנתיים, לאחר שנחשפה למקרים רבים של רופאים צעירים ובריאים שחוו תגובות גופניות קיצוניות במהלך ההתמחות – כולל נשים שעברו הפלות ומתמחים שלקו בדום לב, בהם גם חבר קרוב שלה, בן 27. "אפילו נתקלתי בכמה מקרי מוות", היא מספרת. "זה גרם לי לתהות האם הנושא נחקר אי פעם. כשהתחלתי לבדוק בספרות המדעית, גיליתי שלא נעשה מחקר כזה קודם".
פרופ' עידו בירתי: "נשמטה לנו הלסת כשראינו את הממצאים. אוכלוסיית הרופאים הצעירים מתגלית כקבוצת סיכון משמעותית לאירועי לב ומוח. קבוצת הביקורת כללה עובדים במקצועות אינטנסיביים ורוויי סטרס, ועדיין נמצאו הבדלים עצומים"
"אנחנו יודעים שקיים קשר הדוק בין הבריאות הנפשית לבריאות הלב", מסביר פרופ' בירתי. "כשאדם נמצא במצב של דחק או דיכאון, זה מתבטא גם בגופו – וזה היה הבסיס למחקר שלנו".
מהממצאים עלתה תמונה מדאיגה באשר למצבם הבריאותי של הרופאים הצעירים: 75 אחוז מהרופאים דיווחו כי הם חווים סטרס שמדורג מעל 3 בסולם של 1-5. 77 אחוז דיווחו על איזון חיים-עבודה נמוך עד לא קיים, כשיותר מחצי מהרופאים לא מרוצים מחייהם האישיים.

לפי המחקר, הקשיים והלחץ במהלך ההתמחות באים לידי ביטוי בשימוש בתרופות באופן חריג: כמעט רבע מהרופאים דיווחו שהם משתמשים בממריצים, כגון תרופות להפרעות קשב וריכוז, ללא אינדיקציה רפואית. מדובר על שיעור גבוה פי שישה מקבוצת הביקורת. "הכרתי את התופעה, אבל לא חשבתי שזה כל כך נפוץ", מסביר פרופ' בירתי. "הצורך להישאר מרוכז במשך הרבה שעות הוא לא פשוט, ואנחנו משערים שזו הסיבה המרכזית לשימוש בתרופות אלה".

עוד נמצא כי כשליש מהרופאים החלו טיפול תרופתי כרוני חדש מתחילת ההתמחות, פי שלושה מקבוצת הביקורת. מתוך כלל התרופות שעליהן דיווחו הרופאים, תרופות כנגד חרדה ודיכאון היוו את הנתח המשמעותי ביותר. עוד נמצא כי הרופאים ישנים פחות, אוכלים פחות בריא ומסודר ועושים פחות פעילות גופנית מקבוצת הביקורת, והם גם מזניחים את הטיפול הרפואי בעצמם. ובמספרים: כ-40 אחוז מהרופאים אינם דואגים לצורכיהם הרפואיים.
הממצאים הצליחו להטריד גם את ד"ר פפיש, סטאז'רית בעצמה. "הרבה חבר'ה מהמחזור שלי חושבים לעצמם לפעמים 'בשביל זה למדתי? זה מה שמגיע לי בתור רופא?' תמיד כשאני מספרת שהייתי ב-8200 הם שואלים אותי למה לא הלכתי להייטק. מה שמשותף לכל הרופאים זו האהבה למקצוע. אבל כולם כל כך לא שבעי רצון מהחיים האישיים, וזה מייצר תסכול גדול".

"עשיתי דוח נוכחות בחודש שעבר והיו לי 360 שעות", מספרת ד"ר תמר כפרי-אופנהיים, מתמחה במחלקת כירורגיה כללית במרכז הרפואי צפון (פוריה), שבה טרם יושם מתווה קיצור התורניות. "לא מעט פעמים אני מהרהרת ותוהה האם זה חייב להיות ככה. התנאים באמת קשים".
זו אינה הפעם הראשונה שהמתמחים עולים לכותרות. השעות הבלתי נגמרות, העומס והאתגר בניהול חיי משפחה תקינים – הם רק חלק מהבעיות. לפני כשנה ורבע, לאחר מאבק שנמשך יותר מעשור, יצא לדרך מתווה קיצור התורנויות בעשרה בתי חולים בפריפריה, בהם סורוקה, זיו, המרכז הרפואי צפון (פוריה) וברזילי. עם זאת, לאחרונה חזר הנושא לסדר היום, כשמנהלי מחלקות פנימיות, ראשי איגודים וחברות רפואיות בהסתדרות הרפואית טענו כי המתווה פוגע באופן חמור בהכשרת הרופאים, במערכת הבריאות ובאיכות הטיפול בחולים.
לדברי פרופ' בירתי, משך התורנות אינו הגורם הבלעדי שהשפיע על ממצאי המחקר, אלא אורח החיים הכולל של הרופאים הצעירים – הלחץ התמידי והריכוז הרב שהעבודה דורשת. "גם כשאתה חוזר הביתה אתה ממשיך ללמוד, להכין מצגות, לקרוא על חולים מורכבים – זו עבודה שלא נגמרת", הוא מסכם.
פורסם לראשונה: 00:00, 24.02.25