"אם הבן שלי היה מקבל חיסון, לא היינו עוברים את הסרט הזה", מספרת רוני, שבנה אושפז בגיל חצי שנה לאחר שנדבק בנגיף ה-RSV: "הוא קצת הצטנן, ובהתחלה לא ייחסתי לזה יותר מדי חשיבות, אבל אז הוא התחיל לנשום בכבדות והפסיק לינוק. חשבתי שזה ייקח יום-יומיים, אבל הוא נשאר שם שמונה ימים, סבל מקוצר נשימה חמור וקיבל חמצן". שנת 2025 מסמנת שינוי דרמטי במדיניות החיסונים לתינוקות בישראל, עם כניסתו של חיסון "בייפורטוס" (Beyfortus) במנה חד-פעמית לכל התינוקות עד גיל שנה. מנגד, בחודש הבא ייפרדו ילדי ישראל מחיסון חי מוחלש נגד נגיף הפוליו (BOPV).
Respiratory Syncytial Virus, או בקיצור RSV, הוא וירוס די שכיח, שמדביק כמעט את כל התינוקות עד גיל שנתיים. אצל פגים או תינוקות בקבוצת סיכון, קיים סיכון גבוה יותר למחלה קשה, לסיבוכים ואף למוות. הנגיף פעיל בעיקר בסוף הסתיו, בחורף ובאביב. המחלה מתבטאת בדרך כלל בחום נמוך, נזלת ושיעול, ובמקרים קשים יותר בדלקת ריאות. לפי אתר משרד הבריאות, הנגיף אחראי לרבע מהאשפוזים של תינוקות ופעוטות בגלל דלקת ריאות ולכ-75% מהאשפוזים בגלל ברונכיוליטיס (דלקת סימפונונות). כמו כן, מדובר בנגיף מידבק מאוד, שעובר מאדם לאדם דרך מגע קרוב, למשל בעיניים ובאף, וכן בשיעול ובעיטוש.
עד כה, ניתן החיסון פליביזומב (Palivizumab) בחמש מנות לתינוקות בסיכון בשנתיים הראשונות לחייהם, בעיקר פגים עם מחלת ריאות כרונית ותינוקות הסובלים ממומי לב מולדים. במסגרת החידוש בסל התרופות הנוכחי, חיסון חדש, "בייפורטוס" (Beyfortus), יינתן כאמור במנה חד-פעמית משום שהוא מספק הגנה ארוכת טווח - ולכל התינוקות עד גיל שנה. השינוי בהרכב החיסונים לתינוקות ב-2025 הוא בעיקר תוצאה של החלטות ועדת סל הבריאות שהזניקה את תקציב סעיף המחלות הזיהומיות מ-1.2% מהסל ל-24% שהם 160 מיליון שקל. בסעיף זה נכלל החיסון נגד RSV, וכן הרחבת החיסון נגד HPV (נגיף הפפילומה האנושי).
רוני, שבנה התינוק אושפז, מספרת שרק כעבור שבוע החל להשתפר מצבו של הילד. "אלה היו ימים מאוד אינטנסיביים וקשים. השתחררנו מבית החולים עם תינוק בן חצי שנה שירד במשקל חמישה קילוגרמים. מאז, בשנה האחרונה אנחנו בלופ שלא נגמר, ומלווים על ידי תזונאית שמסייעת לנו להדביק את הפער של המשקל, הכול כתוצאה מהנגיף. כל התקופה הזו שהוא היה כל כך רזה אז כל נגיף אחר שהוא נדבק בו הוא חטף הרבה יותר קשה, וזה הצריך טיפול אינטנסיבי ושהייה ממושכת בבית. שמעתי על RSV לפני, אבל עד שעידו חלה לא הכרתי את זה מקרוב", מוסיפה רוני. "גם כיום, בכל פעם שיש לו קצת קוצר נשימה, אני רצה לבדוק סטורציה. זה חרוט לי בראש".
רוני מברכת על הכנסת החיסון בסל הבריאות השנה ואומרת כי "המחשבה שהחיסון מתאים רק לפגים או תינוקות בקבוצות סיכון לא נכונה. אני מכירה הרבה אימהות שהילדים שלהן נדבקו בנגיף, והרבה שהגיעו לאשפוז. אני שמחה שמערכת הבריאות השכילה לעשות את הצעד הזה. חבל לי שזה לא היה קודם כי כך הייתה נחסכת מאיתנו עוגמת הנפש והשנה האחרונה, שהייתה קשה מאוד. מבחינתי זה חיסון חובה".
"תחלואה מובילה לעומס משמעותי"
"הכנסת החיסון היא בשורה משמעותית מאוד", אומר ד"ר אלבוקרק, סמנכ"ל וראש חטיבת רפואה במאוחדת, ואחד מחברי ועדת סל התרופות השנה. "השנה נתנו דגש גדול בסל הבריאות לרפואה מונעת. עלות החיסון גבוהה, ומהווה נתח משמעותי מהסל, אך הכללתו נעשתה מתוך הסתכלות על בריאות הציבור וההבנה שהחיסון יגן על עשרות אלפי ילדים בשנה".
לדבריו, נגיף ה-RSV גורם לתחלואה קשה בעיקר בילודים ובילדים עם גורמי סיכון, ולאלפי ילדים נוספים כל שנה, שמתמודדים בעקבות כך עם מחלה נשימתית משמעותית. "חלק מהילדים מגיעים לאשפוז בשל דלקת ריאות עם קוצר נשימה קשה, ובחלק מהמקרים אף נזקקים לאשפוז בטיפול נמרץ. כמו כן התחלואה מובילה לעומס משמעותי במרפאות הקהילה ובבתי החולים. ככל שנצליח לצמצם את הפצת הנגיף נמנע תחלואה וסבל מהילדים והוריהם, אך גם נצמצם את העומס במערכת הבריאות ונפנה את המשאבים לטיפול בחולים אחרים", מסביר ד"ר אלבוקרק. הפחתת התחלואה בתינוקות, הוא מוסיף, צפויה להגן על כלל האוכלוסייה, כולל קשישים שנמצאים בסיכון גבוה.
ד"ר דב אלבוקרקצילום: גיל דורהוא מציין, כי במחקרים שנערכו במדינות שהחיסון ניתן בהן לכל התינוקות, נצפתה ירידה של יותר מ-80% באשפוזים עקב RSV וירידה גדולה יותר, של כ-87%, באשפוזים בטיפול נמרץ. במהלך שמונת החודשים בשנה שבהם הנגיף פעיל, החיסון יינתן לתינוקות בבתי החולים. בארבעת החודשים הנותרים יהיה ניתן לקבל את החיסון במסגרת חיסוני השגרה בטיפת חלב. החיסון נגד הנגיף אושר בוועדת הסל גם לתינוקות ולילדים שמצויים בסיכון מוגבר למחלת RSV חמורה, בעונת ה-RSV השנייה לחייהם.
רומי שחורי, מנ"כלית עמותת לה"ב (העמותה למען הפגים בישראל), בירכה אף היא: "הכללת חיסון ה-RSV בסל הבריאות, היא צעד חשוב שיגן על בריאותם של התינוקות בישראל ויצמצם באופן משמעותי את הסיכון למחלה קשה ואשפוזים. ישראל מצטרפת בכך למדינות רבות בעולם שכבר הנגישו חיסונים מתקדמים מסוג זה. החלטה זו מעניקה להורים ולמערכת הבריאות כלי משמעותי להגנה על התינוקות מפני אחד הווירוסים הנפוצים ביותר, אשר עלול להוביל לסיבוכים חמורים בגיל הינקות. מניעה היא הכלי היעיל ביותר - הן בשמירה על בריאות התינוקות והן בהפחתת העומס על מערכת הבריאות".
החיסון שיוצא: פוליו - נגיף חי מוחלש
במקביל, במשרד הבריאות ייפרדו בחודש הבא מחיסון חי מוחלש נגד נגיף הפוליו (BOPV), שניתן עד היום בשתי מנות לתינוקות וילדים בטיפת חלב. זאת, משום שזן 3 של נגיף הפוליו, שהחיסון החי מוחלש מגן מפניו, מוגר ברחבי העולם, ומנגד קיים סיכון אפשרי במתן החיסון (המכיל את הנגיף באופן מוחלש) להיווצרות זנים אלימים ממקור תרכיבי מזן 1 או 3.
ההחלטה התקבלה לפני כחמישה חודשים, ולפיה השימוש בחיסון יופסק באופן הדרגתי. מאוקטובר האחרון ניתנה מנה אחת של החיסון לתינוקות בגיל חצי שנה בלבד, וכאמור בחודש הבא הוא יצא משימוש לחלוטין.
במשרד הבריאות הסבירו שהצעד ננקט בעקבות המלצות הוועדה המייעצת לחיסונים וכן ועדת החירום לפוליו. במכתב שנשלח בספטמבר על ידי פרופ' זהר מור, מנהל האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות, אל רופאי המחוזות, המנהלים הרפואיים בקופות החולים, ומנהלי בתי החולים הכלליים, הסביר הפרופ' כי תרכיב החיסון החי-מוחלש אינו מגן מפני זן 2 של הנגיף (VDPV), הנפוץ כיום בעולם.
במשרד הבריאות הוסיפו כי ההחלטה עומדת בקנה אחד עם מדיניות ארגון הבריאות העולמי, במקביל לסגירת קווי הייצור של התרכיב במדינות המערב. לצד הפסקת השימוש בחיסון החי מוחלש, הדגישו במשרד הבריאות שיש להעלות את שיעור ההיענות לחיסון המומת נגד פוליו.
פוליו (Poliomyelitis) היא מחלה זיהומית שנגרמת על ידי נגיף הפוליו, השייך לקבוצת נגיפי המעיים. הנגיף עובר מאדם לאדם בעקבות מגע עם הפרשות - לרוב צואה אבל גם דרך הפרשות נשימתיות - נכנס לדרכי עיכול, מתרבה שם ומופרש בצואה. לפי אתר משרד הבריאות, ברוב מקרי ההדבקה (80%–90%) אין תסמיני מחלה. ב-10%–20% מהמקרים המחלה מתבטאת בתסמינים כלליים כמו חום, כאבי ראש, כאבי בטן, בחילות והקאות או כאבי גרון. לעיתים רחוקות המחלה גורמת לדלקת קרום המוח (מנינגיטיס).
התופעה המדאיגה ביותר, שמתרחשת בפחות מ-1% מהמקרים, היא הופעת שיתוק עקב מעבר של הנגיף ממערכת העיכול דרך הדם לגוף ופגיעה במערכת העצבים. השיתוק מופיע בשכיחות גבוהה יותר בגפיים התחתונות ויכול להיות מלווה בכאבי שרירים חזקים. כמו כן, ייתכן שיתוק של שרירי הנשימה וצורך בהנשמה. עוצמת השיתוק תלויה במספר תאי העצב שנפגעו.
אלינה בקר, ממונה תחום חיסוני מבוגרים במכבי שירותי בריאות, מסבירה שחיסון חי מוחלש נגד נגיף הפוליו (BOPV) ניתן עד היום בשתי מנות בטיפת חלב באמצעות טיפות. "החיסון מורכב משני זני הנגיף המוחלשים. הוא יוצר הגנה מקומית במערכת העיכול, ובכך לא מאפשר לנגיף להתרבות במעיים, משם מופרש לסביבה ועלול להדביק את האוכלוסייה שאינה מחוסנת. החיסון המומת, אשר ניתן בזריקה, מייצר נוגדנים אשר מגנים מפני הנגיף אם חדר למערכת הדם".
אלינה בקר צילום: באדיבות המצולמתלדבריה, עד היום תינוקות וילדים קיבלו תחילה שתי מנות מתוך ארבע של החיסון המומת נגד נגיף הפוליו, ולאחר מכן את החיסון החי מוחלש. "באופן זה הם היו מוגנים הן מהידבקות במחלה, והן מהפצת הנגיף", היא אומרת.
בקר מדגישה כי בהמשך להחלטת משרד הבריאות, החיסון המומת ימשיך להינתן בארבע מנות במסגרת חיסוני השגרה לתינוקות וילדים. "מדובר בחיסון שמגן עלינו כפרט, והוא יעיל ובטוח. התרכיב המומת מגן מכל שלושת הזנים הקיימים של נגיף הפוליו. התפרצויות תמיד יש, אבל הן לא קשורות להפסקת החיסון. עם זאת, כל התפרצות של תחלואה מזכירה לנו עד כמה חשוב להתחסן נגד המחלה. הרוב המוחלט של הנדבקים והחולים כשמחלות זיהומיות שיש נגדן חיסון מתפרצות, הם אלה שלא מחוסנים".
פורסם לראשונה: 00:16, 20.02.25
