טיפול בנפגעי תקיפה מינית דורש לא רק הכשרה מקצועית, אלא גם אמפתיה ורגישות גבוהה, בייחוד כשמדובר בקטינים. כדי לשפר את הטיפול בנפגעי תקיפה מינית, ועל רקע הביקורת שנמתחה בשנים האחרונות על כך שילדים לא מקבלים טיפול מותאם, הוחלט במשרד הבריאות לקיים קורס מיוחד שעסק בטיפול בקטינים שמגיעים למרכזים אקוטיים - מרפאות מיוחדות שמטרתן לתת מענה כולל ומיידי לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית.
"פגיעה מינית כשלעצמה היא אירוע מאוד מלחיץ, אבל גם להמשך העיסוק בה יש המון משמעויות - חששות ופחדים של הנפגע סביב סטיגמה, האשמה עצמית, והשאלה האם יאמינו לו. הטיפול בחדר אקוטי הוא הנכון ביותר מבחינה מקצועית", תיארה שני יעקובי צלניק, סגנית מנהלת המחלקה לעבודה סוציאלית במרכז הרפואי בני ציון ומטפלת במרכז האקוטי לנפגעי תקיפה מינית, שחוקרת את התחום באופן נרחב.
המחזור הראשון של הקורס נערך לפני כחודש במרכז הרפואי איכילוב, בהשתתפות 35 רופאות ורופאי נשים מרחבי הארץ. "עד הקורס עשינו שמיניות באוויר למצוא רופא ילדים שעבר הכשרה מתאימה שיבוא ויבצע יחד איתנו את הבדיקה", סיפרה ד"ר רנת ריינס כרמל, מנהלת מיון נשים וחדר אקוטי, המרכז הרפואי הלל יפה, שעברה את הקורס. "התקשורת עם ילדים מעט יותר מאתגרת למי שכמוני רגילים לבדוק מבוגרים - איך לדובב, איך לקבל את ההסכמה שלהם לבדיקה. הקורס נתן לנו כלים איך לתת את השירות טוב יותר".
לפי נתוני משרד הבריאות, קטינים מהווים יותר מרבע מכלל הנפגעים שפונים למרכזים אלה. "אף אחד מהרופאים, גינקולוגים, עובדים סוציאליים, אחיות סיעודיות, לא מגיע מראש עם הידע הנחוץ לטיפול בנפגעי תקיפה מינית, בטח לא בילדים שעברו פגיעה כזו, ובטח לא בשלב האקוטי", הסבירה יעקובי צלניק. "לכן חשוב שתהיה הכשרה מתאימה: כיצד אוספים ראיות מבגירים או קטינים באופן שיהיה רגיש ומכיל, ושלא ייצר פגיעה חוזרת, אך בו-זמנית יאפשר ראיות שיהיו תקפות לאחר מכן בחקירה משפטית ובבית משפט".
ד"ר זהר לביא סהראת ההכשרה הובילה ד"ר זהר לביא סהר, מנהלת המחלקה לטיפול באלימות במשפחה ופגיעות מיניות במשרד הבריאות, בשיתוף צוותים מהמכון הלאומי לרפואה משפטית והחברה הרפואית להגנת הילד. מלבד הדגש שניתן על שיח רגיש עם קטינים, עסק הקורס בהיבט המקצועי ונלמדו בו מאפייני הפגיעה המינית בילדות ונערות, ההבדלים הגניטליים בין מבוגרים לקטינים, וכן אופן איסוף הממצאים.
2 צפייה בגלריה
האתגר: איסוף ראיות באופן שיהיה רגיש ומכיל, ושלא ייצר פגיעה חוזרת, אך בו-זמנית יאפשר ראיות שיהיו תקפות משפטית
(צילום: נמרוד גליקמן)
ד"ר לביא סהר הסבירה כי החוק מחייב שכל קטין מתחת לגיל 14 יעבור חקירת ילדים לפני בדיקה רפואית, אך במקרים מסוימים, כמו למשל כשקטין מגיע באמצע הלילה, יש הכרח לבצע את הבדיקה לפני כן. "חלק מההכשרה היה ללמד את הרופאים איך בודקים בצורה שתפגע כמה שפחות בתוקף החקירה לאחר מכן", אמרה ד"ר לביא סהר. "זה שהרופאים יודעים לבצע אותה בצורה טובה יותר חשוב על מנת שבסוף יהיה ניתן גם להעמיד את הפוגעים לדין, דבר שלרוב קורה מעט מאוד בפגיעה בילדים".
ד"ר רנת ריינס כרמלצילום: הלל יפההמודל של החדר האקוטי נבנה לפני כ-20 שנה, והתחיל בחדר 4 המוכר בבית החולים וולפסון. "עד אז נפגעי תקיפה מינית היו מגיעים למכון לרפואה משפטית", הסבירה ד"ר לביא סהר. בשנתיים האחרונות נפתחו עוד מספר חדרים אקוטיים, וכיום השירות ניתן ב-11 מרכזים רפואיים. ד"ר לביא סהר מדגישה כי הזמן האידיאלי בבגירים להגעה לחדר האקוטי הוא ב-72 השעות הראשונות, ובקטינים - במהלך 48 השעות הראשונות. "הרבה יותר קשה להשאיר ילד בלי מקלחת לזמן ממושך, עד שייאספו הראיות, ומבלי שישוחחו איתו. ככל שעובר הזמן זה הרבה יותר מסובך, וגם הראיות נעלמות מהר יותר".
בכל חדר אקוטי פועל צוות רב-מקצועי שכולל רופא נשים, עובדת סוציאלית ואחות. השירות שניתן כולל בין השאר איסוף ראיות פורנזיות, טיפול מניעתי למחלות שמועברות באמצעות יחסי מין, מניעת היריון במידת הצורך, וכן בדיקות דם ושתן בהינתן חשד לשימוש בחומרים כמו סמי אונס או חומרים אחרים לשם פגיעה מינית. כמו כן במקום ניתן ליווי צמוד של עובדת סוציאלית, שגם מעניקה הכוונה להמשך ההתמודדות עם הפגיעה.
שני יעקובי צלניקצילום: Rabab makeup hairעבור רבים מהמטופלים, החדר האקוטי הוא הגורם הרשמי הראשון שבו הם פוגשים לאחר הפגיעה. "זה מקום של אנשי מקצוע מיומנים שיכולים לתת ליווי רגשי, תוקף לפגיעה, ולסייע באופן מיידי להחזיר את השליטה לנפגע", אמרה ד"ר לביא סהר. היא הוסיפה כי כמעט בכל החדרים קיימת למשל "שמיכה כבדה", שמחזירה את הנפגע ל"כאן ועכשיו", מסייעת בהורדת מפלס החרדה, ונותנת לו תחושה שהוא עטוף, גם מבלי הצורך במגע כלל.
לדבריה, אף שמדובר בשירות חשוב מאין כמותו, רבים כלל אינם מודעים אליו. "יש אנשים שלא שמעו על חדר אקוטי בכלל, ביניהם גם אנשי מקצוע, שלא מספיק מַפנים אליהם".
מטעם החברה הרפואית להגנת הילד נמסר: "רופאי ילדים מומחים בטיפול ילדים נפגעי אלימות בכלל ופגיעה מינית בפרט, הם האמונים מקצועית על הטיפול בקטינים הפונים למרכזים האקוטיים, כך שיזכו לטיפול מן המעלה הראשונה ללא פשרות. עד שתתבצע הכשרת רופאים מומחים נוספים, וכפתרון זמני עד להסדרה מלאה של התחום, החברה הרפואית להגנת הילד נאותה לשתף פעולה עם הכשרת רופאי הנשים, בהובלתה של ד"ר מיכל מימון המרכזת את התחום ברמה הארצית ובשיתוף המכון לרפואה משפטית.
"הרופאים המומחים מטעם הרל"י ממשיכים ללוות את רופאי הנשים בחדרים האקוטיים בזמינות רציפה, וזאת עבור הילדים שזכאים לטיפול הטוב ביותר. לצד זאת, היעד הנדרש הנו רופא ילדים בעל מומחיות ייעודית עבור כל קטין הפונה לאחר פגיעה מינית או אחרת, על מנת לספק מעטפת רפואית, רגשית ומשפטית ללא פשרות".
פורסם לראשונה: 00:00, 31.03.25
