במשך שנים סובלים תושבי הפריפריה מפערים בשירותי הרפואה ביחס לתושבי המרכז. הקמתם של בתי חולים חדשים בחודשים ובשנים הקרובות בדרום הארץ עשויה לחולל מהפכה של ממש. אבל ברקע מרחפת השאלה הבלתי נמנעת - מהיכן יגיע לשם כוח האדם הרפואי שחסר כיום בכל הארץ, ואיך יימנע מצב של קניבליזם, כאשר בתי החולים עלולים לשאוב רופאות, רופאים ואחיות זה מזה?
דוח כח האדם של משרד הבריאות שפורסם לפני כמה שבועות משקף הפערים ברפואה, נכון לשנת 2023: במחוז תל אביב, שיעור הרופאים המועסקים ביחס ל-1,000 תושבים עומד על חמישה, במחוז הצפון המספר צונח ל-3.2 ובמחוז הדרום ל-2.7. גם בשיעור האחיות המגמה דומה, כאשר במחוז תל אביב המספר עומד על 7.7 אחיות ל-1,000 תושבים ובחיפה על 6.9, בפריפריה המספרים נמוכים יותר - 5.2 אחיות ל-1,000 תושבים בצפון ו-4.5 בדרום.
7 צפייה בגלריה
בחודש הבא ייפתח בית החולים אסותא באר שבע, אבל אין בו חדר מיון ויבוצעו בו רק ניתוחים מתוכננים
(צילום: הרצל יוסף)
7 צפייה בגלריה
סורוקה הוא מרכז העל היחיד בנגב. בתמונה: פינוי פצועים לבית החולים בימי המלחמה
(צילום: דוברות סורוקה)
בשנת 2031, צפוי להיפתח בית החולים החדש על שם שמעון פרס בבאר שבע. חברת שיבא נגב, שתקים את בית החולים, בחרה בימים האחרונים בפרופ' אורלי וויינשטיין כמנהלת. ההחלטה על הקמת בית חולים ממשלתי חדש בדרום הארץ התקבלה לפני כשנה, אחרי יותר מעשור של סחבת. קופת החולים מכבי, שבבעלותה רשת המרכזים הרפואיים אסותא, התמודדה גם היא בזמנו על הקמת בית החולים החדש. לבסוף, מכבי וכללית (הבעלים של סורוקה) נותרו בחוץ, והוחלט על בעלות משותפת של קופות החולים מאוחדת ולאומית.
נוסף על כך, בחודש הבא יפתח את שעריו בית החולים החדש של אסותא מרכזיים רפואיים בבאר שבע. בית החולים, שאינו ציבורי, יתפרס על פני כ-17,000 מ"ר בשבע קומות עיליות רפואיות, ויהיו בו 39 מיטות אשפוז, חמישה חדרי ניתוח, מחלקת התאוששות ואשפוז, ושירותים תומכים שבהם מעבדה ובנק דם.
7 צפייה בגלריה
הדמיית בית החולים על שם פרס שיוקם על ידי שיבא נגב. האם הוא יהווה גיים צ'יינג'ר?
(צילום: משרד רובינשטיין עופר)
7 צפייה בגלריה
בית החולים על שם פרס שיבא נגב ייראה כך. האם הקרב על כוח האדם יוביל לקניבליזם בין בתי החולים?
(צילום: משרד רובינשטיין עופר)
בדומה ליתר מרכזי הרפואה של הרשת, מלבד בית החולים הציבורי באשדוד, אין בבית החולים החדש חדר מיון, והמטופלים יגיעו אליו לצורך טיפולים ייעודים או ניתוח מתוכנן. באסותא מציינים כי על רקע האיומים הביטחוניים, בית החולים נבנה כך שיוכל להמשיך את עבודתו גם בעת מלחמה. כל חדרי הניתוח, מכוני ההדמיה והמערך התומך יהיו ממוגנים מפני טילים. "שנים מדברים על הצורך לצמצם את הפערים בין המרכז לפריפריה, והנה זה קורה", אמר ל-ynet ול"ידיעות אחרונות", גידי לשץ, מנכ"ל אסותא מרכזים רפואיים. "לא עוד ויתורים שעלולים להוביל לפגיעה בבריאות בגלל מרחק או זמינות".
מרחיבים את הקיים
לצד הקמת בתי החולים החדשים האלה, גם אלה הקיימים לא נותרים מאחור וממשיכים להתרחב ולהשתדרג. בסורוקה, מרכז-על עם 1,191 מיטות, צפויים כבר בשנה הבאה לפתוח ארבעה בניינים חדשים: שיקום, מיון, פגייה, מחקר וכן מרכז חדשנות. "תנופת פיתוח חסרת תקדים", לפי פרופ’ שלומי קודש, מנהל סורוקה מרכז רפואי-אוניברסיטאי מקבוצת כללית. לדבריו, לא מדובר בתגובה לשינויים בדרום, אלא בחלק מתוכניות האב של סורוקה. "אנחנו גדלים כי צריך לגדול".
אתמול הודיע גם בית החולים הציבורי אסותא אשדוד על פרויקט הרחבה ענק עם בניית מגדל אשפוז חדיש בהשקעה של יותר ממיליארד שקל. עם השלמת הפרויקט, בעוד כשלוש שנים, יעמוד מספר המיטות בבית החולים על כ-700 - כפול מהמצב כיום. מנכ"ל בית החולים הציבורי אסותא אשדוד, ד"ר ארז ברנבוים, אמר כי "הפרויקט שאנו מובילים בימים אלה הוא בשורה אמיתית לתושבי הדרום, תיקון היסטורי לעיוות ארוך שנים, שבו אזרחי הדרום נאלצו לנסוע עשרות קילומטרים כדי לקבל טיפול רפואי שהיה מובן מאליו במרכז".
מנכ"ל סורוקה, פרופ' שלומי קודשצילום: רמי זרנגרעדיין לא ברור איך כל המרכזים הרפואיים החדשים בדרום יצליחו לשגשג בשעה שהמחסור במקצועות הרפואה ניכר בכל רחבי ישראל - ובפרט בפריפריה. לטענת פרופ' קודש, בנגב חסרים כיום כ-1,600 רופאים, ויותר מ-2,000 אחיות. "בסורוקה המצב יחסית סביר כי אנחנו אטרקטיביים כמעסיק, אבל את המספר הזה צריך לתקן עד ליום שבית חולים אמיתי חדש פותח את שעריו". קודש מתכוון באמירתו לשיבא נגב, שלטענתו הוא האתגר האמיתי, וגם היחיד, מבחינת כוח אדם בדרום והחלוקה שלו בין בתי החולים.
"שיבא נגב זה אירוע מורכב, אך לא מיידי. אנחנו כמוסד מייחלים ליום שיהיו יותר שירותים לתושבי הנגב, אך חשוב לתכנן את כוח האדם ברמה לאומית כדי לוודא שהבשורה היא תוספת של נותני שירותים בנגב, ולא רק של בניינים".
ד"ר ארז ברנבויםצילום: לירון מולדובןפרופ' קודש מסביר כי "אסותא אשדוד לא בתא השטח של סורוקה. הוא יכול להשפיע אבל לא בצורה דרמטית, והוא יותר משמעותי באזור השפלה והמרכז, מבחינת אזור ניקוז טבעי של כוח אדם". באשר לאסותא באר שבע - הוא מברך על תוספת השירותים ומציין כי מדובר במענה חשוב ביותר לתורים, ניתוחים ורפואה יועצת שחסרים בנגב. עם זה, פרופ' קודש מדגיש כי "מי שסובל מכאבים בחזה וצריך טיפול להתקף לב עדיין צריך לגשת לסורוקה. אני יכול להניח שהפערים הם כאלה שיש עבודה לכולם".
פרופ' שלומי קודש: "בוגר בית הספר לרפואה שאמור לעבוד בשיבא נגב, אם הוא דרומי, צפוי להתחיל את לימודי הרפואה כבר בשנת הלימודים הבאה. וכרגע אני לא רואה את התנועה הטקטונית שמגדילה באופן דרמטי את מספר הדרומיים שלומדים רפואה"
לדבריו, "אין בכלל ספק שמיטב המוחות של שיבא ומשרד הבריאות עוסקים בתכנון כוח אדם". ואולם, הוא מציין כי "לא בטוח שהדגש על הדרום מספיק אפקטיבי. הרופא העתידי, בוגר בית הספר לרפואה שאמור לעבוד בשיבא נגב, אם הוא דרומי, צפוי להתחיל את לימודי הרפואה כבר בשנת הלימודים הבאה. וכרגע אני לא רואה את התנועה הטקטונית שמגדילה באופן דרמטי את מספר הדרומיים שלומדים רפואה, וזה מחייב מענה".
"נערכים מספיק זמן מראש"
שיבא נגב הוא אחד הפרויקטים המדוברים בשנים האחרונות. שטח בית החולים העתידי יתפרס על 350 דונם, עם כ-600 מיטות בשלב א', כאשר תוכנית האב היא ל-2,000 מיטות. נדב בן יוסף, סגן ראש מינהלת חברת שיבא נגב הסביר בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות" כי בית חולים בסדר גודל כזה מצריך כ-500 רופאים ורופאות, וכ-850 אחים ואחיות. סך הכל כ-3,000 עובדים.
"כוח האדם זה אחד האתגרים הגדולים ביותר של בית החולים, ובנגב בכלל", הוא אומר ומבהיר כי "כשאנחנו מדברים על המספרים אנחנו מסתכלים על הצרכים של הנגב כולו, אין כוונה לתת מענה רק לשיבא נגב, המצב הגרוע ביותר הוא שיהיה קניבליזם על כוח אדם. אנחנו לא מתכוונים לקחת מחלקות שלמות מבתי חולים בסביבה. אנחנו נערכים מספיק זמן מראש ולא סמוך לפתיחה".
נדב בן יוסף: "אנחנו מסתכלים על הצרכים של הנגב כולו, אין כוונה לתת מענה רק לשיבא נגב, המצב הגרוע ביותר הוא שיהיה קניבליזם על כוח אדם. אנחנו לא מתכוונים לקחת מחלקות שלמות מבתי חולים בסביבה"
לדברי בן יוסף, בשיבא נגב פועלים בשיתוף פעולה יחד עם משרד הבריאות והרשויות המקומיות בנגב להגדלת מספר הרופאים בפריפריה, בעיקר תוך הגדלת מסגרות ההכשרה. כמו כן, הם מקדמים גם הרחבה של תמריצים קיימים להשארת כוח האדם בנגב, ואיתור סטודנטים לרפואה עוד בשלב התיכון. המטרה הינה שמרבית העובדים בבית החולים יהיו תושבי הדרום.
לצד אלה, מסביר בן יוסף כי הם מתבססים גם על רופאים ועובדי מקצועות הבריאות שיעברו משיבא (תל השומר) לנגב ויתגוררו שם. "אנחנו צופים שאנשים ירצו לעבוד בבית החולים כי הוא יהיה מאוד מתקדם וחדשני", הוא אומר. כמו כן, יהיו גם עובדים שיגיעו מביתם במרכז, לצד רופאים בכירים שיגיעו אחת לכמה זמן לבית החולים החדש בדרום, ובהתאם לצורך.
באשר לאחיות, מציין בן יוסף כי מדובר באתגר משמעותי. "יש כיום כיסאות ללימודים שלא מלאים, וצריך לבנות תמריצים נכונים, בעיקר לתושבי הנגב, אבל לא רק, שיגיעו וילמדו את המקצוע החשוב הזה".
גידי לשץ, מנכ"ל אסותא מרכזים רפואייםצילום: עופר חג'יובהוא מוסיף כי לצורך תכנון כוח האדם באופן מדויק, ומניעת "קניבליזם" בין בתי החולים, יש להימנע מפתיחת מחלקות שאין בהן צורך. לדוגמה, הוא אומר כי בשל העובדה שבסורוקה יש מחלקת נוירוכירורגיה, "אין צורך בהקמת מחלקה כזו גם בשיבא נגב". בן יוסף מדגיש כי הם פונים לשיתוף פעולה עם בתי חולים באזור והקהילה. "אנחנו לא מעוניינים להקים פיל לבן בנגב, אנחנו רוצים לעבוד יחד, קיבלנו גם פניות מבתי חולים בדרום שמעוניינים לעבוד יחד".
באסותא באר שבע אומרים שהם עושים מאמצים גדולים לגייס את הצוותים הטובים ביותר. "במיוחד אחרי 7 באוקטובר אנחנו רואים שליחות לאומית בשיקום אזור הדרום והעוטף בפרט, ומגייסים משם כוח אדם רב. הרעיון הוא להפוך את האזור לאטרקטיבי עבור רופאים ורופאות, ולפתוח להם הזדמנויות תעסוקה במקום שיצטרכו ללכת לבנות את הקריירה שלהם במרכז הארץ".
בסורוקה לא מודאגים לפי שעה מהתחרות שבאופק: "סורוקה קיים בנגב כבר 65 שנים, עם רופאים מהטובים בארץ", מסכם פרופ' קודש. "העוצמה של סורוקה לא מוטלת בספק. גם אחרי הפתיחה של אסותא באר שבע ושיבא נגב, ברור שמרכז העל ומרכז הטראומה המרכזי יהיה סורוקה ואסור להירדם לרגע, צריך לשמר את זה".
פורסם לראשונה: 00:00, 17.04.25
