כבר שנתיים שאילה גנות מלהבים לא מצליחה לקבוע תור לבתה הילה (15), למעקב אצל אלרגולוג. "בסורוקה אמרו לי שאני בהמתנה. חיכיתי יותר משנה ותורי עדיין לא הגיע, ואז אמרו לנו לנסות במקום אחר", היא מספרת.
הילה אלרגית לחלב, שומשום ואגוזים. כתינוקת עברה שתי תגובות אנפילקטיות מסכנות חיים, אז החלו ההורים בבירור מעמיק. "כמובן שזה לקח זמן עד שקיבלנו תור, ואנחנו מדברים על לפני 14 שנה", סיפרה האם. לדבריה, בשנים האחרונות המצב רק הולך ומחמיר. "אני עובדת במערכת הבריאות, מה שעזר לי לקדם תורים, אבל אני רואה סביבי משפחות שאין להן קשרים או פרוטקציות והם פשוט מחכים חודשים עד שנים לתורים".
2 צפייה בגלריה
"מחכים חודשים עד שנים לתורים". אילה גנות ובתה הילה שסובלת מאלרגיה לחלב, שומשום ואגוזים
(צילום: הרצל יוסף)
אילה מספרת על המסע הארוך בדרך לטיפול: "באיזשהו שלב האלרגולוג בסורוקה יצא לשבתון ולא היה שום שירות, ממש כלום", היא אומרת. "עברנו לבית חולים אחר במרכז, אבל היינו צריכים להילחם, כי כללית רוצה לתת התחייבות רק לבתי החולים שלה ולא לאיפה שאת רוצה".
"המענה הוא מאוד מוגבל. למזלי הילה צריכה בשלב זה רק מעקב, אבל יש מי שנאלצים לבזבז ימי עבודה ולימודים בשביל נסיעות למרכז, או לשלם אלפי שקלים לרופאים פרטיים, ולא כולם יכולים להרשות את זה לעצמם, וגם מי שכן – למה הוא צריך לקבל את השירות כל כך רחוק?", מוסיפה אילה, "זה מכעיס אותי מאוד, זה כל כך לא פייר".
מחסור חריף ברופאים בתחום
מחסור ברופאים מומחים, בעיקר בפריפריה, זמני המתנה ארוכים ומעקב חלקי אחר נתונים - כך עולה מדוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת על הטיפול באלרגיה, שהוזמן לבקשתה של חברת הכנסת טטאינה מזרסקי (יש עתיד). לפי הדוח, לא קיימת בישראל רשימה אחידה של מחלות אלרגיות, ותחום האלרגולוגיה והאימונולוגיה הקלינית כולל מגוון רחב של תחלואות - בהן נזלת אלרגית, אלרגיה למזון ואסתמה, לצד אורטיקריה כרונית, סינוסיטיס כרונית ומחלות חסר חיסוני.
על פי נתוני קופות החולים, כ-30% מהישראלים (כשלושה מיליון בני אדם) מאובחנים עם מחלות אלרגיות. אלרגיה היא קבוצת מחלות כרוניות שבהן מערכת החיסון מגיבה בעוצמה לחשיפה לחומרים שונים שבדרך כלל אינם מזיקים, בהם אבק, מזון, תרופות, וצמחייה. תגובה אלרגית יכולה לנוע מפריחה קלה או גודש באף, ועד קוצר נשימה ואף הלם אלרגי (תגובה אנפילקטית).
חלק מבדיקות האבחון לאלרגיה, למשל בדיקת תגר למזון, שבה הנבדק מקבל מנות קטנות של המזון החשוד, מבוצעות בבית חולים בשל הסיכון הכרוך בהן. מנתוני משרד הבריאות עולה כי קיימות 26 יחידות לאלרגיה ואימונולוגיה בבתי חולים, מרביתן במרכז הארץ - שמונה מהיחידות ממוקמות במחוז תל-אביב, ארבע במחוז צפון, ושתיים בלבד בדרום.
בית החולים הדרומי ביותר שבו יש יחידה ייעודית הוא סורוקה בבאר שבע, שאמור לבדו לספק מענה ליותר ממיליון תושבי הנגב. הדוח מצביע גם על פער בין הנתונים הקיימים למצב בשטח, כך למשל, למרות שלפי משרד הבריאות במרכז הרפואי לגליל בנהריה יש יחידה לאלרגיה, מבדיקה של מחברי הדוח עולה כי שירות זה לא קיים בבית החולים.
לטענת האיגוד לאלרגיה, מספר ופריסת המרפאות אינו מספק, וזמני ההמתנה לשירותים בבתי החולים ארוכים באופן לא סביר ומגיעים גם לשנה ויותר בחלקם. מעמותת יה"ל לאלרגיות למזון נמסר כי במקרים דחופים החלופה היא לפנות לייעוץ פרטי יקר - שעלותו כ-2,000 שקלים. האיגוד טוען שבכמה בתי חולים, בהם מרכזי העל סורוקה ובילינסון, השירותים לוקים בחסר, ואין אלרגולוג במשרה מלאה. בכללית אישרו כי במרכזים אלה מועסק מומחה בהיקף של 40%-50% משרה בלבד, אך ציינו כי במחלקות הילדים הצטרף לאחרונה רופא מומחה נוסף שהרחיב את היקף השירות מעבר למשרה מלאה.
בנה בן ה-9 וחצי של נטע-לי מבאר שבע, מתמודד עם אלרגיה לחלב ולבקר, ובמאי בשנה שעברה, נשלח לבדיקת תגר. "אני עדיין מחכה לתור בסורוקה", היא מספרת. לפני כשנה, התפתחה גם אצל בנה בן החמש תגובה אלרגית ממקור לא ידוע. "אכלנו גלידה ופתאום התחילה לו פריחה, כל הגב שלו היו שלפוחיות ונלחצתי מאוד", היא אומרת. "ידעתי שלמצוא תור במערכת הציבורית זה לפחות שנתיים, אז ישר ניגשתי לרופא במסגרת הביטוח המשלים בקופת החולים, ובמקביל קבעתי תור לרופא פרטי בקריית גת בעלות של יותר מ-1,000 שקלים. בסוף, במקרה היה ביטול אצל הרופא שעובד עם הקופה". גם הפעם, נשלחו האם ובנה לבדיקת תגר בבית החולים. "ידעתי שלא אצליח למצוא תור בנגב, אז פניתי למרכז", סיפרה.
רק לאחר כשנה קיבלה נטע-לי תשובות, אז התברר כי מדובר באלרגיה לקשיו ופיסטוק, שכבר הספיקה לחלוף מעצמה. "שנה שלמה בשביל לדעת למה הילד אלרגי. אני באמת לא מבינה למה אין בנגב מרפאת אלרגיה נורמלית, עם כמה רופאים וזמינות גבוהה".
נדחקים לרפואה הפרטית
מדוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה עוד כי חלק גדול משירותי האלרגיה יכולים להינתן במרפאות בקהילה, אך משום שהשירות אינו מספק, מטופלים רבים מופנים לבתי החולים. במשרד הבריאות הודו כי האתגרים בטיפול נוגעים לפריסת שירותים בקהילה, בדגש על הפריפריה, וכן לזמני ההמתנה לביצוע תבחינים וטיפולי אימונותרפיה.
לפני כמה שבועות נתקפה נועה (שם בדוי), צעירה בשנות ה-30 לחייה המתגוררת סמוך לאילת, באלרגיה חריפה. "כל הפנים התנפחו לי, עם בצקת ופריחה בכל הגוף", אמרה. לדבריה, התור הפנוי הבא לאלרגולוג באילת היה רק לחודש אוקטובר, ובמרכז לחודש יולי. "אני לוקחת כל יום כדורים וסובלת מגרד, ואני בסטרס כי אני לא יודעת ממה זה. לא נותרה לי ברירה, ובסוף קבעתי תור פרטי לסוף החודש במרכז, בעלות של 1,600 שקלים. אתה במצב שאתה מפחד על החיים שלך, האופציה היחידה היא לגשת לרפואה הפרטית, וזה מאוד מייאש".
נועה: "אני לוקחת כל יום כדורים וסובלת מגרד, ואני בסטרס כי אני לא יודעת ממה זה. לא נותרה לי ברירה, ובסוף קבעתי תור פרטי לסוף החודש במרכז, בעלות של 1,600 שקלים. אתה במצב שאתה מפחד על החיים שלך, האופציה היחידה היא לגשת לרפואה הפרטית, וזה מאוד מייאש"
על פי נתוני המשרד, נכון למאי 2025 היו 213 נותני שירות (מרכזים לרפואה יועצת, מרפאות ורופאים) בתחום האימונולוגיה והאלרגיה, במסגרת סל שירותי הבריאות הממלכתי: בכללית – כ-74 אלף מבוטחים לנותן שירות אחד, במכבי – כ-46 אלף, במאוחדת כ-21 אלף לנותן שירות אחד, ובלאומית - כ-26 אלף לנותן שירות אחד.
לפי נתוני משרד הבריאות, ב-2024 היו בישראל 153 רופאים בעלי תעודת מומחה בתחום זה, כאשר 40% מהם (61) מעל גיל פרישה, מה שמעמיד את שיעור הרופאים המומחים לאלרגיה בישראל עד גיל 67, על נתון נמוך במיוחד - 0.009 רופאים ל-1,000 תושבים. בשנה שעברה הונפקו רק שלוש תעודות מומחה חדשות באלרגולוגיה ואימונולוגיה קלינית, לעומת עשר שהונפקו במקצוע זה בשנת 2023.
אחת הסיבות למחסור ברופאים היא גם מספר מועט של יחידות אלרגיה המוכרות להתמחות בבתי חולים מרכזיים – 11 בלבד, כאשר היחידה הצפונית ביותר היא בחיפה והדרומית ביותר היא בירושלים. סיבה נוספת לדבריהם היא שחלק מהמומחים מועסקים על ידי הקופות שלא בתחום מומחיותם.
שירותים רפואיים בתחום האלרגיה ניתנים גם במסגרת תוכניות הביטוח המשלים, אך גם כאן מתברר שיש פערים עמוקים בין הפריפריה למרכז, כאשר שליש מנותני השירות (65 בסך הכול) עובדים במחוז תל אביב (21), רק 9% במחוז הדרום (6) ו-5% בירושלים (3).
"פצצה מתקתקת"
הדוח של הכנסת מעלה עובדה מדהימה נוספת. הרשויות מחזיקות בנתונים חלקיים בלבד: למשרד הבריאות אין מידע על מספר החולים, היקף הפעילות במרפאות האלרגיה או היקף המשרות של הרופאים, ולביטוח הלאומי אין נתונים על מקבלי גמלאות נכות בשל מחלות אלרגיות.
יו"ר האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, פרופ' ארנון אליצור, אמר כי "התעלמות מערכת הבריאות ממחלות אלרגיה, זועקת מכל עמוד ועמוד בדוח". לדבריו, האיגוד מתריע במשך שנים על מחסור ברופאים מומחים בתחום, והמצב צפוי להחמיר עוד יותר בשל העובדה ש-40% מהמומחים חצו את גיל הפרישה. האיגוד קורא למשרד הבריאות לאמץ את התוכנית שגובשה על ידם לפני כשנתיים, הכוללת פתרונות אפשריים, בהם הקצאת תקנים ייעודיים בפריפריה, וחיוב מרכזים רפואיים בינוניים-גדולים לפתוח יחידות מוכרות להתמחות".
חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי (יש עתיד) מסרה בתגובה לדוח כי "הזנחה רבת שנים בטיפול בתחום האלרגיה בישראל הפכה לפצצה מתקתקת, ולאיום ממשי על בריאות הציבור". לדבריה, למרות השכיחות הגבוהה, המענה הרפואי בישראל דל, בלתי מספק, ושרוי במשבר מתמשך. "הדוח מצביע על כשל מערכתי חמור הן ביכולת האבחון, והן ביכולת לטפל באזרחים הסובלים, עקב מחסור קיצוני ברופאים מומחים בתחום". מזרסקי הוסיפה כי על הממשלה לגבש תכנית לאומית רב-שנתית להתמודדות עם ממדי התופעה, ולשם כך יש לגייס את כלל הגורמים, על מנת "לגשר על פערים מהותיים מול מדינות מפותחות אחרות".
מכללית נמסר בתגובה: "בישראל קיים מחסור לאומי חריף במומחים לאלרגיה, המהווה אתגר משמעותי למערכת הבריאות כולה. מצב זה מחייב את המדינה לפעול להרחבת מספר הרופאים המומחים ולהגדלת מספר היחידות המוכרות להתמחות בתחום. נכון להיום, לא קיימת התמחות ייעודית בקהילה, והשירותים ניתנים על ידי רופאים שהוכשרו בבתי חולים בלבד. שיעור המומחים באלרגולוגיה ל-1,000 תושבים בין השנים 2010 ל-2023 נותר כמעט ללא שינוי, והמחסור מורגש במיוחד באזורים מרוחקים.
"למרות זאת, בשנים האחרונות הורחב השירות במחוז הדרום, וכיום פועלים חמישה מוקדים קהילתיים בהם ניתן שירות: בבאר שבע, שדרות, רהט, שגב שלום ודימונה. בנוסף, המחוז פועל להכשרת רופאים נוספים בבתי החולים, במטרה להרחיב את ההיצע. באשר למקרים פרטנים, פניות לקבלת שירות בתחום האלרגיה לילדים בבתי חולים מחוץ לאזור הדרום מאושרות לרוב, עם קבלת פרטי המטופל.ת נבדוק וניתן מענה".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי הוא "פועל להגדיל את מספר הרופאים בישראל, ולשפר את זמינות השירותים בכלל המקצועות ובתוך כך בתחום האלרגולוגיה. בנוסף, ממשיך המשרד בימים אלו את עבודת תכנון כוח האדם הרפואי במטרה למלא את המחסור הקיים בחלק ממקצועות הרפואה. יש לציין שבמקרי אלרגיה קלים ניתן לפנות משפחה או רופא ילדים למענה ראשוני".
פורסם לראשונה: 00:00, 28.05.25
