"אני עומד לפני פגישה עם מישהו שאני יודע שהולך עכשיו להיות חלק מחיי כי הוא הציל את אבא שלי, ופתאום אני קולט שאני מכיר אותו", סיפר אליסף שטיינר על הפגישה המפתיעה שיכולה להתרחש רק במציאות הישראלית.
כשאליסף (40), מנהל בית ספר מתל אביב, הגיע לפגוש את מי שתרם לאביו מח עצם, הוא לא דמיין שמדובר בחבר לנשק, ששירת איתו באחד מסבבי המילואים שלו במלחמה כרס"פ מכלול מבצעים בגדוד השריון 363. "רצנו והתחבקנו, זה היה מאוד מרגש", אומר שטיינר. "במשך חודשים ישנו אחד ליד השני באותו אוהל, בילינו שעות יחד במשמרות בחמ"ל. עברנו דרך ביחד".
2 צפייה בגלריה
"מתרומה למישהו אקראי זה הפך לתרומה למישהו שאני מכיר". אליסף שטיינר, משה שטיינר ופ'
(צילום: יעקב נחומי)
אצל אביו של אליסף, משה שטיינר (69) אובחנה לפני יותר משנה תסמונת MDS, מחלה של מח העצם שמעמידה את החולים בה בסיכון גבוה לפתח לוקמיה מיאלואידית חריפה, סוג של סרטן הדם. הרופאים אמרו לו שהוא זקוק להשתלת מח עצם בדחיפות, ובעזרת עמותת עזר מציון אותר עבורו תורם במאגר מח העצם הלאומי של העמותה. "הייתי בסכנת חיים, זו מחלה לא פשוטה", מספר משה. "היה שלב שהתחלתי לחשוב 'טוב, אני אגיע רק לגיל 70' ובאיזשהו מקום השלמתי עם זה. כשאמרו לי שיש תורם זו הייתה הקלה גדולה".
פ' (23), קצין מודיעין בגדוד הנדסה, הצטרף למאגר של עזר מציון כשהתגייס ב-2021, ואת שיחת הטלפון מהעמותה שבה נמסר לו שהוא מתאים להשתלת מח עצם באדם בשנות ה-60 לחייו קיבל זמן קצר אחרי 7 באוקטובר. "התחילו להסביר לי הכל ורצו כל מיני פרטים. כקמ"ן אני מודע לכל הסכנות ואמרתי שאין סיכוי שזה אמיתי, אז ניתקתי להם", הוא מספר. "חיפשתי את המספר של עזר מציון בגוגל והתקשרתי בעצמי כדי לבדוק אם זה אמיתי, ואז אמרו לי שכן".
בפברואר 2024 התבצע ההליך בבית החולים שערי צדק, וכעבור חמישה שבועות משה התבשר שהתרומה הצליחה. זמן קצר לאחר מכן פ' השתחרר משירות קבע אך המשיך במילואים. את אליסף פגש לראשונה כשסופח לגדוד שריון כקמ"ן. "הוא סיפר שאבא שלו חולה ולפעמים גם יצא מהמילואים לבקר אותו", נזכר פ'. "אבל לא עשיתי את החיבור. זה גם לא משהו שסיפרתי לאנשים".
לפני כחודש ביקש משה לפגוש את התורם שהציל את חייו, ולמפגש המרגש שנערך ביום חמישי בבית אורנית של עזר מציון בפתח תקווה הגיעה משפחת שטיינר בהרכב מלא, כולל הילדים והנכדים. פ' המתין בחדר צדדי. "לא ידעתי שזה יהיה כזה אירוע", הוא מספר. "אמרו לי שהנתרם ממודיעין, וגם אני ממודיעין אז חשבתי שאולי אני מכיר אותו, שזה יכול להיות מצחיק. אני ומשה התחבקנו, ואז בזווית העין אני רואה את אליסף ואני בשוק. ישר התחבקנו. מתרומה למישהו אקראי זה הפך לתרומה למישהו שמכירים".
"הגשים לי את החלום"
גם אליסף הצטרף למאגר של עזר מציון כשהתגייס. "היה לי חלום שיבקשו ממני לתרום, אבל 20 שנה אחר כך היה לי חלום אחר, שימצאו תורם לאבא שלי", הוא אומר, "פ' הגשים לי את החלום. בן אדם שהיה לידי עשה משהו גדול בשבילי בלי שידעתי ובלי שהוא ידע".
עבור פ', שאמו נפטרה מסרטן לפני כחמש שנים, התרומה היוותה סגירת מעגל. "אמא שלי חלתה בסרטן שד גרורתי והרופאים נתנו לה כמה חודשים עד שנתיים לחיות", הוא מספר. "היא הצליחה לשרוד חמש שנים, טסה להמון מקומות וחיה את החיים. לעזור לחבר להציל את אבא שלו זה דבר שנוגע בלב, כי אני יודע מה חסכתי ממנו".
2 צפייה בגלריה
"במשך 300 ימי מילואים שום דבר מפלג לא צץ". פעילות כוחות מילואים במלחמה
(צילום: דובר צה"ל)
"זו תרומה באמת משמעותית, אבל זו גם תרומה פשוטה שלא לוקחת זמן רב", מסכם פ'. "לוקח שנייה לבוא לבדוק שאתה רשום, ואם לא אז להירשם במאגר. ואם אי פעם קוראים לך אז להגיד כן, כי הזמן שאתה משקיע בתרומה הוא מזערי לעומת המשמעות של התרומה עבור אותם חולים. ככל שיהיו יותר תורמים המאגר יגדל ויהיה אפשר להציל יותר אנשים".
אליסף מסכם כי "זה מה שקורה במילואים – כל אחד מרקע שונה, מהמתנחל ועד המפגין בקפלן, וכולם יושבים ביחד באהבה מאוד גדולה. במשך 300 ימי מילואים שום דבר מפלג לא צץ, ופתאום אני מבין שהדבר הזה עמוק יותר, יש פה אנשים טובים שמוכנים לעשות תרומה אדירה בשביל מישהו שהם לא מכירים".
מנהלת ומייסדת מאגר מח העצם הלאומי ד"ר ברכה זיסר סיפרה שהיא לא זוכרת מפגש כזה. "קשה לתאר עד כמה נדיר שהתורם יגלה פתאום שהציל קרוב משפחה של חבר. תחושת הסיפוק להציל אדם אחר היא עצומה, ובמקרה הזה היא כפולה ומכופלת".
פורסם לראשונה: 00:00, 01.06.25
