"כשהייתי באשפוז בית קיבלתי יחס לא פחות טוב ממה שקיבלתי בבית החולים", מספר גלעד גולדמן בן ה-70. לפני כשבוע הגיע גולדמן לחדר המיון באיכילוב, לאחר שחש לחץ בחזה. "כבר בניידת טיפול נמרץ זיהו שיש לי חסימה באחד העורקים, והפנו אותי ישר לצנתור", הוא מספר. לאחר הצנתור, הועבר למחלקת טיפול נמרץ לב, ובהמשך למחלקה הקרדיולוגית, שהייתה באותם הימים בחניון התת-קרקעי.
בשלב הזה הציעו לו הרופאים לעבור לאשפוז בית. "בסך הכול הרגשתי טוב. קיבלתי הנחיות מאוד מדויקות. יש אח שמגיע אליך פעם ביום, מדריך אותך עם התרופות, בודק מדדים והוא מחובר לרופא ולמנהל המחלקה בווידאו, מדברים איתך, שואלים אותך איך אתה מרגיש. יש לך טלפון שאם משהו קורה אתה יכול להתקשר אליהם".
3 צפייה בגלריה
"מדברים איתך, שואלים אותך איך אתה מרגיש. יש לך טלפון שאם משהו קורה אתה יכול להתקשר אליהם". גלעד גולדמן מטופל באשפוז ביתי
(צילום: אביגיל עוזי)
"קיבלתי הכול כמו בבית חולים, חוץ מהאוכל, אבל עדיף לאכול בבית", הוא מוסיף בחיוך. לדבריו, המעבר לבית מזרז גם את החזרה לתפקוד, "קצת לזוז במקום לשכב כל הזמן". לפני ימים אחדים, שוחרר גולדמן מבית החולים. הוא אומר כי במצב מלחמה עדיף היה לעבור לבית, אך גם בימי שגרה הוא בעד השירות.
פחות זיהומים
יש אנשים שפשוט אוהבים להיות בבית, גם כשהם חולים. בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה מול איראן, הפך אשפוז הבית לאלטרנטיבה רפואית צוברת תאוצה. "זו ממש כמו מחלקה נוספת של בית החולים רק בבית", אומרת רותי סספורטס, סמנכ"לית תפעול רפואי במרכז הרפואי איכילוב. "היתרונות של הבית הם מניעת זיהומים, ניידות, בבית המטופלים זזים הרבה יותר, הם שמחים, קירות הבית זה דבר מרפא, ההחלמה שלהם טובה יותר".
רותי סספורטסאשפוז בית מתאים לחולים עם מחלה אקוטית שזקוקים למסגרת אשפוזית, שאינה בהכרח בבית החולים. עד כה ניתן השירות בעיקר לחולים במחלקות פנימיות, אך גם בין היתר לחולים בשיקום לב, וחולים בהוספיס בית, כאשר השירות היה תחת אחריות קופות החולים – לאחר ששוחררו החולים מבית החולים, הקופות היו מספקות את השירות בעצמן או באמצעות ספק פרטי. בחלק מהמקרים בית החולים היה מספק את השירות בעצמו.
בעקבות המלחמה עם איראן, והנחיית משרד הבריאות לרדד מאושפזים בבתי החולים באופן משמעותי ולקדם אשפוזי בית, צבר השירות תאוצה דרמטית עוד יותר, בייחוד על-פי מודל ההפעלה הישירה של בית החולים, עם צוותים מטעמו. בתי החולים אף הרחיבו את ההתוויה והחלו לשחרר לאשפוז בית גם חולים מורכבים לאחר ניתוח, חולים ממחלקה קרדיולוגית, ונוירולוגיה.
פרופ' שמואל בנאיצילום: ליאור צור, דוברות איכילובאף שחולים במחלקה הקרדיולוגית זקוקים להשגחה וניטור מיוחדים, לטענת פרופ' שמואל בנאי, מנהל המערך הקרדיולוגי באיכילוב, במקרים מסוימים זה נכון יותר להעבירם לאשפוז בית. "עם מעקב וניטור מתאימים יכול המטופל להיות בסביבת אשפוז מוכרת, זה תהליך מהפכני שיזרז ויסייע בהחלמה".
"לא הכרנו את זה"
יצחק מוסן בן ה-77 הגיע בסוף השבוע הקודם לבית החולים בילינסון כשהוא סובל מכאבי בטן חזקים, ולאחר בדיקות התברר כי יש לו דלקת במעיים, והוא אושפז במחלקה הכירורגית בבית החולים בחניון התת קרקעי. "הכניסו לי עירוי, ובבוקר הגיע אליי רופא וסיפר לי על אשפוז ביתי", סיפר. "זה דבר מעולה, חבל על הזמן", אומר מוסן. "זה הקל על המשפחה, במיוחד בימי המלחמה כשאי אפשר היה להכניס לבית החולים יותר ממלווה אחד".
"אתה מקבל טיפול באותה רמה של בית חולים, אבל בבית, כשהמשפחה לידך", מוסיף מוסן. "אין משהו יותר טוב מלהיות עם המשפחה ומזה שאני בסביבה המוכרת שלי. ידעתי שאם המצב יחמיר, יחזירו אותי לבית החולים". מוסן מספר כי באחד הימים נזקק לסיוע עם העירוי. "ישר צלצלתי לאשפוז ביתי, ולא עברו 45 דקות והאחות כבר הייתה אצלי וטיפלה".
יצחק מוסן: "אתה מקבל טיפול באותה רמה של בית חולים, אבל בבית, כשהמשפחה לידך. אין משהו יותר טוב מלהיות עם המשפחה ומזה שאני בסביבה המוכרת שלי. ידעתי שאם המצב יחמיר, יחזירו אותי לבית החולים"
בבית מסתייע גם באשתו מלכה. "לדעתי הסביבה הטבעית והפינה המוכרת הם חלק מהריפוי", היא אומרת. "לפעמים כשאין ברירה אז נמצאים בבית החולים, אבל התחושה בבית מקלה עליו וגם עלינו, גם כשבאים הנכדים והנינים, זו לא אווירה של בית חולים". מלכה מדגישה כי באשפוז ביתי אין חשש להידבקות בזיהומים כמו בבתי החולים. "לפני שהציעו לו את זה לא הכרנו את זה", היא מציינת.
השמיכה קצרה
"היתרון של בית החולים כזרוע אשפוזית, הוא הקשר ההדוק בין מחלקת אשפוז בית ליתר מחלקות האשפוז", מסביר פרופ' אלון גרוסמן, יועץ מקצועי יחידת אשפוזי בית בבית החולים בילינסון, מקבוצת כללית. "זו למעשה מחלקה נוספת שנהנית מכל השירותים שיש לבית החולים להציע, כולל בדיקות מעבדה ויועצים".
בבילינסון החלו להפעיל מחלקת אשפוז בית מטעם בית החולים כבר לפני כשלוש שנים, אם כי באופן יחסית מצומצם עד לתחילת המלחמה. "שימרנו את היכולת הזו מאז, כך שבמצבי חירום תהיה לנו הגמישות הזו, שהיא בסוף אינסופית - לכל אחד יש מיטה בבית".
פרופ' אלון גרוסמןצילום: רמי זרנגרנכון להיום, לבילינסון 13 מטופלים באשפוז בית ממחלקות שונות. "מאז המלחמה אנחנו קצת יותר מתירנים, ומאפשרים אשפוז בית לחולים שנחשבים יותר 'קשים', ובהתאם גם מפקחים עליהם יותר", אומר פרופ' גרוסמן.
פרופ' אלון גרוסמן: "בסוף זה דורש תקינה. המחשבה התיאורטית היא שבעקבות אשפוז בית היו פחות 30 חולים במחלקות האחרות, אבל זה לא כך. אלה אותם 30 חולים שבמקום להיות במסדרון בחורף, יהיו בבית, כך שעדיין צריך מספיק אנשי צוות"
לטענת המומחים, לאשפוז בית יתרונות הן בהיבט הרפואי והן בהיבט הפסיכולוגי. "התחושה שבית חולים הוא מקום בטוח לחולה, היא תחושה קצת מטעה", אומר פרופ' גרוסמן. "מצד אחד בבית חולים יש למטופל רופא ואחות צמודים, אך מצד שני הוא חשוף להידבקות בזיהומים, שזו מכה קשה בבתי חולים, הוא חשוף לדליריום (בלבול באשפוז) דבר מאוד נפוץ בקשישים באשפוז, וחשוף לנפילות אם בשל תאורה לקויה או כי אינו מכיר את הסביבה".
"בראייה שלי, בבית חולים צריכות להיות מחלקות כירורגיות, וטיפול נמרץ, בעוד רוב מיטות האשפוז צריכות להיות בבית", הוא מוסיף. האתגר המרכזי לדבריו הוא כוח אדם. "בסוף זה דורש תקינה. ניתן תיאורטית לקחת בכיר או מתמחה ממחלקות אחרות, אבל גם ככה השמיכה קצרה מאוד. המחשבה התיאורטית היא שבעקבות אשפוז בית היו פחות 30 חולים במחלקות האחרות, אבל זה לא כך. אלה אותם 30 חולים שבמקום להיות במסדרון בחורף, יהיו בבית, כך שעדיין צריך מספיק אנשי צוות במחלקות".
החסמים הוסרו
ברמב"ם החלו בפיילוט בימי המלחמה, ותוך זמן קצר המחלקה לאשפוז באחריות בית החולים גדלה לכעשרה מטופלים. טרם הפיילוט, הפעילו מודל היברידי תפעולי עם מכבי.
עו"ד יניב לנקרי, בנה של שולמית, שחלתה באחרונה בדלקת ריאות ואושפזה ברמב"ם, מעיד כי אמו הייתה סקפטית בהתחלה כשהציעו לה את השירות הביתי. "היא רצתה שהצוות יהיה צמוד אליה".
"אנחנו מברכים על ההחלטה שלנו בדיעבד", מוסיף לנקרי. "מיד באותו היום עברה לאמא התחושה, וראינו ממש תמיכה מצוות בית החולים".
ד"ר גידי ברגרצילום: הקריה הרפואית רמב"םבתי החולים מגייסים לתוכנית של אשפוז בית רק חולים במצב יציב, שלא נראה שנשקפת סכנה לחייהם. ד"ר גידי ברגר, מנהל מחלקה פנימית ב' ברמב"ם, שמוביל את הפיילוט מסביר כי למודל הפעלה מלאה של השירות בידי בית החולים כמה יתרונות, בהם השמירה על הרצף הטיפולי בידי צוותי בית החולים, וכן התיעוד הרפואי באותו תיק רפואי ממוחשב. "המטופל עובר בין מחלקות בבית החולים - ממחלקת האשפוז למחלקת אשפוז הבית".
3 צפייה בגלריה
האם אשפוזי הבית יקלו על העומס הכבד? בתמונה: מיון בבית החולים רמב"ם
(צילום: אלעד גרשגורן)
לדבריו, עם פרוץ המלחמה עם איראן, הסיר משרד הבריאות חסמים משמעותיים, כך שניתנה בין השאר האפשרות להכניס לתוכנית גם מטופלים שמאושפזים מעבר לשלושה ימים, והאפשרות להעניק את השירות גם לחולים המתגוררים במוסדות גריאטריים.
בבתי החולים תוהים אם תנופת הפעילות תימשך, או שהחסמים שהוסרו יחזרו ויעכבו את המערכת. באיגרת שנשלחה לעובדי ועובדות מערכת הבריאות לסיכום מבצע "עם כלביא", ציין מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב כי המשרד מחויב לקדם את מערך אשפוז הבית, "ושבירת המחיצות בתחום זה בין קופות החולים לבין בתי החולים", בהתייחסו ככל הנראה למודל הכלכלי שיאפשר תגמול לבתי החולים גם באשפוז בית.
ישראל מזדקנת
קופות החולים וכעת גם חלק מבתי החולים מסתייעים בספקים פרטיים להקמת תשתיות לאשפוז ביתי. "אנחנו הידיים והרגליים בשטח", אומר ד"ר רוני צבר, המייסד והמנהל הרפואי של "צבר רפואה". לדבריו, הקורונה המחישה כי ניתן לטפל בבית גם בחולים מורכבים.
ד"ר רוני צברצילום: יהב טרודלרד"ר צבר מציין עוד כי "למודל המסורתי של בית חולים, בטון ולבנים, יש יכולת קליטה מוגבלת. לא משנה כמה מיטות יוסיפו - זה לא יענה על הצורך". לדבריו, הרחבת שירותי אשפוז הבית היא מהלך אסטרטגי הכרחי, בהתחשב בכך שאוכלוסיית ישראל הולכת וגדלה, והחברה מזדקנת בקצב מהיר. "בכל חודש נוספים כ-2,500 בני 75 ומעלה – כ-30,000 בשנה".
בשנים הקרובות הוא מעריך כי רוב מיטות האשפוז יהיו בבית, וגם התמחויות יקבלו מקום נרחב יותר במסגרת הכשרת רופאים. "היום מחלקת ההוספיס בית של צבר מוכרת להתמחות על ידי המועצה מדעית, ובשלבים מתקדמים להכיר גם במחלקה הפנימית".
ולמרות המשמעות הכבירה של השירות, ד"ר ברגר מציין כי כיום מי שביכולתם להפעיל אשפוז ביתי הם בתי החולים הגדולים והחזקים. "אשפוז בית זה פרויקט גדול מאוד, שדורש חזון, משאבי כוח אדם ומשאבים פיננסים. לצערנו הרב, בישראל יש עדיין בתי חולים שעסוקים בעיקר בהישרדות".
פורסם לראשונה: 00:00, 29.06.25
