אילנה (שם בדוי) בת ה-64 אובחנה עם אלצהיימר לפני כשנתיים. "החוזקה שלי תמיד הייתה הזיכרון הפנומנלי שהיה לי", היא מספרת. "זכרתי הכל – מספרי טלפונים או מה מישהו לבש לפני 20 שנה באירוע, לכן כבר בהתחלה הבנתי שמשהו לא תקין. לבן משפחה שלי גם היה אלצהיימר, אז ידעתי איך זה מתחיל, הרגשתי את זה".
"זה היה כמו בוקס בבטן, הבנתי שהחיים מתהפכים", היא נזכרת ברגע שבו קיבלה את האבחנה. "גם לפני זה לא זכרתי איפה שמתי את הטלפון או המשקפיים, אבל זה החמיר. הזיכרון לטווח קצר זה הקטע הקשה במחלה הארורה הזו – אתה זוכר מה היה ב-1948 אבל לא אם אכלת ארוחת בוקר. תסכול מטורף".
3 צפייה בגלריה
"כשאתה חולה באלצהיימר יש המון סטיגמות". מטופלת בתרופה לעיכוב אלצהיימר בבית החולים איכילוב
(צילום: יובל חן)
בינואר 2024 החלה אילנה טיפול בתרופה החדשנית לקמבי, שאושרה מספר חודשים קודם לכן. "בעת ההיא לא עניין אותי כלום, הייתי מוכנה גם לשתות מים של הבאבא סאלי, הייתי פתוחה להכול, רק רציתי תקווה", היא מספרת. לדבריה, גם היום, שנה וחצי אחרי האבחון, היא ממשיכה לתפקד כרגיל. "אולי זה כי אני מאמינה בזה, אבל אני מרגישה יותר טוב, יותר חדה, פחות מבולבלת. אני נוהגת, עושה קניות, מתווכחת עם אנשים ברחוב, רבה על פוליטיקה".
אילנה, חולת אלצהיימר: "יש המון סטיגמות - מתייחסים אליך כמו לאדם מבולבל, חסר יכולות, זה נע בין התנשאות לרחמים, וזה לא מוצדק. כמו שיש ספקטרום של אוטיזם, יש ספקטרום רחב באלצהיימר, ואנשים לא יודעים את זה"
"אלצהיימר זו מחלה שאתה מרגיש בה מאוד בודד", מוסיפה אילנה. ". "גם סרטן זו מחלה נוראית, אבל החברה מתייחסת אחרת. כשאתה חולה אלצהיימר יש המון סטיגמות - מתייחסים אליך כמו לאדם מבולבל, חסר יכולות, זה נע בין התנשאות לרחמים, וזה לא מוצדק. כמו שיש ספקטרום של אוטיזם, יש ספקטרום רחב באלצהיימר, ואנשים לא יודעים את זה".
לאילנה יש ביטוח בריאות פרטי, כך שהיא נדרשת לשלם "רק" על הוצאות נלוות, כגון אשפוז יום, סכום של כ-4,000 שקל בחודש. "למה כימותרפיה כן בסל הבריאות וזה לא? אנחנו נלחמים על החיים שלנו. אני מודה לאלוהים שאני יכולה להרשות את זה לעצמי, אבל מה עושה מי שלא?", היא אומרת. "התרופות האלה נותנות תקווה. מה עדיף? שאנשים עם אלצהיימר יילכו מבולבלים ברחובות"?
פריצת הדרך לעיכוב התקדמות המחלה
בשנים האחרונות חלה פריצת דרך ביכולת לאבחן אלצהיימר בשלבים מוקדמים, ובעקבות כך גם בפיתוח תרופות חדשות שלראשונה משנות את מהלך המחלה, מאיטות את קצב ההידרדרות הקוגניטיבית, ומעניקות תקווה לחולים. אף שמספר חולי אלצהיימר בישראל מוערך בכ-100 אלף, התרופות אינן בסל הבריאות, ועלותן מגיעה לאלפי דולרים בחודש.
"עד היום היו טיפולים ששיפרו קצת את הזיכרון והקוגניציה, אך לא טיפלו בגורם המחלה. כמו לקחת אקמול לכאב ראש, שעוזר לכאב אבל לא מטפל בגורם", מסבירה ד"ר תמרה שיינר, מנהלת השירות לטיפולים מתקדמים באלצהיימר במרכז הרפואי איכילוב.
שלוש תרופות ביולוגיות חדשניות אושרו בארבע השנים האחרונות, כולן פועלות במנגנון דומה המכוון לעמילואיד בטא - חלבון שמצטבר ויוצר משקעים במוחם של חולי אלצהיימר. כל תרופה מכוונת לרכיב שונה של החלבון. "התרופות פועלות לסלק את המרבצים הרעילים של החלבון מהמוח, ובכך הן מעכבות את התקדמות המחלה", מסבירה ד"ר נועה ברגמן, מנהלת היחידה לנוירולוגיה קוגניטיבית באיכילוב.
ביולי 2023 אושרה התרופה Lecanemab, המשווקת תחת השם המסחרי LEQEMBI (לקמבי) של חברת Eisai היפנית, שניתנת בעירוי תוך ורידי פעם בשבועיים. מחקרים הראו כי היא מפחיתה את רמות העמילואיד בטא בכ-60%. במעקב ארוך טווח של שלוש וחצי שנים (42 חודשים), נמצא שכ-50% מהחולים שטופלו בלקמבי נשארו יציבים ולא התקדמו לשלב הבא של המחלה, לעומת 35% בלבד ללא טיפול.
בשנה שעברה אושרה גם דוננמאב (Donanemab), שפותחה על ידי חברת אלי לילי, ונמכרת תחת השם המסחרי Kisunla. תרופה זו ניתנת בעירוי אחת לארבעה שבועות. במחקר קליני שנערך במשך שנה וחצי, נמצאה הפחתה משמעותית בריכוז משקעי העמילואיד בטא, עיכוב בהידרדרות הקלינית של כ-5.4 חודשים מתוך תקופת המחקר, וירידה של כ-37% בסיכון להתקדמות לשלב הבא של המחלה.
תרופה נוספת שאושרה ב-2021 היא אדוקנומב (Aducanumab), אך עם כניסת התרופות החדשות לקמבי וקיסאנלה, השימוש בה כמעט הופסק.
3 צפייה בגלריה
ד"ר נועה ברגמן וד"ר תמרה שיינר מאיכילוב, בחוד החנית הישראלי של טיפולים מתקדמים באלצהיימר
(צילום: ג'ני ירושלמי, דוברות איכילוב)
התרופות מתאימות לחולי אלצהיימר בשלבים מוקדמים. "אם אנחנו דוחים את ההתקדמות משלב הפרעה קוגניטיבית קלה (Mild cognitive impairment) לשלב הבא של דמנציה קלה, שבו מתחילה הירידה בתפקוד, יש לזה משמעות גדולה – זה אומר שבן אדם יכול להמשיך לחיות לבד, לנהוג, לעבוד, למשך תקופה ארוכה יותר ממה שהיה לפני", מסבירה ד"ר שיינר.
"זו לא תרופת פלא", היא מדגישה. "אני לא יודעת אם תהיה בעתיד תרופה שמרפאת את המחלה, אבל גם לסוכרת אין ריפוי, וכך גם לרוב המחלות. אם נוכל לנהל או לעכב אלצהיימר עם תרופות, אז מבחינתנו ניצחנו".
"אין החמרה, כנראה שזה עובד"
גבי (שם בדוי) בן ה-78 אובחן לפני כשנתיים באלצהיימר והיה בין הראשונים לקבל את התרופה לקמבי באיכילוב. "היה לנו ברור שאנחנו מנסים כל דבר שיש בשוק, לא היינו נותנים להזדמנות הזו לחלוף", מספרת אשתו מלי. "הזיכרון לא כמו פעם, הכול מפוזר", הוא מעיד. גם אימו ואחיו של גבי חלו באלצהיימר. "הייתה לנו בראש את התמונה שלהם ושאלנו את הד"ר מה אפשר לעשות כדי לעצור את התהליך", אומרת מלי.
לאחרונה סיים גבי שנה וחצי של טיפול. "לפי הרופאים, המצב שלו סטטי, אין החמרה, כלומר כנראה זה עובד. בסך הכול גבי מתפקד היום ממש בסדר גמור", אומרת מלי, "התפלאנו שהתרופות לא נכנסו השנה לסל, כי הן נותנות תקווה".
אלצהיימר היא מחלה ניוונית של המוח, והגורם השכיח ביותר לירידה קוגניטיבית ולדמנציה בגיל המבוגר. מרגע שאושרה התרופה לקמבי, באיכילוב עשו מאמץ מיוחד להביא אותה לישראל. "ידענו שישראל שוק קטן, ושנצטרך לחכות בסבלנות, אבל התעקשנו", מספרת ד"ר ברגמן, "הבנו גם שלא נוכל לחכות, שיש מטופלים שעקבנו אחריהם שלא יתאימו לטיפול בעוד שנה". שבועיים אחרי 7 באוקטובר, הגיעה התרופה לישראל.
3 צפייה בגלריה
קיסאנלה ולקמבי, שתי התרופות שנלחמות במרבצי עמילואיד בטא במוח ובכך בולמות את קצב הידרדרות המחלה
לדברי ד"ר שיינר, רבים מהמטופלים שומרים בזכות התרופות על יציבות תפקודית. "חלקם ממשיכים לעבוד, רבים מהם נוהגים, מבשלים, ואפילו קוראים ספרים – אחד התפקודים שנפגעים בשלבים מוקדמים של אלצהיימר". עם זאת, היא מציינת כי טרם חלפה שנה וחצי, משך הטיפול לפי הנוהל, מאז שמרביתם החלו לקבל את התרופות, כך שעדיין לא ניתן להעריך את השפעתן באופן מלא. באיכילוב מדווחים עד כה על תופעות לוואי קלות בקרב המטופלים, ומקרה אחד של בצקת מוחית שחלפה עם טיפול מתאים.
לפי מחקרים, ב-85% מהמקרים מדובר בתופעות א-סימפטומטיות. בשל הסיכון, המטופלים עוברים בדיקות MRI תכופות, ובישראל התרופות אינן ניתנות למי שנמצא בסיכון גנטי גבוה לדימומים מוחיים.
הטיפולים החדשניים ניתנים כיום בכמה מרכזים רפואיים ברחבי הארץ, כאשר באיכילוב יש יותר מ–130 מטופלים שכבר החלו לקבל את התרופות. "הוקמה כאן תשתית מורכבת, עם רופאים, אחיות, מתאמות, ושיתוף פעולה בין יחידות שונות בבית החולים", מספרות ד"ר שיינר וד"ר ברגמן.
ד"ר נועה ברגמן: "אנחנו רוצים שאנשים יידעו שאנשים עם אלצהיימר מסתובבים בינינו, הם עובדים, טסים לחו"ל, נוהגים, השינויים הקוגניטיביים הם מאוד עדינים בשלבים הראשונים, ושם אנחנו צריכים לתפוס את זה"
עלות התרופות החדשניות נעה בין 2,000 ל-4,000 דולר לחודש (עד כ-13 אלף שקל). "התרופות דורגו גבוה מאוד מבחינת האיגוד הנוירולוגי, אבל בסוף לא נכנסו לסל הבריאות. יש היום תרופות לסרטן שמאריכות חיים בשלושה חודשים ונמצאות בסל", מסבירה ד"ר ברגמן. היא מדגישה את הצורך בשינוי מהותי בתפיסת המחלה. "מי שאמון במשרד הבריאות על התחום הם גריאטרים, כי פעם זו הייתה מחלה שמזוהה עם סוף החיים וטיפול סיעודי, אבל כיום זה אחרת. "אנחנו רוצים שאנשים יידעו שאנשים עם אלצהיימר מסתובבים בינינו, הם עובדים, טסים לחו"ל, נוהגים, השינויים הקוגניטיביים הם מאוד עדינים בשלבים הראשונים, ושם אנחנו צריכים לתפוס את זה".
"התרופות האלה שינו לחלוטין את הפרדיגמה של מחלת האלצהיימר", מסכמת ד"ר ברגמן. "אם נקביל את זה למחלת הסרטן - אז בעוד בעבר היו מאבחנים את המחלה כשהגוף כבר היה מלא גרורות, כיום מי שיש לה גן שמעלה את הסיכון לחלות בסרטן, כבר מטפלים בה. גם באלצהיימר ברור שאבחון וטיפול מוקדם הם המפתח להצלחה". לדבריה, ישנן תרופות נוספות בשלבי פיתוח. "הטיפולים הנוכחיים הם לא סוף הסיפור, הם רק ההתחלה".
פורסם לראשונה: 00:00, 06.07.25
