"ברגע אחד כיוונתי את הנשק לאחד המבנים, ושמתי את קימבה מתחת למחסה. פתאום שמעתי שש יריות מצד ימין. ראיתי הכל לבן, שמעתי צפצוף חזק באוזניים, ונזרקתי על הרצפה. כשפתחתי את העיניים ראיתי את קימבה מלאה דם. נגעתי בפנים שלי וראיתי שכל היד שלי מלאה דם. תפסתי את קימבה וקפצתי לחדר, ושם ראיתי עוד פצועים". כך, 11 שנים אחרי מבצע צוק איתן, תיאר בן פוקסברונר (30), את פציעתו הקשה בקרב בשג'עייה.
פוקסברונר היה אז לוחם ומפקד ביחידת עוקץ, שהצטרף לגדוד 13 של גולני שפעל אז בשג'עייה, וחווה גם את אסון הנגמ"ש שבו נפלו שבעה לוחמים, ביניהם גם אורון שאול ז"ל.
הפציעה שספג פוקסברונר הייתה קשה מאוד. הוא פונה במסוק לבית חולים, וקימבה הפצועה הועברה לבית החולים הווטרינרי בבית דגן, שם מתה מפצעיה לאחר כמה חודשים.
בבית החולים עבר פוקסברונר סדרה של ניתוחים ועד היום יש מקומות בפניו שאי-אפשר לגעת בהם. "הרבה פעמים אני חושב על זה שקימבה שרדה כדי לעזור לי לשרוד, ואז כשקמתי וחזרתי לצבא, היא שחררה. זה היה מאוד קשה", נזכר אתמול.
אבל על אף ששב לשירות צבאי, פוקסבורנר היה רחוק מהחלמה אמיתית. לצד הפציעה הפיזית הוא סבל מתסמינים של פוסט-טראומה ומבעיות שינה קשות. "בכל פעם שעצמתי את העיניים ראיתי את היד מלאה בדם. כל רעש קטן הקפיץ אותי למצב של מוכן לקרב. היה בלתי אפשרי להירדם, ואם כבר הצלחתי להירדם, הייתי מתעורר מסיוטים, מזיע. באותה תקופה לא הייתי פתוח לדבר על זה עם אף אחד. רציתי לשדר חוזק. האמנתי שאם אשים את זה בצד זה יעבור", סיפר.
בסיום שירותו הצבאי למד פוקסברונר הנדסת מכונות באוניברסיטת תל אביב, שם פגש את גבי, שאותו הכיר מעט משירותו הצבאי. יחד ייסדו שניהם חברה שנועדה לשפר את איכות השינה, על ידי שעון שמנטר מדדים ביומטריים, ומפעיל בזמן אמת מפיץ ריח בהתאמה אישית, שמשפר את השינה. החברה, איך לא, נקראת "קימבה", על שם כלבתו האהובה של פוקסברונר.
המטרה: למנוע סיוטים
"חוש הריח מקושר באופן ישיר למערכת הלימבית במוח, שאחראית על עיבוד זיכרונות ורגשות", הסביר פוקסברונר. "כמו שהוא משפיע עלינו בצורה מאוד רעה מחוויות קשות שאנשים זוכרים, אז אנחנו עושים את אותו מנגנון בצורה הפוכה. זה עוד יותר משמעותי בשינה, בגלל שהוא מקושר באופן ישיר ולא עובר בחלקים מעוררים".
ב"קימבה" אוספים את המידע מהחיישנים של השעון החכם ואז בזמן אמת ובהתאמה אישית משתמשים במפיץ ריח שנמצא בקרבת המיטה. "קימבה" יודעת לנתח את המצב הנפשי והפיזיולוגי של הבן אדם יחד עם שלבי השינה שלו ובהתאם לכך לפזר את הריח המתאים כדי לשפר את השינה. "המטרה היא למנוע התעוררויות וסיוטים ולהעמיק את השינה", תיאר פוקסברונר. "זה רלוונטי לכולם ולא רק לפוסט טראומטיים, כי כולנו זקוקים לשינה טובה יותר. הגענו למסקנה שיש חשיבות מאוד גדולה לתזמון הנכון ולריח הנכון. האופן שבו אנחנו עושים את זה הוא בעזרת שעונים ו-AI. רוב הפתרונות היום בעולם השינה או לא עובדים או לא נוחים. אף אחד לא רוצה לישון עם מסכות על הפנים".
שני חוקרים בכירים בחברה הם פרופ' פרץ לביא, נשיא הטכניון לשעבר, וד"ר ענת ארזי, מנהלת מעבדה באוניברסיטה העברית, שביצעו מגוון מחקרים על השפעת הריח בשינה. "קימבה" גייסה כבר משקיעים רבים ומקיימת מחקרים קליניים עם אוניברסיטאות ומעבדות שינה בבתי החולים המובילים בארץ. "השאיפה הכי גדולה שלי היא ש'קימבה' תשפר את איכות השינה והחיים של כמה שיותר אנשים", אמר פוקסברונר, ונראה שהוא בדרך לשם.
פורסם לראשונה: 00:00, 08.07.25
