"יש צעירים שמגיעים לכאן אחרי כמה חודשים של טיפול אקוטי, כשכל הזמן הם עוברים מהמיטה לחדר ניתוח ולא יוצאים כמעט החוצה, ופתאום הם מגיעים לפה, רואים את הנוף וזה ממש מרגש אותם". כך מספר ד"ר שאדי חוסיין, מנהל מחלקת שיקום צעירים במרכז השיקום הלמסלי שבמרכז הרפואי צפון (פוריה).
אנחנו עומדים בפינת שמש מרהיבה בקומה השלישית של המרכז. היא מוקפת ויטרינות זכוכית שקופות, שמהן נשקף הנוף הירוק והשקט של בקעת יבנאל. "זה חלק מההחלמה, אתה מזהה אחרי חצי שעה שהם יושבים פה שהם אנשים אחרים", מוסיף ד"ר חוסיין.
12 צפייה בגלריה
"דוגמה לצמצום פערים מתוך מחויבות חברתית". ד"ר נועם יהודאי, מנהל המרכז הרפואי צפון - פוריה
(צילום: אפי שריר)
12 צפייה בגלריה
"היו מטופלים שוויתרו על שיקום". דנה עוז, מנהלת מרכז השיקום במרכז רפואי צפון - פוריה
(צילום: דוברות מרכז רפואי צפון)
אחרי עשרות שנים של מחסור חמור בשירותי שיקום בצפון, החל לפעול בסוף 2024 מרכז השיקום הלמסלי - הראשון והיחיד מסוגו בצפון, שמעניק את כלל שירותי השיקום. "מדובר בשינוי היסטורי", אומרת דנה עוז, מנהלת המרכז ל-ynet ול"ידיעות אחרונות". "שנים רבות מטופלים נאלצו לנסוע למרכז הארץ, כשהכי קרוב זה היה בית לוינשטיין ברעננה, לפעמים הם נאלצו להעתיק את מקום מגוריהם. היו גם מטופלים שלא יכלו לשאת את הנסיעה ופשוט ויתרו על שיקום שנזקקו לו".
דנה עוז, מנהלת מרכז השיקום: "שנים רבות מטופלים נאלצו לנסוע למרכז הארץ, כשהכי קרוב זה היה בית לוינשטיין ברעננה, לפעמים הם נאלצו להעתיק את מקום מגוריהם. היו גם מטופלים שלא יכלו לשאת את הנסיעה ופשוט ויתרו על שיקום שנזקקו לו"
נושא השיקום עלה לכותרות בימי המלחמה, אבל עבור יותר מ-1.5 מיליון תושבי הגליל והגולן, מדובר במציאות כואבת וארוכת שנים, שהובילה לבסוף להחלטת ממשלה בנושא בשנת 2017. "תוך שמונה שנים מההחלטה, זמן שיא במערכת הבריאות במדינת ישראל, המרכז קם", אומר ד"ר נועם יהודאי, מנהל מרכז רפואי צפון (פוריה). "מרכז השיקום הוא דוגמה לצמצום פערים מתוך מחויבות חברתית".
הפער בשירותי השיקום בין המרכז לפריפריה טרם פתיחת המרכז בלתי נתפס: לפי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2023 היו בצפון 0.05 מיטות אשפוז שיקום לאלף נפש, לעומת 0.17 בתל אביב, פער של כמעט פי ארבעה. בשיקום ילדים המצב היה חמור עוד יותר, כאשר עד לפתיחת המרכז החדש, לא הייתה בצפון אף לא מיטת שיקום אחת לילדים. "עכשיו יש להם אופציה לקבלת טיפול מלא קרוב לבית", אומר ד"ר חוסיין. "מהניסיון שלי הם משתקמים כך יותר מהר".
"סבלתי מכאבי תופת"
יונתן סקג'יו בן ה-15 מנהריה, הוא בין הילדים הראשונים שהתאשפזו במחלקת הילדים לפני מספר חודשים כתוצאה מהלחץ שחווה במלחמה, וכאבים שהחל לחוש ברגל שמאל ובצידה השמאלי של הבטן. "בכל פעם שהיו אזעקות, הוא היה בלחץ, הגוף שלו היה מכווץ, זה השפיע עליו מאוד, והגוף הגיב בעוצמה", מספרת אמו עדן אלמוג. מאותו רגע, התקשה יונתן להזיז את רגל ימין. "זה חוסר אונים, פתאום לא יכולתי ללכת, סבלתי מכאבי תופת", הוא מספר.
12 צפייה בגלריה
"הגוף הגיב בעוצמה". יונתן סקג'יו שעבר שיקום במרכז רפואי צפון
(צילום: דוברות מרכז רפואי צפון)
בתחילה הוצע ליונתן לעבור שיקום בבית לוינשטיין או בשיבא. "זה רחוק מאוד מהבית, אני לא ניידת ולא היה לנו אף אחד שיכול לסייע", מספרת האם. למזלה של המשפחה, זמן קצר לאחר מכן נפתח מרכז השיקום בצפון, מה שאפשר אשפוז קרוב יותר לבית. "זה היה וואו כשהשיקום נפתח", אומרת האם. "יונתן קיבל שם מעטפת שלמה של טיפולים, צוות רפואי 24/7, טיפול רגשי, ואפילו בית ספר לילדים".
עלות הקמת מרכז השיקום החדש נאמדת בכ-300 מיליון שקלים, כמחצית מהסכום במימון משרד הבריאות, והיתר מתרומות, לא כולל עלויות הציוד. המבנה בן חמש הקומות מתפרס על שטח של 24 אלף מ"ר, וכולל 162 מיטות שיקום במחלקות ילדים, צעירים, נוירולוגיה, אורתופדיה, גריאטריה - עבור מטופלים לאחר תאונות דרכים, נפילות, מחלות שונות וגם פצועי מלחמה. במקום גם שירותי שיקום יום לילדים ולבגירים במגוון תחומים כולל שיקום לב, שיקום ריאות ושיקום מיני.
בשלב זה פועל רק האגף הדרומי של מרכז השיקום, אך בחודשים הקרובים צפוי להיפתח גם האגף הצפוני, שם תפעל גם בריכה טיפולית, עם מתקן נינג'ה ייעודי. "פתיחת המרכז בשלמותו אמורה לאזן את המשוואה בין הצפון למרכז מבחינת מיטות שיקום", אומר ד"ר יהודאי. מעבר לבשורה הרפואית, מרכז השיקום מהווה גם מנוע צמיחה אזורי, עם למעלה מ-550 מקומות תעסוקה חדשים.
"הבנתי שאלה השניות האחרונות שלי"
בקומה הראשונה, במחלקת שיקום יום, אנחנו פוגשים את רס"ן ווהבה אבו עואד (40), לוחם דרוזי מחטיבה 300. בדצמבר 2023, במהלך חילוץ אזרח שנפגע מירי נ"ט לעבר כנסייה באזור הכפר איקרית שבמרחב שומרה בגליל המערבי, נפצע באורח קשה. "קיבלתי פתאום מכה חזקה מאוד ברגל ימין ובכל הגוף", הוא נזכר. "הרגשתי באותה שנייה כאילו בלון גז נכנס לי לגוף והתפוצץ, הרגשתי את כל הגוף בוער, ומבחינתי זהו. הבנתי שאם אני עדיין בחיים בכלל, אלה השניות האחרונות שלי".
"כל החיים רצו לי בראש כמו סרט", הוא מוסיף. "הייתי גאה בעצמי באותן שניות, אבל היה לי כעס על זה שהמשפחה שלי, אשתי ושני ילדיי, יחיו בלעדי, זה היה אחד הרגעים הקשים".
לאחר שהאבק מפיצוץ הטיל התפוגג, הבין ווהבה כי עיקר הפציעה היא ברגלו הימנית. "אני מחפש אותה ורואה שהיא לידי. היה לי בור ענק בירך ימין, העצם התרסקה והייתה פגיעה משמעותית באגן", הוא מספר ולא שוכח להודות לד"ר אכרם סעד, רופא בכיר בשיבא ששירת עמו במילואים, טיפל בו בשטח והציל את חייו.
הוא פונה במצב אנוש למרכז הרפואי לגליל בנהריה, שם הוחלט להילחם על רגלו ולא לקטוע אותה. לאחר שלושה שבועות, הועבר לשיבא. ולאורך כל התקופה נאלצה משפחתו להתמודד עם הנסיעות התכופות. "זו נסיעה של שעתיים בימים הטובים", הוא אומר. בעקבות הפציעה, עבר עד היום 21 ניתוחים.
"אני רואה כמה דואגים לי פה"
הקמת המרכז החדש סייעה מאוד לווהבה, ולאחר השחרור משיבא, מצא מסגרת שיקום קרובה לבית, רק חצי שעה נסיעה מביתו שבכפר הדרוזי עין אל-אסד שבגליל העליון. "אני רואה כמה דואגים לי פה, ורוצים לעזור ולשפר את המצב, זה מורגש. המקום עמד בכל הציפיות. המלצתי להרבה חברים שלי שנפצעו במלחמה וגרים בצפון להגיע לכאן".
ווהבה אבו עואד: "אני רואה כמה דואגים לי פה, ורוצים לעזור ולשפר את המצב, זה מורגש. המקום עמד בכל הציפיות. המלצתי להרבה חברים שלי שנפצעו במלחמה וגרים בצפון להגיע לכאן"
לדבריו, המלחמה הממושכת מקשה על השיקום. "הכי טוב שהמלחמה תסתיים בניצחון כי זו תהיה הקלה משמעותית לכל אזרח במדינה, ובטח למי שנפצע, ולכל אותן משפחות שכולות שהקריבו את היקר להן מכל".
ווהבה, בן העדה הדרוזית, לא שוכח להתייחס לאירועים האחרונים בסוריה. "אלה היו ימים קשים מאוד, אותן תחושות שחשתי ב-7 באוקטובר", הוא מתאר. "מתעללים בהם ורוצחים אותם מעצם היותם דרוזים, וזה מה שקרה גם אצלנו בישראל מעצם היותנו יהודים וישראלים, זו שנאה שקשה לתאר ולהבין".
12 צפייה בגלריה
מאות עובדים ושירות שעד לא מזמן היה בגדר חלום רחוק. מרכז השיקום הצפוני
(צילום: נחום סגל)
12 צפייה בגלריה
פינות שקטות שטופות אור ונוף קסום. מחצית מהסכום להקמת הבניין החדש הגיע מתורמים
(צילום: אפי שריר)
"אני כדרוזי נלחם כתף אל כתף עם יהודים במדינה, מתוך אמונה מלאה, ואנחנו אחים לדם, אז אם אחי בסוריה מדמם, והוא צריך את העזרה, אני מצפה מהמדינה שתתערב בשיא הכוח ובכל האמצעים", הוא מוסיף.
אחד מחדרי הדגל במרכז השיקום החדש הוא אולם הטכנולוגיות המתקדם. בין שורת המתקנים החדשניים, מערכת המיועדת למטופלים עם פגיעות שדרה קשות שמתקשים ללכת. ד"ר האשם חליפה, מנהל היחידה לשיקום יום במרכז השיקום, מסביר כי מדובר בסוג של רתמה, שמחזיקה את הגוף ומניעה את הרגליים, כך שגם מי שאינו מצליח ללכת, יכול לתרגל הליכה אמיתית. "באופן הזה אנחנו משפרים גם את מערכת הלב וכלי הדם (המערכת הקרדיו-וסקולרית) של המטופל, ותורמים לאיכות החיים ולתוחלת החיים שלו", הוא מסביר.
במקום נעשה שימוש גם במערכת BalanceTutor, טכנולוגיה ישראלית פורצת דרך שפותחה באוניברסיטת בן-גוריון, ומיועדת לשיקום מטופלים אחרי אירוע מוחי או חבלת ראש, שסובלים מחוסר שיווי משקל.
הקושי בגיוס כוח אדם
נכון להיום רק חלק ממיטות האשפוז במרכז החדש מאוישות, ובשיקום היום יש כ-35 מטופלים פעילים בשבוע. האתגר: הקצאת תקנים, והמחסור בכוח אדם, כולל רופאי שיקום, ומטפלים ממקצועות הבריאות - מחסור שמורגש בכל רחבי הארץ, אך עוד יותר בפריפריה. "אנחנו עדיין בתהליכי גיוס של אנשי צוות, והמטרה שלנו בעתיד היא לתת שירות ליותר מ-200 מטופלים בשיקום יום בשבוע", אומר ד"ר חליפה.
12 צפייה בגלריה
"המטרה שלנו בעתיד היא לתת שירות ליותר מ-200 מטופלים בשיקום יום בשבוע". ד"ר האשם חליפה
(צילום: אפי שריר)
במרכז הרפואי צפון פועלים לגייס צוותים באמצעות יוזמות ייחודיות, בין השאר הקמת מרכז הכשרה, וכן מיזם Talentech, שמעודד רופאים לעבור לצפון, ונותן מענה גם לסוגיות כמו תעסוקת בן או בת הזוג, מגורים, חינוך וקהילה.
במרכז הרפואי צפון (פוריה) לא עוצרים רק בשיקום, ובשנים הקרובות צפוי להיפתח במקום גם מרכז ייעודי לבריאות הנפש, כחלק מהרחבת שירותי הבריאות לתושבי האזור. "התחלנו את כל העבודה לפני שבעה באוקטובר, ולא ידענו מה שבעה באוקטובר יעשה לצפון", מסכם ד"ר יהודאי. "מדברים הרבה על שיקום הצפון, אבל תשכחו מזה. את הצפון צריך לבנות מחדש, לא לשקם. שיקום זה להחזיר מצב לקדמותו, ואנחנו רוצים שיהיה פה הרבה יותר טוב".
פורסם לראשונה: 00:00, 27.07.25
