"היינו בחופשה משפחתית באילת, ורגע לפני שאיתי נכנס לשחות עם דולפינים, הוא התמוטט". מירי כרמל ורסנו, בת 59 מראשון לציון, מכירה מקרוב את ההתמודדות עם סוכרת סוג 1: שניים מששת ילדיה חולים במחלה, ואצל בתה מיכל רמת הסוכר הגבוהה אובחנה בזמן - לפני הופעת המחלה. אצל בנה איתי, כיום בן 35, המחלה התגלתה בגיל 9.
בבית החולים הם קיבלו הפנייה לרופא אנדוקרינולוג, אך מפגש של האם עם חברה שמשמשת כאחות בבית חולים באותו הערב הציל את חייו של איתי. "היא הפצירה בי שלא לחכות לתור לרופא שנקבע לחודש הבא, ולרוץ למיון. בהתחלה הקלתי ראש, אבל בסוף נסענו".
איתי אובחן בבית החולים בסוכרת נעורים, כשהוא כבר סובל מסיבוך מסכן חיים, ואושפז במחלקת טיפול נמרץ למשך עשרה ימים. "המשמעות של לגלות סוכרת נעורים בשלב שבו היא כבר מחלה פעילה היא שעלולים להיגרם נזקים אדירים עד כדי מוות עד הגילוי", היא אומרת. "זה מקרה שזיעזע אותנו כי הילד היה בסכנת חיים ממשית, ובמזל הצליחו לייצב אותו".
1 צפייה בגלריה
מיכל כרמל ורסנו בבית החולים שניידר
מיכל כרמל ורסנו בבית החולים שניידר
"היא ראתה שחור במהלך אימון ספורט, וזה הדליק לי את כל הנורות האדומות שאפשר". מיכל כרמל ורסנו בבית החולים שניידר
(צילום: אלבום פרטי)
כמה שנים מאוחר יותר, אובחן גם בנה יואב בן ה-21, כשהיה רק בן שלוש. "כבר ידעתי מה התסמינים", מספרת מירי. "זה ילד שלא הכיר שום דבר קודם לכן מבחינת תזונה אז יכולתי להתאים את מה שהוא אוכל. היום יש גם מגוון רחב של מאכלים לסוכרתיים עם תחליפי סוכר, ללא גלוטן ובאיכות, טעם ורמה סבירים, זה לא היה פעם".
לפני כשנתיים, כשבתה מיכל בת ה-15 חשה ברע במהלך אימון, היא לא היססה לרגע. "היא ראתה שחור במהלך אימון ספורט, וזה הדליק לי את כל הנורות האדומות שאפשר", אומרת מירי. בבדיקות נמצא שרמת הסוכר בדם שלה גבוהה. "אם פעם כשאיתי חלה בסוכרת חיפשתי חומר רפואי והכול היה רק מחקרים באנגלית, היום יש יותר מידע גם בעברית, גיליתי שיש נוגדנים שיכולים לנבא התפתחות עתידית של המחלה".
האם מירי כרמל ורסנו: "אם פעם כשאיתי חלה בסוכרת חיפשתי חומר רפואי והכול היה רק מחקרים באנגלית, היום יש יותר מידע גם בעברית, גיליתי שיש נוגדנים שיכולים לנבא התפתחות עתידית של המחלה"
בני משפחה מדרגה ראשונה של חולי סוכרת מסוג 1 מצויים בסיכון גבוה משמעותית לחלות במחלה - פי כמה מהאוכלוסייה הכללית. מחקר שהחל לפני כארבע שנים במרכז שניידר לרפואת ילדים, מתרחב כעת, ומאפשר לראשונה גם לבני משפחה של חולים, עד גיל 45, לעבור בדיקת סקר לאיתור סיכון למחלה עוד לפני הופעתה הקלינית. מי שימצאו בסיכון למחלה יופנו להדרכה, ניטור סוכר לגילוי מוקדם של סוכרת קלינית, טיפולים לדחיית הופעת המחלה, הערכת דחק ותמיכה פסיכו-סוציאלית.
סוכרת סוג 1, שכונתה בעבר "סוכרת נעורים", היא מחלה אוטואימונית שבה מנגנון החיסון של האדם תוקף את תאי הבטא מייצרי האינסולין בלבלב והורס אותם. סוכרת מסוג 1 נפוצה יותר בילדים, אך יכולה להתפרץ בכל גיל. מדובר במחלה כרונית ומתמשכת לאורך כל החיים, וחייהם של הילדים והמבוגרים עם סוכרת סוג 1 תלויים באספקת אינסולין בזריקות או באמצעות משאבת אינסולין.

איתור מוקדם של תהליך הרס התאים בלבלב

המחקר החל לפני כארבע שנים במרכז שניידר לרפואת ילדים, בשיתוף מרכזי בריאות הילד ומרפאות הקהילה מקבוצת כללית, ובהובלת פרופ' משה פיליפ, מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בשניידר, ד"ר טל אורון, רופא בכיר במכון, וד"ר שמואל גור ממערך הקהילה.
באמצעות המחקר, ניתן לנבא בבדיקת דם פשוטה את הסיכון להתפתחות עתידית של סוכרת מסוג 1 בוודאות של כ-85%. הבדיקה בודקת ארבעה נוגדנים כנגד הלבלב. "איתור מוקדם של הנוגדנים מעיד שתהליך ההרס של התאים בלבלב החל וכי אם יימשך, תופיע גם המחלה עצמה בצורתה הקלינית", מסביר ד"ר אורון. עד כה נערכה הבדיקה בילדים מגיל תשעה חודשים עד חמש שנים, ובחודשים האחרונים החלו במרכז הרפואי במחקר נוסף, שבמסגרתו ניתנת הבדיקה גם לבני משפחה של חולים מדרגה ראשונה (הורים, אחים וילדים), בגילי שנתיים עד 45.
פרופ' משה פיליפפרופ' משה פיליפצילום: דוברות שניידר
לדברי ד"ר אורון, כיום קיימות מספר בדיקות בקופות החולים שכלולות בסל הבריאות, אך אלה בודקות רק חלק מהנוגדנים הקיימים, ואחרות צריכות להיעשות באופן פרטי. "אנחנו מודעים לכך שחלק מבני המשפחה של חולי סוכרת הם פצצה מתקתקת. זו מחלה שמופיעה משום מקום בדרך כלל, ולכן היכולת לנבא ולהתערב מספיק מוקדם יכולה להוביל בפועל לדחייה של המחלה עם מעקב וכן עם הפיתוחים התרופתיים בשנים האחרונות", הוא אומר.
אצל מיכל אכן התגלה כי יש לה ארבעה נוגדנים חיוביים, ובעקבות כך היא נמצאת כיום במעקב צמוד ומקבלת טיפול תרופתי שמעכב את הופעת המחלה. "המחקר משנה לגמרי את התמונה", אומרת האם. "גילוי מוקדם מאפשר להישאר במעקב על מנת למנוע מצב שבו המחלה פוגעת בכל מיני איברים ותפקודים בגוף - ראייה, כבד, כליות, קצות האצבעות והגפיים, וכמובן כדי למנוע מצב שהיא תגיע לטיפול נמרץ או לסכנת חיים".
ד"ר טל אורוןד"ר טל אורוןצילום: דוברות שניידר
ד"ר אורון מוסיף כי לפני כשנתיים חלה תפנית היסטורית במאבק בסוכרת מסוג 1, כשמנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר את התרופה טפליזומאב (Tzield) המיועדת לעיכוב הופעת סוכרת מסוג 1. "התרופה דוחה את הופעת המחלה בשתיים עד ארבע שנים. עם איתור מוקדם של מי שנמצאים בסיכון בזכות המחקר, אנחנו יכולים לטפל בהם גם באמצעות התרופה הזו". יש לציין כי התרופה אינה כלולה בסל הבריאות.
ד"ר טל אורון: "זו מחלה שמופיעה משום מקום בדרך כלל, ולכן היכולת לנבא ולהתערב מספיק מוקדם יכולה להוביל בפועל לדחייה של המחלה עם מעקב וכן עם הפיתוחים התרופתיים בשנים האחרונות"
בשניידר מסבירים כי האבחון המוקדם צפוי להוריד את אחוז התחלואה הקשה בחמצת מטבולית סוכרתית (DKA) אל מתחת ל-3%, ואילו כיום כ-40% מהמאובחנים בסוכרת מגיעים מדי שנה לטיפול רפואי במצב מסכן חיים זה. חמצת מטבולית סוכרתית מתבטאת בבחילות והקאות, צמא מוגבר וריבוי שתן, כאבי בטן, קוצר נשימה ולעיתים אף באובדן הכרה. "זהו מצב בעל השפעות ארוכות טווח כגון ירידה באיזון המטבולי, עלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם ופגיעה בתפקודים הקוגנטיביים", מסביר ד"ר אורון.
במחקר יכולים להשתתף בני משפחה של חולי סוכרת מסוג 1 מכל קופות החולים, והוא נערך גם בבתי חולים נוספים מלבד שניידר: איכילוב, שיבא, זיו, אסף הרופא, סורוקה, ברזילי, שערי צדק, וולפסון וקפלן, ובקרוב בפריסה ארצית רחבה יותר. פרופ' משה פיליפ, שמוביל את המחקר, מסכם כי "המחקר מדגיש ומרחיב את הרלוונטיות והחשיבות הגדולה לאיתור מוקדם, יעיל ופשוט של סוכרת מסוג 1. אבחון מוקדם יכול להציל חיים, למנוע אשפוזים מיותרים, להפחית סיבוכים, ובעתיד אף לאפשר טיפול מניעתי".
  • לבירור והצטרפות למחקר ניתן ליצור קשר דרך מספר ווטסאפ 051-5593122 (לווטסאפ בלבד) או דרך המייל: [email protected]
פורסם לראשונה: 00:00, 19.08.25