לפני כמה שנים עברה רוז (שם בדוי) מירושלים ניתוח בריאטרי שבעקבותיו הצליחה להשיל כ-60 ק"ג ממשקל גופה. למרות זאת, לאורך זמן, כמו אצל מנותחים רבים אחרים, המשקל הוסיף לעלות. "הסתיימה תקופת ירח הדבש, והשדים חזרו", היא מספרת. רוז ניסתה זריקות הרזיה, אך סבלה מתופעות לוואי קשות, ונראה כי לא יהיה מנוס מניתוח חוזר. "הייתי חסרת תקווה לאחר שלא הצלחתי לרדת בכוחות עצמי, ממש פחדתי שאצטרך לחתוך את הגוף שלי שוב", היא אומרת. לפני קצת פחות משנה, נחשפה לראשונה למחקר ראשוני בבית החולים הדסה הר הצופים, ששינה את התמונה.
במחקר, המתבצע בימים אלה בבית החולים, עוברים מטופלים הסובלים מהשמנת יתר קיצונית חוויה של ניתוח לקיצור קיבה, הנערכת בחדר ניתוח אמיתי, באמצעות היפנוזה בלבד. יודגש כי בניגוד לניתוחים בריאטריים אמיתיים ולתרופות הרזיה, לשימוש בהיפנוזה אין ביסוס מחקרי מספיק לטיפול בהשמנת יתר.
מי שיזמה את המחקר המדובר היא מיה מזרחי, פסיכולוגית רפואית ומהפנטת מורשית, והוא מנוהל על ידי צוות רב-תחומי של מומחים מהדסה ומהאוניברסיטה העברית. הוא מיועד למנותחים לשעבר, ולמי שמעולם לא נותחו. תוצאות ראשוניות מראות כי בתוך שלושה חודשים בלבד, רוב המשתתפים ירדו במשקל, בממוצע של כעשרה אחוזים ממשקל גופם, תוצאה שדומה להצלחתן של חלק מהתרופות המוכרות כיום בשוק לירידה במשקל.
לפני מספר חודשים עברה רוז (69) את הניתוח ההיפנוטי. בשבוע לאחר מכן, תודרכה לעבור לתזונה קפדנית, שכוללת נוזלים ומזון במרקם רך, כפי שמתודרכים מנותחים אמיתיים. "חששתי שלא אעמוד בזה, אבל הופתעתי", היא מספרת. "כל החיים התאפקתי לאכול. ופתאום, מיה שיחקה לי במוח וזה השתנה. עכשיו אני הולכת לבתי קפה ולא קשה לי שלא לקחת את המאפה ליד הקפה, זה כבר לא אישיו. זה קסם. מי היה מאמין? יש במחקר הזה תקווה".
"מקסימום, זה יעבוד"
החוויה החדשנית פוגשת את כל החושים: המטופלים מתבקשים להיות בצום לפני, וביום הניתוח מולבשים בחלוק ובגדי ניתוח, מחוברים לאק"ג, לעירוי (ללא המחט) ולמוניטור המודד דופק ולחץ דם. מזרחי, בבגדי מנתחת, מובילה את המטופל לחדר הקר והמואר, שם הוא עובר תחילה הדרכה ויזואלית על המהלך הכירורגי, ולאחר מכן היא מכניסה אותו למצב היפנוטי.
במשך 50 דקות מתארת מזרחי למטופל, שלב אחר שלב, את ההליך הכירורגי של ניתוח שרוול (שבו מצמצמים את נפח הקיבה), לרבות באיזה ציוד נעשה שימוש והיכן מבצע המנתח את החתכים. "המוח לא יודע להבחין בין מציאות לדמיון ויצירת הסיטואציה הזו שבה הוא מאמין שהגוף עובר את הניתוח, משחזרת או מייצרת את ההשלכות החיוביות של הניתוח ומפעילה תחושות רצויות של שובע, שליטה עצמית, תחושת מסוגלות ומוטיבציה לשינוי", היא מסבירה.
3 צפייה בגלריה
יובל וולהנדלר עבר היפנוזה במקום ניתוח בריאטרי. התוצאות הראשוניות מעודדות
(צילום: תמר חרץ ברקאי)
במקביל, בתוך התסריט ההיפנוטי שזורים מסרים מעצימים ומחזקים של שובע ושליטה עצמית, ואף של רצון להתעמל ולתכנן ארוחות. "היפנוזה אינה מעשה קסמים", היא מדגישה. "אלא כלי שמאפשר להקשיב לגוף ולתהליכים הפנימיים, מודעים ולא מודעים כאחד".
המטופלים עוברים חמישה מפגשים, שכוללים גם תרגול היפנוזה עצמית, שיחות מעקב, ליווי טלפוני וחוברת הנחיות תזונתיות. בנוסף, הם עוברים בדיקות דם המודדות את רמות ההורמונים גרלין ולפטין, במטרה לזהות כיצד ההיפנוזה משפיעה על תחושת הרעב והשובע. "הרגשתי שאני עוברת את אותה החוויה שעברתי פעם - הצלילים, הריח, הקור בחדר הניתוח, האינפוזיה שכאילו שמים לך", מספרת רוז, שהשילה 17 ק"ג בתוך שלושה חודשים. "הייתי סקפטית בהתחלה, אבל חשבתי שאין לי מה להפסיד. מקסימום זה יעבוד".
יובל וולהנדלר, משתתף במחקר: "גם היום, אחרי שמונה חודשים, יש דברים שנטמעו בהיפנוזה, הרגלים שאני מקפיד עליהם, כמו למשל לארגן לעצמי את האוכל מראש לכל היום"
"לא רציתי לעשות ניתוח בריאטרי, אני יודע את הסטטיסטיקה של העלייה החוזרת במשקל, וזה ניתוח רציני, עם סיבוכים משמעותיים", מספר יובל וולהנדלר (45), אח במקצועו, ובשנתיים האחרונות גם חובש קרבי גדודי במילואים. "כששמעתי על המחקר התלהבתי, כי מצד אחד אתה מקבל את כל ההטבות של ניתוח כזה, ומצד שני אתה לא בסכנה".
וולהנדלר מספר כי תמיד התמודד עם עודף משקל, ובשיא הגיע ל-145 ק"ג. לפני כחמש שנים החל בתוכנית אינטנסיבית לירידה במשקל, והשיל 30 ק"ג. אלא שבשנתיים האחרונות, עלה במשקל בשנית והגיע ל-133 ק"ג.
"הניתוח ההיפנוטי הוא מאוד מוחשי", הוא מתאר. "התחושה היא שממש עברת ניתוח, ולכן אתה גם מיישם בפועל את אותן הנחיות דרקוניות לתזונה לאחר הניתוח". יובל השיל 25 ק"ג בתוך כחמישה חודשים. "הרגשתי שזה לא היה מאמץ. גם היום, אחרי שמונה חודשים, יש דברים שנטמעו בהיפנוזה, הרגלים שאני מקפיד עליהם, כמו למשל לארגן לעצמי את האוכל מראש לכל היום".
תחום שאינו מבוסס מחקרית
"אחת הבעיות המשמעותיות במחלת ההשמנה היא תופעת הדיסוציאציה (ניתוק של האדם מהחוויה המודעת שלו)", מסבירה הפסיכולוגית והמהפנטת מיה מזרחי. "אנשים אוכלים על אוטומט, ומגלים לפתע שעלו במשקל. החוויה הזו נובעת למעשה מניתוק בין הראש לגוף, או בין הרגש לשכל, במהלך האכילה. ההתערבות שיצרנו מסייעת למטופל להקשיב לגוף, לעבוד על המקומות של הבחירה, השליטה והדחף".
הרעיון למחקר הגיע לאחר שנים ארוכות שבהן עבדה מזרחי כפסיכולוגית רפואית, וליוותה מטופלים המתמודדים עם השמנה. "מטופלים התחילו לחזור אליי אחרי שעברו ניתוח בריאטרי, ואמרו: 'הלוואי שיכולתי לעשות את הניתוח כל שנתיים'". לדבריה, מחקרים מעידים על עלייה חוזרת במשקל בתוך חמש שנים בקרב כ-40%-70% מהמנותחים הבריאטריים.
3 צפייה בגלריה
"היפנוזה אינה מעשה קסמים". מיה מזרחי, פסיכולוגית רפואית ומהפנטת מורשית, עם אחד הנחקרים
(צילום: תמר חרץ ברקאי)
מזרחי מסבירה כי בעולם אמנם נעשה שימוש בהיפנוזה לירידה במשקל, אך "מדובר בתחום שאינו מבוסס מחקרית". כמו כן, היא מציינת כי ההליכים הבודדים שקיימים עושים שימוש בדמיון בלבד, בניגוד למחקר הנוכחי שבו יש גם חוויה מוחשית קונקרטית בתוך חדר ניתוח - שילוב שמחזק את אפקט הפלצבו של הניתוח המדומה.
עד כה גויסו למחקר 41 משתתפים: 19 מנותחי קיצור קיבה בעבר, ו-22 שלא עברו ניתוח קודם. מתוצאות ראשוניות עולה כי בתוך שלושה חודשים בלבד, 35 מהמטופלים (86%) נמצאים בתהליך ירידה במשקל: 66% מהמנותחים לשעבר הורידו יותר מ-20% מהמשקל העודף שלהם, ובקבוצת המטופלים שלא נותחו בעבר - 55% הגיעו להישג דומה. המחקר בעיצומו, והתוצאות הסופיות צפויות בתוך פחות משנה.
"החזון שלי הוא שהמחקר יביא לשינוי קליני אמיתי, ויחשוף התערבות ממוקדת שתספק מענה לעלייה חוזרת במשקל, ואולי אפילו שילוב של התערבות במחלקות הכירורגיות בבתי החולים", מסכמת מזרחי.
המחקר מנוהל על ידי צוות רב-תחומי של מומחים, ולוקחים בו חלק גם דם ד"ר תמר אלרם, מנהלת בית החולים הדסה הר הצופים, פרופ' חגי מזא"ה, מנהל המחלקה הכירורגית, ד"ר רונית גרינבוים, כירורגית בריאטרית בכירהבבית החולים וד"ר, יוראי טל רון, פסיכיאטר בהדסה עין כרם. אליהם מצטרפים גם פרופ' דני בן-צבי - מנהל המעבדה לחקר מטבוליזם וסכרת באוניברסיטה העברית וד"ר איתן אברמוביץ' - פסיכיאטר ומומחה להיפנוזה רפואית ממכון "היפנו-קמפוס".
פורסם לראשונה: 00:00, 19.10.25
