"הייתה לי מטופלת בת 80 שלצערי לא הצלחתי לשכנע אותה להתחסן לשפעת בשנה שעברה, והיא חלתה ואושפזה במשך שבועיים", סיפרה ד"ר רחל ליבנסון, מומחית ברפואת המשפחה במחוז ירושלים של קופת חולים כללית. "השפעת הסתבכה והחלישה אותה. היא חלתה בדלקת ריאות חיידקית, וגם התפתחה אצלה הפרעה בקצב הלב. היא הייתה די מושבתת. גם כשהיא חזרה הביתה מהאשפוז הארוך היא הייתה צריכה להסתייע בהליכון וסבלה ממוגבלות בניידות. זו הייתה תקופה של כמה חודשים שהיא לא הייתה עצמאית. מאז היא השתקמה, אבל השנה אין ספק שהיא הייתה הראשונה להתחסן".
על אף שתחלואת השפעת בישראל עדיין בתחילתה, לטענת מומחים לא יחלוף זמן רב עד שנחווה עלייה בתחלואה. נתונים שמגיעים מחצי כדור הארץ הדרומי, בין השאר מאוסטרליה, דרום אפריקה ודרום אמריקה, משמשים מדי שנה כגורם שעשוי לנבא את עונת השפעת בחצי כדור הארץ הצפוני. לפי מערך מודיעין בריאות במשרד הבריאות, בעונת החורף שהסתיימה בחצי הכדור הדרומי נצפתה עונת שפעת מוקדמת, וכן רמות תחלואה גבוהות ביחס לממוצע הרב-שנתי, מה שעשוי לרמז על סבירות לעונת שפעת מוקדמת ורבת תחלואה גם בישראל. הנתונים מצביעים עוד על יעילות של כ-50% של חיסוני השפעת בעונה המסתיימת שם, במניעת תחלואה ואשפוזים, עם התאמה טובה בין החיסון לזנים.
פרופסור יסמין מאורשלומי מזרחילדברי פרופ' יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים וולפסון, ויו"ר האיגוד למחלות זיהומיות, העלייה בתחלואה עשויה להשפיע הן על מבוגרים והן על צעירים, אך נחשבת מסוכנת במיוחד עבור בני הגיל השלישי, מעל גיל 65: "הדבר החשוב ביותר זה להתחסן. אנחנו רואים את עיקר הסיבוכים והתמותה בבני הגיל השלישי, גם בשל האלמנט של הגיל, וגם בשל מחלות הרקע. זה נכון שאם מסתכלים על האוכלוסייה הרחבה אז שיעור התמותה לא גבוה, אבל אם נסתכל על התמותה בקרב מי שמגיעים לאשפוז, אנחנו רואים אחוזים גבוהים, וכן סיבוכים והחמרה של מחלות נשימתיות, ומחלות לב. התסמינים של ההחמרה יכולים להימשך גם אחרי ההחלמה משפעת, למשך מספר שבועות או חודשים".
"גם אם צולחים את המחלה בשלום אלה עדיין כמה ימים של חוסר תפקוד, לא כל שכן אם צריך להתאשפז. העומס במחלקות הפנימיות גבוה, זה עוד פעם 'הזקנה במסדרון' וזו לא חוויה נעימה, ואנחנו רוצים להימנע מכך", הוסיפה פרופ' מאור. "בסוף בית חולים זה מקום מסוכן, מגיעים עם מחלה אחת ואפשר בדרך לתפוס מחלות נוספות".
בסרטון הבא: רופא ילדים ישראלי מאוסטרליה מזהיר מפני סכנות השפעת לילדים
ד"ר מיקי סורוצקי, מומחה ברפואת ילדים, מתריע על סכנות השפעת לילדים
(צילום: מיקי שמידט)
הזנים משתנים מדי שנה
מבצע חיסוני השפעת בקופות החולים יצא לדרך בספטמבר ועד כה התחסנו יותר מחצי מיליון ישראלים. לפי דיווחי הקופות, מספר המתחסנים עד כה דומה לזה שנרשם בשלב זה בשנה שעברה. בכללית התחסנו עד כה 330 אלף מבוטחים, מתוכם כ-198,300 בני 65 ומעלה. ממכבי נמסר שיותר מ-138 אלף מבוטחים כבר התחסנו - כ-70 אלף מהם בני 65+. בלאומית נרשמו 30 אלף מתחסנים, 19 אלף מתוכם באוכלוסיית היעד, ובמאוחדת יותר מ-63 אלף מבוטחים התחסנו לשפעת, כחצי מהם בני 65 ומעלה.
פרופ' מאור הדגישה את הצורך להתחסן בכל שנה, שכן זני השפעת משתנים משנה לשנה, וגם אורך החיים של החיסון לא גבוה במיוחד: "בשנה שעברה שיעורי ההתחסנות היו נמוכים ממה שציפינו, והתחלואה הייתה קשה. עודף התחלואה קשור גם לשיעור הנמוך של ההתחסנות".
לפי דוח המרכז הלאומי לבקרת מחלות, שמסכם את עונת החורף שעבר, מספר מקרי הפטירה בקרב מאושפזים המאומתים לשפעת מ-13 בתי חולים (60% ממיטות האשפוז בישראל) עמד על 422 מקרים. עיקר מקרי הפטירה היו במבוגרים בגיל 65 ומעלה.
"כל מחלה ויראלית או חיידק, עלולים לגרום למחלה קשה יותר בקרב בני הגיל השלישי, עם יותר השלכות ופגיעות ארוכות טווח, מאשר בגיל הצעיר, כי לגוף קשה יותר להתמודד", הוסיפה ד"ר ליבנסון. "אנחנו יודעים למשל ממחקרים שאנשים שסבלו בעבר מהתקף לב או מחלת לב וחולים בשפעת, הסיכוי שלהם עולה פי עשרה ללקות בהתקף לב בחודש שאחרי המחלה".
לדבריה, בניגוד לדעה הרווחת בחלק מהציבור, שפעת אינה "נזלת": "הרבה אנשים מתבלבלים בין שפעת לנזלת חורף, אבל שפעת זו מחלה קשה של חום וכאבי ראש, כאבי גרון, חולשת שרירים, ובחלק מהאוכלוסיות היא יכולה לגרום למחלה קשה".
גם המטפלים צריכים להתחסן
בעקבות הסיכון הנשקף לבני הגיל השלישי, במשרד הבריאות פועלים מדי שנה לעודד את קופות החולים לקיים מבצעי התחסנות נגד שפעת, בדגש על אוכלוסייה זו. "בשנת 2024 עמדנו על שיעור התחסנות של 54% בקרב בני 65 ומעלה", אמרה ד"ר אפרת גיל, מנהלת האגף לגריאטריה במשרד הבריאות. "זה לא כמו חיסוני ילדות שיש מנגנון שלם, אלא זה יותר עניין של אחריות אישית של אותה אוכלוסייה להגיע ולהתחסן, ועדיין מדובר במספרים לא רעים. עם זאת, מדובר בירידה קלה לעומת שנת 2020, ואולי השפעות של תקופת הקורונה".
לדבריה, הדאגה לבריאותם של בני הגיל השלישי נובעת משילוב של שני גורמים עיקריים, ובראשם ירידה פיזיולוגית ברזרבה בכל מערכות הגוף: "גם אם בתנאים אופטימליים, הלב והריאות למשל עובדים כמו שצריך, ככל שמתבגרים אם נאתגר אותם יהיה להם קשה יותר".
כמו כן היא מציינת שעם הגיל חלה עלייה גם בשכיחות המחלות השונות, בין השאר יתר לחץ דם, סכרת, מחלות לב: "בניגוד לצעירים, שרובם יצלחו את המחלה, המבוגרים יותר חשופים לסיכון מוגבר בגלל שני הגורמים האלה - לב וריאות, וזו הסיבה שאנחנו מודאגים ופועלים לקדם רפואה מונעת באמצעות חיסונים".
מבצעי החיסונים של קופות החולים כוללים בין השאר גם אספקה של החיסונים למוסדות דיור מוגן ובתי אבות. על פי ד"ר גיל, בבתי האבות נערכים לרוב מבצעי חיסונים מרוכזים על ידי אחיות המוסד: "האוכלוסייה במחלקות הסיעודיות במוסדות הגריאטריים היא אוכלוסייה יותר פגיעה וחלשה, בממוצע יותר זקנה וחולה ולכן הם יותר מועדים להדבקות". לדבריה, גם העובדה שמדובר בקבוצה גדולה של בני הגיל השלישי שמתגוררים במשותף, לעיתים בצפיפות, יכולה להגביר את הסיכון להתפשטות הווירוס. "לרוב, אחוז הכיסוי במקומות האלה הוא די גבוה. לאורך השנים הגענו לכיסוי של כ-90% במקומות אלה", אמרה. ד"ר גיל קוראת גם למטפלים במוסדות אלה להתחסן, כדי להימנע ממצב שהם מעבירים את המחלות לאוכלוסייה זו.
מריאן מימון, מנהלת יחידת "דולב", הנהלת האחיות במחוז שרון-שומרון בקופת חולים כללית, תיארה את ההיערכות בקופה לקראת מבצע החיסונים במוסדות השונים: "כבר באוגוסט אנחנו דואגים להעביר את כל הרשימות ולתכנן את מספר החיסונים שהם צריכים. כל שנה זה מוכיח את עצמו, כמה זה חשוב לחסן, וכמה סיבוכים נמנעים. ככל שמתחסנים מוקדם אנחנו יודעים שהאפקט הוא יותר טוב".
קראו עוד בנושא זה:
פורסם לראשונה: 00:00, 22.10.25
