ביום שבו קיבלה שני איה ביטון (25) מהרצליה את הבשורה כי התקבלה ללימודי רפואה באוניברסיטת חיפה, היא עוד לבשה מדים. "זה היה ביום האחרון שלי בשירות בצה"ל, זה תפס אותי לא מוכנה", היא מספרת. "הייתי ממש קטנת אמונה בעצמי, אז כשהתקבלתי הייתי בשוק ממש. אני ממש מתרגשת, חושבת שעוד לא נופל לי האסימון".
ביטון היא אחת מ-74 הסטודנטים שיפתחו היום (ראשון) את שנת הלימודים הראשונה בבית הספר לרפואה ע"ש הרטה ופול עמיר באוניברסיטת חיפה. הפקולטה החדשה תפעל בשותפות עם שירותי בריאות כללית, המרכז הרפואי כרמל ומחוז חיפה וגליל מערבי של כללית, במתכונת לימודים שש-שנתית עם שכר לימוד אוניברסיטאי.
3 צפייה בגלריה
שני איה ביטון וזהבית טגניה מתחילות שנת לימודים ראשונה בבית הספר החדש ללימודי רפואה באוניברסיטת חיפה
שני איה ביטון וזהבית טגניה מתחילות שנת לימודים ראשונה בבית הספר החדש ללימודי רפואה באוניברסיטת חיפה
מגשימות חלום ביחד. שני איה ביטון וזהבית טגניה מתחילות שנת לימודים ראשונה בבית הספר החדש ללימודי רפואה באוניברסיטת חיפה
(צילום: נחום סגל)
שני שירתה בצבא כמפקדת לוחמת, אך ב-7 באוקטובר חייה קיבלו תפנית דרמטית. באותו בוקר שימשה כמ"פ בבא"ח זיקים של פלוגת קדם בחטיבת החילוץ וההצלה. "הייתי בטוחה שזה פיגוע", היא מספרת. "תפיסת המציאות אז הייתה כל כך מעוותת שנסעתי בלי נשק. הייתי בטוחה שעד שאגיע המחבל ינוטרל".
למזלה, מסלול נסיעתה מביתה אז בראשון לציון דרומה לא כלל את כביש הדמים 232, וכשהגיעה דרך אשקלון לצומת שלפני הבסיס מנעו ממנה השוטרים במקום לעבור. "הייתי בלי נשק, הם הצילו לי את החיים". שבעה חיילים נהרגו בקרב בבא"ח זיקים, ושמונה נוספים במחנה אורים של פיקוד העורף, בהן סרן אלינה פרבוסודובה, שהייתה קצינה לוחמת שעברה את כל המסלול עם שני. "היא ממש תפעלה שם את האירוע, ומנעה אירוע חמור יותר", מספרת שני. "אלינה מחיפה, זה ממש אירוני. כשהתקבלתי לאוניברסיטת חיפה הרגשתי שהיא דאגה לי", היא מוסיפה.
שני איה ביטון: "בריאיון הקבלה לתואר שאלו אותי 'למה רפואה', וישר אמרתי 'כי צריך'. 7 באוקטובר חידד לי כמה המקצוע הזה קריטי, ושזה מה שאני צריכה לעשות בחיים"
בשל אירועי 7 באוקטובר, ולמרות שהייתה אמורה להשתחרר כחודש אחרי, החליטה שני להישאר בצבא. הפלוגה שעליה פיקדה פעלה במרחב אשקלון וצפון העוטף בחילוץ פצועי טראומה מנפילות טילים. בהמשך נכנסה הפלוגה בפיקודה גם לרצועת עזה. "זו הייתה חוויה מאוד מעצבת לפקד בזמן לחימה בתוך רצועת עזה", היא מספרת.
אינפו לימודי רפואה בפקולטה באוניברסיטת חיפה
המלחמה הממושכת חיזקה בה את הרצון להיות רופאה. "בריאיון הקבלה לתואר שאלו אותי 'למה רפואה', וישר אמרתי 'כי צריך'. 7 באוקטובר חידד לי כמה המקצוע הזה קריטי, ושזה מה שאני צריכה לעשות בחיים".
אבל החלום הזה התחיל הרבה לפני. ביטון ידעה כבר מגיל צעיר שזה הייעוד שלה. "אני זוכרת את עצמי לומדת למבחנים בבית הספר כל הלילה, ואת אמא שלי כבר מתעצבנת שאני לא הולכת לישון, וכל מה שהיה לי להגיד לה זה 'אמא גם כשאני אהיה רופאה יהיו לי לילות לבנים ומשמרות של 26 שעות. אני מתרגלת מעכשיו'".
3 צפייה בגלריה
 נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' גור אלרואי, עם דגם של בית הספר לרפואה
 נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' גור אלרואי, עם דגם של בית הספר לרפואה
"שילוב של מצוינות אקדמית עם מחויבות לקהילה". נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' גור אלרואי, עם דגם של בית הספר לרפואה
(צילום: אוניברסיטת חיפה)
אחד האירועים המשמעותיים שחידדו בה את ההבנה הזו היה פטירתו של סבה לפני כשנתיים. כשהיה מאושפז בבית החולים הבינה שני עד כמה הרופאים משמעותיים בעיני המשפחה ואיך הם נאחזים בהם. גם בצבא, כמפקדת לוחמת, התחזקה אצלה ההבנה כמה היא רוצה לפעול למען רווחתו של האחר. "אלה סיטואציות שאתה חי את החיים למען האחר, האושר וההצלחה שלו, וזה מאוד מילא אותי. זו הייתה עוד חותמת משמעותית שאני רוצה לעסוק בזה, רק מכיוון אחר, הכיוון הטיפולי והרפואי".

"עברתי את הגרוע מכל"

למרות המרחק ממקום מגוריה, ביטון השקיעה את מירב המאמצים להתקבל לאוניברסיטת חיפה. "התלהבתי מאוד שזו פקולטה חדשה. יש בזה משהו מאוד מיוחד שאפשר עדיין להיות ראשונים במשהו ב-2025. כשאהיה מרצה באוניברסיטה אוכל לבוא ולהגיד 'אני פתחתי את הפקולטה'", היא אומרת בחיוך. היא מציינת לחיוב גם את העובדה שמדובר בכיתות קטנות המשרות תחושה של משפחתיות, וקשר קרוב אחד עם השני ועם הסגל.
עכשיו, כשהיא מתחילה את השנה הראשונה ללימודים, היא יודעת גם מה היא מביאה איתה מהשירות הצבאי הארוך. "גם קבלת החלטות וגם תפקוד תחת לחץ", היא אומרת. "כרגע בשביל להוציא אותי מאיזון צריך לקרות הרבה מאוד, משהו חמור, כי אני מרגישה שעברתי את הגרוע מכל וקשה להתעלות על זה. אני חושבת שהצבא גרם לי גם לקחת את החיים בפרופורציה, שאין משהו שאי אפשר להתגבר עליו".
דיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת חיפה, פרופ' חיים ביטרמןדיקן הפקולטה לרפואה בחיפה, פרופ' חיים ביטרמןצילום: :סרגיי לבנדנסקי
פתיחת הפקולטה בחיפה היא חלק ממאמץ לאומי להתמודד עם המחסור החריף ברופאים. בתפקיד הדיקן מכהן פרופ' חיים ביטרמן, מבכירי הרופאים בישראל. השנה יפקדו 1,450 סטודנטים את בתי הספר לרפואה - כ-200 סטודנטים יותר מהשנה הקודמת, וכמעט כפול בהשוואה לתשע"ה, אז עמד מספר הסטודנטים לרפואה על 750 בלבד. בשנה שעברה נפתחה הפקולטה לרפואה באוניברסיטת רייכמן, והשנה יחלו לפעול שני בתי ספר נוספים לרפואה - במכון ויצמן למדע ובאוניברסיטת חיפה.

"לא חשבתי שאלמד רפואה בעברית"

זהבית טגניה (23), שתלמד לצד שני במחזור הראשון, מתרגשת לקראת תחילת הלימודים ועדיין לא מעכלת את קבלתה. "זה חלום שנמצא אצלי כבר תקופה ארוכה בלב", היא מספרת.
טגניה נולדה באתיופיה, ועלתה לישראל כשהייתה בת שש. "זה היה משמח אבל לא פשוט", היא נזכרת. "פתאום כולם מדברים עברית ואני לא. אף פעם לא חשבתי שאלמד יום אחד רפואה בעברית".
החלום התגבש עוד יותר לפני כשבע שנים, כשאמה החלה לשמש כעובדת ניקיון באחד מבתי החולים. "יצא לי ללכת לשם כמה פעמים, היא הכירה לי גם את האנשים, ונחשפתי לעבודה המשמעותית של הרופאים".
זהבית טגניה: "זה אולי בנאלי להגיד אבל אני באמת מרגישה שמקצוע הרפואה הוא שליחות. זה לקום בבוקר ולדעת שאני יכולה לעשות שינוי בחיים של מישהו אחר ולשפר אותם עד כמה שאפשר, זו זכות מאוד גדולה"
השבוע תגשים את מה שהיה נראה לה אז כה רחוק. "זה אולי בנאלי להגיד אבל אני באמת מרגישה שמקצוע הרפואה הוא שליחות. זה לקום בבוקר ולדעת שאני יכולה לעשות שינוי בחיים של מישהו אחר ולשפר אותם עד כמה שאפשר, זו זכות מאוד גדולה", אומרת טגניה.
3 צפייה בגלריה
זהבית טגניה מתחילה ללמוד בפקולטה החדשה לרפואה באוניברסיטת חיפה
זהבית טגניה מתחילה ללמוד בפקולטה החדשה לרפואה באוניברסיטת חיפה
"חלום שנמצא אצלי כבר תקופה ארוכה בלב". זהבית טגניה מתחילה ללמוד בפקולטה החדשה לרפואה באוניברסיטת חיפה
(צילום: נחום סגל)
את אוניברסיטת חיפה בחרה משיקולים ערכיים לא פחות ממקצועיים - בשל הגישה החדשנית של בית הספר אך גם בשל ערכי המקום: ערכים של שוויון, תחושת קהילתיות, וגיוון חברתי. "זה תואם בעיניי את הערכים שחשובים גם ברפואה", היא אומרת. זה שבית הספר ממוקם בצפון, סייע גם כן לבחירתה. "זה המקום שבו גדלתי וחייתי בו, אז זה הפך את הבחירה לטבעית עוד יותר". על הדרך, מרגישה זהבית גם גאווה בעדה האתיופית שתופסת מקום הולך וגדל במערכת הבריאות הישראלית. "שמחה לראות שיש עוד ועוד אנשים שמשתלבים, זה מרגש".
פרופ' גור אלרואי, נשיא אוניברסיטת חיפה, אומר כי "פתיחת שנת הלימודים הראשונה בבית הספר לרפואה ע"ש הרטה ושמואל (פול) עמיר באוניברסיטת חיפה היא ציון דרך משמעותי לצפון הארץ בכלל ולאוניברסיטה בפרט. זו תרומה משמעותית לחיזוק החברה ומערכות החינוך, האקדמיה והבריאות, במיוחד בתקופה זו של מחסור ברופאים במדינת ישראל. אנו גאים להכשיר דור חדש של רופאים, שימלאו את השורות החסרות במערכת הבריאות ויסייעו בצמצום בעיית המחסור ברופאים, וישלבו מצוינות אקדמית עם מחויבות לקהילה".
פורסם לראשונה: 00:00, 26.10.25