לראשונה בישראל: ניתוח חירום נדיר להצלת חייה של אישה בהיריון התבצע לאחרונה במרכז הרפואי בילינסון.
צופיה ליבוביץ (23), סטודנטית לרפואה, הגיעה לבית החולים בשבוע ה-32 להריונה הראשון כשהיא סובלת מכאבים עזים. "משום מקום התחילו לי כאבים מטורפים ללא הפוגה, שלא נתנו לי לישון או לנוח לרגע. צרחתי מרוב סבל", מספרת צופיה. "בגיל הנעורים אובחנתי במחלת קרוהן, אבל לא סבלתי ממנה עד שלב מתקדם בהיריון".
היא אושפזה במחלקה לבריאות אם ועובר במרכז הרפואי בילינסון, והבדיקות העלו שלקתה בזיהום חריף במעי שגרם לנקב. מדובר בסיבוך אפשרי של מחלת הקרוהן, כשהדלקת מנקבת חלק מהמעי וכתוצאה מכך תוכנו עלול להתפזר לחלל הבטן ולהביא לסכנת חיים.
"ניתוח החירום המקובל במקרים כאלה הוא פתיחה מלאה של הבטן, שליפת העובר וכריתת חלק מהמעי המזוהם", מסביר ד"ר איאן ווייט, מנהל היחידה הקולורקטלית במרכז הרפואי בילינסון. "בשבוע ה-32 הרחם ממלא את חלל הבטן ומסתיר את המעי, כך שבמהלך הניתוח נאלצתי בזהירות רבה להסיט את הרחם מעט הצידה כדי לפלס לעצמי גישה למעי המזוהם".
צופיה ליבוביץ: "הסבירו לי שבשלב הראשון מנסים את הגישה הלפרוסקופית, אבל שסיכויי ההצלחה שלה נמוכים מאוד ורוב הסיכויים שיצטרכו בסופו של דבר לפתוח לי את הבטן. הבנתי את גודל האירוע כשראיתי את הרופא, איש דתי עם כיפה, מגיע בשישי בערב לבית החולים כדי לנתח אותי"
"לא רציתי ללדת מוקדם ולהישאר עם צלקת גדולה בבטן"
ניתוח לפרוסקופי זעיר פולשני שמייתר פתיחת בטן נחשב למורכב במיוחד עד בלתי אפשרי. "כיוון שהיה מדובר בניתוח חירום להצלת חייהן של צופיה ושל העוברית, עשיתי סיעור מוחות טלפוני עם מנהלת בית החולים לנשים, פרופ' אסנת ולפיש, ועם פרופ' ערן הדר, מנהל המחלקה לבריאות האם והעובר. שניהם היו קצת סקפטיים בהתחלה לגבי המהלך יוצא הדופן שהצעתי, אבל הם השתכנעו שצריך לנסות את הגישה הלפרוסקופית כדי לאפשר למטופלת לסיים את ההיריון במועדו. ידעתי שאם לא אצליח עדיין עומדת בפניי האופציה המקובלת של פתיחת בטן מלאה".
כשהיא סובלת מכאבים חזקים, התבשרה צופיה שנשקפת לה סכנת חיים ולכן יש צורך לנתח אותה בהקדם האפשרי. "לא רציתי את הניתוח", היא מספרת. "לא רציתי ללדת מוקדם ולהישאר עם צלקת גדולה לאורך הבטן, ובטח שלא רציתי להישאר עם סטומה. הסבירו לי שבשלב הראשון מנסים את הגישה הלפרוסקופית, אבל שסיכויי ההצלחה שלה נמוכים מאוד ורוב הסיכויים שיצטרכו בסופו של דבר לפתוח לי את הבטן. הבנתי את גודל האירוע כשראיתי את הרופא, איש דתי עם כיפה, מגיע בשישי בערב לבית החולים כדי לנתח אותי".
עשרות אנשי צוות ובהם מרדימים, כירורגים, גינקולוגים, רופאת נשים להיריון בסיכון, רופאי פגייה וטיפול נמרץ ילודים משניידר הסמוך התכנסו בחדר הניתוח. "ניתחתי בשלבים, כשמדי פעם אני מתייעץ אם להמשיך בגישה הזעיר פולשנית או לעבור לניתוח בטן מלא", מספר ד"ר ווייט. "ככל שמצב האם והעוברית היה יציב, המשכנו באותה מתכונת, וחלק המעי המזוהם נכרת – תוך שמירה על ההיריון".
לדבריו, "הפרוצדורה הזו כמעט שאינה מתוארת בספרות הרפואית, ולכן נאלצתי להסתמך בעיקר על שיקול הדעת ועל הידיים המנוסות שלי".
צופיה התאוששה, השתחררה מהכאבים, והרופאים הפסיקו לדאוג. בשבוע ה-38 להיריון נולדה נטע, תינוקת בריאה ותקינה.
פורסם לראשונה: 00:00, 09.11.25
