לקבוע תור לרופא משפחה בתוך יום או יומיים הפך עבור רבים מהישראלים בשנים האחרונות למשימה לא פשוטה. בדיקה שערכנו בכמה ערים מצאה שזמני ההמתנה מגיעים לעיתים לשבועיים, וזה קורה דווקא בקופות החולים שאמורות להוות את שער הכניסה למערכת הבריאות. מאחורי התורים המתארכים עומדות סיבות לא מעטות, ובהן המחסור ברופאי משפחה, הרחבת תחומי האחריות שלהם, הזדקנות האוכלוסייה והעלייה בצריכת שירותי בריאות - שילוב המעמיס על המרפאות ומקשה על מטופלים רבים לקבל מענה בזמן סביר.
מבדיקה מדגמית שערכנו עלה כי הבעיה מורגשת בעיקר בקופות החולים הגדולות - כללית ומכבי. כך למשל, במכבי במודיעין נמצא תור פנוי לרופא משפחה רק חמישה ימים קדימה, ובאחד המקרים עמדה ההמתנה על כשבועיים וחצי. בחיפה ובבאר שבע, לעומת זאת, הזמינות הייתה גבוהה יותר. בכללית המתינו מבוטחים במבשרת ציון כשבוע לרופא משפחה.
"בושה וחרפה, עולם שלישי"
גם ברשתות החברתיות עולות שוב ושוב תלונות על זמני ההמתנה. "למישהו נראה הגיוני שניתן לקבל תור לרופא משפחה רק בעוד שבועיים?", כתב אחד ממבוטחי הכללית. "בושה וחרפה, עולם שלישי". צח (שם בדוי), מבוטח באחת מקופות החולים הגדולות, מספר בשיחה עם ynet כי לפני כשבועיים חש ברע ונזקק לרופא. "היה לי חום גבוה והרגשתי חולשה בכל הגוף. ביקשתי להזמין תור לרופא המשפחה, ואז התברר לי שיש תור רק בעוד שבוע", הוא אומר. "תור לעוד שבוע זה אומר שאתה נשאר בלי טיפול. לא ייתכן שלקוח של הקופה שמשלם לא מעט יישאר ללא טיפול. זה השירות הכי אלמנטרי שאדם צריך לקבל".
מבוטח באחת הקופות: "היה לי חום גבוה והרגשתי חולשה בכל הגוף. ביקשתי להזמין תור לרופא המשפחה, ואז התברר לי שיש תור רק בעוד שבוע.תור לעוד שבוע זה אומר שאתה נשאר בלי טיפול. לא ייתכן שלקוח של הקופה שמשלם לא מעט יישאר ללא טיפול. זה השירות הכי אלמנטרי"
"לרופא משפחה את מחכה מעל שבוע, וכל רופא יועץ מעל שלושה חודשים", הוסיפה נועם (שם בדוי). "מה שהכי גרוע הוא שגם במקרי חירום הם לא מכניסים, או שנותנים לך להתייבש ושוכחים ממך. וכשאת כן מגיעה לרופא, הוא כל כך מותש מהעבודה הלא-הגיונית הזאת, שהוא כבר רק רוצה לסיים איתך ולהביא לך את המרשם - זו הרפואה הכי גרועה שיש. וזה קורה גם לרופאים ממש טובים, שפשוט המערכת שחקה אותם".
לטענת איה ורטהיימר, מנכ"לית האגודה לזכויות החולה, רופא המשפחה הוא שער הכניסה למערכת הבריאות. "כאשר הגישה אליו נפגעת, נפגעת כל שרשרת הטיפול: מאבחון מוקדם ועד הפניה לבדיקות ולטיפול מתאים. המציאות הזו, שבה מטופלים נאלצים להמתין ימים ארוכים ולעיתים אף מעל שבוע כדי לזכות בייעוץ רפואי ראשוני, מהווה פגיעה בזכות הבסיסית של כל מטופל לקבל טיפול רפואי נגיש ובזמן".
באגודה לזכויות החולה מודאגים מהמגמה: "אנחנו דורשים ממשרד הבריאות לבחון את הסיבות לעיכובים, שכן קיים חשש שהוא נובע ממדיניות ארצית או מקומית של חלק מהקופות, הבאה לידי ביטוי בהקפאת גיוס רופאים בקהילה. אסור שחיסכון תקציבי יבוא על חשבון בריאות הציבור".
223 מתמחים בשנה - צריך כפליים
עוד בשנת 2014, במסגרת ממצאי הוועדה המייעצת לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית, נטען כי יידרשו בכל שנה 350 מתמחים חדשים ברפואת משפחה כדי לשמר את איכות השירות, זאת עקב פרישה צפויה של רופאים רבים לגמלאות, עזיבת המקצוע טרם פרישה והגידול באוכלוסייה. להערכת האיגוד לרפואת משפחה, כיום מדובר על כ-500 מתמחים נדרשים בשנה. ואולם, מדובר במספר גבוה בהרבה ממספר המצטרפים בפועל לרפואת המשפחה מדי שנה: לפי דוח כוח אדם במקצועות הבריאות של משרד הבריאות, בשנת 2024 החלו 223 רופאים התמחות ברפואת משפחה. מדובר אמנם בעלייה משמעותית לעומת שנת 2010, אז החלו רק 93 מתמחים, אך היא אינה מגשרת על הפער.
מתוך 2,787 רופאים מומחים ברפואת המשפחה בשנת 2023, כ-450 רופאים (16%) היו מעל גיל 67, ו-780 נוספים (28%) בגילי 66-55 - כלומר גם הם מתקרבים לגיל הפרישה.
הזדקנות האוכלוסייה מגבירה את העומס על רופאי המשפחה. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
"זו עבודה קשה, אי אפשר לפתור בור בסדר גודל כזה בשנתיים-שלוש", אומרת ד"ר יעל לבני גילרמן, יו"ר האיגוד לרפואת משפחה. "אנחנו כרגע עומדים על כ-220 מתמחים חדשים בשנה, כבר כמה שנים. אנחנו לא רחוקים מהיעד, אבל חייב שיהיה פה תהליך".
לדבריה, יש משמעות גם לכך שרבים מרופאי המשפחה בישראל אינם בעלי התמחות ייעודית ברפואת משפחה - תופעה שנפוצה יותר ביישובים בפריפריה הגיאוגרפית והכלכלית-חברתית. נכון לשנת 2024, מועסקים כ-5,600 רופאים כרופאי משפחה בקופות החולים, אלא שרק כ-2,000 מהם - פחות מ-50% - הם בעלי מומחיות ברפואת משפחה. היתר מומחים במקצועות אחרים, לרוב ברפואה פנימית, או שאינם בעלי מומחיות כלל. מלבד הסיכון לאבחנה שגויה או טיפול לא מותאם, התופעה מצריכה גם תוספת של מתמחים שיוכלו לתפוס את מקומם. "צריך להגדיל עוד את מספר המתמחים ולהגדיל את התקינה כדי שהעומס על רופאי המשפחה ירד. זה דורש משאבים והשקעה, ולשמחתי משרד הבריאות מתעסק בזה".
עלייה במורכבות החולים
ד"ר לבני גילרמן מציינת כי אכן בשנים האחרונות חלה פגיעה בזמינות רופאי המשפחה, בעקבות העומס המצטבר על המרפאות. "גם אצלי המטופלים מחכים היום כשבועיים לתור", היא אומרת. לדבריה, העומס אינו נובע רק מהמחסור בכוח אדם, אלא גם מהיעדר מענה במקצועות רפואיים אחרים. "כשאין תורים לפסיכיאטר במשך חודשים, תחום בריאות הנפש מתנקז יותר אלינו. אותו דבר קורה גם בתחומים אחרים - נוירולוגיה, עור, ועוד. אם בעבר, כשהייתי מפנה לרופאים יועצים, המטופלים היו מקבלים מענה יחסית מהיר וחוזרים אליי להמשך טיפול, כיום הרבה פעמים ההמתנה כל כך ארוכה שאני נאלצת להתמודד לבד עם אבחון או איזון, וזה לא תמיד אידיאלי ובהחלט גוזל זמן רב".
ד"ר יעל לבני גילרמן: "כשאין תורים לפסיכיאטר במשך חודשים, תחום בריאות הנפש מתנקז יותר אלינו. אותו דבר קורה גם בתחומים אחרים. אם בעבר, כשהייתי מפנה לרופאים יועצים, המטופלים היו מקבלים מענה יחסית מהיר וחוזרים אליי להמשך טיפול, כיום ההמתנה כל כך ארוכה שאני נאלצת להתמודד לבד עם אבחון או איזון, וזה לא תמיד אידיאלי"
גורם נוסף לעומס הוא הזדקנות האוכלוסייה והעלייה במורכבות הרפואית של החולים, חלקם סובלים ממספר מחלות כרוניות המצריכות איזון במקביל. לצד אלה, בשנים האחרונות הורחבו משמעותית תחומי האחריות של רופאי המשפחה. "כיום טיפול בסוכרת, למשל, מתבצע כמעט כולו אצל הרופא הראשוני - ובצדק, אבל זה לוקח זמן. אם אני פוגשת מטופל עם סוכרת, אני צריכה גם לראות אותו בהמשך לביקורות, וזה מעמיס על התורים".
ד"ר יעל לבני גילרמן צילום: הדס פרושלדברי ד"ר לבני גילרמן, גם המצב הנפשי-רגשי שאיתו מתמודדים הישראלים בשלוש השנים האחרונות בעקבות המלחמה מוביל לעלייה בצריכת שירותי הבריאות. "אנשים בחרדה, במתח, מבקרים יותר אצל רופאת המשפחה - גם לצורך אבחון וטיפול נפשי, וגם יש עלייה בביטויים פיזיים שונים של המצב הנפשי, כמו מיחושי חזה, כאבים כרוניים והפרעות שינה".
יש דברים שלא יכולים לחכות
עם זאת, היא מדגישה כי "מענה מיידי הרבה פעמים זה עניין שירותי ולא רפואי". לדבריה, חשוב להבחין בין צורך רפואי אמיתי לבין ציפייה לשירות מהיר. "אם מגיע אלי מטופל עם חום וכאבי גרון, לא משנה כמה אני עמוסה באותו יום, אני אקבל אותו, כי זו האחריות שלי כרופאה", היא אומרת. "נכון שזה מורכב, כי המערכת מאוד עמוסה ויש המון מעצורים - אותו מטופל יצטרך לדבר פיזית עם המזכירה כי לא יהיה תור באונליין, להתקשר לסניף או ללכת לחדר אחות, אבל לרוב נצליח לתת לו את המענה הרפואי".
"מצד שני, יכול להיות מטופל שרוצה שאחתום לו על טופס רישיון נהיגה, והוא מבחינתו רוצה את זה היום. האם בשביל זה בהכרח חייבים תור מהיום להיום? לא בטוח", היא מוסיפה. "יש דברים שיכולים לחכות שבועיים, וכאלה שלא. התפקיד שלנו כמערכת וכרופאות הוא לדעת לזהות ולתת מענה למצבים הדחופים באמת, וזה לא תמיד פשוט, ודורש גם את שיתוף הפעולה של כל הצוות ושל המטופלים".
"מטופלים אומרים לי: 'לא רציתי להטריד אותך בביקור, אז שלחתי בקשה בדיגיטל', אבל בסוף הכול מגיע אליי". אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
ד"ר לבני גילרמן מוסיפה כי קיים ערך בהמשכיות הטיפול אצל אותו רופא משפחה, גם אם זה בא על חשבון הזמינות המיידית. "נכון שלכל רופא יש כתובות אבחנות במחשב ובדיקות קודמות, אבל היכרות עם רופא המשפחה זה בדיוק מה שנכנס בין השורות. אני יודעת בעיניים שלי איך המטופל הזה נראה כשהוא בריא, ואם הוא נכנס אליי והוא נראה לא טוב, אני יודעת שזה יחסית לעצמו. אני מכירה את מערכות התמיכה שלו, את תפיסות הבריאות שלו. ללכת לרופא אחר רק כי הוא זמין יותר עלול להיות הפסד רפואי בעל משמעות לאורך זמן".
סיבה נוספת לעומס המורגש בשנים האחרונות היא דווקא השינוי הדיגיטלי. "מטופלים אומרים לי: 'לא רציתי להטריד אותך בביקור, אז שלחתי בקשה בדיגיטל', אבל בסוף הכול מגיע אליי, ואני צריכה לבחון את התיק הרפואי, לעבור על בדיקות דם". לדבריה, בחלק מהמקרים הקלות שבה ניתן לשלוח בקשות רפואיות מביאה לעומס של בקשות שאינן מתאימות לפורמט של בקשה דיגיטלית.
לצד הצורך המובהק בעוד רופאי משפחה, מציינת ד"ר לבני גילרמן כי יש צורך גם במעטפת אדמיניסטרטיבית טובה יותר. "רופאי משפחה צריכים להתעסק רק במה שחשוב קלינית למטופל, לא בלתאם תורים או למלא טפסים - דברים שמזכירה רפואית מעולה יכולה לפתור".
עלייה במדד השחיקה
העומס המורגש במרפאות ניכר גם ברמת השחיקה של רופאי המשפחה. ממצאי סקר החוסן והשחיקה של משרד הבריאות לשנת 2025 מצביעים על עלייה בציון השחיקה הממוצע בקופות החולים, מ-3.2 בשנת 2021 ל-3.4 בשנת 2025 (בסולם של 1 עד 7).
בפילוח לפי תחומי מומחיות, רפואת המשפחה מדורגת במקום ה-13 מתוך 31 תחומי מומחיות, עם ציון שחיקה ממוצע של 3.7 - עלייה לעומת 3.5 בשנת 2021 - לא רחוק מתחומים כמו פסיכיאטריה ונוירולוגיה. "כמעט כל שעות העבודה שלי מוקדשות למפגשים עם מטופלים, אחד אחרי השני. זה מחייב אותי להיות מרוכזת כל הזמן, לא לפספס שום פרט, ולהחזיק את התקשורת המיטיבה עם המטופל - וזו אחריות עצומה", מסבירה ד"ר לבני גילרמן.
"כמעט כל שעות העבודה שלי מוקדשות למפגשים עם מטופלים, אחד אחרי השני. זה מחייב אותי להיות מרוכזת כל הזמן"
(צילום: shutterstock)
"אבל למרות שיש לנו הרבה סיבות לשחיקה, אנחנו לא הרופאים הכי שחוקים, ואני חושבת שזה נובע בעיקר מכך שאנחנו מאוד אוהבים את המקצוע שלנו". לדבריה, הקשר האישי והמתמשך עם המטופלים הוא אחד מגורמי ההגנה המשמעותיים ביותר מפני שחיקה. "אני לא רק מאזנת סוכר - אני מאזנת את הסוכר של שרה, שישבה אצלי עם הבת שלה וסיפרה על החתונה של הילדה".
התגובות
מכללית נמסר: "חשוב להבחין בין תמונת המצב הכוללת לבין נקודות שבהן קיים ביקוש גבוה במיוחד. בחלק מהתחומים ובאזורים מסוימים אכן נרשמת עלייה בביקוש לתורים, בדומה למגמה המאפיינת את כלל מערכת הבריאות. העלייה במודעות לחשיבות האבחון והטיפול המוקדם היא מגמה חיובית, ובתקופה האחרונה היא מושפעת גם מהשלכות המלחמה ומהצטברות של פניות ובדיקות שנדחו. עם זאת, הנתונים בכללית מצביעים על כך שזמן ההמתנה החציוני לרופא משפחה עומד על 3-2 ימים, ולרופא ילדים על 2-1 ימים.
"כללית ממשיכה להרחיב את מגוון פתרונות הרפואה הזמינים למטופלים באמצעות שירותי כללית NEXT, הכוללים בין היתר שירות רופא עיניים אונליין עם מענה בתוך עד שעתיים, שירותי רופא משפחה, רופא ילדים, רופא עור ושירותים דיגיטליים נוספים. שירותים אלה מאפשרים לקבל מענה רפואי איכותי, מהיר ונגיש, ומסייעים להפחית עומסים ולשפר את חוויית השירות. כללית תמשיך להשקיע בהרחבת כוח האדם, בפיתוח שירותים חדשניים ובהנגשת שירותי הרפואה, כדי להעניק למטופליה את המענה המקצועי והזמין ביותר".
ממכבי נמסר: "סוגיית זמינות התורים מהווה אתגר ברמה הלאומית, ולכן הנושא מטופל על ידי כל הגורמים הרלוונטיים במדינה. מכבי פועלת באופן קבוע לשיפור הזמינות בכל התחומים באמצעים שונים, לרבות גיוס כוח אדם, הטמעת טכנולוגיות מתקדמות, שירותי רפואה אונליין 24/7, והפעלת מוקדי רפואה דחופה בפריסה ארצית. כתוצאה מכך, ממוצע זמינות רופאי המשפחה במכבי עומד על ימים בודדים בלבד. במקרים דחופים ניתן לפנות למוקד הטלפוני ולקבל תור אפילו לאותו היום, או לשירות רופא אונליין כדי להתייעץ עם רופאי משפחה וילדים בטווח המיידי. שירותים מתקדמים אלה מתבטאים בשביעות הרצון הגבוהה של חברי מכבי".
ממשרד הבריאות נמסר: "משרד הבריאות פועל באופן עקבי להגדלת מספר רופאי המשפחה בכל חלקי הארץ. מזה מספר שנים קיים מבחן תמיכה לקופות חולים להכשרת מתמחים נוספים ברפואת משפחה, המסייע לקופות להגדיל את כמות המתמחים בתחום זה. במסגרת זו, בשנת 2025 ובשנת 2024 העביר משרד הבריאות כ-16.5 מיליון שקל לקופות החולים עבור ההכשרה.
"זמינות שירותי הרפואה הראשונית בישראל גבוהה ביחס למדינות ה-OECD, ושירותי רפואת המשפחה זמינים בפריסה רחבה במרפאות בקהילה ובאמצעות השירותים הדיגיטליים. עם זאת, המשרד פועל להמשיך ולהרחיב אותם. לפני מספר חודשים הקים משרד הבריאות ועדה מקצועית לבחינת תחום רפואת המשפחה, בהשתתפות האיגוד לרפואת משפחה, נציגי קופות החולים, אנשי מקצוע ונציגי משרדי הממשלה. הוועדה נמצאת לקראת סיום עבודתה, ולאחר פרסום המלצותיה יפעל המשרד ליישומן - כשהן צפויות לכלול, בין היתר, צעדים להרחבת שירותי רפואת המשפחה, במטרה לתת מענה ארוך טווח לגידול ולהזדקנות האוכלוסייה".
פורסם לראשונה: 00:00, 31.07.26
