בימים אלה, רגע לפני הבחירות, עולה חשש בקרב גורמי מקצוע ופעילים בקהילה הגאה מפני האפשרות שמשרד הבריאות יחליף את כלל חברי הוועדה שמאשרת את הליכי הפונדקאות בישראל - מהלך שעשוי להשפיע על מדיניות הפונדקאות גם בכהונת הממשלה הבאה. לפי מידע שהגיע ל"ידיעות אחרונות" ול-ynet, הכוונה היא להחליף את הרכב הוועדה כולו ולמנות חברים חדשים לארבע שנים. במשרד הבריאות מכחישים שהתקבלה החלטה כזו, ומבהירים כי בשלב זה אף טרם גובשה רשימת מועמדים.
ח"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) פנה למשנה ליועמ"שית בדרישה לעצור את המינויים בתקופת הבחירות. ברקע הדברים, לפי נתוני משרד הבריאות עצמו, בשנה האחרונה נרשמה ירידה של 24% במספר הפניות החדשות לוועדה, כאשר הירידה המשמעותית ביותר נרשמה דווקא בקרב זוגות גברים.
עבור ליאור בן שבת, בן 36 מקיבוץ בית ניר, הדיון על מדיניות הפונדקאות אינו תיאורטי. לבן שבת ולבן זוגו אוהד יש ילדה בת שנתיים בשם פלג, שנולדה באמצעות פונדקאות בארצות הברית. כשהורחבה בישראל הזכאות לפונדקאות, הם כבר היו בעיצומו של ההליך האמריקאי ולכן המשיכו בו - אבל מבחינתם היה ברור שאת הילד הבא ירצו להביא לעולם בישראל. "יש יתרונות ברורים - מישהי שקרובה אליך פיזית, תרבותית", הוא מספר. "ההשקפה שלנו היא שהפונדקאית היא שותפה למסע, וככזו הרגיש לנו נכון שתהיה כמה שיותר קרובה אלינו".
לדבריו, לאורך הדרך השקיעו בין 60 ל-70 אלף שקלים בגורמים ובשלבים השונים הנדרשים לתהליך. לבני הזוג היו בארצות הברית עוברים מוקפאים שנוצרו במסגרת ההליך הקודם, ושמהם נולדה בתם. כדי להשתמש בהם בהליך בישראל הם ביקשו להביא אותם לארץ, אלא שלדברי בן שבת, לצורך האישור נדרשו להציג את פרוטוקול הטיפול שעברה תורמת הביצית. מהפרוטוקול עלה כי אחד ההורמונים שניתנו לה היה ברמה גבוהה מזו המותרת לפי הכללים בישראל. לדבריו, הטיפול נעשה בהתאם לסטנדרטים הנהוגים בארצות הברית, אך הבאת העוברים לישראל לא אושרה.
ליאור בן שבת: רק מישהו שעבר הליך פונדקאות יודע להגיד את זה - יש קשר גורל שנוצר בינך לבין הפונדקאית. היכולת לעשות את זה עם מישהי שקרובה אליך פיזית ותרבותית היא מתנה וזכות. כל כך שמחנו על האפשרות לעשות את זה בישראל, וכשהבנו שזה לא אפשרי אני התפרקתי. תחושה שהמדינה בוגדת בי
"כשאנחנו ביצענו את ההליך הזה של יצירת העוברים, לא ידענו שהם יצטרכו להתאים לסטנדרט ישראלי", הוא אומר. "עשינו אותם לפי הסטנדרט האמריקני, מדינת עולם ראשון ומפותחת. יש כבר ילדה שמצפה לאח שלה, ואנחנו רוצים שתהיה מחוברת לאח שלה גנטית". לדבריו, ככל הידוע להם, הם היו הזוג הראשון שנדרש להציג את פרוטוקול הטיפול של תורמת הביצית באופן הזה. במשך כשבעה חודשים, הוא מספר, המתינה הפונדקאית שמצאו בזמן שהם ניסו לקבל מענה שיאפשר להם להמשיך.
לאחר שבעה חודשים של פניות חוזרות למשרד הבריאות, בני הזוג אף שכרו עורכת דין. "הייתה תחושה לאורך הדרך שמאוד מורחים אותנו, תשובות נוקשות שלקחו חודשים", הוא אומר. לדבריו, הומלץ להם לשקול פנייה לבג"ץ ואף נאמר להם כי סיכויי ההליך עשויים להיות טובים, אולם הם לא היו מוכנים להמתין להליך משפטי ממושך כדי להרחיב את משפחתם. לבסוף החליטו לוותר על הפונדקאות בישראל ולחזור למסלול בחו"ל.
בן שבת מדגיש כי הוא תומך בפיקוח הדוק ובהגנה על הפונדקאיות. "היה לי חשוב מאוד שהתהליך ירגיש בסדר, במדינת עולם ראשון - אישה שאני מכיר אישית, שהיא שותפה למסע, שאין אלמנטים של ניצול. נעלבתי כי הרגשתי שמעבירים לי מסר שאני מנצל, על אף שעשיתי הכי נכון מבחינתי". לדבריו, חוסר הוודאות היה קשה לא פחות מהתוצאה עצמה: "גם אם המדיניות הייתה נורא קשוחה אבל שקופה, אתה יודע איך לגשת אליה. אבל אם פתאום שולפים תקנה משנת 1987 ומיישמים אותה עליך, זה מושך אנשים אחורה". הוויתור על התהליך בישראל היה עבורו משבר של ממש: "רק מישהו שעבר הליך פונדקאות יודע להגיד את זה - יש קשר גורל שנוצר בינך לבין הפונדקאית. היכולת לעשות את זה עם מישהי שקרובה אליך פיזית ותרבותית היא פשוט מתנה וזכות. כל כך שמחנו על האפשרות לעשות את זה בישראל, וכשהבנו שזה לא אפשרי עבורנו אני התפרקתי. הייתי בתחושה שהמדינה בוגדת בי".
"מסע כומתה בירוקרטי"
ח"כ להב-הרצנו, שעבר בעצמו הליך פונדקאות בישראל, מתאר את המסלול כ"מסע כומתה בירוקרטי". "יש מחסור בפונדקאיות בישראל. למה שהמשרד לא ינגיש את ההליך הזה לזוגות שלא יכולים?", הוא אומר. "הירידה החדה בפניות חדשות לוועדה ניכרת יותר אצל להט"בים. יש פה הקשחה על להט"בים".
בפנייתו למשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, טוען להב-הרצנו כי מינוי הרכב שלם לארבע שנים בתקופת בחירות עומד בסתירה לעיקרון האיפוק והריסון החל על ממשלת מעבר, שנועד בין היתר למנוע יצירת עובדות מוגמרות וכבילת שיקול דעתה של הממשלה הבאה. "מכוח חוק הפונדקאות פועלת ועדה שיש לה המון סמכויות. היא למעשה קובעת איך נראה הליך הפונדקאות בישראל - אם הוא קשה או קל", הוא אומר. "לוועדה הזו יש כוח מהותי להכתיב מדיניות של הפונדקאות".
"הירידה החדה בפניות חדשות לוועדה ניכרת יותר אצל להט"בים. יש פה הקשחה על להט"בים". ח"כ יוראי להב-הרצנו
(צילום: ערוץ כנסת)
להב-הרצנו טוען כי פרופ' טליה גבע אלדר, הממונה על הוועדה, מחזיקה בגישה מצמצמת כלפי פונדקאות, וכי לגישה זו השפעה על המדיניות הנהוגה כיום. לדבריו יש לכך גם רקע היסטורי: בדיונים שנערכו בכנסת בשנים 2017 ו-2018, עוד לפני הרחבת הזכאות לפונדקאות לגברים, הביעה גבע אלדר הסתייגות מהרחבה משמעותית של השימוש בפונדקאות.
בדיון בדצמבר 2017 התייחסה ישירות למתח שבין שוויון בזכות להורות לבין הרצון לצמצם את מספר הליכי הפונדקאות, ואמרה: "זה לא מוחלט שהזכות להורות חייבת לעמוד לפני הצורך שיהיו כמה שפחות פונדקאיות". בדיון נוסף ב-2018 הבהירה גבע אלדר כי היא מתנגדת לאפליה, אך תמכה בהרחבה הדרגתית של מעגל הזכאים בשל המחסור בפונדקאיות: "אנחנו לא מדברים נגד שוויוניות. אנחנו מדברים על מידתיות, אנחנו מדברים על הדרגתיות".
האמירות הללו נאמרו לפני כשמונה ותשע שנים, ואינן מעידות כשלעצמן על עמדתה כיום או על אופן פעולתה במסגרת תפקידה הנוכחי. עם זאת, מתנגדי המדיניות הנוכחית מצביעים עליהן כאחת הסיבות לחשש מפני הרכב הוועדה שימונה כעת לארבע השנים הבאות.
"יכולה לעשות פנצ'רים לזוגות בתהליך"
גם שני, פונדקאית שנמצאת כיום בהליך יחד עם בני זוג שבחרו בה, מתארת התנהלות מורכבת מול הוועדה. "שלחו אותי למיליון בדיקות, שגם לי וגם לרופא הפרטי הרגישו מיותרות", היא מספרת. לדבריה, גם לאחר שהחלק הרפואי בהליך כבר אושר היא נדרשה לבצע בדיקות נוספות. "הזוג כבר הוציא אלפי שקלים על ההליך. לא הבנתי למה לא ביקשו את הבדיקה עוד לפני שאישרו את החלק הרפואי. להרגשתי, הוועדה מערימה קשיים ויכולה לעשות פנצ'רים לזוגות שכבר בתוך ההליך". שני מדגישה כי מבחינתה הבחירה להיות פונדקאית אינה נובעת ממניע כלכלי: "אני עושה את זה לשם העזרה. אי אפשר לעשות הליך כזה בשביל כסף".
המאבק לשוויון בהורות עבור להט"בים עדיין נמשך. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
גורמי מקצוע שעובדים מול משרד הבריאות והוועדה מזהירים מפני המשמעות המעשית של החלפת ההרכב כולו. חברי הוועדה אחראים על שמירה על הפונדקאית מבחינה רפואית ופסיכוסוציאלית, והם למעשה האנשים המקצועיים ביותר בתחום בארץ. לדברי אותם גורמים, החלפה מלאה עלולה לגרום לאובדן ידע מקצועי ולהאריך משמעותית את זמני הטיפול, ואף לשתק את הוועדה למשך חודשים ארוכים.
הדבר מצטרף לטענות חוזרות כי כבר כיום הקשיים סביב הכנסת עוברים שנוצרו בחו"ל לישראל גורמים לחלק מההורים המיועדים לוותר מראש על המסלול הישראלי, מחשש מהקשיים שמציב משרד הבריאות בפני הורים מיועדים.
"הנושא ייבחן משפטית"
במכתב ששיגר למשנה ליועמ"שית דורש להב-הרצנו לקבל הבהרות על הליך בחירת חברי הוועדה, מעורבות הדרג הפוליטי בו והסיבה להחלפת ההרכב כולו דווקא כעת. עד להשלמת הבדיקה מבקש להב-הרצנו שלא להשלים או לפרסם את המינויים. הוא מציין במכתב, בגילוי נאות, כי הוא עצמו נמצא בהליך פונדקאות שעשוי להגיע בפני הוועדה - אך מדגיש שאינו מבקש החלטה או הקלה בעניינו האישי, אלא בחינה של תקינות הליך המינוי והשפעתו על כלל הציבור. מבחינתו, השאלה החשובה היא מי יעצב את מדיניות הפונדקאות בישראל בארבע השנים הבאות. "אני רוצה ששר הבריאות הבא הוא זה שימנה את הוועדה הבאה ויוכל ליישם את המדיניות של הממשלה הבאה. אחרת תהיה ועדה שתכהן ארבע שנים מלאות".
ממשרד הבריאות נמסר: "לא חל כל שינוי בדרישות הנוגעות לייבוא עוברים שנוצרו בחו"ל לצורך פונדקאות בישראל, בין אם מדובר בזוגות גברים ובין אם בזוגות של גבר ואישה. הליכי הייבוא כפופים להוראות הדין, ובהן תקנות בריאות העם, שנועדו בין היתר להגן על זכויותיהן, כבודן ובריאותן של תורמות הביציות בחו"ל. התקנות מתייחסות גם לכמות ההורמונים הניתנת לתורמת ביצית, בין היתר לנוכח הסיכונים הכרוכים במינונים גבוהים. בהתאם לכך, אחד התנאים לאישור הייבוא הוא עמידה בהוראות התקנות, לרבות בכל הנוגע למתן תרופות במינון מתון לתורמת".
עוד נמסר ממשרד הבריאות: "בנוגע להרכב הוועדה, במשרד הבריאות לא התקבלה החלטה להחליף את כלל חבריה. ביחס לחלק מחברי הוועדה נדרש למנות חברים חדשים בהתאם לחוק ההסכמים לנשיאת עוברים, הקובע כי תקופת כהונתם של חברי ועדת האישורים היא ארבע שנים, וכי ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה אחת נוספת בלבד. גורמי המקצוע במשרד פנו למועמדים פוטנציאליים כדי לבחון היתכנות להגשת מועמדותם, אולם בשלב זה טרם גובשה רשימת מועמדים, כאשר ההחלטה על מינוי חברי הוועדה נתונה לשר הבריאות. לאחר השלמת הליכי המינוי והרכבת הוועדה החדשה תתבצע חפיפה מסודרת, לרבות שימור והעברת הידע המקצועי. סוגיית המינויים בתקופת בחירות טרם נבחנה, וטרם התקבלה החלטה בנושא. ככל שתעלה בקשה לקדם את המינויים בתקופה זו, הנושא ייבחן משפטית כמקובל".
פורסם לראשונה: 00:00, 27.08.26
