דעה לא פופולרית
ייתכן שאחיותיי הפמיניסטיות יטיחו אבני בליסטראות על הטור הזה, אבל זו דעתי: אני לא מאוד מוטרדת מהתיקון לחוק זכויות הסטודנט שמעבירה חברת הכנסת לימור סון הר-מלך. קראתי את הצעת התיקון לחוק (חבל ששמו אינו "חוק זכויות הסטודנט והסטודנטית"), שמטרתה לאפשר לימודים אקדמיים במסלולים עם הפרדה מגדרית גם בתארים מתקדמים, ולא נחרדתי.
גלריה
ח"כ לימור סון הר-מלך. סביר להניח שהאפשרות להפרדה בתארים מתקדמים תתמסמס מעצמה
(צילום: סטודיו דמקה)
למה זה לא חמוּר?
א. כל עוד תישמר ההקפדה על האיסור (שנוסח בבג"ץ) לא להפלות בין מרצות למרצים ולא לאפשר הדרת מרצות, אני לא מוצאת בתיקון הזה חוסר שוויון מסוכן (עוד נשוב לאפליה בין מרצות למרצים).
ב. אני סקרנית לגלות כמה סטודנטיות וסטודנטים לתואר שני יבחרו ללמוד בבית ספר לרפואה, או בכל תחום אחר, בהפרדה מגדרית. האפשרות הזו תתמסמס מעצמה. וביחס ללימודי דוקטורט? במסגרת הזו אין (כמעט) קורסים ולכן לגבי תואר שלישי ההצהרה על לימודים בהפרדה ריקה מתוכן, מה שמוביל אותנו היישר אל סעיף ג'.
ג. חברי הכנסת החרדים יודעים שמבחינה הלכתית אין צורך ואין הצדקה בהפרדה הזו. אין הבדל בין ישיבה עם נשים בוועדות הכנסת או קנייה בסופּר לישיבה בכיתה באוניברסיטה. החוק הזה מגחיך אותם ואת הפסאודו-הלכה שהמציאו. בדרך להר הכסף הפוליטי, סון הר-מלך וחבריה רומסים את היהדות ואת הציבור שלהם. אני לא מוכנה להשתתף בקרקס הזה.
ד. ועוד משהו על הפוליטיקאים החרדים: הם רוצים קהל שבוי, ולכן קהל עני שתלוי בפרוטות שהם זורקים לו. הם לא רוצים חרדים באקדמיה. תנו להם את האפשרות הזו, ונראה אותם מתפתלים ובועטים בה בעצמם.
שיטריפו את עצמם לדעת
עוד מעט אדבר על ציבור ליברלי משכיל והדרת נשים. אבל קודם לכן, תרשו לי להציע הצצה לסדנת הטרפת, למה שקורה כשהולכים עם טמטמת ההפרדה המגדרית עד הקצה.
המשנה (קידושין ד', י"ב) מנסחת חוק לא מנומק ולא שוויוני אבל גם לא קיצוני להפרדה בין המינים: לא יתייחד אדם עם שתי נשים אבל אִשה אחת מתייחדת עם שני אנשים. המשנה לא מסבירה מה זה ייחוד, אבל הדעת נותנת וההקשר מלמד שמדובר במצב שבו ה"מתייחדים" נמצאים יחד ולבד. לפי המשנה הזו אין בעיה עם ישיבה מעורבת בשיעור או בבית כנסת (ואכן בזמן המשנה והתלמוד גברים ונשים ישבו יחד בבית הכנסת), והחשש הוא רק ממצבים שמאפשרים מיניות אינטימית.
ההפתעה היא שהחכמים חוששים מפריצוּת מינית של נשים יותר משהם חוששים מפריצות מינית של גברים. לשיטתם, שהייה של אישה עם שני גברים לא מעודדת פריצות, ואילו שהייה של שתי נשים עם גבר דווקא כן.
הגמרא מסגבירה
הגמרא שמחה להסגביר (תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף פ עמוד ב): הואיל ונשים דעתן קלה עליהן. ואם עדיין לא הבנתן, גם רש"י שמח להסגביר: שתיהן נוחות להתפתות.
פתיות שכמונו, אנחנו כל כך רוצות סקס שנשמח לעשות זאת גם בשלישייה, גם עם חברה. לעומת זאת, הגבר שמרן ולא יתפתה לקיים יחסי מין כשחברו רואה אותו. תשאלו את עצמכן: באיזה עולם הם חיים? בעולם פטריארכלי שבו כל שטות שנאמרת על ההבדלים בין המינים מחליקה טוב בגרון. בעולם שבו סדר חשוב יותר מאמת. בעולם שבו סיסמאות נזרקות לאוויר ונשים לא זוכות להגנה.
בהמשך קובעת הגמרא שההיתר לאישה אחת להתייחד עם שני גברים מוגבל (שם, בתרגום מארמית לעברית): לא קבעו במשנה אלא ביחס לכשרים, אבל בפרוצים, אפילו עם עשרה לא תתייחד.
הנה, כך מתחיל מדרון הצניעות. המשנה דיברה באופן כללי על ייחוד, והגמרא מבחינה בין גברים "כשרים" ל"פרוצים". ומי יחליט אם חבורה מסוימת כשרה או פרוצה? לא תיק הרשעוֹת ולא נשים שהיו בחברת אותם גברים. מי שיחליטו הם מי שתמיד מחליטים: הפטריארכים שממנים את עצמם לפרנסי הקהילה.
זה הולך ומידרדר
הגמרא מחמירה את התנאים ומציירת את התמונה הבאה: מעשה והוציאוה עשרה במִטה. את המעשה הלקוני מפרט רש"י: בחזקת שהיא מתה וקלקלו עִמה ואשת איש הייתה.
כן, עשרה גברים ואישה נשואה אחת התארגנו להרפתקה מינית מפוקפקת: היא התחזתה למתה, והם התחזו לנושאי ארונה. יצאו האחד-עשר מהעיר אל בית הקברות ושם "קלקלו".
זאת רמת האמון שאפשר לתת בנו, נשים וגברים קלוקלים שכמונו. מה לא נעשה בשביל "לגנוב" יחסי מין?! הסוגיה ממשיכה להטריף את עצמה לדעת ולדמיין עוד מצבים שבהם אי אפשר לסמוך עלינו.
והשורה התחתונה?
או שנשמור על שיקול דעת סביר או שנחריב את העולם. אין דרך להפריד בין המינים, ואין דרך למנוע פיתויים מיניים או את מימושם (ובוודאי אם השכלנו להבין שלעיתים גם גברים נמשכים לגברים ונשים נמשכות לנשים). הפרדה מגדרית היא לא רק מדרון חלקלק; היא מדרון מטופש, היא בזבוז זמן ואנרגיות והיא בוודאי לא מונעת פגיעות מיניות. אבל הפעם אני לא מתכוונת להתגלץ' עם סון הר-מלך והחרדים.
משחקי השף כמשל
בואו נדבר עלינו. בואו נדבר על משחקי השף כדוגמה ואפילו כמשל לעיוורון המוסרי שלנו. מסיבות רבות אני לא אוהבת לצפות בתחרויות בישול, בין השאר מכיוון שאני לא אוהבת לראות שמבשלים בעלי חיים, ומכיוון שמה שאני מעדיפה לעשות עם אוכל טעים הוא לאכול אותו.
אסף גרניט, מתוך "משחקי השף". אין נשים ראויות שיכולות לשפוט לצידו?
(צילום: רשת 13)
לתוכנית "משחקי השף" נוספה אצלי התנגדות אידיאולוגית: אני לא מוכנה לראות תוכנית שהסגל המקצועי שלה מורכב רק מגברים (ועוד בתחום שרבות מהעוסקות בו הן נשים).
למה התעוררתי עכשיו? אז כך הסיפור התגלגל: במאבק בין הממשלה לציבור בעניין השליטה על התקשורת, אסף רפפורט וחבריו ההייטקיסטים נתנו פייט מרגש. אלא שכאן נכנסת גם סוגיה של הדרה נאורה כפולה ומכופלת: א. הבעלים, בעלי השליטה של הערוץ וגם המנכ"ל, כולם גברים. ב. אחד הדברים הראשונים שעשו הבעלים החדשים הוא סיום עבודתו של מושיק רוט במשחקי השף. מעט לפני רוט, עזב גם יוסי שטרית את הסגל. הנה להנהלה החדשה והנאורה, הנהלה משלנו, הייתה הזדמנות לתת ביטוי לתפיסת עולמה השוויונית ולצרף לצוות שתי שפיות – אלא שעל פי הפרסומים, הם בחרו שוב בבנים.
תאמרו שזה מקום קטן ושולי ושאני מתקטננת, אבל הוא לא קטן ושולי, ואני לא בוחלת בקטנוניות כשיש לה טעם, שהרי זו דוגמא טרייה לכך שהנאורים לא תמיד נאורים ואזורי העיוורון שלנו גדולים ומושתקים.
ובאקדמיה
המרצות מודאגות מכך שהשלב הבא יהיה אפלייתן לרעה בהוראה (בניגוד לפסיקת בג"ץ). לצערי הן צודקות, אבל לא רק בגלל החרדים, אלא במידה רבה בגלל הקולגות הגברים שלהן. עד היום הקולגות שלהן לא נאבקו נגד חוסר השוויון המגדרי באקדמיה; להפך, הם נהנו ממנו.
פרופ' רוחמה וייסצילום: אביבית בן נוןהאקדמיה היא אחד המקומות עם האפליה המגדרית הקיצונית ביותר בישראל, וככל שעולה הדרגה האקדמית, עולה האפליה (בדרגת "פרופסור מן המניין" יש רק כעשרים אחוז נשים).
דמיינו לעצמכן מצב שבו הכנסת מחוקקת או בג"ץ פוסק שמהיום כל המוסדות להשכלה גבוהה מחויבים להציג שוויון מגדרי בכל התקנים האקדמיים. איזו מלחמה ינהלו חלק מידידיי הליברליים נגד החלטה כזו, ואילו נימוקים מלומדים יהיו להם.
שבת שלום!
Ruhamaweiss1966@gmail.com
