השנה האחרונה שעברה על יהודי אוקראינה הייתה קשה יותר מקודמותיה: לפי הנתונים, מספרם של החיילים היהודים שנהרגו בקרבות היה גבוה יותר מבשנים הקודמות למלחמה, יותר ויותר מוסדות יהודיים נפגעו מטילים, ומספרם של היהודים שגויסו לצבא האוקראיני עלה גם הוא - ועם הגיוס גובר גם החשש לחייהם.
לצד זאת איבדה אוקראינה בשנה האחרונה את התמיכה האמריקנית, הרוסים התקדמו משמעותית בשדה הקרב אחרי שהדפו לחלוטין את "מתקפת הנגד" האוקראינית, והמתקפות של הצבא הרוסי על מרכזי הערים הפכו להיות נרחבות וקטלניות יותר.
סעיף חשוב נוסף שפגע גם הוא ביהודי אוקראינה בשנה האחרונה היה הפחתה משמעותית של התרומות שהועברו לקהילות במדינה מצד יהודי העולם, בשל העברת המשאבים לתמיכה בישראל - הנמצאת גם היא במלחמה כמעט שנתיים. לסעיף האחרון יש השלכות מהותיות על ניהול הקהילות בשל פרויקטים רבים שנועדו לרווחה גשמית ורוחנית, שנסגרים בזה אחר זה.
למרות זאת, בקהילות היהודיות באוקראינה סיימו בסוף השבוע האחרון את ההכנות לחגוג את חודש החגים הרביעי בצל המלחמה, שמתארכת ושסופה לא נראית בעין.
גולת הכותרת של פעילות ההכנה לחגי תשרי הייתה שליחת ערכות חג נרחבות ומלאות בכל טוב ל-51,500 יהודיות ב-169 ערים ויישובים ברחבי אוקראינה. כמו בכל ערב חג גם הפעם היה מדובר במצבע לוגיסטי מורכב בין "פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה" (FJCU) לבין שלוחי חב"ד במדינה. המבצע כלל פריסת מערך חלוקה נרחבת - החל מהקהילות במחוזות המזרחיים כמו דונייצק, לוגנסק, חרקוב, חרסון וז'פורז'ה, שבהם נערכים קרבות עיקשים - ועד לחוסט, אוז'הורוד ומונקטש שבקצה המערבי, סמוך לגבול הפולני והסלובקי.
אחת הקהילות המעניינות שמקבלת את העזרה לחגים היא הקהילה היהודית באומן שבמרכז המדינה. אומן מוכרת לציבור הישראלי בשבועות האחרונים מהחדשות, בעיקר בגלל משבר הטיסות מול השלטונות במולדובה, הנוגע להגעת עשרות אלפי חסידי ברסלב לעיר, לקברו של מייסד החסידות רבי נחמן מברסלב. אבל מתברר שבעיר ישנן שתי קהילות יהודיות משגשגות שאינן קשורות להגעת ההמונים מישראל מידי ראש השנה.
רבה של אומן, הרב יעקב ג'אן, סיפר ל-ynet כי קהילה אחת - המונה לפי הרישומים כ-180 משפחות - היא של יהודים שורשיים שמגוררים בעיר עוד מתקופת הקומוניזם, וחלקם הם צאצאים של מי שהתגורר בעיר לפני מאות שנים. קהילה אחרת הנמצאת בשכונת "נובי אומן", המונה כיום 110 משפחות, היא של חסידי ברסלב שקבעו את מושבם בעיר באופן קבוע, חלקם אגב נשוי למקומיים. כלומר, חסידי ברסלב שהתחתנו עם יהודיות אוקראיניות או עם מקומיות שהתגיירו.
ישנן גם בנות של החסידות שנישאו ליהודים אוקראינים או לגרי צדק מקומיים. לדברי הרב ג'אן, בעבר הקהילה הזו הייתה גדולה בהרבה, אבל היא הצטמצמה משמעותית בגלל המלחמה.
עוד אמר הרב ג'אן כי לקראת ראש השנה נחנך אוהל תפילה חדש בשכונה עבור בני הקהילה האלו, כשאחרי החגים ייבנה עבורם בית כנסת קבוע. כך או כך חברי שתי הקהילות מתנהלים כאמור באופן נפרד מאשר שאר האורחים שמגיעים לראש השנה או לכמה ימים, וחבריהם מקבלים גם כן אריזות סיוע קבועות או סטים של ארבעת המינים, זאת נוסף לפעילות שונה סביב מעגל השנה היהודי.
ובחזרה לערכות שנשלחו לקהילות היהודיות במדינה: רשימת הפריטים שנמצאת בכל ערכה נרחבת וכוללת גם הפעם חוברת מיוחדת עם הסברים על הלכות ומנהגי חגי תשרי, צנצנת דבש, נרות שבת וחג, לוח שנה שולחני עברי-אוקראיני, לוח קיר בקונספט זהה, כיפות, מיץ ענבים, מיני מתיקה, חבילת קוסמטיקה וחוברת מהודרת על פעילות "הפדרציה" עם יהודי אוקראינה ופרטים ליצירת קשר עימה כדי לקבל סיוע אישי נוסף.
גולת הכותרת של הערכה היא ספר מיוחד לילדים, שתורגם לראשונה לאוקראינית. הספר "הגיע הזמן לחגוג את השנה החדשה" נכתב מקור באנגלית על ידי הסופרת רחל גרונר פורסט, והוא מעביר לילדים באמצעות קריאה חוויתית משפחתית את חוויות החגים ואת המסורת עתיקת היומין. "בכך אנו מסייעים להעביר את המסורת לדור הבא", מתגאים ב"פדרציה".
שיתוף פעולה נוסף עם שלוחי חב"ד נוגע לקיום כמה שיותר מנייני תפילה סדירים. השלוחים מגיעים גם לקהילות בערים הגדולות וגם בעיירות קטנות יותר, שבהן אין רב או בית כנסת שפעילים באופן קבוע.
יו"ר הקהילות היהודיות באוקראינה, השליח הרב מאיר סטמבלר, אמר כי "לבקשה 'אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כַּלֵּה דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית' שאותה אנו נושאים בתפילות הימים הנוראים יש גם השנה משמעות מוחשית ומצמררת. אחרי שנה קשה במיוחד רבבות בתי אב יהודיים באוקראינה יחגגו את השנה החדשה, ולצד שמחת החגים הם יבקשו מהקב"ה שיאמר די לצרותינו ושיחיש לנו את הגאולה האמיתית והשלימה". הוא הוסיף: "דווקא התגברות החושך מראה לנו שאנו קרובים עוד יותר לגאולה. כשהלילה מחשיך עוד יותר מדובר בסימן שאנו ממש קרבים לגאולה".
