בשבועות האחרונים העבירה ממשלת ליטא מענקים בסך כולל של כ-7.5 מיליון אירו למאות ניצולי שואה ממוצא ליטאי ולבני משפחותיהם – רובם תושבי ישראל. כל אחד מהזכאים קיבל כ-20 אלף אירו, כפיצוי על רכוש פרטי יהודי שנגזל במהלך השואה ולאחריה.
התשלומים התאפשרו בעקבות חקיקה שעברה בסוף 2022, לאחר מאבק ממושך שנועד לפתוח מחדש את הליך הפיצויים עבור שורדי שואה וצאצאיהם שאינם אזרחי ליטא.
הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (WJRO), שסייע במשא ומתן עם הרשויות הליטאיות ובליוויי תהליך ההגשה, בירך על המהלך. "זהו רגע חשוב של הכרה," אמר גדעון טיילור, נשיא WJRO. "המענקים אינם יכולים למחוק את עוולות העבר, אך הם מבטאים הכרה באובדן האישי שחוו יהודי ליטא, ומסייעים להשיב במעט את כבודם".
את ניהול וחלוקת הכספים מבצעת קרן הרצון הטוב (GWF), שהוקמה על ידי WJRO והקהילה היהודית בליטא לצורך פיצוי על נכסי נדל"ן יהודיים שנגזלו בשואה. עד סוף 2023 – מועד סיום קבלת הבקשות – הוגשו 930 תביעות. בשנת 2024 בדקה הקרן את המסמכים בשיתוף ארכיונים ממשלתיים ורשמי מקרקעין בליטא. 340 מהבקשות אושרו - מתוכן 240 שייכות לאזרחי ישראל.
בנוסף, הממשלה הליטאית התחייבה להעביר 37 מיליון אירו נוספים במהלך שבע השנים הקרובות, לטובת פעילות קהילתית יהודית – כהכרה סמלית ברכוש יהודי ללא יורשים.
יורם דוקטורי, צאצא לד"ר אבא לפין, ממנהיגי הקהילה היהודית בקובנה בתקופה שלפני השואה, הוא בין מקבלי המענק. "המשפחה שלי ברחה בעור שיניה לפני המלחמה. מי שלא הספיק – נרצח. מה שקיבלנו היום מגרד את הרף התחתון של הפיצוי ואינו מתקרב לשווי הרכוש שנגזל", הוא אומר, ומעריך את שווי רכוש המשפחה ב-60 מיליון דולר. לדבריו, הכסף ישמש לשיקום מצבות המשפחה בבית העלמין היהודי בקובנה: "זה לא רק כסף – זה תיקון של זיכרון".
הרב אנדרו בייקר, מנהל תחום היהדות הבינלאומית בוועד היהודי האמריקני ויו"ר-משותף של קרן הרצון הטוב, אמר כי המענקים מבטאים "צעד לעבר צדק". פאינה קוקליאנסקי, יו"ר הקהילה היהודית בליטא ושותפתו לניהול הקרן, הוסיפה: "זה לא רק רכוש – מדובר בזהות, בהיסטוריה ובהכרה".
לפני מלחמת העולם השנייה חיו בליטא כ-220 אלף יהודים, שהיוו אחת הקהילות המרכזיות והמשפיעות באירופה. עד תום המלחמה, כ-95% מהם נספו בשואה – מהשיעורים הגבוהים ביותר ביבשת.
