ישראל משנה את האופן שבו היא קולטת עולים חדשים, כאשר דור צעיר ומגוון יותר של עולים מגיע עם ציפיות שונות בכל הנוגע לשירותים ממשלתיים, תעסוקה וחיי קהילה. התובנות הללו עלו משיחה עם מנכ"לית משרד העלייה והקליטה, דגנית סנקר-לנגה, במהלך כנס Global Aliyah Live של ynet Global.
הראיון עם דגנית סנקר-לנגה
(צילום: ליאור שרון, טל אזולאי, טל סער)
במקום לצפות מעולים חדשים להתמודד בעצמם עם מערכת בירוקרטית לאחר נחיתתם בישראל, אמרה סנקר-לנגה כי המשרד מנסה יותר ויותר לפנות אליהם עוד לפני הגעתם ולהתאים את התמיכה לנסיבות האישיות של כל אחד ואחת מהם. "הדרך שבה אנחנו נותנים שירות לעולים שונה כיום", אמרה. "רבים מהם צעירים שמכירים היטב את הטכנולוגיה, ולכן אנחנו משתמשים במגוון ערוצי שירות – באינטרנט, בוואטסאפ ובאמצעים נוספים".
עוד בוועידת Global Aliyah Live של ynet Global:
השר סופר על העלייה מהמערב: "כולם מבינים מה קורה באירופה ובאוסטרליה"
יו"ר הסוכנות היהודית: 7/10 והאנטישמיות משנים את ההחלטה לעלות לישראל
ההערכה וההסבר: "תוך חמש שנים רוב היהודים יגורו בישראל"
לדבריה, השינוי משקף שינוי רחב יותר בקרב האוכלוסייה השוקלת לעלות לישראל, במיוחד ממדינות מערביות ובהן ארצות הברית, בריטניה, צרפת, אוסטרליה ודרום אפריקה. המשרד שם דגש רב יותר על מדינות אלה לנוכח מה שסנקר-לנגה תיארה כעלייה חדה באנטישמיות. במקביל, מרחיב המשרד תוכניות שנועדו לאפשר את תחילת תהליך המעבר לישראל זמן רב לפני שהעולה עולה על המטוס. בין היתר, ניתנות לעולים אפשרויות להתחיל ללמוד עברית עוד לפני ההגעה לישראל וכן לקבל הדרכה ותמיכה רבות יותר במהלך התהליך הקודם לעלייה בפועל. המטרה, לדבריה, היא להפוך את המעבר ל"רך וקל יותר" ולהפחית את חוסר הוודאות שמתלווה לעיתים קרובות להחלטה משמעותית כל כך בחיים.
מהדלפק הממשלתי לוואטסאפ
מבחינת סנקר-לנגה, חדשנות בתחום העלייה אינה מסתכמת בהטמעת טכנולוגיות חדשות. "כשמדברים על חדשנות, בדרך כלל מדברים על דיגיטציה או על טכנולוגיה", אמרה. אך בתחום העלייה, לטענתה, חדשנות משמעותה גם שינוי במערכת היחסים שבין הממשלה לבין העולה. בעבר, חלק ניכר מהקשר הזה התבסס על מפגש פנים אל פנים עם יועצים מטעם הממשלה. המודל הזה עדיין קיים, אך סנקר-לנגה אמרה כי הוא כבר אינו תואם את האופן שבו עולים צעירים רבים מצפים לתקשר עם הרשויות. לכן, המשרד משתמש במגוון ערוצים דיגיטליים, ובמקביל ממשיך להעניק לעולים תמיכה במשך שנים לאחר הגעתם לישראל.
גלריה
מנכ"לית משרד העלייה והקליטה, דגנית סנקר-לנגה, בשיחה עם שרון כידון
(צילום: ליאור שרון, טל אזולאי, טל סער)
דגנית סנקר-לנגה
(צילום: יריב כץ)
השינוי אינו נוגע רק לנוחות. תקשורת מהירה ונגישה יותר יכולה להשפיע על חוויית המפגש הראשונית של העולה עם מוסדות המדינה ולהפוך את תהליך הקליטה לפחות מרתיע. סנקר-לנגה אמרה כי לאחרונה דורג המשרד במקום השני מבין הגופים הממשלתיים באיכות השירות שהוא מעניק – נתון שהיא רואה בו עדות לכך שהגישה הזו נושאת פרי. "אני אומרת את זה כי אני גאה בכך", אמרה, "אבל גם משום שאני חושבת שזו הדרך שעוזרת להם להשתלב ומאיצה את תהליך הקליטה בישראל".
"חליפה שנתפרה אישית" לכל עולה
אולם השינוי העמוק יותר הוא המעבר לעבר תהליך קליטה מותאם אישית. כשנשאלה אם ישראל מתרחקת מהגישה שלפיה כל עולה מקבל למעשה מסלול זהה, אמרה סנקר-לנגה כי המשרד מתקדם יותר ויותר לעבר מה שהיא תיארה כ"חליפה שנתפרה אישית" לכל עולה. "אנחנו רואים את עצמנו כמשאבי האנוש של ישראל", אמרה.
עולים חדשים שהגיעו לישראל מניו יורק
(צילום: סיון שחור)
הרעיון הוא לבחון לא רק כמה עולים מגיעים, אלא גם מי הם, אילו כישורים הם מביאים איתם ומה הם ובני משפחותיהם יצטרכו כדי לבסס את חייהם בישראל בהצלחה. כדוגמה הציגה סנקר-לנגה תוכנית חדשה שנועדה להביא לישראל מורים לאנגלית מאמריקה הצפונית. במסגרת גישה זו, לדבריה, העולה יכול לדעת עוד לפני הגעתו היכן יעבוד, היכן ילדיו ילמדו, אילו אפשרויות תעסוקה יהיו זמינות לבן או לבת הזוג שלו ואיזו תוכנית ללימודי עברית הוא יעבור. "זה מאוד מותאם אישית", אמרה.
אותה תפיסה מיושמת גם בתחומי מקצוע שבהם ישראל מתמודדת עם מחסור בכוח אדם, כאשר הממשלה מנסה ליצור קשר ישיר יותר בין העלייה לבין צורכי שוק העבודה.
בונים קהילות, לא רק קולטים יחידים
בנוסף, המשרד שם דגש רב יותר על מה שסנקר-לנגה מכנה "עלייה קהילתית" – קבוצות של עולים שמחליטות לעבור לישראל יחד ולהשתקע באותו אזור. לדבריה, ישראל השתמשה בגרסאות שונות של מודל זה במשך שנים, במיוחד בקרב עולים מצרפת, אך כיום הוא הפך בולט יותר בקרב עולים חדשים מבריטניה, מאמריקה הצפונית ומאמריקה הלטינית.
עולים חדשים שהגיעו לישראל מצרפת
(צילום: מוטי קמחי)
עבור העולים, הגעה כחלק מקבוצה יכולה להפחית את תחושת הבדידות הכרוכה במעבר למדינה חדשה. מבחינת ישראל, אמרה סנקר-לנגה, קהילות כאלה יכולות גם לסייע בחיזוק יישובים בגבול הצפון ובגבול הדרום. הגישה משקפת ניסיון לחשוב על קליטה מעבר להטבות ממשלתיות ולניירת. הקהילה, התעסוקה, בתי הספר והקשרים החברתיים נתפסים יותר ויותר כחלקים שונים שמרכיבים יחדיו את התהליך בכללותו.
7 באוקטובר האיץ את השינוי
מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שבאה בעקבותיה אילצו את המשרד להאיץ שינויים שכבר היו בתהליך, כך לדבריה של סנקר-לנגה. היא ציינה כי למשרד כבר היה ניסיון בהתמודדות עם מצבי חירום מתמשכים, ובהם מגפת הקורונה ומלחמת רוסיה-אוקראינה, שבמהלכה, כך לדבריה, הגיעו לישראל כ-75 אלף עולים בשנה אחת.
עולים חדשים ממוצא פרסי שהגיעו מארצות הברית
(צילום: שאול גולן)
לאחר 7 באוקטובר, המשרד החל לפעול באופן יזום יותר ליצירת קשר עם עולים חדשים שעלולים להיות מושפעים מהתקיפות. לדבריה, גורמי המשרד עקבו אחר מקום מגוריהם של העולים ביחס לאזורים שספגו אש, ויצרו איתם קשר כדי לבדוק אם הם בטוחים ואם הם זקוקים לסיוע. המשרד גם הקים סדנאות חוסן שיועדו במיוחד לעולים המתמודדים עם המצב הביטחוני. מאז 7 באוקטובר, אמרה סנקר-לנגה, הגיעו לישראל כ-66 אלף עולים חדשים. "זו כמות של עולים שהיא כמו עיר קטנה", אמרה. "רק תארו לעצמכם שנבנתה עיר חדשה בישראל מאז 7 באוקטובר".
אתגרים חדשים לעולים המשרתים כחיילים בודדים
המלחמה שינתה גם את גישת המשרד כלפי חיילים בודדים – עולים המשרתים בצה"ל ללא משפחה קרובה בישראל. "מאז 7 באוקטובר, האתגרים העומדים בפני חיילים בודדים גדלו באופן משמעותי", אמרה סנקר-לנגה, והצביעה במיוחד על הנטל המוגבר של שירות צבאי סדיר ושל שירות המילואים.
יריד "עולים על מדים" שנועד לסייע לעולים החדשים לקראת גיוסם לצה"ל
(צילום: באדיבות ארגון "נפש בנפש")
המשרד פועל כיום יחד עם משרד הביטחון להקמת מערך תמיכה מקיף יותר, שייתן מענה לתקופה שלפני השירות הצבאי, במהלכו, ובמידה הולכת וגוברת – גם לאחר השחרור. המטרה, לדבריה, היא לספק פתרונות מדויקים יותר לאתגרים שנוצרו בעקבות השירות הממושך ולסייע לחיילים לבנות את חייהם בישראל לאחר סיום השירות.
מתכוננים לגל נוסף
במבט קדימה, אמרה סנקר-לנגה כי המשרד צופה גל עלייה משמעותי נוסף בשנים הקרובות, עם פרופיל מגוון יותר מזה של גלי עלייה קודמים. הדבר יחייב שינויים נוספים, במיוחד בתחומים שבהם התמיכה הממשלתית לבדה אינה יכולה לפתור את הבעיה.
עולים חדשים חוגגים חג שבועות בעמק יזרעאל
(צילום: גיל נחושתן)
תמונה קבוצתית של חלק מהעולים שהגיעו ארצה
(צילום: אלישע חנקין)
יוקר המחיה ומחירי הדיור ממשיכים להיות מכשולים משמעותיים עבור עולים, וסנקר-לנגה טענה כי גופים ממשלתיים, ארגונים ללא מטרות רווח והמגזר הפרטי יצטרכו לשתף פעולה כדי למצוא את הפתרונות לכך.
צמצום הבירוקרטיה ימשיך גם הוא להיות יעד מרכזי. אך מבחינת סנקר-לנגה, השינוי בתחום העלייה אינו רק תגובה לצמיחה במספר העולים. הוא משקף ניסיון לחשוב מחדש על הציפיות של עולים חדשים מישראל – ועל מה שישראל צריכה להציע להם אם ברצונה שהם יישארו בה. "העלייה היא הדבר האופטימי ביותר שאנחנו יכולים להציע לישראל בימים הקשים והמורכבים שאנו חווים כיום", סיכמה סנקר-לנגה.
