עם סיום המלחמה באיראן, פעילים יהודים בעולם מדווחים ביממה האחרונה על מעצרים בקרב הקהילות באיראן בחשד לשיתוף פעולה עם ישראל. לפי הדיווחים, בין העצורים גם רבנים ובכירים בקהילות היהודיות בטהרן ובשיראז.
מהעצורים, בהם גם בני משפחה אחת, הוחרמו מכשירי הטלפון הנייד והמחשבים הניידים שלהם, וכל זה בחשד ששיתפו פעולה עם גורמים ישראליים או תמכו בהם. לפי הדיווחים, הנשים שוחררו – אבל הגברים, ובהם רבנים, נותרו במעצר. במקביל, באיראן פרסמו תמונות ממה שכינו "התכנסות הקהילה היהודית לתמיכה במנהיג העליון של המהפכה עלי חמינאי ובכוחות הצבא".
נאז, פעילה למען יהודי איראן, שחיה בעבר במדינה וכיום מתגוררת בארצות הברית, כתבה בעמוד האינסטגרם שלה: "דחוף – זה עתה נאמר לי על ידי חבר שלי שחי באיראן שהמשטר האסלאמי נכנס לבתים של יהודים, אוזק אותם ולוקח אותם למקום לא ידוע. כמעט תמיד כשהמשטר מאוים הוא מוציא את זה על המיעוטים שלו. הפיצו את החדשות, זו לא שמועה. היהודים האיראנים באיראן צריכים עזרה".
ד"ר תמר עילם גינדין, מומחית לאיראן ממרכז עזרי באוניברסיטת חיפה, אמרה כי על אף שהמשטר באיראן מנסה להצטייר ככזה שמאפשר ליהודים חופש מלא במדינתם, המציאות מורכבת יותר. לדבריה "יהודים באיראן הם סוג של בני ערובה לצורכי תעמולה. היחס ההוגן לכאורה ליהודים, העובדה שיש להם נציג בפרלמנט, חופש עיסוק – זה נעשה כדי שהאיראנים יוכלו לומר שהם לא אנטישמים אלא רק אנטי-ציונים. כשמנהיגי הקהילה היהודית הולכים לסיבוב הופעות בעולם הם תמיד מדבררים מסרים של המשטר".
הקהילה היהודית באיראן מצאה את עצמה במהלך המלחמה במצב רגיש ביותר. הנציג היהודי בפרלמנט האיראני, הומיון שמח, פרסם עם תחילת המלחמה הצהרה קצרה המאשרת את "נאמנותה המוחלטת של הקהילה היהודית למדינה האיראנית" והבהיר כי היא "דוחה כל קשר לפעולותיה של ישראל".
לפי אחד הדיווחים ברשת, שמח ויונס חמאמי, מראשי הקהילה היהודית האיראנית, קראו לתגובה נחרצת מצד איראן נגד "תוקפנות המשטר הציוני". שניהם הדגישו את זכותה הלגיטימית של איראן להגן על עצמה וראו בהתנהגותה של ישראל הפרה של העקרונות ההומניטריים והבינלאומיים. "הציונים מעולם לא תיארו לעצמם עד כמה גדולה עוצמתה הצבאית של איראן", צוטט שמח, "המכה היחידה שהמשטר הזה הנחית עלינו הייתה אובדן מפקדינו. אנחנו תמיד אסירי תודה למערכת ולבכירים במדינה".
בנובמבר האחרון הוצא להורג הצעיר היהודי ארווין נתנאל קהרמאני מהעיר כרמאנשאה באיראן, לאחר שהוא הורשע ברצח של אדם שתקף אותו בגין סכסוך כספי, ומשפחת ההרוג דחתה כל פשרה. לדברי ד"ר עילם-גינדין, "העיתוי שבו הוא הוצא להורג לא מקרי. גזר הדין היה אחרי אפריל 2024, לאחר המתקפה האיראנית לעבר ישראל שלא ממש צלחה. משפט צדק זה לא היה".
תמר עילם-גינדיןצילום: אביגיל עוזיבשבוע שעבר התראיין לעיתון "יתד נאמן" הרב הראשי של יהודי איראן, הרב יהודה גראמי, וסיפר על הקשיים בתקופת המלחמה. לדבריו "הקהילה לא חוותה אירועים חריגים בעקבות המצב", אך "יצאה קריאה מרבני הקהילות להוסיף בתפילה לאור המציאות הקשה במדינה".
לפי ההערכות, כיום מתגוררים באיראן כ-9,000 יהודים – הקהילה היהודית הגדולה ביותר במזרח התיכון מחוץ לישראל. רובם מרוכזים בטהרן, וקהילות קטנות יותר חיות בשיראז, באספהאן ובכרמאנשאה. הקהילה מפעילה כ-100 בתי כנסת ברחבי איראן, כולל 31 בטהרן, אם כי רק 20 מהם פועלים באופן קבוע. כמו כן פועלים חמישה בתי ספר יהודיים, תחת פיקוח ממשלתי קפדני, לעומת 20 שפעלו לפני המהפכה האסלאמית.
