מערכת הבריאות בישראל מתמודדת עם מחסור הולך וגובר ברופאים, במיוחד בפריפריה. כמעט מחצית מהרופאים כיום מעל גיל 55, והכשרת רופאים חדשים אינה מדביקה את הקצב. כבר כעת מספר הרופאים לנפש יורד, ומגמת הירידה צפויה להחמיר בעשורים הקרובים. התוצאה: עומס בבתי החולים, זמני המתנה ארוכים, ופערים גוברים בין המרכז לפריפריה.
כמענה לכך, ישראל מאמצת מודל מוכר מארצות הברית - עמיתי רופא (Physician Associate): אנשי מקצוע רפואיים שמאומנים לטפל בחולים, לבצע בדיקות, לרשום תרופות, ואף לסייע בניתוחים – תחת פיקוח רופא כמובן.
החוק המסדיר את המקצוע עבר בכנסת באוגוסט 2023, ומאפשר לראשונה הכרה רשמית במקצוע בישראל. בשנה הקרובה ייפתחו תוכניות לימוד ייעודיות, והמדינה מקווה להכשיר מאות עמיתים עד 2030.
היבט נוסף של המהלך הוא מענה לקהילת עמיתי הרופא היהודים בצפון אמריקה, שרבים מהם שקלו עלייה, אך לא יכלו לעסוק במקצועם בישראל. השינוי מאפשר להם כעת להשתלב ישירות במערכת הבריאות המקומית, גם בפריפריה.
במסגרת אירוע MedEx בניו ג'רזי - פרויקט הגיוס הלאומי לעליית רופאים - שולבו לראשונה גם עמיתי רופא בתהליך העלייה וההסמכה. מאות אנשי מקצוע הגיעו לבחון אפשרויות תעסוקה בישראל, כולל במחלקות לרפואה דחופה ובבתי חולים בפריפריה.
האירוע הוא פרויקט הדגל של התוכנית הלאומית לעליית רופאים, יוזמה משותפת של משרד העלייה והקליטה, משרד הבריאות, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי וארגון נפש בנפש, ובשיתוף עם הסוכנות היהודית, קרן מרכוס, קרן גוטסמן, הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה וקרן עזריאלי. מטרת האירוע היא לייעל את תהליך העלייה והרישוי עבור אנשי מקצועות הבריאות היהודים.
6 צפייה בגלריה
עוזרי רופא מסייעים בהליך ניתוח רובוטי, תוך שימוש בטכנולוגיה מתקדמת לדיוק מרבי ולטיפול זעיר פולשני
(צילום: Anupama Bedi)
לדברי רונן פוקסמן, מנהל התוכנית הלאומית לעליית רופאים בנפש בנפש, ההחלטה להביא את מקצוע עמיתי הרופא לישראל נבעה מהכרה עמוקה בערכו. "שנים רבות עמיתי רופא פנו אלינו ושאלו מדוע המקצוע לא קיים בישראל", סיפר פוקסמן. "כשחקרנו את עבודתם בארה"ב, הופתענו מהיקף האחריות שלהם. הם אינם רק מסייעים לרופאים הם אנשי מקצוע מיומנים ומפוקחים היטב".
לפני שנתיים יצא פוקסמן, יחד עם ד"ר ספי מנדלוביץ', המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, לסיור לימודי בבתי חולים בארה"ב כדי לבחון מקרוב את עבודת עמיתי הרופא. לאחר שראה את המודל בפעולה, השתכנע ד"ר מנדלוביץ' כי הוא יכול להקל משמעותית על המחסור ברופאים בישראל והחל להוביל את השינוי הרגולטורי הנדרש כדי להסדיר את המקצוע בישראל.
לאחר חקיקת החוק, הוסדרו הליכי רישוי למוסמכים מחו"ל. בנוסף, אושרו תוכניות תואר שני ייעודיות שיפעלו בפקולטות לרפואה - ולא בבתי ספר לסיעוד - כדי לשמור על רמה קלינית גבוהה.
בתחילת הדרך, הגל הראשון של העמיתים יגיע בעיקר מקרב עולים מוסמכים מארה"ב, אך ההכשרה המקומית תורחב בהדרגה. האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, בן-גוריון ואוניברסיטת אריאל כבר התחייבו לפתוח מסלולים ייעודיים.
ההכשרה תימשך כשנתיים וחצי, ותכלול גם הכשרה קלינית בהיקף נרחב. כדי לעקוב אחרי תחומי האחריות של כל עמית, נבנתה מערכת דיגיטלית שתאפשר לרופא המפקח לעדכן את הרשאות העמית בהתאם לניסיון וההתקדמות המקצועית.
עמיתי הרופא צפויים להשתלב במיוחד בנגב ובגליל, שם המחסור ברופאים הוא החמור ביותר. פוקסמן: "יש הרבה התרגשות, אבל מעבר לבתי החולים הגדולים, גם בתי החולים באזורים היותר מבודדים, להוטים לאמץ את עמיתי הרופא, מאחר שהם מתמודדים עם המחסור החמור ביותר ברופאים. הרפואה באזורים אלו הוא המקום שבו עמיתי הרופא יכולים להביא לשינוי משמעותי." גם קופות חולים ייקחו חלק בשילוב העמיתים, בעיקר במרפאות קהילתיות וברפואה דחופה.
משרד הבריאות עוסק כעת בהשלמת מבני שכר, איתור מקומות התמחות והבטחת קליטה מסודרת במוסדות רפואיים. בשלב הראשון, ההטמעה תיעשה בפיילוטים ממוקדים.
אחד האתגרים הגדולים הוא מודעות. "רופאים שלמדו בארה"ב מבינים מיד את התרומה של עמיתי רופא," אומר ד"ר מנדלוביץ'. "אבל רוב הרופאים בישראל מעולם לא פגשו אחד כזה. לכן, חשוב שהעמיתים הראשונים בארץ ישמשו מודל חי למקצוע".
גם מערכת הבריאות נדרשת לעבור שינוי תפיסתי - להכיר בכך שעמית רופא אינו "חצי רופא" אלא איש מקצוע עצמאי, שעובד כחלק מצוות. המודל האמריקאי מוכיח לאורך עשרות שנים כי שילוב עמיתי רופא תורם לאיכות, נגישות ולרצף טיפולי.
אריאל סיגל, עמית רופא ותיק מצפון אמריקה, כבר עובד שנים במחלקה לרפואה דחופה בשערי צדק בירושלים כחלק מפיילוט ניסיוני של משרד הבריאות. "בהתחלה לא כולם הבינו את התפקיד, אבל כשהם ראו את העבודה בשטח – הם השתכנעו. רצף טיפולי הוא נכס יקר".
לדבריו, בתי חולים בישראל ניסו במשך שנים למלא את הפער הזה באמצעות סטודנטים לרפואה, אך אלה נשארו שנה או שנתיים לפני שהמשיכו לתחנה הבאה בקריירה שלהם. לעומת זאת, עמיתי רופא הם צוות קבוע, שמכיר את המערכת ויוצר שיתוף פעולה עמוק עם הרופאים והאחיות.
סיגל גם הדגיש את תפקידם של עמיתי הרופא במהלך המלחמה, כאשר רופאים רבים גויסו לשירות מילואים בצה"ל. "עמיתי הרופא היו חיוניים במילוי הפערים במערכת הבריאות במהלך המלחמה, מכיוון שרבים מאנשי הצוות הרפואי שלנו נקראו לשירות מילואים לתקופות ממושכות. באותו הזמן, גם מחצית מעמיתי הרופא במחלקה שלי גויסו במועדים שונים למילואים."
"לא יכולתי להתגייס לצבא, אז הצטרפתי לבית החולים"
במקביל, כחלק מהמאמצים להכיר למערכת הבריאות הישראלית את המקצוע, משלחת של בכירים במערכת הבריאות הישראלית ביקרה בשבוע שעבר בבית החולים לנוקס היל של רשת מרפאות Northwell Health בניו יורק.
נקודה מסוימת שבלטה במיוחד למשלחת הייתה רמת העצמאות הגבוהה של עמיתי הרופא באזורים מסוימים בארה"ב, במיוחד באזורים כפריים ומוחלשים. במקרים מסוימים, עמיתי הרופא אף מנהלים מרפאות שלמות ללא רופא במקום - דבר שאינו קיים בישראל, שבה ההיררכיה הרפואית נותרת נוקשה.
ככל שהדיונים נמשכו, התבהר יותר ויותר שהבאת מודל עמיתי הרופא לישראל אינה רק אפשרות – אלא הכרח.
מעטים מבינים את הפוטנציאל של עמיתי הרופא בישראל טוב יותר ממישל פרוינד. פרוינד, עמיתת רופא בבית החולים Lenox Hill המתמחה בגינקולוגיה, שהתה בישראל ב-7 באוקטובר 2023, כחלק מביקור משפחתי ובחיפוש הזדמנויות עבודה – כאשר פרצה המלחמה.
"במהלך שהותי ב-7 באוקטובר, כולם התחילו להתנדב", היא נזכרת. "ראיתי מייל ששאל: 'האם את רוצה לעבוד בבית חולים? האם את רוצה להתנדב בבית חולים?' אז נרשמתי".
תוך ימים ספורים, מצאה את עצמה מסייעת במחלקת נוירוכירורגיה של איכילוב תל אביב –רחוק מתחום התמחותה, אך עם רצון עז לתרום בכל דרך אפשרית.
"עבדתי תחת ד"ר יונתן רוט, שמבין היטב מה זה עמית רופא, ולכן הוא הרגיש בנוח שאהיה שם", סיפרה פרוינד. "אמנם לא פעלתי במלוא ההכשרה שלי, אבל עבדתי לצד המתמחים וסייעתי בכל דרך שיכולתי - לקיחת דם, ביצוע עירויים באמצעות אולטרסאונד, בדיקות ייעוץ. זה היה מדהים להיות שם. לא יכולתי להתגייס לצבא, אז הצטרפתי לבית החולים".
החוויה הזו המחישה לפרוינד בדיוק מדוע עמיתי רופא נחוצים בישראל. "הרבה רופאים נקראו לשירות מילואים", היא מסבירה. "צריך מתנדבים, ובישראל לא חסרים אנשים שמתגייסים לעזור. אבל כשיש גורם רפואי בדרג ביניים – מישהו שיכול להיכנס לפעולה, גם אם זה לא תחום ההתמחות שלו – זה מסייע למערכת להמשיך לתפקד בצורה חלקה בזמן משבר".
עם זאת, רבים מעמיתי הרופא שרצו להתנדב בישראל לאחר 7 באוקטובר נתקלו בסירוב, פשוט משום שמקצועם אינו מוכר במדינה. "היו כל כך הרבה עמיתי רופא בארה"ב שרצו להגיע ולסייע אחרי המתקפה", אומרת פרוינד. "אבל מכיוון שלא ידעו מה לעשות איתם, הם לא הורשו להתנדב".
במקביל, בזמן שרופאים מארה"ב הגיעו להתנדב בישראל, עמיתי הרופא שלהם מילאו את מקומם, ובכך הבטיחו שהפעילות בבתי החולים תימשך כסדרה. פרוינד, שאביה ישראלי ומחזיקה באזרחות ישראלית, תמיד חלמה על מעבר לארץ. אך עד כה, המקצוע שלה לא היה קיים בישראל.
"ככל שתחום עמיתי הרופא הופך למציאות בישראל, כך גם היכולת שלי לחיות ולעבוד כאן הופכת למציאות", היא אומרת. "קשה לעבור למקום שבו המקצוע שלך לא מוכר. אבל עכשיו זה משתנה. יותר מהכול, אני נרגשת לראות את התחום הזה מתפתח בישראל. כעמיתת רופא וכיהודייה, אני חושבת שזה דבר חשוב – לא רק עבורי, אלא עבור מערכת הבריאות הישראלית כולה".
הכותב היה אורח של ארגון נפש בנפש
