משרד הנוער, התרבות והתקשורת במרוקו הודיע על תוכנית לשיקום ותחזוקה של האתר ההיסטורי "דאר מולאי השאם" והפיכתו למרכז לקידום מורשת התרבות העברית. האתר ממוקם בעיר דמנאת, מהערים החשובות והמזוהות ביותר עם הקהילה היהודית במדינה. כעת לא חיים בעיר יהודים, אך בית הספר אליאנס שפעל בה עדיין קיים וליד האתר שעתיד להפוך למרכז לקידום המורשת היהודית נמצא בית הקברות היהודי, שעבר שיפוצים בשנים האחרונות בעזרת השלטונות במדינה.
גורם במרוקו, המכיר את המהלך, מסר כי מדובר "ביוזמה שהיא חלק מאסטרטגיה מקיפה שאימצה הממלכה תחת הנהגתו של המלך מוחמד השישי, כדי לשמר את הזיכרון היהודי המרוקאי". עוד הוסיף הגורם כי "פרויקט זה מגיע בשיאו של תהליך ארוך, שכלל שיקום בתי קברות ובתי כנסת. מרוקו, המכירה חוקתית במרכיב העברי כמרכיב חיוני בזהות הלאומית, ממשיכה לחזק את מעמדה כמובילה עולמית בתחום הדו-קיום הדתי".
לדבריו, "נוכחותו של יועץ מלכותי יהודי, אנדרה אזולאי, המשך עבודתה של הוועדה המלכותית לשיקום בתי קברות יהודיים, בניית מוזיאונים ובתי כנסת, וארגון כנסים, אירועים וסמינרים על המורשת היהודית, מאשרים כי המודל המרוקאי מבוסס על מדיניות ולא רק על יוזמות חד פעמיות".
אותו גורם הציג את המהלך המרוקאי המקרב לקהילה היהודית, בניגוד מוחלט למהלך אחר, שנקטה אלג'יריה בימים האחרונים – הריסת בית כנסת ישן בשכונת באב אל-ואדי המפורסמת. לפי הדיווחים בתקשורת הערבית, הרשויות באלג'יריה פיקחו על הסרת הקירות והגג של בית הכנסת "שלום לבחאר", שנבנה בשנת 1894.
הריסת בית הכנסת באלג'יריה
האלג'יראים טענו כי המבנה מהווה סכנה ישירה לתושבים, במיוחד לאור העובדה שהוא ממוקדם ליד בית ספר יסודי וחטיבת ביניים. תושבי השכונה התכנסו לצפות בהריסתו, במסגרת קמפיין הריסת מבנים, שלפי הרשויות נוטים לקרוס. לפי הדיווחים, הבניין שימש תחילה לטקסים דתיים ואירועים משפחתיים, לפני שנסגר לצמיתות אחרי העצמאות שקיבלה אלג'יריה בשנת 1962. זאת, עקב היעדר פעילות דתית יהודית באזור.
המקור המרוקאי התייחס להרס בית הכנסת: "זה רק חוליה אחת בשרשרת ארוכה של מדיניות שמטרתה למחוק את המורשת היהודית של אלג'יריה, שהייתה בעבר ביתה של אחת הקהילות היהודיות הגדולות ביותר באזור. ניגוד זה לא מקרי, אלא תוצאה של מדיניות. מרוקו מקיימת מסורת היסטורית של דו-קיום, בעוד אלג'יריה התנתקה כמעט לגמרי מהמורשת היהודית אחרי העצמאות".
לאה בן שטרית, דמות מובילה בפרויקטים הקשורים לקהילה היהודית במרוקו ובקידום הסכמי הנורמליזציה בין מרוקו לישראל, לקחה חלק בפרויקטים רבים שקודמו עבור הקהילה והמורשת היהודית במרוקו. על ההחלטה החדשה להקים את המרכז, היא אמרה: "במשך אלפי שנים, מרוקו ייצגה מודל ייחודי של דו-קיום והתכנסות של ציוויליזציות, תרבויות ודתות, עד כדי ביסוסה כדוגמה אמיתית עבור העולם. באמצעות המודל הייחודי שלה, מרוקו הופכת את הדת לגורם של שלום ומבטיחה שקהילות מוסלמיות ויהודיות יחיו בהרמוניה ויכבדו את ערכי הדו-קיום".
לדבריה, בעקבות המהלכים של מרוקו, גם על ישראל לעשות צעד מצדה כלפי המדינה: "כמו שמרוקו מהללת את עברה וזהותה על ידי הכללת המרכיב היהודי בספרי הלימוד בבתי הספר, ישראל צריכה לעשות את אותו הדבר בנוגע למאפיינים המשותפים של ההיסטוריה עם מרוקו. כך, לעולם לא נמחק מזיכרוננו את גבורתו של המלך מוחמד החמישי, שפעל במהלך השואה והגן באומץ ובאופן בלתי מעורער על יהודי מרוקו ממוות".
בן שטרית הייתה בין אלה שלקחו חלק בשיפוץ בית העלמין, הממוקם ליד האתר ההיסטורי שעתיד להפוך למרכז לקידום מורשת התרבות העברית בדמנאת. תמונות שצילמה בזמן השיפוץ מראים את הקברים לפני ואחרי – מחודשים וצבועים בלבן.
נקודה נוספת שהעלתה בן שטרית בשיחה עם ynet היא סוגיית הטיסות הישירות למרוקו, שעדיין לא חודשו מאז פרוץ המלחמה, למרות השיח בנושא: "אני הייתי ממליצה לממשלת ישראל לשקול להחזיר את הטיסות. הקהילה המרוקאית מאד קשורה למדינה. המרוקאים קשורים למרוקו ב-DNA. הם מחכים לנשק את אדמת מולדתם ומחכים לטיסות הישירות".
בכתבה זו שולבו סרטונים ותמונות מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם ידוע לכם מי צילם אותם - שלחו לנו במייל אדום
